מחשבות כדורסל של שבת / רועי ויינברג

ג'ה או ציון?

ESPN עשו סקר בין 20 אנשי כדורסל מקבוצות שונות מהליגה בקשר לשחקן שאיתו אתה מתחיל את הפרנצ'ייז מתוך ארבעה: לוקה דונצ'יץ', ג'ה מוראנט, ציון וויליאמסון וטריי יאנג. כצפוי, דונצ'יץ' ניצח את הסקר עם 17 הצבעות מ-20 למקום הראשון. אחריו וויליאמסון קיבל הצבעה אחת למקום הראשון ו-11 לשני (מה שהוביל ליותר נקודות) ומוראנט קיבל שתי הצבעות למקום הראשון ו-6 לשני. בהתחשב במה שראינו משניהם עד עכשיו, ממי כדאי להתחיל פרנצ'ייז?

אפשר להבין למה וויליאמסון קיבל יותר הצבעות ל-2 המקומות הראשונים. ב-19 משחקים הוא הראה המון פוטנציאל עם 23.8 נקודות ב-58.9% מהשדה וכמות דקות מוגבלת, לצד יכולת ריבאונד התקפה נאה. הדומיננטיות של וויליאמסון בצבע כמעט חסרת תקדים לרוקי, כשהוא מצטיין בפוסט-אפ ופיק-נ'-רול, כשניו אורלינס נראית טוב יותר בצורה משמעותית כשהוא משחק. הקבוצות הטובות במזרח ובמערב, מילווקי והלייקרס, מתבססות על שחקנים שיכולים להכנס לצבע ולרמוס כל מה שמסביבם. וויליאמסון לגמרי יכול להיות אחד כזה.

מצד שני, אני חושב שאני הייתי בוחר במוראנט לפניו. מוראנט הרבה פחות פציע מוויליאמסון (59 משחקים מ-65 לעומת 19 מ-64 של ציון) ונראה שיכול להשאר על הפרקט יותר זמן. המספרים שלו פחות מרשימים משל ציון, אבל הוא עושה את זה בקבוצה חלשה יותר על הנייר. מוראנט הראה קצת מהכל: אתלטיות יוצאת דופן, יכולת מסירה טובה מחדירות ומפיק-נ'-רול ואפשרות ליצירת נקודות מרחוק עם 36.7% לא רעים בכלל לרוקי. יכול להיות שהתקרה שלו נמוכה יותר מזאת של וויליאמסון, אבל הרצפה בודאות גבוהה יותר בהתחשב בנטייה של האחרון לפציעות.

פותחים לאט

הליגה מתקרבת, בצעדי תינוק, לעבר חזרה אפשרית. ב-8 במאי שחקנים יוכלו לחזור להתאמן במתקני האימון של קבוצותיהם (בתוך ה-states בהן זה מותר) תחת הגבלה של 4 שחקנים באולם במקביל ובלי חדרי כושר. מבין הרעיונות שעלו לחזרה אפשרית של הליגה עלה הרעיון של טורניר לסיום העונה בלאס וגאס או דיסניוורלד במעין פלייאוף מקוצר שיכלול הרבה משחקים קרובים אחד לשני בקצב גבוה. על איזה שחקנים זה יכול להשפיע?

ההשפעה הגדולה ביותר, שתשפיע ישירות על מאבק האליפות, היא על קוואי לנארד. ראינו את קוואי בשתי העונות האחרונות זוכה ל"ניהול עומסים", משחקים בהם הוא נח כדי שיגיע בכושר מלא לפלייאוף. זה קרה בעיקר בתחילת כל אחת מהעונות האלה: אשתקד הוא נח ב-4 מ-11 המשחקים הראשונים של טורונטו (ו-2 מה-5 אחרי האול-סטאר) והעונה ב-5 מה-14 הראשונים של הקליפרס ושיחק כרגיל אחרי האול-סטאר. לא בטוח שהקליפרס יוכלו להרשות לעצמם לתת מנוחה לשחקנם הטוב ביותר במספר משחקים מצומצם, ולכן יהיה מעניין לראות איך חזרה כזאת תשפיע על היכולת של קוואי, או אם נראה הגבלת דקות כלשהי.

מתחיל איטי נוסף הוא ניקולה יוקיץ' מדנבר. הוא פשוט לא במיטבו בחודש הראשון של העונה, כפי שאפשר לראות בטבלה:

עד ה-1 לדצמברשאר העונה
נקודות (2019/20)15.6 (52% טרו שוטינג)21.8 (63% טרו שוטינג)
ריבאונדים (2019/20)10.410.1
אסיסטים (2019/20)6.07.2
דקות (2019/20)31.032.8
נקודות (2018/19)16.4 (57% טרו שוטינג)21.4 (59.5% טרו שוטינג)
ריבאונדים (2018/19)9.611.3
אסיסטים (2018/19)7.17.3
דקות (2018/19)29.432.0

הוא צריך כמה משחקים בשביל להכנס לכושר כל שנה, כשהמגמה הייתה דומה גם ב-2017/18 ולאחר פגרת האול-סטאר של העונה הנוכחית. לא בטוח שדנבר תוכל להרשות לעצמה לחכות את החודש הזה פעם נוספת, במיוחד אם נראה טורניר בעצימות גבוהה יותר.

What If?

כמה רגעים קטנים שיכלו לשנות את ההיסטוריה של האן.בי.איי מהשנים האחרונות:

שיקגו מנצחת את המשחק החמישי בחצי גמר המזרח של 1994. בעונה הראשונה ללא מייקל ג'ורדן הבולס ניצחו 55 משחקים, סקוטי פיפן, הוראס גרנט ובי ג'יי ארמסטרונג נבחרו לאול-סטאר והם הגיעו למשחק החמישי ב-MSG נגד הניקס, במצב של 2-2. המשחק היה צמוד ו-2.1 שניות לסיום הבולס הובילו בנקודה. יואינג עשה חסימה לטובת ג'ון סטארקס והכדור הגיע ליוברט דיוויס. פיפן הגיע אליו שנייה מאוחר מדי ונשרקה לחובתו עבירה בשריקה שנחשבת לאחת המפוקפקות בהיסטוריה. דיוויס קלע פעמיים מהקו והניקס עלו בסופו של דבר, בסדרה בה כל קבוצה ניצחה את כל משחקי הבית שלה. אם יו הולינס, השופט ששרק לאותה עבירה, לא היה שורק, מה היה קורה? האם הבולס היו מגיעים לגמר ואולי זוכים באליפות? (הרוקטס ניצחו בגמר של 1994 את הניקס ב-7 משחקים, כשבמשחק השביעי ג'ון סטארקס עם 2 מ-18 מהשדה). במידה וזה היה קורה, ג'ורדן היה חוזר מהפרישה הראשונה? איך המורשת של סקוטי פיפן הייתה מתפתחת?

קווין לאב עובר לגולדן סטייט. לפני המעבר של קווין לאב לקליבלנד הוא היה שחקן מבוקש והיו שמועות על חבילת טרייד מעניינת של גולדן סטייט – דיוויד לי וקליי תומפסון הצעיר היו צפויים להגיע למינסוטה. הטרייד היה בשלבי תכנון סופיים לפני שאחד מהיועצים של גולדן סטייט, ג'רי ווסט, איים בהתפטרות במידה והטרייד יאושר. בכך ווסט הציל את אחת מקבוצות הכדורסל הטובות בהיסטוריה. ב-2009 הווריורס כמעט קיבלו מפניקס את אמארה סטודמאייר והבחירה ה-14 בדראפט תמורת סטפן קרי, אבל סירבו בסופו של דבבר. מנג'ר פניקס באותם ימים היה סטיב קר.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. הבחירה שלי היא ציון.
    אני מבין מהיכן מגיעה ההנחה שהוא פציע יותר. אני לא חושב שהיא נכונה –
    .
    א. השימוש בנתוני שנה א' בשביל להכריע אם שחקן הוא פציע או לא, הוא שימוש מוטעה (ומטעה). קודם כל, בגלל שלא כל הפציעות זהות.
    .
    ב. חשוב יותר, בגלל שבמקרה של ציון, הפציעה המוקדמת גרמה למועדון לנקוט במשנה זהירות. היסטורית, סיבה מרכזית לפציעות חוזרות בקרב אתלטים צעירים היא קונדישנינג גרוע. הפציעה של ציון אפשרה לצוות הרפואי להכשיר את ציון טוב יותר, כאשר החזרה שלו לפרקט נוהלה בשמרנות יתרה, כולל מכסת הדקות. הרווח מניהול זה צפוי להגיע בעתיד.
    .
    ג. לא רק ציון הוא חלק מהמשוואה. מוראנט גם הוא שייך ל-"אוכלוסיית סיכון" לפציעות, וזה היות ומבנה גופו (מסת השריר) עדיין לא מתאימה לעומסים של ה-NBA (של מוראנט, ושל רוב הרוקים שמגיעים למקצוענים אחרי שנה אחת בלבד בקולג'ים). סגנון המשחק של מוראנט מגדיל את הסיכוי שלו להיפצע, רק שבניגוד לציון, הוא זכה להרבה פחות הכנה פיזית במהלך העונה הראשונה שלו בליגה.
    .
    ללא שאלת ה-"פציע או לא פציע", אני חושב שציון מציג יכולות של פעם בדור. שחקן כל כך צעיר, בעמדה שלוקח זמן ללמוד לשחק אותה, ושמצליח להפוך לכל כך אפקטיבי, כל כך מהר?
    רובינסון, שאקיל, ודנקן, הם היחידים שאני זוכר ב-30 השנים האחרונות לפתוח את הקריירה עם נתונים דומים לאלו שציון מציג (בדגש על נתוני הקליעה). זו חברה טובה של HOF עם 4 MVP משותפים, 3 רוקי השנה, 12 אליפויות.
    .
    אין באמור לנסות להפחית במשהו ממה שמוראנט עשה השנה. אני ממש קיוויתי לראות את מוראנט בשורות הסאנס, והוא שחקן טוב יותר ממה שדמיינתי. הבגרות שהוא מציג על הפרקט, זה בונוס שאי אפשר היה לנחש שהוא יביא מעבר לסט היכולות המרשים שהוא הראה בקולג'ים.
    .
    לעניות דעתי, הבולס של 94' לא היו מצליחים לצלוח את יוסטון בפיינלס דמיוניים. זה לא סתם שהם הודחו ב-94' וב-95' על ידי קבוצות עם סנטר דומיננטי. זה לא סתם שהם בחרו לצרף את רודמן לפני עונת 96'.
    .
    תודה, רועי.

    1. תודה רועי
      .
      מסכים בהכל גיא (רק שלא יתפתח כאן משהו. רק שלא יתפתח כאן משהו)
      .
      מעבר למה שגיא, מוראט יגיע להיכן שהקליעה שלו תביא אותו. בניגוד לציון שקליעה עבורו תהיה בונוס ג'ה אם הוא לא יפתח את היכולת הזו יהיה קל לסגירה באופן יחסי.
      .
      מדהים שאף אחד כמעט לא בחר ביאנג. הרבה כובעים הוא יאכיל בשנים הבאות

      1. הקליעה לא בונוס עבור ציון אלא משהו שהוא חייב. מול קבוצות רציניות ברמות הגבוהות הוא יחוסל בלי קליעה. לברון שהיה טוב ממנו חוסל. בלי קליעה הוא יכול לחגוג על השארלוטים והניקסים בעיקר אבל פלייאוף זה סיפור אחר.

    2. דעה מעניינת. אני מאמין שיותר קל לבנות היום סביב גארד מפורוורד ושיכולת הקליעה של מוראנט כבר עכשיו, משהו שלא ראינו אצל וויליאמסון חוץ ממשחק הבכורה, נותנת לו יתרון. ציון נמוך מדי בשביל לשחק כ-4 ואולי שוקל קצת יותר מדי, למרות שאני מבין למה הוא נבחר ראשון וג'ה שני.

      1. 23 נקודות למשחק ב-60% אפקטיבי בפחות מ-30 דקות למשחק. וזה לפני שהספיק ללמוד איך באמת לנצל את השילוב הנדיר של כוח, מהירות, ואתלטיות שהו מחזיק.
        לצורך השוואה –
        בארקלי, שאקיל, מאלון,
        כולם נתנו זינוק מטורף ביכולת אחרי עונת הרוקי בואכה עונה 3 שלהם בליגה.
        .
        מה צופן בחובו העתיד,
        זו באמת שאלה טובה. אף אחד מאיתנו לא נביא,
        אבל בהינתן בריאות (טפו, טפו, טפו),
        אני חושב שזה לא מופרך לדמיין את ציון הופך לשחקן של 28 – 30 נק' באותם אחוזים אדירים שהוא קולע כיום.
        .
        אז נכון, קל יותר לבנות סביב גארד. וגארדים, נותנים תפוקה מהר יותר, מבלי להיות תלויים באחרים.
        ועדיין,
        כל כמה זמן מגיע לליגה סקורר שהוא לא מנהל משחק, אבל כזה שיכולתו להשיג המון נקודות ביעילות מפחידה גם כאשר הוא משחק בקבוצה בינונית הופכת אותו לגיים צ'אנג'ר.
        דוראנט הוא גיים צ'אנג'ר שכזה. שאקיל בהחלט היה כזה. אני מאמין שגם לציון יש את היכולת לטפס לאותה מדרגה (שוב – טפו, טפו, טפו…)
        .
        (בכוונה הבאתי כדוגמה את דוראנט ושאקיל. ציון לא יהיה אף אחד מהם, וסגנון משחקו שונה לגמרי מזה של ה-2. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שכאשר בקבוצה משחק שחקן שאחד על אחד שלו שווה כל כך הרבה נק', ביעילות כל כך גבוהה, הקבוצה שמחזיקה בשחקן הנ"ל אוטומטית הופכת לקבוצה חזקה)

          1. וואו, זו שאלה קשה.
            נראה לי שאלך עם לוקה. קל יותר לבנות סביבו קבוצה. ובמשוואת הסיכוי/סיכון שלו, החלק של הסיכון הוא הנמוך ביותר מבין הכוכבים הצעירים (סגנון משחק פחות "נפיץ").
            בסופו של יום, התחושה היא שזו שאלה מהסוג ששאלו לפני 40 שנה –
            אתה מתחיל קבוצה עם מג'יק או בירד?
            לא הייתה תשובה רעה לשאלה הנ"ל.
            .
            (ושוב:
            מלח מים, מלח מים… רק שיהיו בריאים, הילדים האלו)

            1. אבל תכלס, מבחינת חכמת משחק ומנהיגות וניהול הקבוצה, מג'יק ובירד זה אותו רעיון, ובאמת אפשר להכניס למקות הזה את לוקה כפרה עליו – אבל לא את ציון. לכן ההכרעה היא די ברורה לטובת לוקה.

          2. מה הערך של שאלה כזו?
            מה הטעם להשוות שחקן שנה שנייה לשחקן שנה ראשונה?
            אם כבר היפוטתי, תשאל האם על פי השנה הראשונה היה עדיף דונצ'יץ' על ציון? נראה לי שאז יהיה יותר קשה להעדיף את דונצ'יץ'.

  2. אני לוקח את ג'ה לפני ציון.

    הרעיון לחזרה של הליגה זה בדיחה קומית. אני לא רואה את הליגה חוזרת אלא אם כן מורידים 20 משחקים גם מהעונה הבאה וישר מתחילים את הפלייאוף ביולי במיקומים הנוכחיים בלי לשחק עוד משחקי עונה סדירה. וגם עם זה יהיה בדיחה אבל עדיף על כלום

  3. מסכים לגבי אי סבירות חזרתה של הליגה. חושב שיתחילו בהדרגה להתכונן לקראת העונה הבאה, בתקווה כי המצב בארה"ב ובעולם יאפשר זאת.
    העונה הזאת לא תושלם, כפי הנראה, ותסתיים ללא אלופה.

    רועי, תודה רבה. מעניין לקרוא כרגיל.

  4. אני לא רואה איך אפשר לחזור לעונה, כאילו כלום לא היה, וגם אם כן איך לא נשים עליה כוכבית ענקית שתהפוך אותה ללא משמעותית היסטורית.
    טוב, אני רואה איך אפשר לחזור. כסף. גם אילון מאסק מתלונן שהעובדים במפעלי מכוניות המותרות שקנה לא הוחזרו עדיין לעבודה.

      1. אלה לא תנאים של ליגה. אלה לא תנאים נורמליים. אלה לא תנאים שמשפיעים באופן שווה על כולם ולא תפסו את כולם באותו מצב.
        “The law, in its majestic equality, forbids rich and poor alike to sleep under bridges, to beg in the streets, and to steal their bread.”

        1. משתנים אקסוגניים תמיד היו, ותמיד יהיו.
          כך לדוגמה את קפיצת תקרת השכר בקיץ 16'. יש מי שהרוויחו מכך 2 אליפויות, ויש מי שנפגעו בגלל ההשפעה על שוק השחקנים החופשיים בעונה שאחר כך.
          אז נכון, שהפעם מדובר על שינוי משמעותי למדי,
          אבל לצורך העניין הוא לא פחות גדול מהשינוי של עונת 12' (העונה המקוצרת. אז היה יתרון יחסי משמעותי לקבוצות עם עומק בגלל לוח משחקים צפוף במיוחד).
          .
          אם בצדק עסקינן, אז בליגה עם מערכת כללים "סוציאליסטיים" כמו ה-NBA (לכל קבוצה יש רף מינימום של משכורות, לצד תקרת שכר עם כללים ברורים) הציטוט הנ"ל לא ממש תופס.

          1. המצב הרבה יותר דומה לאם באמצע משחק השביעי בגמר נגביה את הסל במטר. יש מי שזה יתאים להם יותר. יש מי שידפק. הקפצת קפיצת השכר היא דוגמא מאוד מאוד מוקטנת של משהו דומה לזה אבל לא באמת. זה לא שינוי שקרה באמצע, וזה לא שינוי שיש לקבוצות באמת זמן להתמודד איתו.
            ואני אחזור על הנקודה הכי חשובה בעיניי, ובגללה הדיון מפסיק בצד שלי – בכלל לא צריך להחזיר את הליגה גם בלי קשר לספורטיביות של המהלך. תשלמו לאנשים שתלויים בליגה הזו כדי לחיות. השאר, השחקנים והבעלים, יכולים להסתדר.
            והליגה לא באמת סוציאליסטית, מצטער. כמה חוקים מגבילים לא שווים צדק.

            1. המירכאות, לא סתם נבחרו לעטר את המילה "סוציאליסטיים".
              .
              מה בין סוציאליזם כלכלי לצדק? אותם כמה חוקים מגבילים לא נועדו ליישם צדק כלשהו. הם נועדו לשמש מערכת איזונים ובלמים שמטרתה הסופית היא למקסם את יכולת הליגה כגוף (וכפועל יוצא, את יכולתן של הקבוצות) להרוויח.
              .
              ועדיין, בכל הנוגע לדיון האמור, כאשר הקהילה היא הליגה, והפרטים הן הקבוצות –
              זו דוגמה לא רעה לסוציאליזם כלכלי (חלוקת רווחים, מס מותרות, תקציב מינימום, תקציב מקסימום, דרפט).
              .
              אין צדק כאשר מתמודדים עם שינויים חיצוניים למסגרת קיימת. ברור שיהיו מי שיושפעו לרעה, ברור שיהיו מי שהסיטואציה תטיב עימם. אבל היות והסיטואציה לא תוכננה על ידי מי מהקבוצות, המשך קיום הליגה על אף המצב הלא נורמלי לא כולל אפליה מובנית מכוונת, ולכן אין עם החלטה שכזו בעיה ברמת "הכוכבית" (לדעתי, לפחות).
              .
              ברמה הפרקטית –
              ווישפול ת'ינקינג הצידה ("תשלמו לאנשים שתלויים בליגה הזו כדי לחיות. השאר, השחקנים והבעלים, יכולים להסתדר"),
              הדרך היחידה שאותם אנשים שתלויים בליגה כדי לחיות יוכלו להרוויח את לחמם שוב היא להחזיר את הליגה במתכונת כזו או אחרת.

            2. הווישפול שלי – זה הדרך שבה כמה מדינות שמנסות (היום, ובתקופת משברי עבר גדולים. נגיד ארצות הברית הקיינסיאנית של לפני שבעים שנה) לא לשלוח את העובדים שלהן למות בשביל שהעשירים ירוויחו עושות. נכון שארצות הברית היום היא לא אחת מהן. לא אומר שלא צריך לדרוש את זה.

            3. בהחלט צריך לדרוש. אם הדיון היה על אידאולוגיה, היית זוכה לרוח גבית מצד התגובות שלי.
              אבל השאלות שאלו לדיון הן אחרות לגמרי.

    1. יש בזה משהו. זה קצת כמו גול עם "תנאי מגרש". ההפסקה הזו מאוד מבלבלת ולך תדע כמה זמן הרצה הקבוצות צריכות עכשיו.

  5. מעניין כרגיל, תודה רבה.
    מצטרף לתומכים (כאילו שאנחנו נספרים…) בביטול העונה. אין טעם בחודש משחקים, כאשר לקבוצות ייקח כמחצית מהזמן לחזור לכושר בסיסי ומשחק קבוצתי.
    אולי כדאי שייקחו את הרעיון של לאס וגאס, ויעשו 'טורניר NBA 2020'. פורמט אחר וקצר שלא יעניק טבעת ואליפות, אבל יאפשר להוציא קצת כסף מהקהל ולסיים את העונה בטעם טוב

  6. אני מתחיל עם ציון. גובה ומשקל אי אפשר לאמן (וגם בעולם אנשים עם הגוף של ג'ה עולים על בני ציטון לדעתי 100 ל-1ץ אז תמיש י/ש סכוי למצוא ג'ה. קשה הרבה יותר למצוא ציון.

  7. מתחיל עם זאיון , אומנם לוקה שחקן מדהים, אבל זאיון כישרון של פעם בדור כמו לברון.
    אבל צריך להבין שהוא שיחק רק 19 משחקים ועשה לכולם בית. ספר.
    עוד דבר שנותן את האקסטרה לזאיון זה הפוטנציאל ההגנתי שיש לו ובכלל לא ראו כלום עדיין ממנו בליגה חוץ מה דומיננטיות ביצירת נקודות.
    מה שעושה אותו כל כך מיוחד זה הלחימה שלו על כל מהלך במכללות, את זה הוא עדיין לא הראה במשחקים ששיחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט