מחשבות כדורסל של חמישי בבוקר / רועי ויינברג

מסירים חלודה

בואו נדבר על ההשלכות האפשריות של הפסקת הליגה עבור חלק מהקבוצות לקראת החזרה:

קצב קיצוני לכיוון אחד.

עונה2019/202018/192017/18
קצב משחק ממוצע100.2100.097.3
קבוצות שעברו אותו בסיום העונה161718
קבוצות שעברו אותו בחודש הראשון212320
קבוצות שעברו אותו בפער משמעותי (2+ פוזשנים במשחק) בסיום העונה898
קבוצות שעברו אותו בפער משמעותי (2+ פוזשנים במשחק) בחודש הראשון131214

החודש הראשון – 30 יום ממשחק הפתיחה של הליגה.

מה אפשר ללמוד מזה? בחודש הראשון לחזרה קבוצות משחקות מהר יותר בפער לא קטן בשנים האחרונות, ולאחר מכן יש דעיכה לעבר מספרים רגילים יותר. יכול להיות שזה ישפיע גם על החזרה כאן ונראה קבוצות משחקות כדורסל מהיר בשמונת המשחקים שנשארו לכל קבוצה בעונה הסדירה.

מצד שני, הקבוצות אמנם מתאמנות בחודש האחרון אבל אי אפשר באמת לדעת באיזה כושר כל השחקנים הגיעו לליגה. חלקם לא הרים כדור במשך חודשיים וזה יכול להוביל למשחקים פחות טובים, או לפחות למשחקים איטיים. תוסיפו לזה את העובדה שמדובר במשחקי הכנה לפני הפלייאוף ויכול להיות שנראה את הקבוצות פשוט מתאמצות פחות ואת הקצב מאט.

כוכבים משחקים פחות (בעונה הסדירה). יכול להיות שנראה את הקבוצות מגיעות למשחקים האלה בגישה דומה לקדם העונה: יותר מנוחה ופחות זמן משחק לשחקנים המרכזיים כדי שיגיעו בריאים לחלוטין לפלייאוף. זה יכול להתבטא במשחקים שהם לא ישחקו או בפחות דקות לשמות כמו לברון ג'יימס וקוואי לנארד. אמנם יש לקבוצות שלהם על מה לשחק, אבל סביר שהמאבקים יאבדו משמעות בשלב מסויים והדבר המרכזי ישאר הסטטיסטיקה של השחקנים האלה. הלייקרס למשל עם יתרון של 5.5 משחקים על המקום השני במערב. כשהם ישיגו אותו, על מה נשאר להם להאבק? האם לא עדיף להוריד את 34.9 הדקות של לברון במשחק ל-25-30?

בעונה הקודמת כמות הדקות של קוואי, יאניס, דוראנט, יוקיץ' ואמביד הייתה נמוכה יותר קרוב לסוף העונה, אבל זה הושפע גם מכך שהיו להם לא מעט משחקים שנגמרו מוקדם (נגד קבוצות שאיבדו סיכוי להגיע לפלייאוף), מה שלא אמור לקרות במצב בו משתתפות 22 קבוצות בלבד. כמות הדקות של פול ג'ורג' וראסל ווסטברוק, שני השחקנים הבולטים בשלישית במערב, רק עלתה והם הודחו בסיבוב הראשון. מאוד סביר שנראה את הספסלים של קבוצות, בפרט כאלה שאין לעונה הסדירה שלהן משמעות, זוכים לכמות דקות גדולה יותר.

יותר בידודים. אחרי שקבוצות לא שיחקו כמה חודשים ביחד יכול להיות שההתקפה הקבוצתית שלהם תהיה פחות מתואמת, בדומה למה שאנחנו רואים בתחילת העונה מקבוצות שונות. זה יכול לשחק לטובת קבוצות כמו יוסטון שמתבססות על התקפה של 1 נגד 5. יכול להיות שנראה קבוצות מנסות להחזיר את השטף הקבוצתי, אבל כשהיריבות הממוצעות חזקות יותר משאר הליגה ולקראת הפלייאוף אנחנו יכולים לראות כדורסל דומה לפוסט-סיזן, לפחות מבחינת בחירת הזריקות בהתקפה.

ברוקלין בלי ספנסר דינווידי

השחקן הבריא והטוב ביותר של ברוקלין נטס, ספנסר דינווידי, נדבק בנגיף הקורונה. בניגוד לשחקנים אחרים שנדבקו דינווידי לא רק נשא המחלה אלא סובל מתסמיני ה-Covid-19 ובספק להמשך העונה, נוסף לדיאנדרה ג'ורדן שהודיע כי הוא לא ישתתף אגב כך שגם הוא סובל מהנגיף. ג'ארט אלן צפוי לזכות לכמות דקות גדולה יותר בהעדרו של ג'ורדן.

העדרו של דינווידי פותח מחדש את הקרב על המירוץ לפלייאוף במזרח. יש הפרש של 6 משחקים בין וושינגטון לברוקלין, כרגע במקום השביעי עם יתרון של חצי משחק על אורלנדו, אבל חשוב לזכור את אפשרות טורניר ה-Play-in. אם ההפרש בין הקבוצות יהיה 4 משחקים או פחות אז נראה סדרה של הטוב משלוש משחקים בין הוויזארדס של בראדלי ביל לברוקלין חסרת דינווידי, דוראנט, אירווינג וג'ורדן. נשאר משחק ישיר בין הקבוצות כשלוושינגטון יש בנוסף משחק נגד פניקס, הראשון שלהם, ומשחקים נגד מילווקי ובוסטון בסוף העונה שיכולים להיות חסרי חשיבות לקבוצות. אם דינווידי בחוץ המירוץ לפלייאוף במזרח קיים.

השאלה המעניינת יותר היא איך זה ישפיע על הנטס. אין להם רכז שלישי משמעותי אחרי אירווינג ודינווידי, מלבד טיילר ג'ונסון שחתם בפגרה וכריס צ'יוזה האלמוני. צ'יוזה חתום על חוזה two-way ובחמשת המשחקים האחרונים של ברוקלין זכה ל-19 דקות למשחק, אבל מסר בהן 2.6 אסיסטים (לעומת 6.8 זריקות). ג'ונסון עבר בעונה בודדת את רף 3 האסיסטים למשחק, לכן לא סביר שנראה מישהו מהם נכנס לנעליו של דינווידי.

פתרון מעניין יכול להיות הצבת כריס לברט כפוינט גארד. לברט הראה שיפור לאורך העונה ותפקד כשוטינג גארד ויוצר משני בחמישייה של ברוקלין כשהוא עם 4 אסיסטים למשחק העונה ובהדרגה לקח תפקיד יותר מרכזי בניהול המשחק. הנטס נתנו לו זמן משחק מצומצם כרכז, בעיקר עם המחליפים, וההגנה נראתה טוב בדקות האלה.

לברוקלין אין יוצרים טובים מלבד לברט כשדינווידי בחוץ ויכול להיות שהמעבר לסגנון הגנתי יותר, כשלצד לברט ישחקו גארט טמפל, ג'ו האריס, טאורן פרינס, וג'ארט אלן יעשה חיים קשים ליריבות. הנטס לא הצליחו להיות טובים במיוחד בהתקפה בדקות בהן דינווידי היה על הספסל ולברט על המגרש, אבל גם אם דינווידי היה משחק ההשפעה שלו על שאר העונה לא הייתה גדולה – סביר שהנטס היו מודחים ב-4/5 משחקים בסיבוב הראשון נגד טורונטו. ההזדמנות לראות את לברט כרכז יכולה להראות לברוקלין שיש לה עוד יוצר משמעותי בקבוצה מלבד קיירי ודוראנט, או לפחות לשפר את ערך הטרייד שלו.

קצרים

קטעים קצרים על שחקנים ששווים דיון:

יונאס ואלניוצ'אס והריבאונד. ואלניוצ'אס לוקח הרבה יותר ריבאונדים בממפיס ממה שראינו בטורונטו וזה חשוב בהתחשב ביכולת הריבאונד החלשה של ג'ארן ג'קסון ג'וניור. כשואלניוצ'אס על המגרש הגריזליס לוקחים הרבה יותר ריבאונד, כשהוא עם 11.2 כדורים חוזרים ב-26.3 דקות למשחק ומהמובילים בליגה בבוקס-אאוט. בין אם בריבאונד ההתקפה שמאפשר להשיג עוד מהלכים או בריבאונד הגנה שמאפשר לממפיס לשחק על התקפות מעבר עם המהירות של מוראנט, היכולת של הסנטר הליטאי הפכה אותו לאחד השחקנים החשובים ביותר של הגריזליס ואחד הריבאונדרים הטובים בליגה.

החזרה של מייקל פורטר ג'וניור. שני הפאוור פורוורדים האחרים של דנבר, ג'רמי גרנט ופול מילסאפ, מסיימים חוזה השנה. אחרי ינואר טוב ראינו את פורטר נפצע ומאבד זמן משחק בפברואר ומרץ, אבל השילוב שלו ושל יוקיץ' עובד בהתקפה (דירוג התקפי של 120.6 ב-247 דקות משותפות) ויכול להיות שנראה אותם מקבלים זמן ביחד. הבעיה היא שההגנה שלהם לא מחזיקה ביחד והם ספגו 119 נקודות למאה מהלכים באותו פרק זמן, אבל אם פורטר בריא לחלוטין השילוב של שניהם יכול להיות שובר שיוויון בפלייאוף. היכולת של יוקיץ' לרכז את ההגנה סביבו והאורך של פורטר שמאפשר לו לחתוך לטבעת הופך אותם לצמד שיעשה חיים קשים ליריבות.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. אין מה להביא את הנטס והמגיק לבועה וזה בלי קשר לנדבקים אמרתי כת זה גם לפני.אפשר לעלות אוטומטית את הבאקס והראפס לשלב הבא לא חושב שיהיה אפילו מתנגד אחד. גם ככה הסדרות האלו יהיו סוויפ

    1. אם היה סיבוב ראשון של פורטלנד נגד טורונטו וניו אורלינס נגד מילווקי זה היה מעניין בהרבה. הסדרות של מקומות 1-2 במזרח יכולות להגמר בשני סוויפים והמון גארבג' טיים

  2. נקודות מעולות.
    ברוקלין יהיו בשר תותחים.
    לא הייתי מסתמך על פורטר ג'וניור, אלא רק כבונוס אפשרי מהספסל.
    בחיים לא הייתי מוותר על ג'רמי גראנט – אחד משחקני המשנה המשלימים היעילים והחשובים בליגה.

  3. אני לא חושב שנראה קצב גבוה כמו בפתיחות העונה האחרונות. הסיבה היא שאז זו היייתה מגמה מוצהרת של הרבה מאמנים בליגה לעבור לסגנון מהיר יותר מה שהביא לדחיפת הקצב בפתיחה (ונרגע בהמשך). הפעם למאמנים יש אג'נדה אחרת וזה להיות מוכנים לפלייאוף.

    1. אני חושב שזה יהיה משהו יותר דומה לקדם העונה, כמו שאתה ורון אמרתם עם ההכנה לפלייאוף. בד"כ בקדם העונה יש קצב הזוי וסביר שזה מה שיקרה כאן, כשאין אף שחקן שמקבל מעל 35 דקות למשחק בקונטנדריות. המנוחה תהיה בהגנה

  4. אחלה מאמר רועי.

    מצטרף לעידו. מהרגע שהורידו את הכמות ל-8 משחקים, זה נראה שכל הטורניר הזה הוא פחות בשביל להשפיע על מיקומים, ויותר כהכנה לפלייאוף.

  5. מעניין מאוד, תודה רבה, רועי. אני מסכים לגמרי שלוושינגטון יש סיכוי ממשי להגיע לטורניר על 8-9. הנטס קבוצה מסוכסכת עכשיו שלא תתאמץ. וושינגטון חדורת מוטיבציה יחסית.

  6. מענין מאוד, תודה רבה.
    לא יודע אם אפשר להשוות את המצב הזה לפתיחת עונה. אולי הפגרה באורך דומה, אבל הזמן אליו מתכוננים הרבה יותר קצר. אני מקווה שקבוצות ישתמשו במשחקי ההכנה לבנות משחק קבוצתי, אבל אני חושש שאתה צודק, ונראה הרבה יותר הירו בול

  7. מעולה רועי, תודה רבה.
    בהחלט הייתי רוצה לראות את ברוקלין משחקת עם לברט, הוא אחלה סקורר ואולי הצ'אנס הזה יעזור לו מאוד.
    מקווה שלא נראה המון בידודים אלא סגנון משחק קבוצתי, אבל כנראה שיהיו הרבה יותר, ורק שהליגה תחזור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט