העמדה שהייתה מזוהה יותר מכל עם קשיחות, אגרסיביות, לב ועוצמה, הפכה בהדרגה לעמדה של משמעת, טכניקה, ערנות וזריזות – במחשבה או בתנועה. כך או כך, הליינבאקר עדיין ממוקם בלב ההגנה, ושחקן ברמה גבוהה בעמדה הזו יכול להפוך הגנה מן הקצה אל הקצה. ליינבאקרים כיום נדרשים לעשות יותר מאי פעם, וחייבים להיות מהירים מצד אחד אבל גם מסוגלים להכות ולתקל מצד שני, כאשר לעיתים קרובות הליינבאקר מתפקד גם כקווטרבק של ההגנה – בין אם בהעברת המסרים מהמתאם שלו, או בשינוי תפקוד הקבוצה בהתאם לצורך שעולה לאחר ההאדל.
לפני שנתחיל, נזכיר לכם את עיקרי הפרטים הטכניים:

• בתהליך השתתפו שלושה מדרגים: כותב הפוסטים, יאן מלניקוב; חבר צוות "הופס פוטבול", שחר דלאל; ותורם אורח, איתו אבידן. צפו לראות שלוש השקפות שונות לחלוטין באות לידי ביטוי במהלך פרסום הדירוגים.
• כל אחד דירג את 15 המצטיינים שלו לעונת 2019 בכל עמדה, והדירוג שיפורסם הוא תוצאה של שקלול בין כל השלושה. מעל 20 שחקנים קיבלו דירוג כמעט בכל עמדה. אנחנו נתמקד אמנם בטופ 10, אבל כמובן נזכיר את כולם – כולל פירוט מלא של הדירוגים של כולם בכל פוסט.
• על מנת לקבוע עמדות "שנויות במחלקות", נבדקו תרשימי העומק של קבוצות הליגה. משמע, שחקן שמופיע כליינבאקר חיצוני בקבוצה שמשחקת במערך בסיס 3-4 נרשם לצורך הדירוג כמגן קצה (לדוגמה: וון מילר, טי. ג'יי וואט, קאליל מאק). שחקנים בעמדת הדיפנסיב אנד נרשמו כמגני קצה אם המערך הבסיסי הוא 4-3 (לדוגמה: קלאייס קמפבל, קמרון ג'ורדן), וכשחקני קו פנימי אם המערך הבסיסי הוא 3-4 (לדוגמה: ג'יי. ג'יי וואט, אהרון דונלד).
• נאמר זאת כעת בפירוש: הדירוג מתייחס לעונת 2019 בלבד. מכאן, כמובן, שחקנים שפרשו לאחר עונת 2019 עדיין יופיעו בדירוג, ושחקנים שחזרו מפרישה אחריה לא יופיעו.

ראויים לציון
מקום 22: מיילס ג'אק (ג'קסונוויל)
מקום 21: סי. ג'יי מוזלי (ניו יורק ג'טס)
מקום 20: ברנרדריק מקיני (יוסטון)
מקום 16: ג'ו שוברט (קליבלנד, כיום ג'קסונוויל), ג'יימי קולינס (ניו אינגלנד, כיום דטריוט), דני טראוויית'ן (שיקגו) ומאט מילאנו (בפאלו)
מקום 14: איי. ג'יי ג'ונסון (דנבר) ודווין בוש (פיטסבורג)
מקום 13: טרמיין אדמונדס (בפאלו)
מקום 11: לייטון ואנדר אש (דאלאס) וקורי ליטלטון (ל.א ראמס)

מקום 10: דונטה הייטאוור, ניו אינגלנד
הייטאוור הוא אחד מעמודי התווך של הגנת הפטריוטס מאז שנבחר בסיבוב הראשון של דראפט 2012. הוא מבצע מגוון תפקידי משנה ומגוון משימות בהגנה המורכבת של בליצ'ק, ואת כולם עושה בהצטיינות וכמעט ללא שגיאות. לפעמים הוא נוצץ יותר ולפעמים פחות, אבל תמיד אפשר לסמוך עליו שיעשה את המוטל עליו – בדיוק כמו המנטרה המזוהה עם מאמנו ביל בליצ'ק.

מקום 9: דיון ג'ונס, אטלנטה
מספר 45 של אטלנטה הגיע בסיבוב השני של דראפט 2016 וחטף בסערה את תפקיד הליינבאקר הפותח מפול וורילו הותיק. הוא היה אמור להפוך היום למנהיג וללב של הגנת אטלנטה חזקה במיוחד, ובמקום זה הוא נשאר אחת מנקודות האור הבודדות בהגנה קלה להתמודדות וקשה לצפייה. מה שלא תהיה התוכנית לתיקון ההגנה של הפלקונס, היא תהיה חייבת להתחיל מדיון ג'ונס.

מקום 8: ג'יילון סמית', דאלאס
את הפציעה הנוראית בברך שהפכה אותו מאחד השחקנים הטובים בדראפט 2016 להימור לא בטוח בתחילת הסיבוב השני, ג'יילון סמית' כבר השאיר מאחוריו. מאז שהחלים מהפציעה לא הפסיד סמית' משחק אחד, והפך לנוכחות משמעותית באזורים הבינוניים של הגנת דאלאס. כנראה שהוא מעולם לא יהיה מה שיכול היה להיות ללא הפציעה, אבל נראה שאת החוזה שקיבל בקיץ הקודם הוא הרוויח ביושר.

מקום 7: פרד וורנר, סן פרנסיסקו
הניינרס קיבלו שדרוג משמעותי בעמדת הליינבאקר, אך דווקא פחות כתוצאה מהחוזה היקר שהעניקו לקוון אלכסנדר ויותר מהפריצה משום מקום של פרד וורנר. כבר בעונה שעברה, כרוקי, הוא ביסס את עצמו כפותח קבוע בהגנה החלשה דאז של סן פרנסיסקו. אבל בעונת 2019 הוא הפך לשחקן מפתח בהגנה מהחזקות בליגה, אם לא החזקה מכולן. במיוחד ההתמחות שלו בכיסוי אזורי הפכה אותו לחלק בלתי נפרד מהיכולת של הגנת הניינרס לחנוק התקפות במגוון דרכים.

מקום 6: לאבונטה דייוויד, טמפה ביי
בתוך ספינת הבינוניות של הפיראטים מפלורידה, קל מאוד לפספס כמה לאבונטה דייוויד ליינבאקר יוצא מן הכלל. זה היה נכון לאורך כמעט כל הקריירה של בחירת הסיבוב השני מדראפט 2012, ואולי העיניים שיביאו טום בריידי ורוב גרונקובסקי לכיוון טמפה יפזלו גם לכיוון ההגנה ובעיקר לכיוון האיש שמוביל אותה. 2019 הייתה כנראה העונה הטובה ביותר של דייוויד בן ה-30 מאז שנכנס לקבוצת האול-פרו של 2013, והוא יקווה לבנות לעצמו מוניטין של שחקן שמשתבח עם השנים – בדיוק כמו הקווטרבק החדש שלו.

מקום 5: דריוס לנארד, אינדיאנפוליס
אחת ההפתעות הגדולות של דראפט 2018 המשיך את עונת הרוקי הנפלאה שלו לעונה שנייה מעולה לא פחות. לנארד אמנם לא מתמחה באף אספקט של התפקיד, מה שלמעשה הוריד אותו לסיבוב השני באותו דראפט, אך בשנתיים הראשונות שלו בליגה הוא הצליח לשרת את הגנת הקולטס במגוון דרכים – בין אם בעצירת הריצה, בכיסוי (7 חטיפות, 5 בעונה שעברה) ואף בצייד הקווטרבק (12 סאקים, 5 בעונה שעברה). לנארד הולך ובונה עצמו כמנהיג של ההגנה הצעירה שנבנית באינדי, וצפוי להכין את עצמו לעוד קרב על הפלייאוף עם הצירופים של מייקל פיטמן, ג'ונתן טיילור, דפורסט באקנר ופיליפ ריברס.

מקום 4: דמאריו דייוויס, ניו אורלינס
פריצה מאוחרת במיוחד של דמאריו דייוויס סידרה לו הופעת אול-פרו ואפילו דירוג גבוה למדי באתר "הופס" – תשאלו אותו איזה מהם מכובד יותר. לפני שלוש שנים, כשחזר בבושת פנים לג'טס לאחר לקיחת חלק בעונה איומה של קליבלנד, נראה היה שדייוויס לנצח ישקע בבינוניות ולא מעבר – בדיוק כמו ההגנה של הסיינטס באותם ימים. היום, העלייה של דייוויס הפכה לגורם מפתח בעלייה של ההגנה בניו אורלינס, בייחוד מול המסירה. בגיל 31 הוא אחד מהשחקנים הטובים ביותר בסגל העמוס של ניו אורלינס, שמתכונן לעוד ריצת סופרבול.

מקום 3: בובי וואגנר, סיאטל
יש שיגידו שבסטנדרטים של בובי וואגנר, עונת 2019 הייתה חלשה במיוחד. יש רבים שיגידו שבסטנדרטים של פיט קארול והסיהוקס, ההגנה הייתה חלשה בלשון המעטה. מה שבטוח, בובי וואגנר הוא עדיין אחד הליינבאקרים הטובים בליגה, אפילו אחרי שמונה עונות בליגה. הוא עדיין המנהיג של יחידת הגנה גאה גם אם לא תמיד מוצלחת, והקריירה שלו עדיין על שביל הזהב להיכל התהילה. אם יצליח לקחת את הרמה הגבוהה גם לצד השני של גיל 30, מרכז ההגנה של נצי הים יהיה בידיים טובות מאוד.

מקום 2: אריק קנדריקס, מינסוטה
שנתו החמישית בליגה הייתה גם הטובה ביותר של קנדריקס, שהשתפר יותר ויותר ככל שעבר הזמן. הוא שיתק את מרכז המגרש כמעט בכל משחק והיה פעיל גם סביב הכדור. לצד דאניל האנטר והאריסון סמית', קנדריקס הוביל את ההגנה של מייק זימר לעוד עונה מצויינת שתרמה לריצת פלייאוף מרשימה. קנדריקס ביסס את עצמו באופן חד משמעי כעמוד תווך בהגנה של מינסוטה, שאיבדה כמה שחקנים לאחר עונת 2019 ותיאלץ להישען עוד יותר על יכולותיו של קנדריקס לסגור את לב המגרש.

מקום 1: לוק קיקלי, קרוליינה
עונתו האחרונה של קיקלי הייתה רק עוד עונה רגילה עבורו. זו אולי הסיבה העיקרית שהפרישה שלו הייתה כל כך מפתיעה – הוא עדיין היה באזור צמרת הליינבאקרים בליגה אם לא הטוב מכולם, בדיוק כפי שהיה למשך שאר הקריירה שלו. העתיד של קרוליינה הפך עוד פחות ברור עם עזיבתו, אבל דבר אחד בנוגע לעתיד כבר בטוח – בעוד חמש שנים מהיום, האיש שהתרגלנו לראות בשחור-תכלת, ילבש זהב.

תודה לכם על הקריאה! הדירוג הבא יתמקד בשלוש עמדות קו ההתקפה – סנטר, גארד ותאקל.
פירוט הדירוגים המלא: