מחשבות כדורסל של שישי / רועי ויינברג

יוטה בלי בוגדנוביץ'

הקלע הטוב ביותר של הג'אז, בויאן בוגדנוביץ', סובל מפציעה ביד ולא ישחק בכלל העונה, במידה ותמשיך העונה. הוא הקלע הטוב ביותר של יוטה עם 20.2 נקודות למשחק ב-44.7% מהשדה ו-41.4% מהשלוש, כולל 6.4 נקודות ממסירה ב-63% אפקטיבי. הקליעה שלו הוסיפה מימד חשוב של ריווח להתקפה המקרטעת של הג'אז והפך אותה לטובה בהרבה.

איך הם יסתדרו בלעדיו? יכול להיות שזה יראה אפילו יותר טוב. ג'ו אינגלס היה אחד הקלעים הטובים ביותר של יוטה בשנים הקודמות, אבל ראינו את כמות הזריקות שלו ממסירה יורדת משנה לשנה, גם מסך הזריקות שלו וגם במספרים מוחלטים. יכול להיות שנראה את אינגלס וקונלי מתפקדים יותר טוב בלי בוגדנוביץ'. שימו לב לטבלה (קרדיט ל-pbpstats על הנתונים):

על המגרשעל הספסלדקותדירוג התקפידירוג הגנתינט רייטינג
אינגלס וקונליבוגדנוביץ'209110.66100.959.71
אינגלס, בוגדנוביץ' וקונלי-357107.54113.826.28-
בוגדנוביץ' וקונליאינגלס542115.41110.115.30
אינגלס ובוגדנוביץ'קונלי879119.36106.2513.12

הטבלה הזאת היא דוגמה טובה להטעייה אפשרית בסטטיסטיקה: בוגדנוביץ' שחקן טוב ומהמשפיעים ביותר על יוטה, למרות שהטבלה מראה שבלי בוגדנוביץ' אינגלס וקונלי מסתדרים טוב יותר. כשבוגדנוביץ' לא משחק הג'אז יוכלו לשחק עם שניהם ביחד מבלי שהם משאירים את אחד מהשחקנים הטובים ביותר שלהם על הספסל, ולשלב את רויס אוניל ורודי גובר ביחד בחמישייה הגנתית ומאוזנת יותר.

לכן יכול להיות שהפציעה של בוגדנוביץ' תפתור חלק מהבעיות של יוטה, לפחות בטווח הקצר. השילוב של אינגלס וקונלי עם אוניל, שומר טוב משמעותית מבוגדנוביץ', יהפוך את יוטה לקבוצת הגנה טובה יותר. אם נראה את אינגלס משחק יותר בלי הכדור ונכנס לנעליים של בוגדנוביץ' כקאץ'-אנד-שוטר יכול להיות שנראה יוטה מאוזנת שמצליחה לשלב את שני מוליכי הכדור שלה.

עלייתו ונפילתו של ההאק-א-שאק

בנובמבר 1999 הלייקרס שיחקו שני משחקים נגד דאלאס מאבריקס, באותה תקופה קבוצתו של דון נלסון. דאלאס סבלה מחולשה בהגנה בקו הקדמי כשהיו לה את דירק נוביצקי הצעיר, שון בראדלי המבוגר ואריק סטריקלנד, אז הם ניסו חדשה לעצור את שאקיל אוניל והלייקרס – שליחה מרובה של שאק לעונשין, "האק-א-שאק".

דאלאס ניסתה את זה בשנים הקודמות נגד דניס רודמן, אבל נגד אוניל ראינו את זה במימדים גדולים יותר. במשחק הראשון שאק הלך 23 פעמים לקו, קלע 10 מתוכן (43.5%) והגיע ל-14 זריקות בלבד מהשדה. הלייקרס ניצחו באותו משחק ואז דאלאס עשו את זה שוב במשחק השני: אוניל נשלח ל-14 זריקות מהעונשין וקלע רק 3 מתוכן במשחק בו איבד 7 פעמים, אבל הלייקרס הביסו ב-22 נקודות הודות ל-12 מ-16 מהשדה וימים מוצלחים של ריק פוקס וגלן רייס.

מאז אותם שני משחקים והניסוי של נלסון, המדען המטורף של ה-NBA בשנים ההן, יותר ויותר קבוצות שלחו את אוניל לעונשין בתדירות גבוהה. ב-7 משחקים היו לו 17 זריקות או יותר מהקו ב-1999/00 וזה המשיך גם בפלייאוף, כשבמשחק השני של גמר 2000 הפייסרס שלחו את אוניל ל-39 זריקות עונשין.
שאק לא היה קלע טוב מהקו. הוא קלע ב-52.5% מהעונשין לכל אורך הקריירה ולא הראה יציבות, כשבעונה אחת קלע ב-62% וירד ל-49% בעונה שאחריה. סן אנטוניו השתמשה בחוכמה בשיטה נגד אוניל המבוגר יותר בפלייאוף 2008, כשהוא סיים עם 9 מ-20 במשחק החמישי בסדרה של ס"א נגד פניקס, אותו הספרס ניצחו והבטיחו עלייה לסיבוב השני. בגמר של 2004 דטרויט ניצלה את החולשה של הביג דיזל גם כן, כשהוא זרק 11 זריקות עונשין במשחק והפסיד 4-1.

אוניל היה המקרה המובהק ביותר של שחקן נגדו השתמשו בשיטה, אבל ראינו אותה גם נגד שחקנים אחרים: דוויט הווארד (58.8% מהעונשין בשנים באורלנדו) ודיאנדרה ג'ורדן (10.4 זריקות עונשין ו-6 מהשדה למשחק בסיבוב הראשון ב-2015). העקרון פשוט: לוקחים שחקן דומיננטי בצבע וחלש מהעונשין, שולחים אותו לעונשין ואז מצליחים להאט את קצב המשחק ולפגוע ביעילות של ההתקפה השנייה. יעיל במיוחד.
היום אנחנו כמעט לא רואים את ההאק-א-שאק נגד שחקנים כלשהם. הליגה מחשיבה כל עבירה ב-2 הדקות האחרונות של כל רבע כעבירה שמובילה לעונשין, מה שהשפיע על כמות העבירות בכל משחק, אבל לא מדובר בגורם היחיד שמשפיע. עדיין יש שחקנים מאוד דומיננטיים בצבע, אבל לא משתלם לשלוח אותם לעונשין: יאניס אנטדקומפו קולע ב-63.3% מהקו העונה אחרי 73% בשנה שעברה, ג'ואל אמביד קולע ב-81.4% וגם דיאנדרה ג'ורדן ואנדרה דראמונד, שני קורבנות של השיטה בעבר, השנה עם 68% ו-57.5% מהעונשין. שחקנים הפכו לשלמים יותר והוציאו את העוקץ מהשיטה הזאת, נקודה מעניינת נוספת בקשר לדיונים על הגנות העבר מול השחקנים של היום.

ספנסר דינווידי והכדורסל הפוסט-מודרני

אחד הסיפורים המשעשעים של הליגה בתקופת הקורונה הוא סיפורו של ספנסר דינווידי. הרכז המצויין של ברוקלין נטס ניסה לבחור את קבוצתו הבאה דרך מימון המונים, באתר מימון ההמונים gofundme. דינווידי רצה לגייס 24 מיליון דולר ובתמורה לכך היה חותם בקבוצה בה התורמים היו מציעים לו לחתום תמורת חוזה מינימום, וכך למעשה מאפשר לאוהדיו לבחור את הקבוצה הבאה בה ישחק (ובמקביל מתחמק מכל הנושא של תקרת השכר: רכז של 20 נקודות ו-7 אסיסטים למשחק לא שחקן של חוזה מינימום).

זה לא הצליח. דינווידי גייס 1,150 דולר, פחות ממה שהוא עושה בשעה במסגרת חוזהו הנוכחי של 34 מיליון דולר ל-3 שנים, והוא החליט לסגור את פרוייקט מימון ההמונים ולתרום את הכסף למען שיפור למידה מרחוק בתקופת הקורונה. מוקדם יותר העונה דינווידי ניסה להפוך את החוזה שלו למעין השקעה דיגיטלית: הוא רצה לקבל את רוב הכסף בתחילת החוזה ולהפוך את החוזה למעין מניה בה אנשים יוכלו להשקיע, למכור ולקנות מניות בהתאם ליכולתו של דינווידי. ה-NBA התנגדה לשני הרעיונות: הפיכת החוזה למטבע דיגיטלי ומימון ההמונים.

במובן מסוים, הוא רצה להפוך את הקשר עם האוהדים לאישי יותר – לתת להם לבחור היכן ישחק ומעשית להיות הבעלים של החוזה של דינווידי, כמשקיעים בחברה שהיא, ובכן, ספנסר דינווידי. הוא יכל להרוויח מזה יותר כסף, האוהדים יכלו להרגיש יותר מחוברים אליו וכצרכנים גם במובן הכלכלי, ולא רק במובן הרגשי כאוהדי ברוקלין או NBA. תרבות הצריכה במיטבה.

מצד שני, אפשר להבין את העיקרון מאחורי הפסילה של המעשה על ידי הליגה. יש כאן פגיעה רצינית בתחרותיות כששחקן יכול לקבל כסף מהצד תמורת משחקו ב-NBA ויצירת תקדים בעייתי שסותר את העקרון החשוב של תקרת השכר. מעבר לכך, החיבור שדינווידי מבקש לבצע בין העולם המוחשי-כלכלי של השקעה במניות או במטבעות דיגטיליים לעולם הספורטיבי קצת פוגע בבריחה מהמציאות שהאן.בי.איי מספקת לאוהדיה. במקום עניין בספורט, השקעה בשחקן יכולה להפוך את המעקב אחריו למשהו דמוי סחר במניות, כשהמניות מנסות להכניס חפץ עגול לתוך טבעת.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. ההאק-א-שאק הפך למאוס כי הוא הוציא את העניין מהמשחקים.
    כמה אפשר לצפות במשחק שכל דקה ורבע יש זריקות עונשין לא כתוצאה מפאול טבעי?

    יש לך בעייה עם שחקן גדול בצבע? שלח עליו דאבל טים, ותלמד את שאר השחקנים איך מכסים שני שחקנים כמו שמלמדים בקט-סל.
    נכון, אם יש לקבוצה השניה קלעי שלוש טובים אתה בבעייה, אבל היית בבעייה מלכתחילה.

    לדעתי, בדיעבד, מה שקבוצות עשו(או מה שהליגה עשתה כחלק מתהליך) כדי לפתור את בעיית ההאק-א-שאק הוא להתמודד איתה דווקא בצד השני של המגרש – בהתקפה.
    לכם יש את דיאנדרה ג'ורדן(וחלילה אני לא משווה אותו לשאק)? אין בעייה, לנו יש 4 ו-5 שודעים לקלוע שלשות, נראה אתכם מוציאים את הביג מן שלכם מהצבע בהגנה אל קו ה-3 ופותחים את ההגנה.

    או בקיצור, לי זה מרגיש שהגולם קם על יוצרו.
    העובדה שהיו ביג מנים כ"כ רציניים בליגה, בדיעבד גרמה לקבוצות הליגה להיפטר מהם. הם הפכו בן לילה לנטל.
    שאק הצליח איכשהו לחמוק מזה כי הוא פרש בדיוק בתקופה שבה החל התהליך.
    מי היה מאמין לפני כמה שנים שדווייט הווארד, רוי היברט, נואה וכו' יהיו מצרך הרבה פחות מבוקש משחקנים כמו: ברוק לופז, ווצ'ביץ', ומארק גאסול.

    1. אצל היברט והווארד הבעיה הייתה הגנה על שחקני חוץ ואולי אופי בעייתי כשאצל הווארד ונואה יש פציעות. ההאק-א-שאק לא היה מה שעצר אותם, אבל טוב שזה כבר לא קיים בליגה. הורס חווית צפייה

    2. גם אתה לוקח חלק בקבירתו המוקדמת של שחקן הציר? חבל שלא סיפרו את זה לאימביד, גובר או יוקיץ'. אותי זה מצחיק שיש מישהו שחושב ששאק לא היה מוצא את עצמו בליגה של היום.

      1. זה ממש לא מה שהתכוונתי.
        שאק היה דורסני גם היום, אבל לשמור על שחקנים בחוץ כמו שנדרש מגבוהים היום? בחיי לא.
        הוא היה חי בצבע ובחיים לא מצא את עצמו במקום אחר על המגרש.

  2. תודה רבה רועי, מחשבות מעניינות.
    בוגדנוביץ' חשוב מאוד לג'אז והם ייחלשו אם לא ישחק בעונה מחודשת, אבל לא היו ציפיות ממשיות לאור איך ששיחקו רוב השנה.
    שיטת ההאק א שאק, או האק א דראמונד או כל שחקן אחר, כבר לא יעילה באמת, לאור השיפור המשמעותי באחוזי העונשין של רוב הגבוהים

  3. תודה רועי.
    מרגיש לי שיוטה בדרך לפירוק הקבוצה הקיימת וריבילד מהיר.
    הניסוי עם קונלי לא צלח ורוב העונה הוא היה חלש או פצוע.. גובר ומיטשל ברוגז, אינגלס מבוגר.

    1. זה העניין עם יוטה. כל שנה מספרים להם שאוטוטו יש ריבילד, ותמיד איכשהו זה מסתדר. בכל הקשור לקבוצה הנוכחית, אין שום סיבה לעשות רי-בילד, מיצ'ל בן 23, גובר וקלארקסון בני 27, וזקן השבט בוגדנוביץ בסך הכל בן 31. קונלי לא ממש השתלב ויכול להיות שצריך לשחרר אותו (למרות שאני הייתי מחכה קצת), אבל מכאן ועד רי-בילד הדרך עוד ארוכה. מצחיק שהזכרת את אינגלס, כאילו שהוא שיקול בשאלה האם לפרק קבוצה.
      על פי כל הדיווחים האחרונים לגבי המערכת יחסים בין גובר ומיטצ'ל – השד לא ממש נורא – ממש לא קובי ושאק. זה כנראה לא ריב מפרק קבוצות.

  4. תודה רועי.
    הסיפור עם הפציעה של בוגדנוביץ׳ קצת מוזר.
    מהטבלה שהבאת הנט רייטינג הגבוה ביותר הוא כשקונלי על הספסל ולא בוגדנוביץ׳, נכון או שיש משהו שאני מפספס? חוץ מזה ברור לי של יוטה כדאי את בוגדנוביץ׳ בריא ולא פצוע, הם צריכים ספסל בשביל לתת מנוחה לחמישייה.
    דינווידי גאון, זה כוחה של חשיבה מחוץ לקופסה.

    1. אכן, וזאת חלק מהבעייתיות של נט רייטינג: הוא לא מראה את היריבות מולן הם שיחקו. היה ליוטה לוח משחקים קל כשקונלי היה פצוע וזה השפיע. עדיף בוגדנוביץ' בריא, אבל בלעדיו יכול להיות שהם יצליחו לשלב את קונלי טוב יותר בטווח הקצר

    1. לי זה מרגיש כמו ״חשיבה מחוץ לקופסא" של שחקן שמנסה לתחזק תדמית מסויימת וברור לו שזה לא יאושר. זה כל כך עבירה על כללי השכר שקשה לי להאמין שהוא חשב ברצינות שזה יעבוד (או שמספיק אנשים ישלמו בשביל שהוא יגיע ל24 מליון…). שלא תבין אותי לא נכון, הוא בחור חכם ומרשים, אבל אני לא חושב שיש כאן משהו מעבר לנסיון ליצור לעצמו נישא ומותג מסויים.

  5. לא הייתי ממהר להסיק מסקנות לגביי ההאק-א
    אני צופה לא מעט האק- א יאניס בפליאוף
    זאת תהיה דרך מצויינת להאט את הבאקס ולתת ליאניס להזיע.
    יש עדין סנטר כמו דראמונד שאם יגיע למעמד גבוה יבלה המון על הקו.
    ההאק הכי מכוער שראיתי היה של הספרס על דיאנדרה ג’ורדן מהקליפרס. זה היה לא קשור למהלך המשחק. ברבע ה 2 ה 3 ולא כחלק מאסטרטגיה למחוק פיגור
    מגעיל

    1. יכול להיות שזה יקרה. הזריקה שלו הדרדרה השנה (63% לעומת 73% בקודמת) וגם בפלייאוף שעבר ראינו אותו זורק הרבה מהקו, אבל כשהוא קולע באחוז שרחוק מה-50 זה פחות יעיל. סיבה נוספת להחלשות ההאק-א-שאק היא ההחלשות של הסנטרים, כי אין ענקים בגודל של שאק ברמות אלה – היה מאוד קשה לדראמונד בפלייאוף אשתקד למשל

  6. בקשר לספנסר – דמוקרטיה זה מעולה, קשר עם אוהדים חשוב, מטבעות דיגיטליים, הפיכה למוצר וניסיונות לעקוף מנגנוני תחרות לא ממש. אני מאמין שאם דינווידי לא היה מפיל את הניסיון (גם ככה יש לו עוד איזה שנתיים בחוזה, לא?), ארגון השחקנים היה מפיל.
    .
    אולי לא הייתי שם את יהבי יוטה על ג'ו אינגלס. לפחות לא העונה:
    "Ingles, a key member of the Utah Jazz who sit in fourth place in the Western Conference, has said he is prepared to "walk away, fly to Australia and never play another game in my life and be very content with it" to protect his family from the virus.

    His wife, Australian netball great Renae Ingles, is expecting their third child and four-year-old son Jacob has autism and a weakened immune system."
    https://au.sports.yahoo.com/nba-eyes-orlando-ingles-may-not-play-204725282–spt.html
    .
    מה שמחזיר אותי לפתיחת הליגה המתוכננת. בפלורידה מכל המקומות. כאילו, כן, דיסני זו ישות עצמאית, מדינה משל עצמה שלא צריכה לשמור על חוקי ארה"ב או זכויות אנושיות בסיסיות, אבל היא עדיין מוקפת בפלורידיאנים. שהם קבוצת המחאה הכי קצרת רוח, עיוורת ומלאה בעצמה שאי פעם העזה לקרוא לעצמה מדינה (חוץ מ, אולי, קרן הפיניקס). זו המדינה, אולי חוץ מג'ורג'יה, שהכי מנסה למצוא כל תירוץ אפשרי לפתוח את המדינה למרות, אתם יודעים, העולם. זו המדינה שבאמצע כל הסגירות והמתים החליטה ש-WWE הוא מוצר חיוני.
    זה מתחיל עם רבקה ג'ונס. אישה שעבדה די לבדה כדי להקים ולהריץ תוכנה מוצלחת שתעקוב אחר הוירוס בפלורידה. הפרס שלה היה פיטורים כי סירבה לשנות את המספרים הלא נחמדים למשהו שמח יותר.
    ונסיים את הסיבוב היומי שלנו בפין המנופנף של ארצות הברית עם המספרים שפלורידה כן מסכימה לדווח: הם מסרבים לספור נפגעי קורונה במדינה שלא גרים במדינה כל השנה. בפלורידה יש כמות עצומה של אנשים שבורחים מהכפור הצפוני למדינה חמה למשך כמה חודשים בשנה. אבל בגלל שהם לא "תושבים", המוות שלהם לא נחשב. מה שאומר שבפועל אין לנו שום דרך לדעת מה מצב הקורונה בפלורידה, אבל פלורידה מנסה להצדיק את פתיחת המדינה עם המספרים "הנמוכים".
    (סליחה על ההתפרצות, נראה לי המקום הכי מתאים לכתוב את זה)

    1. לחוס, אתה צודק בכל מה שאמרת.
      אבל, כשיש משאבים בלתי נגמרים, אפשר לעשות זאת גם בפלורידה. אפשר לשכור שטחי ענק ולבודד אותם בצורה קיצונית. אפשר לעשות בדיקות בכניסה למתחם, ואחר כך על בסיס יומי. יהיה זמן גם ללמוד מהלקחים של ליגות אחרות שכבר התחילו לעבוד (בונדסליגה לדוגמא). כשיש עץ כסף שלעולם לא נגמר, אפשר לעשות הרבה יותר.

  7. אני חושב שהנתונים על החמישית השונות של יוטה (עם או בלי בוגדנוביץ) הם בעייתיים. הקבוצה עברה העונה תהליך של הסתגלות להרכב חדש. השורה התחתונה היא שיהיה ליווה קשה להחליף את התפוקה של בוגדנוביץ', ואת החשיבות של הרווח שהוא מביא לקבוצה.
    .
    תודה, רועי.

  8. אני תמיד אהבתי ונהניתי מאד מהאק א שאק. כרגיל הליגה שינתה את החוקים לטובת ההתקפה.
    לכל שחקן יש יתרונות וחסרונות כמו שקרי קולע שלשות ככה דיאנדרה מנגר מהקו לא מבין מה הבעיה זכותה של היריבה לנצל מיסמאצ ולשלוח אותו לקו שיזיע ויבלה. לא רוצה להתבייש שילמד לקלוע.
    למה שלא יהיה חוק שלאמביד יהיה פסק זמן נוסף של 5 דק מנוחה ברבע אחרון כי הוא מתעייף?
    הליגה זה ביזיון מתמשך. מקווה שנראה הרבה האק א שאק על יאניס בפלייאוף ועל מי שצריך.
    אותי זה מעצבן שהליגה הורידה עוד מהלך הגנתי

    1. לא סבלתי את באק אה שאק שמעון אתה יודע איזה נורא זה ללכת למשחק של הלייקרס ולצפות בשאק על הקו חצי שעה וכל שנייה עצירה, הורס את חווית המשחק, זה גרוע בכל ענף התקיעות והעצירות ובפרט בענף שהוא שואו יותר ממשחק שגם ככה פוצצו אותו בפרסומות (משחק היום נמשך 2:50 שעות שבפועל רק 48 דקות משחקים ), מבין את הטענה שלך שזה לגטימי , ובעבר הייתי תומך בה (למה ששחקן שמרוויח מילוני דולארים לא ילמד לקלוע מעונשין) אבל זה מזיק לענף,
      יש חוקים הגנתיים שאני ארצה לראות שיתבטלו כמו חוק הוורטיקל, חוק הקשת הקטנה , זה ששחקן קופץ על מגן והמגן מקבל עבירה, או יוצר גרוע שהוא נועל לו את היד, אבל בנוגע להאק אה שאק טוב שירד מעולם

  9. גם אני לא מבין את הרעיון מאחורי פסילת הליגה. ממש נוגד לחופש האזרח האמריקאי להרוויח את לחמו בכל צורה אפשרית שהיא מקובלת בעני החוק, לא בעיני הליגה. מצויין רועי. אתה הופך לכתב רציני ביותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט