משונה איך שדברים מתקשרים. לפני מה שנראה כלפני חצי דור, אבל מתברר שהיה לפני פחות משבוע, פרסמתי ביומן 16# על סרט שראיתי על התערוכה ומהלך החיים של ואן גוך. אז אתמול התברר שהקורונה היא "הזדמנות" אפילו לגנבים: ב- 30 למרץ, 167 שנים אחרי הולדתו, היו אנשים "נחמדים" שניצלו את יום הולדתו ואת עידן הקורונה כדי לגנוב תמונה שלו ממוזיאון זינגר לארן שבהולנד.

זה גורם לך לחשוב. ראשית, למה בכלל זה מזעזע את מי ששומע על זה לראשונה? לא כל האנשים הם נחמדים ואוהבי אדם. כידוע לנו, יש גם שודדים ורוצחים. ובכל מקרה, כל מי שגונב, בטח מי שגונב תמונה של ואן גוך, סביר שאינו אוהב אדם שהמוסר הוא נר לרגליו. אז בעצם, למה שאדם כזה יימנע מלגנוב בימי קורונה אלו?

ובכל זאת. משהו בנו מגיב לזה יותר בחוזקה. אולי "כי זה לא פייר" או "זה לא כוחות" לגנוב בשעה שכל השומרים והשוטרים עסוקים בקורונה. אנחנו כאילו מאמינים שגם למשחק "שוטרים וגנבים" במציאות, אמורים להיות חוקים וגבולות, ושגם הגנבים היו אמורים להישמע להם.

ועדיין, בדיוק כמו הוירוס שהיה לי אתמול בפלאפון, צריך להיות ברור לנו שהקורונה אולי השביתה את החיים, הן בקרב החולים והן בקרב הבריאים, אבל לא היתה ולא תהיה לה שום השפעה שהיא על יצר הרע.

אגב יצר הרע, אתמול היה פה בארץ עוד אירוע: אוטובוס לירושלים נעצר בדרך אחרי שהתברר שאדם שהיה אמור להיות בבידוד קורונה עלה על האוטובוס הזה לירושלים. האיש ה"טוב" הזה, שלא בדיוק ברור אם עלה על האוטובוס אחרי שידע שיש לו קורונה או לא, אם יורשע ב"הפצת מחלה ביודעין" צפוי לשבע שנות מאסר – כנראה פחות ממה שיקבל מי שייתפש (אם ייתפש) בגנבת הציור של ואן גוך – וזאת למרות שהוא סיכן את חייהם של שלושים וארבעת הנוסעים שהיו על האוטובוס ושהועברו מיד להסגר. נהג האוטובוס, אגב, קיבל קנס של 5000 ש"ח מאחר והיה מותר לו להסיע באוטובוס רק 20 נוסעים…

ואם כבר בהסגר עסקינן, בני ברק וחלק מרמת גן כבר בהסגר, מתברר שכך יהיה ממש בקרוב גם לפחות בחלקים מירושלים, בית שמש, אלעד, אור יהודה ועוד ישובים. האמת היא שנראה כי סביר שהמדינה כולה תהיה בהסגר סביב ליל הסדר, הלילה בו נחגוג את חג הפסח, חג החירות וחג האביב.

אירוניה גדולה היא, אני בטוח שתודו, שדווקא בחג החירות ובמיוחד דווקא בערב קריאת ההגדה של פסח – סיפור חרותנו, יוחמרו עוד יותר הסייגים וההסגרים והכבלים שאנו נאלצים לחיות עימם מזה שלוש שבתות. אני מנסה מאז תחילת ההסגר לפרוץ את גבולות הידע שלי, לפרוץ את מגבלות התחושות שמשתוללות בי, לפרוץ את מחסומי פחדים שקיימים אצלי ולהתנסות בדברים חדשים. זה נכון בלימודים, זה נכון בבישולים שאנו מתנסים בהם בדברים חדשים בימים אלו, זה נכון בריסון תחושות קשות ובהחלפתן בתחושות טובות בעזרת עבודה קשה, וזה נכון במיוחד במציאת עוד ועוד דרכים חדשות להתמודדות היומיומית עם הלא-נודע.

ולגבי חג האביב, אני מניח שתסכימו אתי שאירוניה, לפחות אירוניה קטנה, היא העובדה ששמה של תמונתו של ואן גוך שמתוארכת לשנת 1884 ושנגנבה ב- 30 למרץ שם בהולנד, הוא: "גן האביב". לי לפחות, נראה שבדיוק כשם שאותם גנבים גנבו את "גן האביב", כך גם הקורונה גנבה לכולנו את האביב ואת היציאה לגנים הפורחים. כל שנותר לנו הוא לקוות שהתמונה תימצא ושהקורונה הזו לא תגנוב לנו גם את הקיץ והסתיו.

נ.ב.

1. ק קו קור קוראים לו בעברית ואן גוך, בהולנדית ואן חוך ובצרפתית ואן גוג. רק שתדעו.
2. שימרו הן על בריאותכם הגופנית והן על בריאותכם הנפשית.