| שחקן | דקות | מהשדה (אחוזים) | מהשלוש (אחוזים) | מהעונשין (אחוזים) | ריבאונדים (התקפה) | אסיסטים | איבודים | חטיפות | חסימות | עבירות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דיאנג'לו ראסל* (45 משחקים) | 32.3 | 8/18.8 (42.6%) | 3.5/9.6 (35.7%) | 3.6/4.4 (80.9%) | 3.9 (0.6) | 6.3 | 3.3 | 1.1 | 0.3 | 1.9 | 23.1 |
| ג'מאל מארי (55 משחקים) | 32.8 | 7/15.4 (43.9%) | 1.9/5.5 (34.5%) | 2.9/3.2 (89.3%) | 3.9 (0.8) | 4.8 | 2.3 | 1.2 | 0.3 | 1.8 | 18.8 |
*33 משחקים עם גולדן סטייט, 12 עם מינסוטה.
ויינברג: היום בחרנו שני שחקנים שיהיו בעונה הבאה בסיטואציות יחסית דומות כרכזים עם סנטרים שקולעים מרחוק ויודעים להניע כדור – ג'מאל מארי ודיאנג'לו ראסל. אני הלכתי על מארי, כי הוא השחקן השלם יותר מהשניים. אמנם ראסל עדיף עליו ברוב הפרמטרים הסטטיסטיים, מה שמושפע מזה שהוא היה המוביל של קבוצה בכל שלב לאורך הקריירה ולא השני, אבל עד עכשיו פשוט ראינו ממארי יותר.
הוא יכול לשחק בלי הכדור, מה שמתבטא בשיתוף הפעולה המוצלח שלו עם יוקיץ' וביעילות מרשימה בקליעה ממסירה או בחיתוכים לסל כשאף גארד אחר לא חתך יותר לסל ממנו. מארי יכול לתפקד כמנהל משחק עם 4.8 אס' על 2.3 איב' ו-0.9 נקודות למהלך כמוביל כדור בפיק-נ'-רול, לא רחוק מה-0.89 של ראסל כאול-סטאר (שעשה זאת בכמות כמעט כפולה של מהלכים). מארי הצליח למצוא העונה את יוקיץ' בצבע או את גארי האריס ופול מילסאפ מחוץ לקשת והיה לא רע בכלל בדקות בהן יוקיץ' ישב על הספסל והוא הוביל את הנאגטס, למרות בחירת הזריקות המיושנת.
הגיוון הזה הופך את מארי לעדיף. כששניהם אחרי 4 עונות בליגה, כ"א, לא נראה שמישהו מהשניים יהיה המוביל של קבוצת פלייאוף קבועה בזמן ששחקנים יותר צעירים מהם כמו בן סימונס, ג'ה מוראנט או דונובן מיטשל קיבלו את המושכות. מארי יכול לשחק גם כמוביל כדור שיוצר לחבריו לקבוצה או לעצמו וגם להיות נשק משמעותי בלעדיו בזמן שיוקיץ' על המגרש. יכול להיות שנראה את ראסל עושה משהו כזה במינסוטה של טאונס, אבל כרגע מארי מספר 2 טוב יותר. יכול להיות שכשחקן המוביל של קבוצה הוא יגיע למספרים של ראסל ולמשהו דומה לאחוזי ההצלחה הבינוניים של ראסל, אבל בהתחשב בפוטנציאל של כל אחד והחסרונות של שניהם הוא הטוב מביניהם כרגע.
אלרן: אני בחרתי בראסל בדיון הזה, שלוקח שני שחקנים ברמה יחסית דומה, מסיבה מאוד פשוטה – הוא כבר הוכיח את עצמו, ומשנה לשנה מראה גרף שיפור מתמיד, בניגוד למארי שבשלוש השנים האחרונות כמעט ולא השתפר – הוא רק ירד באחוזים לשלוש (באותה כמות זריקות) ובשנתיים האחרונות מסר אותה כמות אסיסטים, כשהשנה הוא מאבד יותר ביחס לעונה הקודמת. כרגע מארי הוא שחקן פסיבי בהרבה מראסל, כשהוא מוסר פחות אסיסטים, קולע הרבה פחות, וכמות הזריקות שהוא מייצר לעצמו נמוכה בהרבה, כש-47.2% מהסלים שלו מטווח שתי נקודות באים מאסיסט לאורך הקריירה, לעומת 20.8% אחוז אצל ראסל, ומטווח השלשה 71.1% מהסלים של מארי באו כתוצאה ממסירה, בעוד אצל ראסל המספר עומד על 59.3% (כשהאחוזים משלוש כמעט זהים).
כרגע מארי משחק בעיקר כשחקן שני ועוד לא ראינו אותו ככינור ראשי, בעוד שראסל נמצא בתפקיד הכוכב כמעט בכל קבוצה בה שיחק עד כה, כשבמינסוטה ישחק בתפקיד כוכב שני הרבה יותר משמעותי ממארי, כשהוא יהיה היוצר המרכזי וככל הנראה ייצר לעצמו נתח גדול מהנקודות. כרגע מארי נמצא במצב אופטימלי עבורו, אבל בשנה שעברה כבר ראינו את ראסל מוביל קבוצה בינונית למדי עם תצוגה מרשימה של סקורריות וניהול משחק, ואיך שהוכיח את עצמו כשחקן ראשי ומוביל בברוקלין משקף טובות, ולדעתי העצמאות של ראסל והיכולת לשמש כשחקן מאוד אקטיבי בניגוד לקנדי מהנאגטס, הופכים אותו לשחקן הטוב מהשניים כרגע, ולעתיד.
ויינברג: קשה להגיד שמארי לא משתפר. כמות הנקודות והאסיסטים בעלייה משנה לשנה והשיפור המרכזי נמצא בהגנה. מארי לא שחקן הגנה טוב, אבל מצליח להיות חלק מאחת מ-10 קבוצות ההגנה הטובות בליגה, לקרוא נתיבי מסירה ולעשות עבודה טובה גם על שחקנים משמעותיים ביריבה, כשהעונה הוא עשה חיים קשים לדי'ארון פוקס וקמבה ווקר. השיפור שלו פחות בולט סטטיסטית מזה של ראסל, אבל הוא הופך לשחקן יותר טוב בתוך המערכת.
זה ההבדל ביניהם. השנה ראסל ניסה להכנס לתוך המערכת של גולדן סטייט וזה נראה רע מאוד (לא רק באשמת ראסל). הוא לא הצליח לפתח כימיה עם דריימונד גרין ונראה מזעזע בזמן המשותף שלו עם סטפן קרי, כשראסל ניסה לשלב את הפיק-נ'-רול המסחרי עם מערכת הנעת הכדור של גולדן סטייט. לכל אורך הקריירה ראסל היה מוביל של קבוצות רעות, מה שמתבטא באחוז הצלחה רע של 33.7% – 27 ניצחונות מ-82 – ובכך שההתקפה של כל אחת מהקבוצות שלו הייתה טובה יותר כשהוא היה על הספסל.
היכולת של מארי להתפתח בהגנה וכשחקן שלא צריך את הכדור אצלו הראתה שהתקרה שלו יכולה להיות גבוהה יותר מזאת של ראסל. כל עוד ראסל לא מראה התקדמות בהגנה, במשחק בלי הכדור או ביכולת שלו להגיע לעונשין/לסיים בטבעת הוא אולי כן יצליח להיות מוביל של התקפה טובה, אבל הקבוצות שלו לא יעשו את הקפיצה לפלייאוף או לתחרות אמיתית. אחרי 4 שנים בליגה אף אחד מהם לא נראה כמו סופרסטאר בהתהוות, וכמשלים משמעותי עדיף מי שעושה את זה בקבוצות של 46, 54 ו-43 (מ-65) משחקים. לא שחקן שהגיע לעונה אחת עם מאזן חיובי בקריירה.
אלרן: אתה אומר כאן שראסל הוא סיבה משמעותית יחסית לחוסר ההצלחה של קבוצות שבהן שיחק, אבל עד כה בכל המקומות בהם שיחק השחקנים לצידו היו בינוניים או סבירים לכל היותר – בלוס אנג'לס ה"כוכב" לצידו היה קובי ברייאנט, שבשלב זה כבר הגיע לחוסר יעילות נוראית וכפה את צורת המשחק שלו על הלייקרס, לאחר מכן בברוקלין הוא היה השחקן הטוב ביותר ללא עוררין ובעונתו השנייה הוא היה הסיבה העיקרית לכך שהגיעו לפלייאוף כשהוביל את הקבוצה בנקודות ואסיסטים, והשנה בגולדן סטייט כמעט ולא שיחק לצד סטף קרי, דריימונד גרין ירד ברמה מאוד וקליי תומפסון היה פצוע, מה שהשאיר אותו עם סגל משלים שהיה ככל הנראה החלש בליגה. במינסוטה לא שיחק מספיק על מנת למדוד את התרומה שלו לשם, אך אי אפשר להכחיש ששיחק שם מצוין.
כרגע ראסל אפילו שחקן יותר יעיל ממארי, אמנם בפער יחסית קטן, אבל פה נכנס התפקיד בו שיחק. כמו שהזכרתי קודם, הוא נדרש לסחוב קבוצות על הגב כמעט לבדו, בעוד מארי נהנה מסגל משלים נהדר ומהסנטר המוסר הטוב ביותר בהסטוריה ככל הנראה, כך שהוא יכול לשחק בפסיביות ולא להיות שחקן דומיננטי או אגרסיבי במיוחד. החסרונות האלו שלו מבדילים אותו מראסל, שמבחינת ניהול משחק כבר עדיף עליו בעשרות מונים, וגם בקליעה ראסל הראה שהוא קלעי מוכשר יותר כמעט מכל הטווחים, כשהוא מייצר בכמויות גדולות הרבה יותר לעצמו.
ראסל ישחק בתפקיד משני יותר במינסוטה לעומת מה ששיחק בברוקלין או בגולדן סטייט, אך בתפקיד דומה יחסית לזה של מארי, ועם סגל משלים הרבה פחות טוב, ככל הנראה הוא יתפקד יותר טוב ויצליח להתאים לתפקיד כשחקן תוקף יותר ממארי ולא כאחד שרק מקבל כדור למבטים פנויים יחסית.
חגי "התותח" ניסני
11 יול 2020 11:58:00תודה חברים.
.
אני פה עם רועי ביג-טיים. מבחינת יכולות שניהם שחקנים שהם שתיים, שלוש בקוטנדרית. הבעיה שראסל בשביל להתבטא צריך צריך מקום הרבה יותר מרכזי ממארי. מארי לוקח לא מעט זריקות קשות כאשר המשחק נתקע. ראסל מייצר את המצבים הקשים הללו. לגבי הטיעון שהוא הוביל את ברוקלין, זו אמנם קבוצה שונה השנה אבל הם בהחלט נראים סבבה לגמרי בלעדיו. זה שראסל לא הצליח להשתלב בשיטה של הווריורס ותקע להם כל הזמן את המשחק כשהוא הולך פעם אחר פעם לפיק&רול שם לי הרבה מאוד סימני שאלה עליו.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
11 יול 2020 12:26:08הצבעתי למארי, לא בטוח שאני יודע למה, ובכלל לא בטוח שאני צודק.
.
מה שכן, אהבתי כאן את ההשוואה בין שחקנים יחסית דומים בסיטואציה יחסית דומה, אני חושב שזה עובד יותר טוב נלקחת שחקנים שונים מאד אחד מהשני, כי קשה יותר להשוות.
.
תודה רבה חברים.
רועי ויינברג
11 יול 2020 12:33:09מסכים, בחירת שחקנים מעולה של רותם
Zivke
11 יול 2020 12:39:40דיון מעולה. לדעתי מארי עבר בשנים האחרונות את התהליך המנטלי שראסל עוד צריך לעבור, וזה שהוא עשה את זה בגיל צעיר יכול להיות השיחוק של הקריירה שלו והופך אותו לעדיף מבין השניים. מצד שני, אני לגמרי מאמין שאם דנבר היו בוחרים את ראסל הוא היה לומד לשחק עם יוקיץ' וכנראה שדנבר היתה היום טובה יותר, ואם ג'מאל מגיע לסיטואציה של ראסל בלייקרס הוא היום היה במקום הרבה יותר גרוע מראסל
אשך טמיר המקורי
11 יול 2020 12:42:51באמת שחקנים מאוד דומים.
בנתונים, בסגנון המשחק, בחוסר העקביות.
הולך עם מארי משום שאני חושב שהתקרה שלו גבוהה יותר (כשהוא חם הוא המחסל מס' 1 בליגה), והוא טיפה פחות מעצבן (לשניהם אופי די מחורבן ושחצני ושחקנים אוהבים לשנוא אותם).
Smiley
11 יול 2020 13:32:38מארי – יותר וורסטילי בהתקפה ואתלט טוב יותר מראסל. לשם שינוי גם משחק בקבוצה שמאיימת על התואר והשחקן השני הכי טוב שם.
ראסל נהנה מהעונה המוצלחת והמפתיעה של ברוקלין (ותודה לאטקינסון) במזרח ולכן גם נבחר לאול-סטאר.
דוקטור רזי הופמן
11 יול 2020 13:55:55בכל יום, אפילו עם יוצא אמצע הלילה, אני לוקח את ג'מיל לפני דיאנג'ל.
הקוריוז
11 יול 2020 18:09:13כנל. גמיל
דובי
11 יול 2020 17:11:49לא נראה לי שיש GM שיתלבט בין שניהם.
להפך. הם שני שחקנים שיכול להיות נחמד לראות אותם משחקים יחד.
דרך אגב, הצבעתי דיאנג'לו כי הייתי נותן לו קבוצה, ולמארי בשום אופן לא, ובעיניי עדיף אלפא ואפילו אלפא קטן.
רן הנרגן
11 יול 2020 20:53:05ראסל לא נותן הגנה בשיט. לגבי מארי אני לא יודע.לראסל יש יכולות לא מבוטלות בהתקפה והוא טוב בדקות הסיום אבל הוא צריך ללא כדור הוא לא תורם.
שחר אלוני
11 יול 2020 23:03:19לדעתי כרגע ראסל ממצה יותר את הפוטנציאל שלו ויכול לעשות יותר, אם שניהם בקבוצה חלשה יחסית שהם מובילים. מארי בטווח הארוך יתכן שיהיה עדיף כי נראה שיש לו עוד פוטנציאל, אבל חובת ההוכחה עליו לעשות את הצעד הבא
Jonathan
11 יול 2020 23:10:50ץאולי אנ לא מבין או לא מכיר את המדד שבו השתמשתם – אבל זה שראסל מספר 1 בקבוצה אמור להפוך אותו לפחות יעיל, לא יותר – הוא נדרש למהלכים וזריקות שמארי לא נדרש להם. בכל מקרה – ראסל.
Zvika Bar-Lev
11 יול 2020 23:45:06הטיעונים של אלרן שיכנעו אותי.
Zvika Bar-Lev
11 יול 2020 23:45:27הטיעונים של אלרן שיכנעו אותי.
Dor
12 יול 2020 00:15:26תודה חברים. ניתוח מעניין. אני עם ראסל בעיקר בגלל שהוא יותר מוכשר ובגלל שמארי מתחפש לפעמים לכלום וזאת תכונה בעייתית לסופרסטאר. אם הברגים של ראסל במקום הוא פשוט שחקן נהדר, קליעה, חדירה, אסיסטים (בזה הוא עוד ישתפר), יש שם הכל. עם הניסיון הוא רק ישתפר לדעתי. מארי שחקן קצת שונה, פחות יציב התקפית אבל כרגע יותר שלם. התקרה שלו לטעמי הרבה פחות גבוהה משל ראסל
רפיקי
12 יול 2020 09:52:04ראסל סקורר טוב יותר. מארי מגן טוב בהרבה.
מאוד תלוי בסיטואציה
סכין בגב האומה
25 יול 2020 11:33:39אם אני GM של קבוצה בינונית שצריך כוכב כדי להגיע לפלייאוף אז ראסל ללא ספק. בכל מקרה אחר אני חושב שמארי עדיף