שחקני הניו יורק יאנקיז של 1927 נחשבו לאורך ההיסטוריה של הבייסבול ל-Lineup הטוב אי פעם. עם כינוי מחייב כמו Murderers Row, קשה להתווכח. ארל קומבס, בייב רות', לו גריג וטוני מאזלי, היו רק חלק מהקבוצה המפחידה ההיא…

ועדיין, אפשר היה לקחת שחקנים ולחזק את אותה "שורת רוצחים". אז באווירת חג זו (מולד, חנוכה, תבחרו אתם), הרכבנו לכם את ה-Lineup הטוב בהיסטוריה, עם מחליף אחד בכל עמדה. אנו מחכים לקרוא בתגובות כיצד אתם הייתם בונים את ה-Lineup המושלם שלכם.

בסיס ראשון: לו גריג. מודה, אני משוחד, בעיני מדובר בשחקן הגדול בהיסטוריה. אם לא המחלה הארורה שתפסה אותו (שקרויה עד היום על שמו), המספרים שלו היו גדולים יותר. ועדיין, גריג הרשים עם ממוצע חבטות 340., לצד 493 הום ראנס, שש אליפויות ושבע הופעות באול-סטאר. ואולי, הנאום המרגש ביותר בתולדות המשחק.

מחליף: ג'ימי פוקס. אם תרצו במקום גריג השמאלי ללכת על חובט ימני, פוקס מתאים פיקס. מכוכבי פילדלפיה את'לטיקס של סוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30. ממוצע חבטות של 325., לצד 534 הום ראנס.

עולה לחבוט מעמדת הבסיס השני: רוג'רס הורנסבי. לפחות למי שלא גר באיזור מיזורי, מדובר באחד השחקנים הפחות מוערכים בליגה. 13 עונות במדי הסיינט לואיס קארדינלס, ועוד כמה במספר קבוצות נוספות, 301 הום ראנס, ממוצע חבטות של 358., אליפות אחת, ושבע פעמים מלך החבטות של הנשיונל ליג.

מחליף: ג'ו מורגן. גם הפעם, אם תרצו במקום הורנסבי הימני חובט שמאלי, מורגן מחכה לכם ב-דאג אאוט. חלק אינטגרלי מה-Big Red Machine, זכה בשתי אליפויות עם הסינסינטי רדס, העיף 268 הום ראנס וזכה בחמש כפפות זהב.

מאייש את עמדת הבסיס השלישי: מייק שמידט. "פילדלפיה פילי" לכל החיים. העיף במהלך שני עשורים (70' ו-80') 548 הום ראנס, זכה באליפות ב-1980 (היה MVP של הוורלד סירייס). תוסיפו 10 כפפות זהב, 12 הופעות באול-סטאר ותקבלו את החבילה המושלמת.

מחליף: ג'ורג' ברט. האופציה השמאלית לעמדה עם מעט מאוד שמאליים. "קנזס סיטי רויאל" לכל החיים. ההגנה שלו פחות טובה משל שמידט, כמו גם ההום ראנס (317 בלבד), אבל ממוצע חבטות של 305. לאורך שני עשורים – בהחלט מרשים.

המנהיג של ה-Infield, שורט סטופ: קאל ריפקין ג'וניור. קודם כל השיא, שכנראה כבר לא יישבר – 2,632 משחקים ברציפות, היום כבר אין דברים כאלה. 431 הום ראנס, שתי כפפות זהב (היו לא מעט כוכבים בתקופה זו בעמדת השורט סטופ) ולא פחות מ-19 הופעות באול-סטאר. כנראה ה-Oriol הגדול בהיסטוריה.

מחליף: הונוס וואגנר. כונה "ההולנדי המעופף", בשל מוצאו ומהירותו. ממוצע חבטות 329., לא פחות מ-722 בסיסים גנובים, וכל זה אי שם בהיסטוריה, כשאת המשחק הראשון שלו עשה ב-19 ביולי 1897 במדי קבוצה בשם לואיוויל קולונלס.

Behind the Plate – תופס: ג'וני בנץ'. עוד חייל בשושלת המפורסמת של ה-Big Red Machine מסוף שנות השבעים. 389 דינגרים מעמדת התופס, עשר כפפות זהב, 14 הופעות באול-סטאר ושתי אליפויות. ב-1976 היה ה-MVP  של הוורלד סירייס.

מחליף: יוגי ברה. אחד השחקנים הצבעוניים ביותר שידעה הליגה, גם לאחר פרישתו. 358 הום ראנס לצד ממוצע חבטות של 285., 18 הופעות באול-סטאר, ולא פחות מ-13 (!) אליפויות (צריך גם לדעת להיות במקום הנכון בזמן הנכון).

Left Field: טד וויליאמס. "ה"אגדה של הרד סוקס, ואם בייב רות' לא מקלל את בוסטון, וויליאמס לא היה נשאר על אפס אליפויות. 521 הום ראנס, ממוצע חבטות של 344., שתי זכיות בטריפל קראון, 19 הופעות באול-סטאר, וכמובן, נלחם במלחמת העולם השניה ובמלחמת קוריאה.

מחליף: בארי בונדס. לצד הכוכבית שלו, כמובן. מספרי ההתקפה של בונדס, אחד משני שחקנים ברשימה הזו שלא נכנס להיכל התהילה, הם כנראה הטובים ביותר מבין כולם. 762 הום ראנס, ממוצע חבטות של 298.. בונדס מחזיק בסך הכל בשישה שיאי ליגה, ביניהם 73 הום ראנס בעונה אחת.

Center Field: ווילי מייז – הקפטן שלי. 660 הום ראנס, ממוצע חבטות 302.. אבל מה שמדהים במייז זה השילוב בין ההגנה להתקפה – 12 כפפות זהב ו-24 הופעות באול-סטאר. ללא ספק ה-Outfielder הכי מושלם שאפשר לקבל, ולא קל להוריד שחקן כמו מיקי מנטל לספסל.

מחליף: מיקי מנטל. ה-Switch Hitter היחיד בסגל. ה"מיק" זכה בשבע אליפויות, הופיע 20 פעמים באול-סטאר, ירה 536 הום ראנס עם ממוצע חבטות של 298.. כל מי שהסתובב בניו יורק בשנות ה-50 וה-60 נשבע שהמיק היה השחקן הטוב בהיסטוריה של המשחק. תשאלו את מנחם, שבטח כועס עלי שהוא רק מחליף.

Right Field: בייב רות'. מה אפשר להוסיף עוד על אגדה שנאמר עליה הכל? ג'ורג' הרמן העיף 714 הום ראנס, שהחזיקו כשיא לאורך עשרות שנים. תוסיפו ממוצע חבטות 342., שבע אליפויות (שלוש מהן בבוסטון עד הקללה), ומאזן מדהים כפיצ'ר – 46:94 עם ERA  של 2.28, אבל זה פחות קשור.

מחליף: האנק ארון. לא בא לכם חובט שמאלי? רוצים ימני? גם המחליף בהחלט ראוי. איזו תחרות על העמדה – 755 הום ראנס, ממוצע 305., אליפות אחת, 25 הופעות באול-סטאר (היו עונות עם שני משחקים בעונה), ושלוש זכיות בכפפת הזהב. גדול שחקני הברייבס בכל הזמנים.

DH: דייויד אורטיז. גם הוא עדיין לא בהיכל התהילה. אבל המספרים של ה-Big Papi מדברים בעד עצמם, ומעל לכל – היכולת שלו בקלאץ', אין הרבה שחקנים שהייתם רוצים במקומו ברגע האמת (ממוצע חבטות של 455. בוורלד סירייס). 541 הום ראנס, ממוצע חבטות של 286., ושלוש אליפויות, אחת מהן היסטורית.

מחליף: אדגר מרטינס. מההתלבטויות הגדולות ביותר שהיו לי בכתבה הזו. "סיאטל מארינר" לכל החיים (18 עונות), 309 הום ראנס, ממוצע חבטות של 312., שבע הופעות באול-סטאר, ובכלל, אחד החובטים היציבים והמפחידים שידעה הליגה בסוף המילניום הקודם.