לא חסרים שמות נוצצים בהיסטוריה של ה-MLB. בייב רות', ג'ו דימאג'יו, ווילי מייז, מיקי מנטל, אני מניח שרובכם מכירים מצוין את כל השמות האלה. אני גם מניח שרובכם לא מכיר את השם אל קליין. בשביל זה אנחנו פה. השבוע הלך קליין, גדול שחקני הטייגרס בכל הזמנים לעולמו, כשהוא בן 85. זמן טוב לסכם קריירה של אחד הגדולים שחבטו אי פעם.

אלברט וויליאם קליין נולד בדצמבר 1934 למשפחה ענייה בבולטימור, בנם של נעמי מורגן וניקולס קליין. בעקבות דלקת בעצם נאלץ אל הצעיר לעבור ניתוח להסרת עצם ברגלו השמאלית, אך זה לא הפריע לו לזרוק Fast Ball, Changeup ו-Curveball כבר כשהיה בן תשע.

דילג על המיינורס

בשנותיו הראשונות בבית הספר שיחק קליין פוטבול וכדורסל, וכשרצה לנסות להתקבל לנבחרת הבייסבול, לא היה מקום לפיצ'רים, אז הוא החליף תפקיד ועבר לאאוטפילד. במהלך ארבע שנות התיכון הצטיין קליין בבייסבול, ופחות בלימודים.

כשהיה בן 18, עדיין לפני תקופת הדראפט (החל ב-1965) עקף קליין את המיינורס, וחתם ישירות בקבוצה הבוגרת של הטייגרס. מי העלה אז על דעתו, שהוא ימשיך לשחק באותה הקבוצה 22 עונות… הסקאוט שגילה אותו סיפר: "כל סקאוט חולם לראות שחקן כזה כשהוא מחפש כשרונות". כבר ב-25 ביוני 1953 רשם קליין את משחק הבכורה שלו במייג'ורס, אך העונה המלאה הראשונה שלו היתה 1954.

ראמזי מדטרויט

ראמזי עבד ראמזי, העובד המסור של רשת "שפע יששכר" בסדרה הגאונית "קופה ראשית", חשש בתחילת העונה השניה שמעבר לסניף גדול בגיל כל כך צעיר, הביאה אותו לפסגת החיים בגיל צעיר מדי (ממליץ בחום על הסדרה, אם מישהו לא הבין). דברים דומים אפשר להגיד על קליין. את עונת 1955, כשהוא בן 20 בלבד, סיים אל עם ממוצע חבטות 340., הגבוה ביותר בליגה, והפך לשחק הצעיר ביותר בהיסטוריה של המשחק שזוכה ב-Batting Title.

עונת 1955 היתה עמוסת חוויות לבחור הצעיר, כשהוא הפך לשחקן ה-13 בהיסטוריה שחובט שני הום ראנס באינינג אחד, ולצעיר ביותר שחובט שלושה כאלה באותו המשחק. הוא גם סיים שני רק ליוגי ברה במועמדות ל-MVP של הליגה. קליין אף רשם הופעה ראשונה באול-סטאר, רצף שיימשך עד 1967.

כפפה מזהב

מבחינת התקפה – קליין רשם מפה 13 עונות עם ממוצע 281. ומעלה מתוך 14 הבאות, ו-7 עונות עם 300. ומעלה מתוך תשע הבאות. אך הוא לא היה רק שחקן התקפה נפלא. קליין תפס כל דבר שנחבט אליו, וירה בחזרה הביתה כדי לפסול שוב, ושוב, ושוב. ב-1956 היו לו 18 אסיסטים, וב-1957 הוא נסק ל-23, והיה לראשון שזוכה בכפפת הזהב, פרס שהחל את דרכו בעונה זו. הוא ימשיך ויזכה בעוד תשע כאלה במהלך הקריירה.

בתחילת שנות ה-60 רשם קליין כמה עונות גדולות, כשרק שושלת סופר מרשימה של היאנקיז (מיקי מנטל, רוג'ר מאריס ואלסטון הווארד) מנעו ממנו פרסים אישיים, ומהטייגרס אליפויות. ב-1961 ניצחו הנמרים 101 משחקים, אך זה לא הספיק מול הפסים מניו יורק. הוא חבט 324., אך היה שני לחברו לקבוצה, נורם קאש. ב-1963 הוא חבט 312. והעיף 27 הום ראנס, אך הווארד זכה ב-MVP. איך אמר ניוטון מעספור? תזמון זה עניין של טיימינג.

ד"ר קליין

פציעות כאלו ואחרות, חלקן בשל מאמץ מוגזם בהגנה, גרמו לקליין להפסיד לא מעט משחקים. ב-1959 הוא שיחק 136 משחקים בלבד, ב-1962 רק מאה וב-1965 הסתפק ב-125, לאחר שנותח בתחילת העונה. גם בעונת 1967 פספס קליין לא מעט משחקים, לאחר ששבר מחבט מעצבים וגרם לשבר בידו.

כשחזר לעצמו באותה העונה, לקראת סיומה, הטייגרס היו במירוץ למקום הראשון עם עוד שלוש קבוצות נוספות, אך בסופו של דבר סיימו משחק אחד מתחת למוליכה, הבוסטון רד סוקס, שהמשיכה לוורלד סירייס, שם נכנעה לסיינט לואיס קארדילנס. באותם הימים משחקי הפלייאוף כללו סיבוב אחד בלבד, בין שתי מוליכות הליגות.

א-ל-י-פ-ו-ת

תחילתה של עונת 1968 לא היתה שונה, כשקליין שוב פספס משחקים בשל פציעה. כשהוא חזר, היתה למנג'ר מאיו סמית' דילמה, כיצד לסדר לקליין זמן משחק. הוא שלח את השורט סטופ שלו, ריי אויילר לספסל, ואת הסנטר פילדר, מיקי סטנלי לעמדת השורט סטופ. ובכך סידר לקליין מקום באאוטפילד. המהלך הזה נחשב לאחד הגאוניים שנעשו בהיסטוריה של המשחק.

הטייגרס "קרעו" את הליגה, כשהם מסיימים עם מאזן 59:103, מחזיקים ביתרון של 12 משחקים על פני האוריולס. קליין עצמו היה בעונה סבירה, עם ממוצע חבטות של 287.. הוורלד סירייס החל רע, כשהקארדינלס עולים ל-1:3, ומוליכים 2:3 באינינג השביעי של המשחק החמישי. מי אם לא קליין הפך את התוצאה והחזיר את דטרויט לסדרה.

קליין הוביל את הנמרים ל-1:13 קליל במשחק השישי, מה שסידר את הבמה למשחק השביעי, ב-בוש סטדיום, סיינט לואיס, מיזרי. לאחר שבעה אינינגים ללא "סקור", הטייגרס ברחו ל-0:3, בדרך ל-1:4 ולאליפות שלישית בסך הכל וראשונה מאז 1945. קליין חבט 379. בהופעה היחידה שלו בוורלד סירייס.

שלהיי הקריירה

בעונת 1970 ניצל קליין ממקרה לא נעים, כשהוא התנגש במהלך משחק בשחקן נוסף, נפל והתמוטט. ווילי הורטון, חברו לקבוצה, שם לב שקליין הפך כחול, שחרר לו את דרכי הנשימה והציל את חייו. לאחר שחבט 278. בלבד, סירב קליין להעלאה, בטענה שלא מגיע לו, אך עונה לאחר מכן הפך ל"טייגר" הראשון שמרוויח 100,000 דולר לעונה.

עונת 1972 היתה צמודה לאורך רוב הדרך, כשהטייגרס והרד סוקס נפגשות לסדרה אחרונה שקובעת מי עולה לפלייאוף. הטייגרס ניצחו את שני המשחקים הראשונים, כשקליין מוביל אותם עם חמש חבטות, וסידרו לעצמם סדרת פלייאוף מול אוקלנד. האת'לטיקס של רג'י ג'קסון היו גדולים על הטייגרס, כשלמרות חזרה מפיגור 2:0 בסדרה זה נגמר עם 2:3 לאוקלנד, שתמשיך כל הדרך לאליפות. קליין הסתפק בממוצע חבטות 263. בלבד בהופעת הפלייאוף האחרונה שלו.

תולה את המחבט

קליין נכנס לדף נוסף בהיסטוריה של המשחק ב-24 בספטמבר 1974, כשהוא היה לשחקן ה-12 שמגיעה לחבטה ה-3,000 בקריירה. הוא ימשיך וישיג עוד שבע חבטות מוצלחות, מה שממקם אותו במקום ה-31 נכון להיום, בין ווייד בוגס לרוברטו קלמנטה. בתום אותה עונה יודיע קליין שהוא פורש ממשחק פעיל. הוא סיים עם ממוצע חבטות קריירה של 297., לצד 399 הום ראנס, אליפות אחת, 18 הופעות באול סטאר ועשר כפפות זהב. וכמובן, המספר 6 יצא מהרוטציה של הטייגרס לתמיד – הראשון בהיסטוריה של המועדון שזוכה לכבוד הזה.

קליין נכנס להיכל התהילה של הבייסבול ב-1980, כשהוא הפך לשחק העשירי בתולדות המשחק שנכנס להיכל כבר בניסיון הראשון, עם 88.3 אחוזי הצלחה. "מעולם לא חשבתי שהישג אישי יהיה לי חשוב כמו זכיה באליפות, אך הרגע הזה הוא הגדול ביותר בקריירה שלי", סיכם קליין.

קליין נחשב לשחקן אהוב ומוערך מאוד, דוגמה לכך אפשר לקבל מדבריו של ברוקס רובינסון, כוכב האוריולס באותן השנים: "ראיתי הרבה שחקני הגנה טובים לאורך השנים, אל קליין היה היחיד שמסוגל לעשות הכל. יש בו כל מה שאאוטפילדר גדול צריך – הוא היה מהיר, תפס מעולה וזרק מעולה". המנג'ר שלו במהלך שלוש עונות, בילי מרטין האגדי, הוסיף: "אל תמיד היה 'מר מושלם' בשבילי. הוא עשה הכל – חבט, הגן, רץ, זרק, ועשה הכל עם נגיעת גאונות. הוא היה סופר שחקן".