מלך ליום אחד – מה קרה לטייריק אוונס? / רועי שושן

רועי שושן הוא היום בזום-סשיון על ה-NBA:

https://hillel.zoom.us/meeting/register/vJAoc-mrrDojJmJHKt21KlTDclu2ylGcFw?_ga=2.196265580.1781603467.1584971627-184047808.1541698947&fbclid=IwAR3ggjhiCmG1YxFzR8N3Bw09f7rQz8nLG591xvkVkFzyLV_6Cb7-H5-3x6U

*****

רועי שושן הוא חבר צוות חדש הגר בפרבר שכן אלי כאן באטלנטה וזה כבר סימן טוב. הוא מנהל את 'הילל' באוניברסיטת ג'ורג'יה הענקית , הארגון החשוב מאד המציע 'בית' לסטודנטים היהודים במכללות השונות. השרות של 'הילל' בימים טרופים אלה הוא אקסטרה חשוב בגלל שבשנים האחרונות היו מקרים של סטודנטים יהודים ליברלים שתקפו את ישראל התוקפנית והכבושנית בכל הנוגע לפלשטינאים. כשהם מסיימים את האוניברסיטה ומתבגרים, רובם הופכים לאוהדי ישראל גדולים, אבל הארבע שנים באוניברסיטה הן לא קלות למנהל 'הילל'. כמשרה חלקית נוספת הוא עובד בעיבוד סרטוני היילייט עבור היוסטון רוקטס.

*****

דראפט 2009 בקלות יכול להיחשב לאחד הטובים שהיו בעשרים השנה האחרונות. אוהדי כדורסל בכל העולם פגשו לראשונה שמות כבלייק גריפין, ג'יימס הארדן, סטף קארי, דאמר דה רוזן, ג'רו הולידיי וכמובן עכברי הכדורסל הישראלי זכו לראות את הקומישינר האגדי דיוויד סטרן מכריז עם חצי חיוך על הבחירה ה-23, עומרי כספי, אבל אני רוצה לקחת אתכם דווקא לחברו לקבוצה של כספי, זה שנלקח במקום ה-4, אחד, טייריק אוונס.

לטייריק אוונס היה הכל: קריירת תיכונים מרשימה בפנסלבניה עם השוואות לטרייסי מגריידי, משם המשיך לעונה אחת באוניברסיטת ממפיס תחת המאמן האגדי ג'ון קליפרי, שתחתיו הצליח טייריק לקחת את ממפיס להופעה מכובדת בטורניר המכללות עד שהפסידו למיזורי.

לאחר עונה אחת כאמור החליט אוונס להעמיד את עצמו לבחירה בדראפט ונלקח במקום הרביעי על ידי סקרמנטו.

את העונה הראשונה סיים אוונס עם ממוצעים של 20.1 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-5.8 אסיסטים ממוצע למשחק. עם מספרים כאלה לא היה ספק שתואר רוקי השנה יגיע לאוונס ואכן זה מה שקרה. אוונס הוא אחד מ-5 הרוקים היחידים להגיע ל-20, 5 ו-5, כשהאחרים הם אוסקר רוברטסון, מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס ולוקה דונצ'יץ'.

ההמשך היה לא רע בכלל, כפי שיתואר עוד רגע, אבל כל אחד מהאחרים נכנס לחמישיית העונה באחת מ-3 עונותיו הראשונות בליגה (בהנחה שלוקה דונצ'יץ' בדרך) ורק אוונס לא הצליח להגיע לרמה של עונת הרוקי.

אחרי ארבע שנים לא רעות בסקרמנטו עם ממוצעים של 17.4 נקודות ו-4.7 אסיסטים למשחק ו-64 משחקים בממוצע לעונה אוונס היה מעורב ב"חתום והעבר" ונשלח לניו אורלינס פליקנס. מה סקרמנטו קיבלה בשבילו אתם שואלים? את הרכז הוונצואלני גרייביס ואסקס עם ממוצע של 13.9 נקודות ו-9 אסיסטים בממוצע למשחק, לפני שהועבר בטרייד בניו אורלינס. אלא ממוצעים לא רעים אבל גם זה לא החזיק מעמד יותר מדי וואסקס שיחק רק עונה אחת בסקרמנטו.

בחזרה לאוונס. ניו אולינס לכאורה הייתה יכולה להיות תחנה מושלמת עבורו, קבוצה צעירה עם שחקנים כמו אנטוני דיוויס וג'רו הולידיי ואפילו הבלחה קטנה של גל מקל, ובנוסף – מאמן מנוסה בדמותו של אלווין ג'נטרי ובעיקר סביבת עבודה נטולת לחץ שנותנת לשחקנים כמו אוונס את האפשרות לפרוח ולשחק את הכדורסל שהכי מתאים לו.

בשנתיים הראשונות שלו בניו אורלינס הכל עבד חלק. אוונס שיחק בממוצע 75 משחקים בעונה וקלע כמעט 15 נקודות למשחק; בשנתיים שאחרי הוא כבר שיחק רק 25 משחקים בממוצע. למה אתם שואלים? פציעה בברך ימין גרמה לו לשבת בצד ולהפסיד זמן יקר.

אחרי ארבע שנים בניו אורלינס (ששם החליטו שהגיע הזמן לרענן את השורות) אוונס היה חלק מטרייד ענק ששלח אותו ביחד עם באדי הילד ולנגסטון גאלאווי לסקרמנטו עבור דימרכוס קאזינס ו… עומרי כספי, וכך נמנע ממנו. איחוד מרגש של שני השחקנים מאותו דראפט 2009.

ופה בעצם אוונס מתחיל תקופה של חוסר יציבות כאשר הוא מבלה שנה אחת בסקרמנטו שם שיחק רק 14 משחקים בעונת 16-17; משם המשיך לשנה אחת בממפיס, ומשם לעונה אחת באינדיאנה שם זכה לדקות משמעותיות לאחר שרכז הקבוצה ויקטור אולדיפו גמר את העונה בגין קרע ברצועה.

טייריק אוונס לא היה אמור להגיע להיות שחקן שמזגזג בין קבוצות. הוא היה הבחירה הרביעית בדראפט, שחקן שיכול לשחק רכז או קלעי, חודר מצוין לסל ומוסר לא רע.

אז מה קרה אתם שואלים?

טייריק אוונס לא עשה את הקפיצה משחקן טוב לשחקן מוביל! הוא תמיד נתן לך את מה שהוא יודע לתת ולא יותר, אבל בשנים שהוא שיחק ,הליגה עברה שינוי משמעותי במשחק – הרבה בגלל אחד שנבחר איתו בדראפט בשם סטף קארי שגרם לכולם להבין ששלשות זה שם המשחק – וזה לא התאים בדיוק לאוואנס או בגלל שלא קלט את השינוי המוחלט במשחק עם 'הסמול בול' והשלשות, או בגלל שהוא היה קלעי סביר מהשלוש אבל לא יותר. הוא לא פיתח שום אספקט חדש במשחק שלו מאז שהגיע לליגה וזאת אולי הבעיה.

ידוע שטייריק אינו העפרון המחודד ביותר בקלמר (וגם עארס לא קטן) וייתכן שהוא פשוט התעקש והאמין שמשחקו הוא טוב מספיק להצליח בכל תובנת משחק, או שהוא לא הצליח להתאים ולשנות את משחקו. שחקנים מבינים שבשביל לשרוד אתה צריך להתאים את עצמך למשחק – עיין ערך ברוק לופז או מארק גאסול – שהתחילו לחיות על קשת השלוש ושיפרו משמעותית את אחוזי הקליעה שלהם משם.

במקום שאוונס ישנו את משחקו להתאים לכדורסל המודרני, הוא חיכה (וציפה!) שהקבוצות שהוא שיחק בהן יתאימו את עצמן אליו.

אוונס לא ישחק כדורסל בזמן הקרוב ולא בגלל הקורונה אלא בגלל שהוא נתפס על ידי הליגה משתמש בחומרים אסורים והורחק לשנתיים. אולי הזמן מחוץ למשחק יגרום לו לחשוב (ולהבין) מה הוא צריך לעשות בשביל להיות רלוונטי שוב עבור קבוצות NBA ואיזה אספקט (או אספקטים) במשחקו עליו לשנות ולשפר כי לשחקן אתלטי ומוכשר (אישית) כאוונס יש עדיין ביקוש בליגה, בהנחה שהוא בריא כמובן, כי היום – כפי שכולנו יודעים -הדבר החשוב ביותר הוא להיות בריא ו'נקי'.

היו ימים…רוקי העונה

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. "הוא היה הבחירה הרביעית בדראפט, שחקן שיכול לשחק רכז או קלעי" – אוונס מעולם לא היה קלעי. הכוח שלו היה בתור גארד גדול פיזי עם כדרור מהפנט שחודר לסל על כל שומר.
    חוסר הקליעה הרג אותו… ולמרות זאת בעונה בממפיס הוא קם לתחייה בתור שחקן שישי (שממפיס לא הצליחה להשכיל ולהעבירו בטרייד בזמן שחצי ליגה רדפה אחריו והיה ברור שיקבל חוזה גדול בקיץ). הוא המשיך את התחייה שלו בפייסרס כשחקן שישי עד שהפר את הוראות הסמים של הליגה וקטע לעצמו את המומנום (מאליק מונק עשה את זה לעצמו לאחרונה בהורנטס…)

    1. אני פשוט מורה ומעביר שעורים באינטרנט, יש לי המון שעות טייריק ולא מעט שמחה ותסכולים, אתייחס יותר מאוחר.

  2. טייריק היה עצלן ובטלן זה מה שגמר אותו. עקבתי אחריו עוד בתיכונים והוא היה בחירה 2 שלי בדראפט 09 אחרי הארדן. חשבתי שהוא יהיה סופרסטאר מפלצתי. היה לו פיזיות ואחד על אחד ברמות של הגדולים. הבעיה שהוא לא שיפר כלום, לא שמר, עישן חומרים ובעצם מיצה את עצמו בשנייה שהרוויח את המיליונים הראשונים.

  3. טייריק הוא ילד גטו טיפוסי, אם היה נופל בקבוצה יותר יציבה ובכללי מקבל פלטפורמה אחרת היה יכול להצליח בהמון. בקולג שחק תחת קליפרי שהמוטו שלו הוא אינסטנט נבא עוד שקליפרי אימן בממפיס ואחר כך בנבא בקינגס בפליקנס לא באמת היה לו את מה שהיה צריך. קחו את טיריק תחת רוי וויליאמס בנורט קרולינה ואחר כך תחת פופ או מאמן דומיננטי אחר בארגון חזק והיספור יכל לקבל טויסט. לא היה לו באמת מי שיכוון אותו והוא הגיע מרקע לא פשוט

  4. תודה רועי! בהצלחה בצוות!
    אני חושב שבקבוצות שמאמנים עם מאמנים טובים וקלעי שלשות טובים הוא יכול לפרוח. קצת כמו הסגנון של באטלר שהעונה בקושי זורק משלוש ובעיקר נכנס לסל ומוציא החוצה או הולך עד הסוף.

  5. 1. אני חושב שאנשים מגזימים ל-2 הכיוונים. קודם כל, חוזה גדול מעולם לא היה לו. הוא הרוויח לו רע לעומת שחקן נ.ב.א ממוצע, אבל גם בשיא קריירה שלו הוא קיבל פחות ממה שלמשל קודי זלר מקבל עכשיו בשארלוט. מהצד השני, גם אחרי כל הפציעות ו-"חוסר הקליעה" מרחוק, הוא עדיין קיבל 12 מאינדיאנה אז כנראה שהוא לא כזה שחקן פח ועצלן.

    2. לפי הסטטיסטיקה הוא דווקא שיפר מאוד את הזריקה לשלוש במהלך הקריירה. האפקטיבי שלו גרוע בגלל הזריקות ל-2, מה שמעיד על בחירת זריקות לא טובה (מניח שהרבה זריקות חצי מרחק).

    3. ההחתמה שלו באינדיאנה עקרונית הייתה בול וחבל שזה נקטע. אם הוא יחזור לכדורסל הוא במקסימום יקבל חוזי מינימום בקבוצת כוכבים כזו או אחרת, אבל אולי לפחות יסיים עם טבעת.

  6. טייריק הוא מסוג השחקנים שהיו יכולים להיות חקוקים בזיכרון שלנו שנים קדימה אם רק היה מגיע לליגה עשור קודם.
    .
    אין סיבה אחת לכישלון המקצועי שלו. הכישרון אומנם נזל לו מהאוזניים, אבל סגנון המשחק השתנה ללא היכר מאז העונה הראשונה שלו בליגה והוא לא הצליח למצוא את הנישה שלו (לדומה ההפוכה – ע"ע קווין לאב). לא סתם הוא הצליח יותר עם מאמנים ששיחקו כדורסל "מיושן". גם העובדה שלא באמת היתה לו עמדה לא הועילה.
    אבל על זה כמובן אפשר להוסיף את חוסר הרצון שלו להשתנות ולהבין שב-NBA הכישרון שלו לא יעזור הרבה, אם הוא לא יצליח לשפר אספקטים אחרים שלו במשחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט