שבת בבסיס – רוטיישן החלומות / יוני לב ארי

לו גריג, בייב רות', ווילי מייז ודייויד אורטיז הובילו בשבוע שעבר את ה-Lineup הטוב בהיסטוריה. אבל שום קבוצה לא שלמה ללא פיצ'רים, וברוך השם ההיסטוריה של הבייסבול סידרה לנו שניים-שלושה פיצ'רים טובים.

סנדי קופאקס. הגדול מכולם? (צילום: blogspot.com)

אז לכבוד פרוץ השנה האזרחית החדשה, ולבקשת המגיב "הציפור הנדירה", הרכבנו את הרוטיישן הטוב בהיסטוריה, פלוס שלושה שפספסו את הרשימה, וחמישה פיצ'רים שמחכים בבולפן כדי לסגור את העניין סופית. שכחנו מישהו? מחכים לתגובות שלכם.

סטארטרים (הסדר רנדומלי):

  • וולטר ג'ונסון

זרק את הפיץ' הראשון בקריירה שלו חודש לפני שהוקם ארגון בר גיורא בארץ ישראל, אי שם באוגוסט 1907. ג'ונסון שיחק את כל 21 העונות בוושינגטון סנאטורס, כשהוא מוביל אותם לאליפות בייסבול האחרונה שידעה העיר הזו עד לעונה האחרונה – ב-1924.

היה חבר ב-בר גיורא? ג'ונסון (צילום: dailydsports.com)

"The Big Train" הרשים עם מאזן קריירה של 279:417, ביחד עם ERA סופר מרשים של 2.17. הוא פסל בסטרייק אאוטס 3,508 חובטים, זכה פעמיים ב-MVP  של האמריקן ליג, ואף זרק את ה-No Hitter הראשון בתולדות הסנאטורס ביולי 1920, רגע לפני מאורעות תרפ"א.

  • כריסי מת'יוסון

הולכים עוד קצת לאחור, עד לשנת 1900, כשהברון רוטשילד תמך במושבות שהוקמו בארץ. ב-17 ביולי של אותה השנה, רשם מת'יוסון את הופעת הבכורה שלו במדי הניו יורק ג'איינטס. כל זה בדרך למאזן של 188:373, עם ERA של 2.13, לאורך 17 עונות, כמעט כולן במדי הענקים.

תמונה מהאלבום המשפחתי. מת'יוסון (צילום: National Baseball Hall of Fame and Museum)

"הג'נטלמן הנוצרי", שזכה בשתי אליפויות וזרק פעמיים No Hitter, הוא אחד משני השחקנים היחידים שנמצאים בטופ 10 של כל הזמנים בשתי הקטגוריות: ניצחונות ו-ERA. הוא היה בין חמשת הראשונים שנכנסו להיכל התהילה.

  • סיי יאנג

זכור יותר בשל הפרס שמוענק על שמו מאשר השחקן עצמו, אבל הקריירה שלו בהחלט נכנסת בכבוד לרשימה הזו. אנחנו מדרימים שוב, הפעם עד למאה ה-19, כשיאנג הצעיר החל את הקריירה באוגוסט 1890, במדי קבוצה בשם קליבלנד ספיידרס.

סיי יאנג. לא רק פרס (צילום: National Baseball Hall of Fame and Museum)

יאנג מחזיק בלא מעט שיאים ליגה עד היום, כמו ניצחונות (511), אינינגים (7,356), משחקים בהם פתח (815) ואינינגים רצופים בלי לחטוף ריצה (25.3).הוא זרק את ה-Perfect Game הראשון בהיסטוריה, והוסיף שלושה No Hitters. מאזן קריירה: 315:511, עם ERA  של 2.63.

  • גרובר אלכסנדר

מכוכבי העשור השני והשלישי של המאה הקודמת. "אולד פיט" רשם שש עונות רצופות עם ERA מתחת ל-2, ושבע עונות עם למעלה מ-20 ניצחונות (בשלוש מהן אפילו ניצח 30 ומעלה). אלכסנדר זכה שלוש פעמים בטרפיל קראון, שש עונות הוביל את הנשיונל ליג בניצחונות וזכה באליפות עם סיינט לואיס ב-1926. מאזן קריירה: 208:373, עם ERA של 2.56.

שימו לב לכפפה. אלכסנדר (צילום: National Baseball Hall of Fame and Museum)
  • סנדי קופאקס

לא מעט מגדירים אותו הפיצ'ר הגדול ביותר בהיסטוריה של המשחק. שיחק אמנם 12 עונות בלבד (נאלץ לפרוש בגלי 30 בשל פציעה), כולן במדי הברוקלין / לוס אנג'לס דודג'רס, אך הספיק להשתתף שבע פעמים באול-סטאר, לזכות בארבע אליפויות, שלוש פעמים בסיי יאנג ולזרוק Perfect Game וארבע No Hitters.

קופאקס היה מאלה שידעו להרים את המשחק שלו כשהיה באמת חשוב. לאורך ארבע סדרות פלייאוף הוא מחזיק ב-ERA הזוי של 0.95, כשפעמיים הוא זוכה ב-MVP  של הוורלד סירייס. מספרי הקריירה שלו נסגרו על 87:165 לצד ERA של 2.76.

סנדי קופאקס (צילום: ABC7)

פספסו את הרשימה:

  • פדרו מרטינס

החבורה שכמעט נכנסה לרשימה מורכבת משלושת הפיצ'רים הגדולים ביותר של שנות התשעים ותחילת המילניום, כשהם כנראה שיחקו מול לא מעט חומרים אסורים (בתקווה כמובן שהם לא השתמשו בעצמם). פדרו, מסמלי הקבוצה הלוחמת של בוסטון, שהסירה את הקללה של בייב רות', אולי היה הגדול ביותר באותה התקופה.

מאזן של 100:219, ERA של 2.93, שלוש זכיות בסיי יאנג, ואליפות היסטורית ב-2004 עם הרד סוקס. לקח כמובן חלק משמעותי בסדרה המפורסמת באותה עונה מול היאנקיז, כשבוסטון הפכה פיגור 3:0 בסדרת גמר האמריקן ליג לניצחון 3:4.

התגעגעתם לפדרו?
  • גרג מדוקס

אגדה. גם כעת, כשהחלטתי שמדוקס פספס את הרשימה, קשה לי עם זה. מדוקס חילק את רוב הקריירה בין הקאבס לברייבס, כשקללה במקרה של הקאבס ויריבה מרה במקרה של הברייבס (היאנקיז) מנעו ממנו לזכות ביותר מאליפות אחת. "שר ההגנה" זכה ב-18 כפפות זהב, ארבע פעמים בסיי יאנג, ומאזן של 227:355 לצד ERA של 3.16.

ולמדוקס?
  • רנדי ג'ונסון

בלא מעט דירוגים ה-ביג יוניט נצמא בטופ 5. באחרים? לא בתוך ה-20 אפילו. פיצ'ר יוצא דופן, מושך הרבה אש, שעבר לא פחות משבע קבוצות לאורך הקריירה. זכה חמש פעמים ב-סיי יאנג (שני רק לרוג'ר קלמנס והכוכבית), ובאליפות היסטורית עם אריזונה ב-2001.

ג'ונסון, שזרק Perfect Game אחד ו-No Hitter אחד, מחזיק במאזן של 166:303, עם ERA של 3.29. הוא הופיע בעשרה משחקי אול-סטאר, וזכה ב-MVP  של וורלד סירייס 2001.

הביג יוניט בשיאו

בולפן (הסדר רנדומלי):

  • מריאנו ריברה

ללא ספק, גדול הקלוזרים בכל הזמנים. "מו" המציא את המקצוע הזה – לסגור משחקים. הוא עושה זאת לאורך קריירה שלמה (19 עונות) עם פיץ' אחד – קאט פאסט בול, שכולם יודעים מה מגיע, ואף אחד לא מסוגל לעשות כלום. וכשמגיע הפלייאוף? ריברה רק משתבח, עם ERA לא הגיוני של 0.7 ו-42 שמירות. לאורך הקריירה הוא רשם מאזן של 60:82, עם 652 שמירות (הכי הרבה בכל הזמנים) ו-ERA של 2.21.

  • דניס אקרסלי

אחרי 14 עונות כסטארטר, ואפילו די טוב (זרק No Hitter), החליף אקרסלי מקצוע, והפך מפיצ'ר טוב מאוד לסופר מצוין, עם 12 עונות מהבולפן, רובן באוקלנד, כשבשמונה מהן הוא רושם 30 שמירות ומעלה. בסך הכל מחזיק אקרסלי במאזן של 171:197, 390 שמירות ו-ERA של 3.50. זכה פעם אחת באליפות, פעם אחת ב-סיי יאנג ופעם אחת ב-MVP של האמריקן ליג.

מו בשיאו
  • טרוור הופמן

אם לא ריברה, הופמן כנראה היה הקלוזר הגדול בכל הזמנים. 18 עונות, כמעט כולן בסן דייגו, עם ממוצע של 39 שמירות לעונה (601 בסך הכל), קשה להתחרות בזה. תוסיפו ERA של 2.87 לאורך התקופה הזאת, ותקבלו תותח.

  • רולי פינגרס

עם שפם כמו של אניגו מונטויה, הקריירה כבר הופכת משנית. ועדיין, 341 שמירות, ERA של 2.90, שלוש אליפויות רצופות במדי אוקלנד הגדולה של רג'י ג'קסון (1972-1974). רוצים קינוח? ה-MVP של האמריקן ליג ו-סיי יאנג ב-1981, וה-MVP של הוורלד סירייס ב-1974. כל זה בלי להיות סטארטר בכלל, מה שהופך את הכל למרשים פי כמה.

שפם מהאגדות. פינגרס (צילום: notinhalloffame.com)
  • ריץ' "גוס" גוסאג'

עוד שפם מפורסם, וכמו קודמו, היה מאלה שהפכו בשנות השבעים והשמונים את מקצוע הקלוזר למה שהוא היום. 310 שמירות, רובן במדי היאנקיז וסן דייגו. ERA של 3.01, מאזן של 107:124, אליפות אחת, תשע הופעות באול-סטאר, ומקום ב-מוניומנט פארק שביאנקי סטדיום. נכנס לרשימה על הבאזר.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. מנחם לס

    3 ינו 2020 17:30:32

    נפלא. קלעת בול בפיצ'רים הגדולים.
    היה עוד פיצ'ר, לא מהגדולים, אבל שמו ידוע לכל אוהד בייסבול אמיתי כי הוא היחיד בהסטוריה שזרק 'משחק מושלם' עבור היאנקיס בוורלד-סרייס-1956. הוא הלך לעולמו אמש בגיל 90. זה היה, ונשאר, 'המשחק המושלם היחיד בתולדות הוורלד סרייס.

  2. מנחם לס

    3 ינו 2020 19:13:13

    ממש אסון ובושה גדולה לאתר שפוסט כזה פנטסטי לא זוכה לתגובות. יוני, אני מרגיש מאד לא נוח. האם ישנו איזה פייסבוק של בייסבול שאני יכול לכתוב אליו? כאן אני לא יכול להילחם יותר.

  4. jefffoster10

    3 ינו 2020 20:42:13

    טור נהדר! אגב אם אני זוכר נכון שיא הניצחונות לעונה הוא של דני מקליין מ68', ששבר את ה30 של דיזי דין (מ34', שוב אם אני לא טועה). אצל מקליין זו הייתה חד פעמיות אבל את דין אולי שווה להזכיר
    אתה רואה מישהו מהמגישים של העשור וחצי האחרון נכנס לרשימה בעתיד?

    ומעניין לעניין- הסיקור של הפוטבול והבייסבול נהדר באתר, תמשיכו כך! אני אישית אשמח אפילו לעדכוני העברות מפעם לפעם. בכל מקרה תודה על ההשקעה

  6. שחר דלאל

    3 ינו 2020 21:11:56

    מעולה.
    .
    האם יש סטטיסטיקה שעושה השוואה בין ה-ERA של המאה ה-19 ותחילת ה-20 (שלא לדבר על עידן הדד בול) ו"מעדכנת" אותו למשחק המודרני? אחרת לעד יהיו ההשוואות האלה עם נטייה לאולד טיימרים…

  7. עידו גילרי

    3 ינו 2020 21:52:31

    חששתי שתשאיר את מדוקס בחוץ ואני חייב להגיד שגם לי זה קשה. הפיצ'ר שהכי אהבתי לראות. זה שגרם לי להבין ולהעריך את האומנות הזו. קונטרול שלא יאמן עם פאסטבול שכמעט לא קיים. רב אומן שלדעתי המשוחדת חייב להיות ברוטיישן.

  8. מומי החציל

    3 ינו 2020 22:48:48

    תודה
    קרשאו וקלמנס (המסומם) לא נופלים ממדוקס
    קצת קשה לקבל שחקנים מהמאה ה 19 כגדולים ביותר
    הספורט היה שונה לגמריי בלי פאוור היטרס
    נראה לי שכל פיצר כזה היה בקושי סוחב שליש אינינג כיום
    פציעות הרגו קריירות של רבים וטובים, דוק הולדיי, פדרו, יוהן סנטנה
    וארלנדר קרשאו שרצר ואולי דה-גרום לא נופלים מאף פיצר ברשימה

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט