מחשבות כדורסל של שבת / רועי ויינברג

הקדמה אופטימית: "אפילו אם אנחנו לא נחדש את הליגה בעוד חודש או 6 שבועות אנחנו עדיין יכולים להמשיך את העונה, גם אם זה אומר שהגמר יהיה ביולי או מאוחר יותר. מוקדם מדי להגיד שהעונה הזאת גמורה" – אדם סילבר.

החלל הריק

פגרת אמצע העונה מבאסת (והכרחית במקביל). למרות זאת, יש נקודת אור אחת לפגרה – היא נותנת לפצועים המשמעותיים בליגה עוד זמן. למה אנחנו יכולים לצפות מהם, אם העונה תמשיך?

קווין דוראנט הוא הפצוע הטוב ביותר. אחד מעשרת שחקני הכדורסל הטובים על כדור הארץ כשהוא בריא וגיים צ'יינג'ר אמיתי בפלייאוף, כשסדרה אפשרית שלו בברוקלין נגד טורונטו יכולה להיות מרתקת. הוא עדיין רחוק מחזרה למשחק כשאין דיווח רשמי על חזרה שלו למגרשים, אבל כמו שאפשר לראות בסרטון מתחת לפסקה הוא אולי יכול לשחק. הנטס לא צריכים לסכן אותו – השחקן השני הכי טוב שלהם לא ישחק, קשה לראות את דוראנט החלוד מוביל אותם לעבר יתרון ביתיות בסיבוב הראשון (מרחק 10.5 משחקים מהמקום הרביעי) וכשאין להם מאמן קבוע או קבוצה טובה מסביבו אין לנטס סיבה לסכן את KD. יש פצועים מעניינים יותר.

בן סימונס. אנחנו לא יודעים הרבה בקשר לפציעה המסתורית שלו בגב, כשפילדלפיה אמרה שהיא תעריך את המצב מחדש בעוד 3 שבועות, עדיין במהלך הפגרה. אם הוא אכן יהיה כשיר בשלב הזה או קרוב יותר לחזרה אנחנו נראה אותו חוזר לפילדלפיה. בעיות ההתאמה וניהול הדקות עדיין נשארו אצל הסבנטי-סיקסרס, למרות שיכול להיות שנראה אותם מצליחים להפריד דקות בין סימונס לאמביד בהצלחה בזכות הפריחה של שייק מילטון, שיכול להתקיים כיוצר ליד אמביד ולאפשר להם לשחק בשני סגנונות שונים, לפחות על הנייר. פילדלפיה קבוצה פחות טובה בלי שחקן מרכזי כמו סימונס, אבל החזרה שלו לא תפתור את הבעיות שלהם.

מלקולם ברוגדון. ברוגדון החמיץ את שלושת המשחקים האחרונים של אינדיאנה (ו-17 העונה) עם פציעה בשריר הארבע-ראשי בברך השמאלית. הוא אמר לפני ההשבתה שהוא יהיה מוכן לפלייאוף, מה שכנראה אומר שהוא יחזור במהלך העונה הנוכחית אם אכן ההשבתה תסתיים בעוד 30 ימים או מאוחר יותר. אינדיאנה מרוויחה מזה בגדול, כשבמשחקים האחרונים ראינו את ויקטור אולדיפו חוזר לכושר עם 19.7 נקודות למשחק באותם שלושה משחקים. כשנראה את אולדיפו וברוגדון בריאים לחלוטין נוכל להבין מה התקרה של אינדיאנה, ויתרון בודד של ההשבתה הזאת הוא מתן האפשרות לראות את זה כבר בעונה הנוכחית.

יוסוף נורקיץ' וזאק קולינס. שני הגבוהים של פורטלנד כיוונו לחזור במהלך מרץ, אבל הליגה לא תחזור במהלך מרץ. חודש בו שניהם יחסית בריאים יכול להיות משמעותי במירוץ של הבלייזרס לפלייאוף כשהם מרחק 3.5 משחקים מהמקום השמיני. יכול להיות שהשניים יהיו מה שפורטלנד צריכה בשביל לייצב את ההגנה ולסגור את הפער.

פרסי העונה האלטרנטיביים

כמו פרסי העונה הרגילים, אבל עם טוויסט. ההקדמה של "אם העונה מסתיימת היום" פחות רלוונטית, כי יכול להיות שהיא הסתיימה היום:

שחקן ההתקפה של העונה – לוקה דונצ'יץ' (דאלאס).

תחרות קשה בין דונצ'יץ', יאניס, הארדן, ג'יימס ודונצ'יץ'. לוקה שיחק פחות משחקים מהשאר, אבל אם הפרס הזה היה קיים הוא היה שלו. דאלאס קבוצת ההתקפה הכי טובה בליגה עם דירוג התקפי מדהים של 115.8 (1.16 נקודות במהלך ממוצע), הנתון הכי טוב בהיסטוריה, כשזה 117 כשדונצ'יץ' על המגרש, יותר מכל אחד אחר. הזריקה שלו לא הכי מדוייקת, אבל 28.7 נקודות ו-8.7 אסיסטים למשחק הם מספרים אדירים שמראים שהוא מצליח להוביל התקפה מוצלחת בטירוף. מגיע לא מעט קרדיט לריק קרלייל על ההתקפה המוצלחת של המאבס, אבל הכל מתחיל מדונצ'יץ'.

השחקן השישי של העונה – די'אנטוני מלטון (ממפיס).

מבין אלה שמשחקים עד 24 דקות למשחק. שחקן שישי הוא מי שמשפיע על המשחק מהספסל ולא מי שמקבל דקות של שחקן חמישייה כמו לו וויליאמס ב-2018 (32.8 דקות) או ג'יי אר סמית' ב-2013 (33.5 דקות), ו-5 מ-8 הזוכים האחרונים שיחקו לפחות חצי שעה בערב. לכן בפרס הספציפי הזה יש שחקן שמבלה חלקים משמעותיים מהמשחק על הספסל.

אחת הסיבות להצלחה הנהדרת של ממפיס היא הספסל. טיוס ג'ונס, ברנדון קלארק ודי'אנטוני מלטון משחקים פחות מ-24 דקות למשחק ומשנים את המשחק עבור הגריזליס. מלטון אולי החשוב משלושתם בזכות התרומה שלו בהגנה. היריבות של ממפיס סובלות מההגנה הקשוחה של מלטון, בין אם בשמירה אישית טובה או פשוט ב-hustle שאפיין את ממפיס של השנים היפות, עם 2.4 הדיפות כדור, פייט על כל ריבאונד והדברים הקטנים שמנצחים משחקים ולא מאפשרים ליריבות להוריד הילוך נגד הגריזליס. יש תדמית לשחקן השישי כסקורר שמשנה משחקים מהספסל, סטייל ג'מאל קרופורד או לו וויליאמס, אבל מלטון מראה שאפשר גם אחרת.

השחקן המשתפר (באמת) של העונה – ארון ביינס (פניקס).

ברוב המקרים מי שמקבל את השחקן המשתפר יחסית צעיר, או באמצע חוזה הרוקי. מאז 2008 רק שחקן משתפר אחד היה אחרי גיל 25 ו-4 עונות מלאות בליגה.

בגיל 33 ביינס אחרי 8 עונות ו-3 קבוצות כדורסל באן.בי.איי, אבל עם שיאי קריירה בנקודות, ריבאונדים, אסיסטים ודקות. הוא הראה ניצוצות של קליעה משלוש בבוסטון בפלייאוף 2018 והשנה זורק 4 שלשות למשחק, מה שהופך אותו לאיום מגוון, נוסף על הפיזיות הקיימת בצבע. ביינס דעך יחד עם פניקס במהלך העונה וחזר למקומו היותר טבעי כסנטר מחליף של קבוצה טובה, אבל נדיר לראות שחקן מראה שיפור כל כך משמעותי בגיל שנחשב מבוגר לשחקני NBA. כשהוא שחקן חופשי בקיץ הוא יכול להיות שם מעניין מאוד להרבה קבוצות.

רוקי אמצע העונה – נאז ריד (מינסוטה).

רוקי שלא התחיל את העונה בקבוצת אן.בי.איי, אבל מסיים אותה כרוקי מהשורה עם ציפיות לעתיד.

התחיל את העונה בקבוצת ליגת ההתפתחות של מינסוטה, שיחק שם רוב העונה ושותף ב-2 מ-31 המשחקים הראשונים של מינסוטה העונה. לאחר מכן הוא קיבל הזדמנות נוספת ומנצל אותה. ב-11 המשחקים האחרונים ריד הסנטר הפותח של מינסוטה ומראה משחק נאה עם 1.2 חסימות, 1.1 חטיפות, עבודה טובה בסגירה לריבאונד של היריבות וגיוון גם בהתקפה כשהוא פיתח תיאום טוב עם דיאנג'לו ראסל בפיק-נ'-רול ויכולת מסירה. הפוטנציאל שם והוא אחת מנקודות האור של מינסוטה, יחד עם מאליק ביזלי וראסל. יש לו מקום בליגה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  2. Alex Rabino

    14 מרץ 2020 10:34:25

    הסכמתי עם כול הבחירות שלך חוץ מבחירת רוקי העונה. אם כבר בחרת בשחקן שלא התחיל את העונה, מדוע התעלמתה מציון וויליאמסון? המספרים שלו טובים לעין ערוך מאלה של נאז ריד. כנ"ל גם המספרים של ג'ה מוראנט.

    1. רועי ויינברג

      14 מרץ 2020 10:39:34

      ציון התחיל את העונה בתוך קבוצה אחרי שנבחר ראשון בדראפט והחלים מפציעה. עד לפציעה, כולל קדם העונה, הוא היה חלק מניו אורלינס לכל דבר ועניין – לא התחיל מלמטה והרוויח את המקום בליגה לאורך העונה. ברגע שהחלים מפציעה תפס מקום בחמישייה. יש שחקנים יותר טובים מריד שלא נכנס לאף אחת מחמישיות הרוקיז שלי, אבל הם כאלה שנבחרו בדראפט והיו עם חוזה מובטח בליגה מהרגע הראשון. ריד לא כזה.

  3. פאקו

    14 מרץ 2020 10:52:58

    מעולה רועי, תודה רבה. הצד השני של הפציעות בחזרה מהפגרה (שבספק גדול שבכלל תקרה) זה איך השחקנים יחזרו ממנה. לאחד כמו לברון אני מאמין שזה מאד יועיל. לאחרים חושב שזה יעשה את ההיפך (ווסטברוק והארדן עולים לי בראש בהקשר הזה).

    1. חגי "התותח" ניסני

      14 מרץ 2020 11:14:20

      דווקא להארדן ובכלל לחבר'ה של יוסטון זה יכול לעשות טוב. יוסטון שוחקים את השחקנים שלהם עד דק – במיוחד את טאקר שמרגיש כמו שריונר שיוצא לבית פעם בחודש.

  4. רותם אלרן

    14 מרץ 2020 11:13:35

    אחלה כתבה רועי, מאוד נהנה לקרוא כל כתבה שלך.
    מסכים לגמרי עם כל הפרסים, לוקה שחקן מאוד מהנה, כנראה הכי כיפי בליגה. כל משחק שלו זה תענוג צרוף לעיניים ולנשמה

  5. jack sikma

    14 מרץ 2020 12:03:58

    גם אני שמתי עין על נאז ריד…שחקן נחמד מאוד ומזכיר את דיאנדרה ג'ורדן במבנה הגוף….אתלט טוב…סייז טוב וידיים ארוכות…
    הבעיה שלו היא שהוא בקבוצה רקובה כמו מיניסוטה…
    כשטאונס חוזר איך יראה דקות ??

  9. asaf

    14 מרץ 2020 17:48:35

    תודה רועי. מלטון מצטרף לחבורה הצעירה והמסקרנת שלהם עם מוראנט וטריפל J בשפיץ וצוות מבטיח סביבם של קלארק,ברוקס, מלטון עצמו ואפילו ווינסלו אם יצליח להיות בריא.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט