מחשבות כדורסל של רביעי / רועי ויינברג

בן סימונס כפאוור פורוורד

הסיקסרס הודיעו על שינוי מעניין בחמישייה כשבהמשך העונה הם צפויים לפתוח עם שייק מילטון כרכז, בן סימונס כפאוור פורוורד ואל הורפורד על הספסל. הנוכחות של מילטון, העונה עם 45.3% מהשלוש ו-3 ניסיונות במשחק, במקום הורפורד תאפשר לפילדלפיה לשחק עם קלע נוסף ועוד מוביל כדור מלבד סימונס עצמו. אז למה אפשר לצפות מהסיקסרס?

המהלך הזה יכול להפוך את פילדלפיה לקבוצת הגנה טובה יותר. אמנם אל הורפורד, גם השנה, שחקן הגנה מעולה, אבל המהלך הזה משחרר את סימונס ממרדף אחרי מובילי כדור. עכשיו סביר שנראה את סימונס חופשי לשמור על השחקן הכי טוב של היריבה, בלי קשר לעמדתו, כשג'וש ריצ'רדסון ישמור על מוביל הכדור המוביל. מילטון שחקן הגנה סביר והנוכחות שלו תמנע מצב שבו הסיקסרס over-sized בשביל היריבות שלה.

השאלה המעניינת היא כמובן בהתקפה. זה מתחיל מניהול הרוטציה: ראינו העונה דקות טובות של סימונס לצד הורפורד וטוביאס האריס וגם של מילטון לצד ג'וש ריצ'רדסון וג'ואל אמביד במדגם קטן יותר. הסיקסרס יוכלו לפתוח עם מילטון וסימונס ביחד ובשלבים מאוחרים יותר של המשחק לשחק עם סימונס, הורפורד, האריס ועוד שני קלעים (פורקאן קורקמז וגלן רובינסון למשל) או לחלופין בהרכב איטי יותר עם מילטון, מת'יס ת'ייבול, ריצ'רדסון ומייק סקוט. המעבר בין 2 חמישיות שמשחקות בסגנון אחר – אחת רצה והשנייה קבוצת הגנה אדירה שתחיה על חפירות של אמביד בצבע – יכול להפוך את פילדלפיה ליריבה שקשה להתכונן אליה ולקבוצה שתוכל לתת זמן מנוחה משמעותי לאמביד עד לרבע האחרון ובכך למנוע את בעיית העייפות שלו.

שאלה מסקרנת אחרת היא איך המשחק של סימונס יושפע מתפקודו כפאוור פורוורד. מספר האסיסטים שלו ירד, אבל לא בטוח שזה דבר רע – הוא יהיה משהו יותר דומה ללברון של השנים הראשונות כפוינט פורוורד ולא שחקן שחייב שההתקפה תהיה סביבו. הסיקסרס עדיין צפויים לתת לו את העדיפות במגרש הפתוח, אבל במשחק איטי יותר יכול להיות שנראה אותו משחק בלי הכדור.

פילדלפיה מעולם לא הייתה קבוצה של פיק-נ'-רול, גם כששיחקה עם שני גבוהים שיכלו לשמש כחוסמים בהתקפה, אבל יכול להיות שהמעבר של סימונס לתפקיד "גבוה" יותר יפתח את המשחק ההתקפי שלהם גם מהבחינה הזאת, כשהוא חוסם רחוק מהסל ומאפשר להאריס או ריצ'רדסון להשתחרר לשלשה פנויה. פיק-נ'-רול בין שני שחקנים גבוהים, כשג'ואל אמביד מחכה בצבע ויש צלף כמו מילטון עם הכדור, יכול להפוך את ההתקפה של פילי לאחת המסוכנות בליגה.

הזמן של ג'ארט אלן

בסגל של הנטס להמשך העונה יש סנטר אחד ושחקן אחד שיותר גבוה מ-2.06 מ', ג'ארט אלן. אלן היה שחקן חמישייה בשלושת העונות הראשונות שלו בליגה, אבל זה מרגיש כאילו עדיין אי אפשר להבין אם הוא באמת טוב או לא. התפקיד המרכזי שיהיה לו במשחקים האלה, עם הסגל החלש של הנטס, יכול להזניק אותו קדימה.

התפקיד של אלן מתחיל מההתקפה. הוא לא יוצר נקודות משמעותי (למרות שכן היה יעיל כמסיים בפיק-נ'-רול העונה), ולכן זה יהיה יותר כחוסם, screener, סביבו תפעל ההתקפה, קצת בדומה לרודי גובר ביוטה. כריס לברט וג'מאל קרופורד הם שני שחקנים שחיים על פיק-נ'-רול והחסימות של לברט, שיצר לברוקלין 10 נקודות ב-26.2 דקות כתוצאה מהן, יהיו כמו מים לנשימה עבורם. התיאום שלו עם ג'ו האריס, אולי השחקן השני הכי טוב שיש לנטס כרגע, יהיה מרכזי גם כן. בין אם בהשתחררות מהירה לסל אחרי חסימה של אלן או ב-hand-off, מהלך שמזכיר פיק-נ'-רול רק שבסיומו השחקן החוסם מוסר לשחקן עם הכדור, שיתוף הפעולה בין השניים יכול להוביל להרבה נקודות של ברוקלין, גם אם ביעילות נמוכה.

התפקיד החשוב יותר יהיה בהגנה. אלן יהיה מגן הטבעת היחיד של הנטס. הוא עושה בזה עבודה לא רעה כשהאחוז של היריבות בטבעת יורד בצורה משמעותית כשהוא משחק וכאן התפקיד שלו יהיה אפילו יותר משמעותי. הנטס לא יוכלו להרשות לעצמם להוציא אותו מהצבע ולכן יכול להיות שנראה את ברוקלין הולכת על הגנה אזורית בניסיון להוציא את המקסימום מאלן ומההגנה שלה. ברוקלין עשתה את זה לא מעט בתקופת קני אטקינסון, אבל הוא לא על הקווים כרגע. יכול להיות ששווה להם לנסות.

לסלטיקס יש סנטר

בתגובות לפריוויו של גדי הלוי על הסלטיקס, ובדיונים שונים ברחבי הרשת, עולה הטענה שחסר לסלטיקס גבוה רציני כדי להפוך לאחת מהמועמדות לאליפות. יכול להיות שיש להם גבוה כזה – דניאל ת'ייס, אחד השחקנים האנדרייטד בליגה.

ת'ייס משחק 24 דקות למשחק, אבל הוא נותן לסלטיקס את מה שהיא צריכה, פחות או יותר – הגנה על הטבעת (קולעים נגדו ב-56.1%, נתון לא רע בכלל ב-5.8 ניסיונות במשחק) ריבאונד התקפה עם 2.3 כדורים חוזרים במשחק וסגירה מרשימה לריבאונד. נוסף על כך הוא הראה שיפור עקבי כחוסם בהתקפה והתנועה שלו בלי הכדור משמעותית בפיק-נ'-רול של קמבה ווקר או ג'ייסון טייטום.

השאלה היא אם זה מספיק. לאלופות האחרונות היו שחקנים כמו מארק גאסול או דריימונד גרין – גבוהים שיכלו למסור ולקלוע מרחוק, נוסף על התנועה בלי הכדור וההגנה על הטבעת. ת'ייס עם 32.1% מחוץ לקשת העונה ב-1.4 ניסיונות, רחוק מהנתונים של גאסול או גרין בשנותיו היפות, ומוסר חלש מהם משמעותית. יכול להיות שזאת תקרת הזכוכית של בוסטון, אבל מדובר ברול פלייר טוב שמשלים את השאר היטב, בדומה לאיביצה זובאץ או אפילו סטיבן אדאמס, הסנטר הטוב ביותר מבין השחקנים מהסגנון הזה.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. פילי מרגישה כמו תוכנית ריאליטי.
    ההנהלה כל הזמן משדרת שהנה קורא משהו מעניין אבל בפועל נאדה.
    ..
    מה שמעניין אותי בדניאל תייס זה ההגנה.
    בחמשייה לבוסטון יש ארבעה שחקני התקפה סופר מוכשרים ויש גם את קאנטר שיודע לספק נקודות.
    מעניין אותי איך הוא יתמודד אם בהמות כמו יאניס/אדאביו/אמביד.

  2. תודה רועי.
    אני באמת חושב שפילי עם מאמן אחק שלא מקובע זוכה באליפות.
    סימונס צריך לשחק כמו דריימונד, פיבוט וחוסם לאחרים, ככה גם ההתקפה יכולה לנוע סביב ניהול המשחק שלו וגם לשחק איתו במסיים בטבעת או לאפשר לאחרים לקבל כדורים נוחים לקליעה.

    1. אבחנה מעניינת, יכול לעבוד בהתקפות חצי מגרש מסודרות. באופן כללי פילדלפיה צריכה לשחק יותר על תנועה של השחקנים שלה וזה אולי יקרה עכשיו כשיש להם שני מנהלי משחק.

  3. זו ההזדמנות של ג'ארט אלן להראות לכל קבוצה אחרת בליגה כמה הוא יכול להיות חשוב. ברוקלין מעשית די ויתרה עליו אחרי שדיאנדרה ג'ורדן הכריח אותם לשים אותו בחמישייה במקומו וקלקסטון בונה את עצמו כסנטר ספסל ראוי.

  4. ברגע ששייק מלטון הראה יכולת קליעה וסקור, פילי יכולים לרדת מהניסוי הלא מוצלח שנקרא "הורפורד בחמישייה". הורפורד פשוט לא מצא את עצמו שם ובשיטת המשחק הזו לצד אמביד וסימונס.
    מעבר של הורפורד לחמישייה השניה (ואז נשאר רק החוזה המנופח שלו) לצד סימונס, בדקות שאמביד נח, הוא יותר אידיאלי לסיקסרס.
    מלטון מוסיף עוד קלעי שאפשר להקיף את אמביד וסימונס בהם. עכשיו הסיקסרס צריכים למוצא סכמה התקפית עבור שניהם ביחד ולא "פעם אני, פעם אתה".

      1. וויגינס כרגע הראה שהוא רק סקורר שצריך את הכדור ביד. לפילי יש כבר את אמביד וסימונס שצריכים את הכדור ככה ש…
        אם כבר אני מנסה לדחוף את החוזה שלו לפליקנס (אם זה בכלל אפשרי כספיץ ואין ספק שהפליקנס לא לוקחים דבר כזה) ומנסה להחזיר את רדיק, לקחת את הארט ואולי להרוויח עוד משהו (ואני בספק ולנגדון וגריפין לוקחים אותו)

    1. לא הייתי קובר את הורפורד כל כך מהר. בוא נראה אותו בפלייאוף, שם הנסיון, ההגנה והקהונס (להלן הסיבות שהביאו אותו) אמורים לעשות את ההבדל. הלוואי שהיתה דרך להחזיר אותו לסלטיקס.

      1. מסכים, אגב גם ג׳ארט אלן (למרות שהוא מביא דברים אחרים לגמרי) יכול להתאים לנו.
        אולי אפשר למצוא איזה שהוא טרייד עם ברוקלין… (בתקווה שהם שכחו שפעם שעברה הטרייד קרע אותם )

        1. טרייד עם ברוקלין… (חיוך נבזי… שיניי זאב נחשפות…). לצערי המספר של איינג' חסום שם במשרדים של ברוקלין, לעד.

            1. 🙂

            2. ענק

  5. תודה רועי אחלה נקודות. כרגיל. ת׳ייס באמת שחקן משלים טוב וקצת אנדרייטד אבל נראה לי שאתה מפספס את הנקודה אצלו והיא הסייז. כדי לנטרל סנטרים כבדים שמשחקים מתחת לסל (או גם מתחת חסל..) כמו אמביד גאסול יוקיץ וכו צריך גם גובה ומשקל. בגלל זה היה לאמביד קשה עם גאסול או ביינס. לשחקנים קלים יותר או פחות גבוהים כמו ת׳ייס יהיה הרבה יותר קשה. למזלה הסלטיקס קבוצת הגנה חכמה ולא יתנו שם לאמביד לקחת את ת׳ייס לסל באחד על אחד. לפילי באמת יש הרבה אופציות אבל אני מתקשה להאמין שבראון מסוגל לנהל את זה כמו שצריך. ההפרדה של הורפורד ואמביד זה מתבקש אבל להעביר בסוף העונה את סימונס לתפקיד אחר זה גבולי במקרה הטוב. אני מקווה שפילי יעברו את אינדי ויקבלו את ההיט בסיבוב הראשון

  6. יופי של נקודות רועי.

    'המהלך הזה משחרר את סימונס ממרדף אחרי מובילי כדור. עכשיו סביר שנראה את סימונס חופשי לשמור על השחקן הכי טוב של היריבה, בלי קשר לעמדתו, כשג'וש ריצ'רדסון ישמור על מוביל הכדור המוביל.' – יכלו (ואכן עשו) את זה גם כשסימונס מוביל כדור. העמדה שלו בהתקפה לא חייבת להיות זו שהוא משחק גם בהגנה. לגבי העמדה החדשה שלו (אם אכן זה נכון) – אני מניח שהוא לא ממש ישחק 4 קלאסי, כבר אין הצמדות לעמדות כמו פעם ויותר הגיוני שהוא וטוביאס ישחקו בכנפיים. קצת כמו טייטום בבוסטון.

    אלן שחקן חביב אבל לא הייתי מצפה ממנו ליותר מידי.זה יותר דיון לטריידים אפשריים מאשר לבועה, כי ברוקלין שלחו הרכב שטיחי רצפה לבועה. בזבוז של הקצאה.

    ת'ייס, קצת כמו ביינס בשנה שעברה, נותן לבוסטון דברים מאוד מסויימים. בעיקר סייז, מלחמה וקצת קליעה כשמצליח. שחקן חביב שלא מנסה לעשות מה שהוא לא יודע לעשות ובעיקר נהנה מהסיטואציה. אני, כמובן, דווקא הייתי מצביע על שחקן אחר בבוסטון שהולך להשפיע בבועה – האחד והיחיד, סופסוף בריא, ועם שירות השקמה שדיסני סידרה במיוחד בשבילו – הטיים לורד. כן כן, הוא בריא, הוא בסגל והוא הולך להראות לכולם את היכולות שלו – 7 נקודות, 4 ריבאונדים, אסיסט וחסימה – באנקר.

  7. בחרת נקןודות מצויינות. תמיד היתה לךי סימפטיה לסלטיקס ולסיקסרס – וזה מימים עברו של שנות ה-60, ואני מסכים שסימונס ב-4 ות'ייס בסנטר הם שני דברים מצויינים לשתי הקרבוצות.
    תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט