רגע ספורט המרגש בחיי: הגול השני של מרדונה / הגולש אריאל הכהן

(את הגול הזה אבי לא אהב)

אריאל הכהן הוא מרצה וחוקר לתנ"ך והסטוריה

יוני 1986.הכל נראה כמו מתכנס לנקודה של שלמות בקיץ הזה. גם סיימתי בהצלחה את הבגרות במתמטיקה שעמדה כמו קוץ בגרון. גם קיבלתי דחיה של חצי שנה לגיוס .גם א' שהייתה חברתי החדשה הסכימה סוף סוף להתנשק ( על יותר מזה לא העזנו לחלום חניכי וחניכות הציונות הדתית..) גם אבי (ז"ל) לקח הפסקה מתפקיד סיזיפוס הצייקן זרק את הטלויזיה שחור לבן שלתקן אותה עלה כמו שתיים והכניס לסלון לעינינו הנדהמות מקלט צבעוני(!) . וגם ארגנטינה התחילה ברגל ימין את המונדיאל במכסיקו בניצחון רב שערים על דרום קוריאה.נידמה שהיו שם שלוש חתיכות. אחד בורוצ'אגה ושניים של הנסיך מריאל מדריד חורחה ולדאנו. על הכל מנצח המאסטרו הקטן מס 10 דייגו ארמנדו שמאז המונדיאל הקודם בספרד 82 אחרי הכשלונות מול איטליה וברזיל וההרחקה האומללה נאלצנו כל הארגנטינאים לעמוד בצד חפויי ראש ומתנצלים על ההבטחה הגדולה שלא מומשה .מראדונה. אותנו הוא לא היה צריך לשכנע. אוהדי בוקה ג'וניורס שראו איך בחור צעיר בן 16 משכונת הפטרנל בבואנוס איירס מקרקס את כל הקבוצות הקטנות והגדולות כאחד ומביא אליפות נדירה במו רגליו הקצרות למועדון זניח בשם ארגנטינה ג'וניורס סנסציה שווה למקרה   שספורטינג גיחון תיקח אליפות ספרד.

אי אפשר היה להתעלם יותר מהילד הזה כפי שהתעלמו ממנו בנבחרת הגדולה של מנוטי וקמפס שהביאו את הגביע העולמי ב78 על אדמת המולדת לקולות הצוהלים של האיחו דה פוטאס -החונטאס . הדיקטטורה הצבאית ששלטה במדינה. הוא היה המנופה האחרון מהמחנה של הנבחרת השמועות מספרות שהותיקים לא אהבו את הקרקוסים הדריבלים השיגועים והדברים הבלתי אפשריים שעשה עם הכדור. לנבחרת הזאת היו כבר כמה מבקיעי על כמו מאריו קמפס ורנה האוסמן הפנומן מהורקאן וליאופלדו לוקה ודניאל ברטוני….הילד יחכה. דייגו יצא בוכה מהחדר כשהודיעו על הניפוי קינח את האף ונשבע לחזור ולהוכיח לכולם מאיפה הדג וכו..

הוא לא היה צריך לחכות הרבה.

שנה לאחר מכן .שוב סזאר מנוטי הפעם מאמן את נבחרת ארגנטינה למונדיאליטו ביפן. הנבחרת הצעירה. הפעם הוא לוקח את רב האומן וביחד עם מפציץ אגדי אחר ראמון דיאז הם נותנים תצוגות של הארלם גלובטוטרס על הדשא קורעים לכולם את הצורה ודייגיטו לראשונה בחייו הצעירים מניף גביע עולמי.

אחר כך הגיע הפיאסקו בספרד שוב עם המאמן ססאר מנוטי. עכשיו 4 שנים  אחרי ואחרי פציעה לא קלה שהשביתה אותו לתקופה ארוכה בברצלונה חוזר הכדורגלן הסנסציוני לזירת הפשע. הדשא. המונדיאל . להוכיח ללועגים  שאמרו שהוא כשלן שהוא חמום מוח שיום הפירעון הולך וקרב.

אנחנו אוהדי ארגנטינה היינו איתו ועם השמות האלמוניים שעלו איתו אל כר הדשא . במקום כוכבים  כמו קמפס. ארדילס .פליול. טרנטיני ושות  ראינו את אנריקה(?) ריכרדו ג'וסטי(?!) באטיסטה(?) אולארטיקוצ'אה(??) אפילו הקפטן הנערץ היחידי שנשאר מהנבחרת הקודמת הגדולה דניאל פסרלה חטף איזה וירוס מקסיקני במערכת העיכול  בגודלחרה (אין קשר לשם) והושבת במקומו הגיע עוד אלמוני מארץ האלמונים בחור רזה וגבוה עם אקלקטי שכזה – חוזה לואיס בראון שתפס את המקום במרכז ההגנה ומאוחר יותר יהיה הגיבור של הנבחרת. על כל הקקפוניה הזאת ניצח רופא השיניים. הד"ר קרלוס בילארדו שבראיונות שידר רחמים. יותר מאשר תקווה . עם זה יצאנו למלחמה

אף אוהד בקי ובעל הגיון לא האמין חשב או נתן סיכוי לנבחרת הזאת מול נבחרות ענק כמו ברזיל בראשותם עדיין של זיקו וסוקרטס האגדיים . צרפת אלופת אירופה עם פלטיני ז'ירס טיגנה ואמורוס. בלגיה של קולמנס שיפו והשוער פאף. איטליה אלופת העולם. גרמניה של רומיניגה הגדול. אלופס.מאגאת. פלר וליטברסקי. פולין עם בונייק . ספרד עם מיצ'ל ובוטראגניו. אנגליה של גארי ליניקר בריאן רובסון וקיצוני צעיר מליברפול ג'ון בארנס  ואפילו דנמרק עשתה קולות של גדולה עם פרבן אלקיאר לרסן ולהקתו.

יוני 1986. הכל מוכן במכסיקו אליו עבר המונדיאל אחרי שהמדינה המארחת קולומביה הודיעה תודה אבל  לא בבית ספרינו

‌לאט לאט ממשחק למשחק  למדנו אני ואבי להכיר את השחקנים. את חומת ההגנה הבצורה בראשותו של אוסקר רוג'רי ( מבוקה! ) דרך מרכז המגרש האיכותי עם באטיסטה הרגוע שרואה צעד אחד קדימה. עם בורוצ'אגה הפעלתן. ובחוד הפרופסור ולדאנו וגאון הכדורגל נמוך הקומה. והמכשף  שעושה מה שבא לו איך שבא לו עם רגל שמאל אחת ( הדגשה של אבא שלי במקור שראה בעיניים שלו את פלה משחק בסנטוס נגד בוקה ונשבע שהוא שיחק עם "שתי רגלים").  ארגנטינה ניצחו כאמור את דרום קוריאה אחר כך תיקו מתקן נגד איטליה עם הגול הראשון של מארדונה בהקפצה גאונית מתוזמנת משמאל לימין שלא השאירה סיכוי לגאלי השוער . ניצחון על בולגריה וניצחון קשוח על אורוגואי ( עם שחקנים רבים שמשחקים בליגה הארגנטינית) אחד על האפס אבל גם עם 2 החטאות מסמרות שיער אחת של דייגו שננעצה בקורה ואחת של חורחה ולדאנו שפשוט נגח מול שער ריק לכל הרוחות- העלו את הנבחרת "שלנו" לרבע הגמר הכי קלאסי . אנגליה! האנגלים  שכיסחו לארגנטינאים את הישבן במלחמת פוקלנד ועל הדרך יצרו את התנאים להשבת הדמוקרטיה שנתיים לפני המונדיאל בראשותו של הנשיא ה"אבא" ראול אלפונסין היו שמחים ללמד את האינדיאנים לקח נוסף גם במגרש הכדורגל  עם שחקנים פנטסטים כליניקר גלן הודל פיטר שילטון ועוד.

22 ליוני 1986. אצטדיון האצטקה . אב ובנו בן 18 יושבים מול המרקע. צלחת ערגליות. מיץ ענבים. וצעקת "שקט בבית" שניזרקה לאויר. הלב גואה. הלב חושש. המשחק מתחיל. קשה. מאוד קשה. האנגלים משחקים חזק לרגלים. דייגו אוכל דשא. בקושי הזדמנות וחצי מחצית ..אפס-אפס  אבא שהעריץ תמיד את הכדורגל האנגלי מפטיר לפני חידוש המשחק ..:" סונאמוס" (  "אבדנו" בספרדית) ואז שש דקות אחרי מתרחש האירוע המשונה ביותר בתולדות הכדורגל והיד של מראדונה ("יד האלוהים" הוא יקרא לה בראיון לתחנת הטלויזיה )  שהכניסה את הכדור לשער של שילטון ונקלטה בעיני כל העולם חמקה מעשה שטן מעינו של השופט הטוניסאי. אחד לארגנטינה. אבא מושך בכתפו לא מרוצה. "זה לא גול. זה רמאות. אני לא רוצה לנצח ככה. מעדיף להפסיד" . אני לא רציתי להפסיד בטח לא לאנגלים השחצנים ועם זאת חשתי שהוא צודק שקודם צחקו עלינו כי מראדונה נכשל עכשיו יצחקו עלינו כי הוא רימה . ואז ..הגיע הרגע שהקפיץ אותנו מהכיסא   היד של אבא עפה באויר מטיסה את צלחת הערגליות שבורה אל הרצפה אבל למי זה אכפת. השער הגאוני ביותר בתולדות הכדורגל נראה עכשיו לעיננו . כמו התגלות של מלאך כמו התגלות על טבעית כמו לעמוד מול נס תפסנו את הראשים כלא מאמינים . בסתם סלון בבת ים . בסתם טלויזיה צבעונית זולה שנרכשה במבצע צפינו בתופעה פנומלית. השער של הגאון המושמץ . שידר אותו ככה

שדר הרדיו האגדי חוסה מאריה מוניוז לכל ארגנטינה :" שמונה חמישים וארבע במחצית השניה. הכדור קופץ לפני החצי קוצ'ופו עירני מוציא את הכדור  שמאלה לאנריקה שחותך קצרה   לדייגו שסוגרים עליו שניים. בורח מהשניים .מתקדם עם הכדור מראדונה. אקספקטקולאר! עובר גם את השלישי גם את הרביעי נכנס לרחבה השוער יוצא…גוווול…גווול..גוווול…ארחנטינה..דייגו ארמנדו מארדונה קא נו פארדונה( שלא סולח. ) !!..דייגו ארמנדו מארדונה המלך של מכסיקו שמונים ושש! המלך של מכסיקו של הכדורגל של ארגנטינה של העולם.."

ב22 ליוני עם הגול של דייגו הכל נראה שלם.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  2. Dor

    3 אפר 2020 09:34:54

    תודה אריאל, כתיבה מעולה. באמת רגע ספורט גדול. אני. זוכר את המשחק הזה כאילו היה אתמול אבל דווקא לחובת דייגו שעד אותו משחק היה השחקן האהוב עלי ומאותו משחק, נו טוב, קצת פחות. הריצה של דייגו לקהל אחרי הגול עם היד מעל שלטון הרסה את התמימות שעוד נותרה בי ש״אולי הוא לא התכוון״. התביישתי בשבילו ובשביל ארגנטינה והתבאסתי בשביל האנגלים שבדיעבד אולי היו מפתיעים. לא מבין איך ספורטאי יכול להתנהג ככה. אחכ באו הסמים ושאר הירקות והיום אצלי מראדונה ברשימה השחורה. חבל.

  3. צ'יקו

    3 אפר 2020 09:45:58

    את המשחק הזה לא ראיתי אך ב2006 בא הפרעוש ועשה מול חאטפה משהו דומה וההשוואות התחילו, צעד צעד.
    תודה אריאל.
    אגב מה דעתך על מסי בארגנטינה?

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    3 אפר 2020 10:34:28

    שער מטורף של גאון מטורף.
    .
    אצלי מראדונה הוא האבטיפוס של הגאון המטורף. זה לא רק רמת הכשרון אלא האופן היצרי, פרוע ובלתי נשלט שבו הכשרון הזה בא לידי ביטוי. גם פלטיני, רונאלדו, פלה ואחרים היו שחקנים גדולים אבל הם תמיד עשו את הרושם שהם יודעים מה הם עושים, שהדברים מתוכננים ובשליטה, אצל מראדונה תמיד היה לי את הרושם שהוא בעצמו לא יודע מה הוא עושה אלא מנוהג על ידי כוחות גדולים ממנו. זה נדיר ומרתק.

  11. emcrosenberg

    3 אפר 2020 21:57:06

    how big that was? he carried an entire nation hopes and dreams into reality. How many all time across all sports can say that? at
    .that point in time he was truly a divinely inspired champion. . i think the commentator called him the cosmic barrel

  12. אמנון

    3 אפר 2020 22:11:18

    הסגל של נבחרת ארגנטינה לא היה נוצץ כמו זה של הקבוצה בטורניר שנערך ב-1978, אבל הוא היה מאוזן עם שחקנים שאמנם לא היו כוכבים גדולים ומפורסמים אבל היו טובים עד טובים מאד. בילארדו הצליח ליצור תלכיד שהשתפר עם הזמן כשהמנצח עליו היה מראדונה.
    https://en.wikipedia.org/wiki/1986_FIFA_World_Cup_squads#Argentina
    אלו לא היו חוטבי עצים, או מראדונה ועוד 21.
    דרך אגב, אחד משחקני הסגל הזה, אוסקר גארה שיחק בישראל תקופה קצרה בהפועל כפר סבא
    .
    אני רוצה להזכיר שני שחקנים שלמעשה לא שיחקו אבל היו מעולים:
    ריקרדו בוצ'יני. שחקן מרכז שדה מאינדפנדיינטה ששיחק בה עשרים שנה. 634 משחקים ו-97 שערים. כמו כן זכה בחמישה!!! גביעי קופה ליברטדורס. הוא נחשב לאליל הבלתי מעורער של הקבוצה.
    השחקן השני הוא קלאודיו בורגי מארחנטינוס ג'וניורס. קבוצתו של דייגו מראדונה. גם הוא היה שחקן מרכז שדה מבריק שנחשב על ידי רבים ככזה שלא נופל מדייגו מראדונה. הוא הוביל את ארחנטינוס לזכיות בשתי אליפויות בשנים 1984 ו-1985 ולזכייה בקופה ליברטדורס בשנת 1985. אלו הישגים יוצאים מן הכלל לקבוצה בסדר גודל כזה. מספרים עליו שהייתה לו יכולת מסירת רבונה מדויקת למרחקים של עשרות מטרים. בנוסף הוא הוביל את ארחנטינוס ג'וניורס לאליפות כמאמן בטורניר הקלאוסורה בשנת 2010.
    ..
    ועוד הערה: אני סבור שהשער עם 'יד האלוהים' היה חוקי לחלוטין. השער השני של מראדונה, זה שמחשיבים אותו בצדק רב לגדול שנכבש אי פעם, לא היה חוקי מסיבה שהוא נוגד את חוקי הטבע ואת המקובל בכדורגל. אבל זו רק דעתי.
    .
    בקשר למאראדונה וגאוניותו כשחקן נאמרו ונכתבו כבר כל המילים.
    אני מביא קישור למשחק בין ארחנטינוס ג'וניורס לבוקה משנת 1980 (כן. לפני ארבעים שנה) ובו מראדונה הבקיע ארבעה שערים והמשחק הסתיים בתוצאה 3:5 לארחנטינוס. בשערה של בוקה עמד הוגו גאטי, אחד השוערים הגדולים בתולדות הכדורגל הארגנטינאי וגם אב הטיפוס לשחקן ה'משוגע' (el loco). דרך אגב, גאטי שהוא בן 75 כיום חלה בקורונה. נאחל לו החלמה.
    את השער השלישי לבוקה הבקיע ריקרדו גארקה (אל טיגרה) שהיה חלוץ גדול וגם מאמן שהוביל את ולז סארספילד לכמה אליפויות. כיום הוא מאמן את נבחרת פרו והגיע אתה למונדיאל האחרון ולגמר קופה אמריקה האחרון.
    ממש מנהרת זמן. לא להחמיץ את מראדונה בן ה-18 באחד משיאו:
    https://www.youtube.com/watch?v=9g7kqfmrEZw

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      3 אפר 2020 23:01:54

      מאוזן כן, בנוגע ללא חוטבי עצים אני פחות משוכנע ממך. לא חושב שהיו אלופות עולם עם עשרה שחקנים ברמה כזו מאז 82'. קח כל אלופת עולם, תוריד ממנה את השחקן הטוב ביותר ותקבל עשרה טובים יותר מהעשרה של ארגנטינה ב-86' בלי מראדונה.

  13. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    3 אפר 2020 23:10:02

    עוד זווית על המשחק הזה – השפעת הזיכרון ההיסטורי.
    .
    ב-54' הונגריה העדיפה הובילה 2-0 רק כדי להפסיד 3-2 בסיום. ב-74' הולנד העדיפה הובילה 1-0 רק כדי להפסיד 2-1 בסיום. ב-86' ארגנטינה הובילה 2-0, וכשרודי פלר הבקיע את השוויון ("רודי פלר צוואי צון צוואי") אמרתי לאחי "בגלל 54 ו-74 הגרמנים חושבים שהם הולכים לנצח, הם ירוצו קדימה, וארגנטינה תבקיע במתפרצת", וכך היה.
    .
    מה הלקח? שכן, בהחלט צריך ללמוד מההיסטוריה, אבל בזהירות. ושמראדונה דומה לפרד מסדרת ספרי המוסד של אסימוב – מוטציה, אנומליה, ווטאבר, שהמשוואות הרגילות לא חלות עליו.

  14. Tzafriros

    4 אפר 2020 07:37:33

    פוסט מצוין ונהניתי גם מהמידע של הגולש אמנון.
    ניתן לסלוח ל מארדונה על הגול הראשון. זו שובבות של ילד מהשכונה ומארדונה תמיד נשאר כזה ילד שובב שהגיע משכונת עוני עם דם אינדיאני. חבל על מה שקרה ב94 כי היינו הכי טובים עד שנפלו עליו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט