אין מהלך בפוטבול שלא מערב את קו ההתקפה. יש שיגידו שאפילו מדובר בעמדה שהכי קשה לשחק – נדרש שילוב יוצא דופן בין כוח, טכניקה, יכולות תנועה ויכולות מנטליות רק על מנת לפתוח בהרכב של קבוצת NFL. במיוחד מהבחינה המנטלית, הטענה הרווחת היא ששחקני קו התקפה הם שחקני הפוטבול החכמים מכולם, לפעמים אף יותר מהקווטרבק. ומהבחינה הפיזית, אין שחקן שסופג מכות בתדירות גבוהה יותר משחקן קו התקפה. מהסנטר שמכוון את כולם, דרך הגארדים העוצמתיים באמצע הקו ועד התאקלים השומרים על הקצוות – הם אמנם לא יופיעו על פוסטרים ולא בסרטוני היילייטס, אבל יחידת קו ההתקפה היא הגדולה בפוטבול ואחת החשובות בו.
לפני שנתחיל, נזכיר את עיקרי הפרטים הטכניים:
- בתהליך השתתפו שלושה מדרגים: כותב הפוסטים, יאן מלניקוב; חבר צוות "הופס פוטבול", שחר דלאל; ותורם אורח, איתו אבידן. צפו לראות שלוש השקפות שונות לחלוטין באות לידי ביטוי במהלך פרסום הדירוגים.
- כל אחד דירג את 15 המצטיינים שלו לעונת 2019 בכל עמדה, והדירוג שיפורסם הוא תוצאה של שקלול בין כל השלושה. מעל 20 שחקנים קיבלו דירוג כמעט בכל עמדה. אנחנו נתמקד אמנם בטופ 10, אבל כמובן נזכיר את כולם – כולל פירוט מלא של הדירוגים של כולם בכל פוסט.
- דירוג שחקני קו ההתקפה הוא שונה במקצת. הפעם, כל אחד דירג את שבעת המצטיינים שלו בכל אחת מהעמדות, ובכל עמדה נתמקד בחמשת המצטיינים לאחר שקלול.
- על מנת לקבוע עמדות "שנויות במחלקות", נבדקו תרשימי העומק של קבוצות הליגה. משמע, שחקן שמופיע כליינבאקר חיצוני בקבוצה שמשחקת במערך בסיס 3-4 נרשם לצורך הדירוג כמגן קצה (לדוגמה: וון מילר, טי. ג'יי וואט, קאליל מאק). שחקנים בעמדת הדיפנסיב אנד נרשמו כמגני קצה אם המערך הבסיסי הוא 4-3 (לדוגמה: קלאייס קמפבל, קמרון ג'ורדן), וכשחקני קו פנימי אם המערך הבסיסי הוא 3-4 (לדוגמה: ג'יי. ג'יי וואט, אהרון דונלד).
- נאמר זאת כעת בפירוש: הדירוג מתייחס לעונת 2019 בלבד. מכאן, כמובן, שחקנים שפרשו לאחר עונת 2019 עדיין יופיעו בדירוג, ושחקנים שחזרו מפרישה אחריה לא יופיעו.
דירוג הסנטרים
ראויים לציון:
מקום 13: ראיין קלי (אינדיאנפוליס)
מקום 10: מיץ' מורס (בפאלו), ברנדון לינדר (ג'קסונוויל), קודי ווייטהר (שיקאגו)
מקום 8: אריק מקוי (ניו אורלינס), אלכס מאק (אטלנטה)
מקום 6: פרנק רגנאו (דטרויט), מארקיס פאונסי (פיטסבורג)
מקום 5: בן ג'ונס, טנסי
הסנטר הותיק העלה את המשחק שלו לרמה חדשה בשנת 2019. הוא אמנם היווה את החוליה ה"נשכחת" בקו ההתקפה של טנסי, אך יש שיגידו שהוא בכלל היה החוליה החזקה בו – גם בחסימה לריצה, שעזרה לדריק הנרי לזכות בתואר מלך היארדים בריצה, אבל בעיקר בחסימה למסירה שאיפשרה לראיין טנהיל לזרוח ולהוביל את הטייטנס לעונה פנומנלית.
מקום 4: ראיין ג'נסן, טמפה ביי
ג'נסן הפך לסנטר העשיר בליגה בשנת 2018, כאשר קיבל חוזה של 42 מיליון דולר לארבע שנים. בשנתיים שלו בטמפה ביי, ובייחוד בשנה האחרונה, הוא המשיך את הרמה הגבוהה שהציג לאורך חוזה הרוקי בבולטימור והצדיק בהחלט את החוזה הגדול. אם ג'נסן יישאר יציב גם בהמשך הקריירה שלו, טום בריידי צפוי להנות מאוד מהסנטר החדש.
מקום 3: טראוויס פרדריק, דאלאס
הסנטר הנפלא מויסקונסין נאלץ לפספס את שנת 2018 לאחר שאובחנה אצלו תסמונת גייאן-בארה, הפוגעת במערכת העצבים ההיקפית ובשרירים. הוא הצליח להתאושש מספיק על מנת לחזור ב-2019 ולשחק פוטבול מצוין, אך לא דומיננטי כפי שהיה וכפי שרצה להישאר. בהודעת הפרישה שלו חשף את הקשיים שנאלץ להתמודד איתם על מנת להגיע לרמה הזו בשנה שעברה, וכיצד הגיע למסקנה שאחרי שבע עונות, הגיע זמנו להתקדם לשלב הבא בחייו.
מקום 2: רודני האדסון, לאס וגאס
לכל אורך הקריירה שלו זכה דרק קאר לשחק מאחורי הסנטר הטוב ביותר בליגה בהגנה על המוסר. האדסון הוא בקלות השחקן הטוב ביותר באחד מקווי ההתקפה הטובים בליגה, ששיחק חלק משמעותי בהצלחה ההתקפית של הריידרס בעונה שחלפה וצפוי לעשות זאת גם בצד השני של גיל 30.
מקום 1: ג'ייסון קלסי, פילדלפיה
האתלטיות והמהירות של קלסי הן אלה שמפרידות אותו משאר הסנטרים בליגה, בוודאי בחסימה לריצה אך גם בהגנה על המוסר. קשה לדמיין את הקבוצה הנוכחית של פילדלפיה ללא קלסי במרכזה, בוודאי קשה לדמיין אותה מניפה לומברדי בלעדיו. קו ההתקפה של פילי הוא אחת העוצמות שלה, וגם בשנת 2019 ג'ייסון קלסי היה סיבה עיקרית לכך.
פירוט הדירוגים המלא:
דירוג הגארדים
ראויים לציון:
מקום 10: אנדרוס פיט (ניו אורלינס)
מקום 8: ברנדון שרף (וושינגטון), ריצ'י אינקוגניטו (לאס וגאס)
מקום 7: רוג'ר סאפולד (טנסי)
מקום 6: דייוויד דקאסטרו (פיטסבורג)
מקום 5: ג'ו תוני, ניו אינגלנד
אם לא יחתום על חוזה ארוך טווח, הגארד המצוין של ניו אינגלנד יקבל כ-14 מיליון דולר לעונת 2020 מתוקף הנחת תג הפרנצ'ייז עליו. לא היה שחקן יציב ובטוח יותר מג'ו תוני בהתקפה ניו אינגלנד של 2019 – כולל הקווטרבק שלה – וכעת הפטס ינסו למצוא דרך לשמור את הגארד השמאלי שלהם, המסוגל לשחק בכמה עמדות, בסגל שלהם לעוד כמה שנים.
מקום 4: ברנדון ברוקס, פילדלפיה
בתנאי ואכן תהיה עונת פוטבול בשנת 2020, ידובר רבות על הפציעה שספג ברנדון ברוקס ועל החיסרון שלו עבור קרסון וונץ והתקפת האיגלס. אחד הגארדים הטובים בליגה למשך כמה שנים טובות כבר עבר לא מעט בקריירה, ופציעת האכילס היא רק עוד מכשול עבור הגארד הימני הבלתי עביר של האיגלס.
מקום 3: מארשל יאנדה, בולטימור
עונת 2019 הייתה האחרונה בקריירה של מארשל יאנדה, עונה בה הוא רשמית מפנה את כס המלוכה ליורשים שלו (שגם באים אחריו ברשימה הנ"ל). יאנדה שלט ביד רמה בעמדת הגארד למשך כל 13 שנות הקריירה שלו, וגם כשהגיע לקראת סופה לא הרפה והמשך לספק רמה גבוהה של פוטבול. כעת, הגיע זמנו להמשיך הלאה וזמנם של אחרים להמשיך את דרכו, שתסתיים בעוד חמש שנים עם ז'קט בצבע זהב.
מקום 2: זאק מרטין, דאלאס
אולי רק עצם העובדה שנבחר במקום ג'וני מאנזל הופכת את זאק מרטין לאחת מבחירות הסיבוב הראשון הטובות של העשור האחרון. לאורך הקריירה שלו, מרטין לא השאיר יותר מדי ספקות לגבי עמדת הגארד הימני – לא בקו ההתקפה של דאלאס ולא ביחס לשאר הגארדים בליגה. מספר 70 של דאלאס חתום אצלה עד 2024, ונמצא בדרכו הבטוחה לקריירת היכל תהילה משלו.
מקום 1: קוונטון נלסון, אינדיאנפוליס
נדיר לראות שחקן, בטח שחקן פוטבול ובטח גארד, עם ציפיות כל כך גבוהות לפני שבכלל שיחק דאון אחד ברמת המקצוענים. נדיר עוד יותר לראות אותו עומד בהן בבטחה ובקלות כפי שעשה נלסון בשנתיים הראשונות שלו בליגה. לדעת רבים מדובר בגארד הטוב ביותר בליגה, שכן הוא נבחר לקבוצת האול-פרו גם בשנה שעברה וגם כזו שלפניה – והוא צפוי להמשיך להיבחר אליה מכאן ועד להודעה חדשה.
פירוט הדירוגים המלא:
דירוג התאקלים
ראויים לציון:
מקום 10: לה'אל קולינס (דאלאס)
מקום 9: ג'אק קונקלין (טנסי, כיום קליבלנד)
מקום 7: טרון ארמסטד (ניו אורלינס), אלחנדרו וייאנואבה (פיטסבורג)
מקום 6: ליין ג'ונסון (פילדלפיה)
מקום 5: לארמי טאנסיל, יוסטון
כנראה שטאנסיל לא הצליח להצדיק את המחיר ששולם עליו על ידי ביל אובראיין באופסיזן הקודם, אך מעטים השחקנים שכן מסוגלים להצדיק שתי בחירות סיבוב ראשון. טאנסיל ללא ספק עשה ככל יכולתו וללא ספק שייך לעילית של התאקלים בליגה, אפילו אם המעטפת שלו תמיד הייתה בעייתית במידה כלשהי.
מקום 4: דייוויד בקטאירי, גרין ביי
השומר הנאמן של אהרון רוג'רס נתן עוד עונה מצויינת ב-2019. אחד התאקלים הטובים בעשור האחרון היה ידוע גם כחלק החזק בחוליית ההגנה החזקה של מספר 12 בירוק-צהוב, והמשיך להצדיק את המעמד בעונה האחרונה, אפילו עם העלייה של תאקלים צעירים יותר.
מקום 3: ראיין ראמצ'ק, ניו אורלינס
בחירת הסיבוב הראשון מויסקונסין היה כמעט בלתי עביר בשנה שעברה בהגנת המסירה, ויחד עם טרון ארמסטד הרכיב את צמד התאקלים אולי הטוב בליגה, כששאר קו ההתקפה היה מהטובים בליגה. התאקל השמאלי הענק מויסקונסין עבר לצד ימין כשהגיע לסיינטס ושיתק (כמעט) כל יריב שהגיע מולו, כולל שמות גדולים כמו קאליל מאק או ג'יי ג'יי וואט.
מקום 2: רוני סטנלי, בולטימור
סטנלי נבחר במקום השישי בדראפט 2016, והפך לתאקל הראשון בתור לאחר הנפילה של טאנסיל. בשנתו הרביעית בליגה הגיע סטנלי לשיא ההתפתחות שלו – לפחות עד עכשיו – ונבחר לקבוצת האול-פרו של הליגה, תוך שהגן על המוסר שלו טוב יותר מכל אחד אחר בליגה לדעת רבים, ועזר ללמאר ג'קסון וחבריו גם בחסימה לריצה ברמה הגבוהה ביותר.
מקום 1: מיצ'ל שוורץ, קנזס סיטי
כפי שניתן לצפות מכל שחקן שעוזב את קליבלנד, הקריירה של מיצ'ל שוורץ המריאה מאז הגיע לקנזס סיטי. התאקל הימני בן ה-31 חתם את אחת העונות הטובות בקריירה שלו, אם לא הטובה ביותר, עם טבעת אליפות תוך ששמר בצורה יוצאת דופן על הנכס החשוב ביותר בהיסטוריית הקנזס סיטי צ'יפס.
פירוט הדירוגים המלא:
תודה רבה לכם על הקריאה! הדירוג הבא יעסוק במגני הקצה.
תומר
22 יונ 2020 15:20:28תודה על עוד דירוג מעניין. לצערי אני לא מספיק מבין כדי להתיחס לבחירות עצמן.
הלוואי שהייתי מכיר יותר שחקני קו התקפה אבל אני מניח שזה גורלם, לאייש את אחד המערכים החשובים ועדיין להישאר אנונימיים.
.
מה שכן, למעט התאקלים, כמעט כל הנבחרים מגיעים מקבוצות שלא עשו פלייאוף אז אולי זה מערך קצת אובר רייטד.
יאן מלניקוב
22 יונ 2020 18:06:39אני לא חושב שהם אנונימיים – בכל זאת, תאקלים שמאליים מקבלים יותר כסף מכל עמדה אחרת בהתקפה חוץ מרסיבר. כנראה שהם לא יהיו הראשונים להצטלם לפוסטרים. לא הרבה קונים חולצות שלהם. לא סופרים להם לא ט"ד, לא יארדים, לא חטיפות ולא סאקים. אבל אני לא באמת חושב שהם לא מוערכים. לדעתי כל מי שצופה במשחק יודע שיש להם תפקיד חשוב ושהטובים ביותר לא יהיו אנונימיים.
יכול להיות שקו ההתקפה קצת אוברייטד. האם זה בגלל שיצא לנו שיחסית הרבה מהליינמנים הכי טובים לא עשו פלייאוף? לא חושב. בכל זאת, יש עוד שחקנים בקבוצה.
מה שכן, מההתרשמות שלי, רוב האנשים יגידו לך שחשוב לבנות קבוצה מהקווים ורק אחר כך את התופסים והדיפנסיב באקים – אבל אני חושב דווקא ההפך. אני הייתי מעדיף שיהיו לי רסיברים מעולים וקו התקפה סביר מינוס (פחות מזה כבר פוגע בך) מאשר ההפך.
תומר
22 יונ 2020 19:11:09אני מסכים עם רוב האנשים…
שחר דלאל
22 יונ 2020 15:32:25אני חייב להתייחס לדירוג של אינקוגניטו.
לפי כל המדדים המתקדמים, הוא חייב להיות ברשימה שלי, אבל גם אם היה מדורג ראשון אין סיכוי שהיה נכנס. מדובר בשחקן המלוכלך בליגה, שבשם "החכמה של הוותיקים" (Veteran wisdom) מקבל אישור לעשות מה שבא לו, כולל לפצוע שחקנים יריבים באין מפריע.
אני לא מבין מה ההנחיה של איגוד השופטים בנוגע אליו, ולמה מספר השריקות נגדו כל כך מועט, אבל אם יש שחקן שצריך להרחיק מהליגה, אז הוא הראשון שצריך לעוף.
ברוך רובין
22 יונ 2020 17:40:03אני מסכים איתך שחקן מגעיל אבל אני לא מאשים אותו שהוא עושה את זה אני מאשים את השיפוט שמאפשר את הזוועה הזאת הרחקה לעונה וקנס של מליון דולר היה פותר את הבעיה
birdman
22 יונ 2020 16:48:45שחקן כבד אתלטי – יהיה בקו ההגנה. כבד שאינו אתלטי נשלח לקו ההתקפה.
יכולת המחשבה הנדרשת: במידה ומריצים תרגיל של ריצה, שחקן קו ההתקפה צריך לדעת כלפי איזה צד להסיט את היריב ההגנתי שלו, לפי הראוט המתוכנן.
ק"ב ימני, יעביר את רוב הזמן עם הכדור כאשר רגל ימין וזרוע ימין לאחור, מכאן שיש לו מבט פחות טוב לצד שמאל, והוא יותר פגיע מצד זה. זה הצד ה"עיוור" שלו.
עדיפות לשחקנים נמוכים, מכיוון שצריך לזרוק מעליהם.
גיא רוזן
22 יונ 2020 18:29:43אני מוכרח לציין שאני די "בהלם" שנלסון לא נבחר ראשון פה אחד. לטעמי, אולי השחקן הדומיננטי ביותר בעמדה שלו ב-NFL,
ואחד משחקני קו ההתקפה הבודדים (לא רק בשנה שעברה. בכלל) ששווה להתמקד במשחקם בעת צפייה במשחק פוטבול.
.
תודה, חברים.
צ'יקו
23 יונ 2020 07:14:45תודה לצוות!
דירוג מעניין!
פריים טיים זק
23 יונ 2020 07:40:30חסר לי מאד טיירון סמית העצום מדאלאס. בלעדיו הביצועים של דאג פרסקוט צוללים…
הוא היה יציב ומעולה בשנים האחרונות, כמרכיב מרכזי בקו ההתקפה של דאלאס שהוא מהטובים בליגה.
אין ספק ששחקני קו ההתקפה הם הגיבורים האלמונים של הפוטבול, ותרומתם לא זוכה לתהילה שהם ראויים לה.
אולי אכתוב על זה פוסט מתישהו…
יניב ש.
23 יונ 2020 11:06:41הייתי מוסיף כתאקל ראוי לציון את אנדרו ויטוורת׳ מהראמס, מה שהוא עושה בגילו המופלג זה לא פחות ממדהים.