מחשבות כדורסל / רועי ויינברג

יתרון ביתיות בלי קהל

אחד מסימני השאלה הגדולים שנשארו לקראת המשך העונה הוא מה יהיה יתרון הביתיות של הקבוצות הטובות בעונה הסדירה, מלבד המפגשים העדיפים, על הנייר, בפלייאוף (המקום הראשון יפגוש את ה-8 ולא ה-7 בסיבוב הראשון וכו'). ראינו קבוצות כמו מיאמי ופילדלפיה, 2-29 בבית ו-24-10 בחוץ, מאוד מושפעות מהביתיות. הקונטנדריות דורשות, בצדק, שיהיה יתרון כלשהו. השאלה היא מהו אותו יתרון.

פתרונות מסוימים כללו ניצחון אוטומטי בכדור הביניים כשהקבוצה הביתית תתחיל את הרבע השני, השלישי והרביעי. פתרון אחר כלל אפשרות של הקבוצה הביתית לבחור שחקן שיגיע ל-7 עבירות במקום 6, משהו שיכול לסייע לג'ואל אמביד וג'יימס הארדן למשל או הטסת המגרש הביתי במיוחד. פתרון אחר שאהבתי הוא הכנסת סאונד של קהל, בדומה למה שראינו במשחקי הכדורגל שחודשו, עם נטייה לקבוצה הביתית, מה שיצור מצב בו ה"קהל" מעודד את הקבוצה שהייתה מארחת את המשחק בעולם בו הפלייאוף היה מתקיים.

בכל מקרה, זה לא יהיה אותו דבר כמו משחק במגרש הביתי. ראינו בבונדסליגה שמתוך 33 משחקים 7 הסתיימו בניצחון של הקבוצה הביתית ו-16 בניצחון של קבוצת החוץ, בניגוד למגמה הרווחת בליגה הגרמנית לכדורגל. יתרון הביתיות במגרש כדורגל גדול יותר ממגרש כדורסל, אבל נשארו לא מעט שאלות פתוחות בהשפעה על השחקנים.

מיאמי יורדת מ-40.9% מהשלוש (34.6 ניסיונות) בבית ל-35.9% בחוץ (40.1 ניסיונות). אצל פילדלפיה הירידה היא מ-37.6% ל-35% ואצל קבוצות אחרות יש ירידה דומה, גם אם פחות קיצונית. מה הסיבה הגדולה יותר להפרש הזה באחוזים – הצלחה גדולה יותר בבית או חולשה גדולה יותר בחוץ? אי אפשר לדעת, לפחות בינתיים.

ממפיס והקרב לפלייאוף במערב

במסגרת החזרה של הליגה שמענו על פורמט ה-play-in, שיאפשר לקבוצה במקום התשיעי לשחק נגד הקבוצה במקום השמיני על הפלייאוף. במזרח לא סביר שנראה את זה יוצא לפועל כשאורלנדו עם יתרון של 5.5 משחקים על וושינגטון, בזמן שבמערב המצב נראה יותר צמוד – הגריזליס ביתרון של 3.5 משחקים על פורטלנד, סקרמנטו וניו אורלינס, כשנשארו לגריזליס 2 משחקים ישירים נגד הבלייזרס והפליקנס.

ממפיס תלויה רק בעצמה עם המשחקים הישירים הנ"ל. הם ניצחו את פורטלנד במשחק ביניהן העונה והפסידו פעמיים לניו אורלינס, פעם אחת עם ציון, אבל יש להם את האפשרות להבטיח פלייאוף. לוח המשחקים הקל שנשאר לניו אורלינס טרם השבתת הליגה כבר לא יצא לפועל באותה צורה, כי המשחקים שלהם נגד ההוקס, ההורנטס והניקס בוטלו.

לכן יכול להיות שלא נראה את הטורניר הזה יוצא בכלל לפועל. לממפיס יש את אחד הספסלים הטובים בליגה, יתרון משמעותי בהתחשב בעומס הצפוי של המשחקים. טיוס ג'ונס, דיאנטוני מלטון, ג'וש ג'קסון (13.3 נקודות למשחק מהספסל ב-11 המשחקים האחרונים של העונה), ברנדון קלארק וגיורגי ז'נג עושים עבודה טובה מהספסל. מלבדם יש את ג'סטיס ווינסלו, הפוינט פורוורד שהגיע ממיאמי ועדיין לא שיחק משחק במדי הגריזליס העונה. יכול להיות שנראה אותו חוזר ונותן לגריזליס נוכחות של מוביל כדור נוסף ושחקן הגנה טוב ומגוון. העומק הזה משמעותי.

מעבר לאיכות של החמישייה השנייה של ממפיס, ראינו את טיילור ג'נקינס, המאמן האנדרייטד של הקבוצה, משלב היטב את המחליפים עם החמישייה הראשונה. די'אנטוני מלטון פתח לצד ג'ה מוראנט ודילון ברוקס לאחר פגרת האול-סטאר, קייל אנדרסון השתלב כסטרץ' 4 לצד ואלניוצ'אס או לצד ברנדון קלארק וגבוה נוסף, קלארק הצליח לשחק לצד ג'קסון ובמקומו וכן הלאה. הגמישות שלהם מרשימה במיוחד בהשוואה למתחרות הישירות או לשאר הליגה.

נוסף על כך, אחת מנקודות התורפה האפשריות של הגריזליס נעלמה. לא מעט פרשנים, כולל הח"מ, חששו מ"קיר הרוקיז" המפורסם שיפגע בקבוצה הצעירה של ממפיס, שמובלת ע"י ג'ה מוראנט וג'ארן ג'קסון בני ה-20 ודילון ברוקס שסיים רק עונה מלאה אחת בליגה. ההפסקה הכפויה מנעה את היווצרותו של אותו קיר: העומס הפיזי המצטבר נבלם, והגריזליס זכו למנוחה ארוכה. הם לא הראו סימנים של פגיעה ב"רוקי וול" המפורסם, אבל בהתחשב בפורמט החדש, בעומק ובמפגשים הישירים הם הפכו לפייבוריטים שלי למקום השמיני במערב.

מאבקים

קצת מתמטיקה בהתחשב בכך שנשארו לכל קבוצה 8 משחקים לסיום העונה הסדירה שלה.

הבטיחו פלייאוף:

מזרח: מילווקי, טורונטו, בוסטון, מיאמי, אינדיאנה, פילדלפיה.

מערב: לייקרס, קליפרס, נאגטס, ג'אז, אוקלהומה, יוסטון.

דאלאס מרחק 7 משחקים מהמקום השמיני כשנשארו 8 משחקים. היא הבטיחה את מקום 7 או 8 וכמעט בודאות תבטיח את המקום השביעי לאחר 2 או 3 משחקים מתחילת העונה.

הבטיחו ביתיות בסיבוב הראשון:

מזרח: מילווקי, טורונטו.

מערב: לייקרס.

קרובות להבטחת ביתיות:

מזרח: בוסטון עם יתרון של 4.5 משחקים על המקום החמישי.

מערב: הקליפרס עם יתרון של 4 משחקים על המקום הרביעי.

הבטיחו ביתיות בסיבוב השני:

מזרח: מילווקי.

מערב: לייקרס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    5 יונ 2020 11:13:42

    תודה רועי.
    .
    בעניין הביתיות – ברור שזה ישפיע, אבל לא הייתי מכניס מנגנוני פיצוי כלשהם כי לדעתי הם לא מהווים תחליף ממשי וסתם יוסיפו כוכביות מיותרות לעונה שגם ככה משופעת בהן. שיזרקו ביניים וישחקו, במצב של היום, להתלונן על כך נראה לי קצת תפל.

    1. bobby

      5 יונ 2020 11:33:04

      +1
      זה מספיק מוזר ו״כוכביתי״ באופי שלו כל המהלך הזה, הוספת חוקי עזר לקבוצות הביתיות ״יסרסו״ עוד יותר את תואר האליפות של מי שלא תהיה..

      1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

        5 יונ 2020 13:02:41

        אנשים עבדו שנה שלמה עבור שכר זעום ועכשיו אין להם עבודה, לא ידוע מתי תהיה, וגם החסכונות אוזלים…. ברור שזה לא אותו דבר… אבל להתלונן על כדורי ביניים בסיטואציה כזו לא יוסיף לדימוי של הליגה, המועדונים או השחקנים.

  2. האווי לאסוף

    5 יונ 2020 15:55:58

    תודה רבה.
    הסעיף הראשון מראה עד כמה הסיטואציה הזו עקומה,;אולי אפשר להציע גם סלים של ארבע נק' לקבוצות מסוימות? (רק בחצי הראשון, אנחנו לא רוצים לפגוע בתחרותיות 🙂 )

  3. מנחם לס

    5 יונ 2020 21:16:01

    תודה רועי. אין אף פתרון שיהיה הוגן לכולם, אבל אחרי הכל ה-NBA עשתה את הטוב ביותר שיכולה היתה לנסות להיות הכי אובייקטיבית שניתן. זה מצב שלא ייתכן כשכמה קבוצות שיחקו כבר 74 משחקים, וכמה רק 71.
    \לפחות יש לנו כדורסל, ואני די מאמין שהפורמט הוא ההוגן ביותר שיכול היה להיות.

  4. danf

    6 יונ 2020 02:40:11

    בתגובה לנתונים על האחוזים לשלוש במשחקי חוץ.
    מעניין אם למשחקים בבועה תהיה השפעה גדולה יותר על קבוצות שמסתמכות הרבה על שלשות כמו יוסטון…

    1. רותם אלרן

      6 יונ 2020 02:55:03

      דווקא ביוסטון זה מאוד מעניין, בגלל שהארדן למשל אפילו קלע באחוזים גבוהים יותר לשלוש במשחקי החוץ (ייתכן שבגלל הסלאמפ בחלק השני של העונה), יכול להיות מרתק גם לראות אותו בגרסה הרזה שלו

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט