מאת צוות הופס פוטבול

בשבוע לפני חג המולד אין משחקי קולג' אז הNFL נוהג לקיים 3 משחקים במוצאי שבת.
זה מה שהיה לנו:

טמפה ביי באקנירס (8-7) 20 – יוסטון טקסאנס (5-10) 23
עונג שבת שלנו החל עם המשחק המוקדם בין יוסטון לטמפה. אחרי ארבעה נצחונות רצופים ושבועיים שבהן ג'מיס ווינסטון נראה כמו ק"ב עלית שכמעט ולא עושה טעויות, במשחק מול הטקסאנס, בבית, במשחק שמשודר כלל ארצית, ווינסטון חזר להראות לנו מי הוא בדרך כלל כשמסירה ראשונה נחטפה לפיק 6 ובדרייב הבא הוא זורק לעוד חטיפה. ובסה"כ ביום ווינסטון זרק לארבעה חטיפות.
אפשר לחשוב שהטקסנס שייטו למיצחון עם כזו תפוקה בהגנה, אז זהו, שיום חלש של דשון ווטסון והתקפת יוסטון, עזרו לטמפה להישאר במשחק עד לרבע הרביעי בו הטקסנס עלו ליתרון של שער שדה ושמרו עליו עד הסוף.
הטקסאנים עולים לשלב הבא מראשות בית הAFC דרום.

ניו אינגלנד פטריוטס (3-12) 24 – באפולו בילס (5-10) 17
מי היה מאמין בתחילת העונה שיהיה דו קרב גדול על ראשות בית הAFC מזרח בין הפטריוטס לבילס. הבית שנשלט שנים על גבי שנים ללא שום עוררין על ידי ניו אינגלנד, זוכה סוף סוף לקצת תחרותיות. הרבה בזכות ג'וש אלן המצויין וקצת בזכות ירידה ביכולת ההתקפית של ניו אינגלנד והאגדה שבראשה- טום בריידי.
אבל בצומת הדרכים הזו, הקבוצה המנוסה עם הק"ב והמאמן האגדיים, הצליחו להיות האחרונים ששורדים בקרב צמוד עם ט"ד של רבע רביעי.
הפטריוטס יגיעו לפלייאוף מראש הבית שלהם ונצטרך להמתין לתוצאות המשחק של בולטימור וקליבלנד ולמשחקי שבוע 17 כדי לקבוע מאיזה סיד .

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-12) 34 – לוס אנג'לס ראמס (7-8) 31
נראה שהניינרס התייחסו למשחק מול ניו אורלינס לפני 3 שבועות כסופרבול שלהם, כי אחריו אפשר לראות שחלה ירידה חדה ביכולות שלהם, משני צידי הכדור.
סן פרנסיסקו לא נראו טוב מול יריבתם לבית, גארופולו לא היה מדוייק ונחטף פעמיים וההגנה נתנה לתופסים לחגוג עליהם, קו ההגנה של הראמס הגיע לגארופולו 6 פעמים (2.5 שיייכים לדאנטה פאולר) בעוד הניינרס לא הצליחו להטריד יותר מדי את משחק הפליי אקשן של גוף וחבריו.
המשחק היה שקול ברובו מחצית ראשונה התקפית יותר ושניה הגנתית יותר,כשהקבוצות מחליפות בינהן שליטה ברבעים וביתרון עד הדרייב האחרון.
אבל איכשהו, בשניות האחרונות, תוך שהוא מתגבר על פעמיים דאון שלישי ו16 יארד, הצליח ג'ימי ג'י להצעיד את הקבוצה לשער שדה נצחון של רובי גולד.

לקראת משחקי יום ראשון ושני

מיאמי דולפינס (11-3) – סינסנטי בנגלס (13-1), 20:00

מיאמי תארח בפעם האחרונה העונה, כשבפעם הבאה בה ישחקו פוטבול באיצטדיון ה'הארד רוק' תהיה ב3 בפברואר במסגרת סופרבול 54. הדולפינס והבנגלס יודעות שניצחון הערב רק ירחיק אותן ממקום טוב בדראפט הקרוב, ולכן סביר להניח שאוהדי שתי הקבוצות יעדיפו להפסיד את המשחק. בכל מקרה, סינסטי זקוקה רק להפסד אחד בשני המשחקים הקרובים בכדי להבטיח רשמית את הבחירה הראשונה באפריל הקרוב. סינסי נראים נורא העונה, מיאמי עוד הפגינו לאחרונה שיפור יחסי. אני מעריך שבמיאמי ייבחרו להשאיר את בריאן פלורס בעמדת המאמן גם לעונה הבאה, כשהערב הוא ישיג את הניצחון הרביעי שלו העונה. הבנגלס יתעסקו במציאת מחליף הולם לאנדי דלטון החלש.

אינדיאנפוליס קולטס (8-6) – קרוליינה פנת'רס (9-5), 20:00

שתי הקבוצות פתחו את העונה עם ציפייה גדולה לעשות פלייאוף, אך בשבוע שעבר נחרץ רשמית גורלם ובינואר הן ייראו את הפלייאוף מהטלוויזיה. הקולטס היו עוד מועמדים לזכות בראשות הבית, הצליחו להתעשת היטב מפרישתו המפתיעה של אנדרו לאק שבועיים בלבד לפני פתיחת העונה, והגיעו כבר למאזן של 2-5 תחת הנהגתו של בריסט, אולם מאז, בריסט סבל מפציעות ואינדי ניצחה משחק אחד בלבד מתוך השבע האחרונים. הפנתרים גם כן פתחו טוב ללא הקווטרבק המקורי שלהם, כשקייל אלן תפס את מקומו של ניוטון בהצלחה מרובה. אך בדומה לקולטס, גם קרוליינה יצאה לרצף הפסדים מאכזב עם ששה כאלו, ואיבדו את הסיכויים להגיע לפלייאוף. לאחר הזעזוע הראשון בדמות פיטוריו של המאמן הוותיק רון ריברה, השבוע בקרוליינה בחרו להעמיד קווטרבק שלישי העונה – הרוקי וויל גרייר. להערכתי, אינדיאנפוליס תמרר את חייו של הרוקי הצעיר ותנצח הערב את המשחק. קרוליינה תאלץ להמשיך לחפש אחר הקווטרבק האידיאלי עבורה.

וושינגטון רד סקינס (11-3) – ניו יורק ג'יאנטס (11-3) (וושינגטון, ראשון 20:00)

אבוי לעיניים שכך רואות, שני מועדוני פאר מדשדשים במרתפי הליגה, עם עוד עונה גרועה ומביכה. הרד סקינס ממשיכים את ההתפרקות של סוף העונה הקודמת, עם הגנה גרועה והתקפה גרועה עוד יותר (אחרונה בליגה מבחינת צבירת יארדים), ועושה רושם שהישועה לא תגיע מעמדת הקווטרבק, אבל בואו ניתן לדווין האסקינס את ימי החסד הראויים שלו, קשה להצליח בעונה ראשונה בקבוצה לא טובה.

ומה נאמר על הענקים, שעומדים לסגור עונה שלישית ברציפות עם מעל עשרה הפסדים, וגם שם עושה רושם שהישועה לא תגיע מעמדת הקווטרבק, ודניאל ג'ונס כבר הספיק לחזור לספסל, למרות משחק בכורה מהסרטים. וכמו אצל יריבתם המרה לבית, גם בניו יורק הניהול שנוי במחלוקת (בלשון המעטה), וקרן אור עדיין לא נראית באופק.

נתון מעניין – סאקון בארקלי בצניחה חופשית לעומת שנת הרוקי שלו, 65.6 יארדים בנשיאה למשחק, לעומת 81.7 בשנה שעברה.

תחזית – המאזן העלוב לא ישפיע על היריבות המרה בין שתי הקבוצות, והמסורת תעשה את שלה. משחק אינטנסיבי וקשוח, ובסופו אדומי העור ירשמו עוד ניצחון בהיסטוריה הארוכה שבין שתי הקבוצות.

אטלנטה פאלקונס (9-5) – ג'קסונוויל ג'גוארס (9-5) (אטלנטה, ראשון 20:00)

עכשיו אתם נזכרים??

בששת המחזורים האחרונים, רשמו הפלקונס ארבעה ניצחונות, כולל שניים מרשימים במיוחד על הסיינטס והניינרס בחוץ, תוך שהם מציגים שיפור עצום בהגנה.

הג'גוארס לעומת זאת עם ניצחון בודד באותם ששת המחזורים, גרדנר מינשו ירד וחזר מספסל המחליפים, ועוד עונה ירדה לטימיון. קברניטי הקבוצה יצטרכו לקבל החלטות לא פשוטות לאחר תום העונה הנוכחית.

נתון מעניין – הגנת ג'קסונוויל ממוקמת במקום ה-24 מבחינת ספיגת נקודות, אטלנטה במקום ה-20.

תחזית – אחרי ההפתעה של שבוע שעבר, לא מהמרים יותר נגד אטלנטה.

טנסי טייטנס (6-8) – ניו אורלינס סיינטס (3-11) (נשוויל, ראשון 20:00)

לאחר ארבעה ניצחונות רצופים, ריאן טנהיל ושות' נעצרו בשבוע שעבר מול יוסטון, בקרב ראש בראש על ראשות הבית. גם דריק הנרי נעצר, ואחרי ארבעה משחקים מפלצתיים של 599 יארדים ושבעה ט"ד, הרץ המוכשר ירד מרף המאה יארדים ולא השיג ט"ד.

וגם השבוע לא יהיה לו קל, כאשר הוא פוגש הגנה מצוינת כנגד הריצה, שמדורגת רביעית בליגה בספיגת יארדים בנשיאה, ושלא הרשתה לאף רץ לעבור 100 יארדים כבר 36(!!) משחקים רצופים. אבל למרות איכויות ההגנה, הסיינטס מתבססים בעיקר על ההתקפה, מונהגת על ידי היהלום שבכתר, דרו בריס. החל מהשבוע שעבר, בריס מחזיק באמתחתו עוד שיא מיני רבים, והפעם שיא הט"ד, שעומד נכון לעכשיו על 541. אליו מצטרף התופס החביב עליו, מייקל תומאס, שרושם עונת שיא אישי, עם 1552 יארדים כוללים, וממוצע משובח של 110.9 יארדים למשחק.

נתון מעניין – אלווין קמארה לא השיג ט"ד כבר 9 משחקים רצופים, הבצורת הארוכה בקריירה שלו.

תחזית – לא משחק קל לניבוי, למרות שעל הנייר ניו אורלינס קבוצה טובה יותר. אבל רק בגלל שצריך, אז נהמר שטנסי תשמור על הביתיות ותנצח משחק קשה.

דנבר ברונקוס (9-5) – דטרויט ליונס (1-10-3), 23:05

במשחק שייערך לפרוטוקול בלבד (כמו רבים מהמשחקים השבוע), הברונקוס יינסו להמשיך ולחון את יכולת ושל הרוקי דרו לוק, שעד כה הפגין יכולת לא רעה בכלל, והוכיח שהוא מסוגל להיות קווטרבק פותח בליגה. הליונס שעוד פתחו את העונה בצורה לא רעה בכלל עם תיקו ושני ניצחונות, ועוד הצליחו לתת פייט חזק לקבוצות הגדולות, נמצאים כעת בירידה תלולה ביכולת ובמאזן, כשהם סופרים ניצחון אחד בלבד ב11 משחקים. הליונס אמנם סבלו מלו"ז קשוח במיוחד, אך נראה שבקבוצה צריכים רענון משמעותי בקיץ הקרוב בכדי להיות רלוונטיים בקרבות של בית הAFC צפון בעונה הבאה. בינתיים, הם ייאלצו לצפות בניצחון של דנבר, שרק מתפללת שיגיע כבר הקיץ.

סיאטל סיהוקס (3-11) –אריזונה קארדינאלס (1-9-4), 23:25

רגע לפני המלחמה הגדולה בשבוע הבא נגד הניינרס בקרב על ראשות הבית, ייארחו הסיהוקס את הקארדס החלשים, שמגיעים אחרי ניצחון מעודד על הבראונס. סיאטל כמעט שמטה את המשחק בשבוע שעבר נגד הפנת'רס, ואפשרה לקרוליינה להגיע עד למרחק ט"ד מניצחון, אבל דרייב אחרון חזק ניצח עבורם את המשחק, ובשילוב ההפסד של סן פרנסיסקו לפאלקונס, הסיהוקס השתלטו על הבית ונכון לעכשיו ייהנו משבוע החופש. ווילסון עדיין מרשים עם יכולת טובה, כשטיילר לוקט ודי קיי מטקלף מצליחים לאיים על כל הגנה בליגה אך חוליית התופסים של סיאטל קיבלה מכה רצינית השבוע, כשג'וש גורדון, התופס הבעייתי והמוכשר שהגיע במהלך העונה מהפטריוטס, הפר שוב את כללי ההתנהגות ולא ישוב לשחק פוטבול העונה. הסיפור של גורדון ממשיך להיות טראגי. אריזונה סוף סוף הצליחו לנצח ולעצור את רצף ההפסדים, עם ניצחון על קליבלנד המאכזבת. קיילר מארי היה טוב עם אחוזי השלמה מרשימים, אך מי שגנב את ההצגה הוא קניין דרייק שסיים עם ארבעה ט"ד על הקרקע, וככל הנראה הבטיח לעצמו חוזה משודרג יותר לשנה הבאה באחת הקבוצות בליגה. סיאטל תנצח כמובן, ובהפרגש גבוה, כל הדרך לעבר המשחק האדיר שמצפה לנו בשבוע הבא. הולך להיות לוהט.

ניו יורק ג'טס (5- 9) מול פיטסבורג סטילרס (8- 6) (ניו יורק, ראשון 20:00)

פיטסבורג, למרות ההפסד בשבוע שעבר, מפתיעה מאד לטובה ולמרות שהיא מעלה את הק"ב השלישי שלה (דבלין הודג'ס, שמצדיק את היותו…ק"ב שלישי – עם יכולת די נמוכה) היא הצליחה לנצח מספיק משחקים כדי להיות עמוק בתמונת הפלייאוף שבועיים לסיום העונה. היא מצליחה לעשות זאת בשל הגנה מצוינת (שלישית בליגה) והמון גאוות יחידה שנובעת מההיסטוריה של המועדון הענק הזה. הג'טס החלו את העונה עם הרבה תקוות להתקדמות (אחרי עונה לא רעה של הק"ב סאם דארנולד ב-2018 והרכש היוקרתי של הרץ לבאון בל) אך מסיימים אותה עם מפח נפש ואכזבה גדולה. המאמן אדם גייס (שהובא כדי לקדם את דארנולד ולא ממש הצליח במשימה זו) איבד חלק גדול מהאשראי שעוד נשאר לו אחרי התקופה הרעה כמאמן מיאמי וכנראה גם כאן יוחלף בסיום העונה. התקפת הג'טס מדורגת אחרונה בליגה וכנראה תיקרע לחתיכות ע"י ההגנה החזקה של הסטילרס  – דארנולד וחבריו יסיימו את המשחק עם מספר חד ספרתי של נקודות וכמה איבודי כדור. זה יאפשר לדבלין הודג'ס והתקפת פיטסבורג לנצח (גם אם בתוצאה נמוכה) ולהישאר במקום האחרון המוביל לווילד-קארד עוד שבוע לפחות. הם יחזיקו אצבעות לרייבנס, שאם ינצחו השבוע את קליבלנד יוכלו לעלות למשחק מול הסטילרס בשבוע הבא עם המחליפים – מה שיתן לפיטסבורג סיכוי לנצח אותם ולעלות בניגוד לכל הציפיות לפלייאוף.

קליבלנד בראונס (6- 8) מול בולטימור רייבנס (12- 2) (קליבלנד, ראשון 20:00)

הרייבנס הלוהטים סופרים כבר 10 ניצחונות רצופים (כולל על הפטריוטס, הניינרס והסיהוקס) ונראים בדרך הבטוחה למקום הראשון ב-AFC (את ראשות בית ה-AFC צפון והפלייאוף הם כבר הבטיחו). קליבלנד יעשו מאמץ לנסות להיות אלה שיעצרו את הרכבת הדוהרת הזו אבל כשמול ההתקפה הטובה בליגה – ששומרת על ממוצע מדהים של מעל 200 יארד למשחק על הקרקע – הם מעמידים את הגנת הריצה המדורגת במקום ה-28 בליגה, סיכוייהם לא נראים מרשימים במיוחד… קליבלנד היא בהחלט אחת מאכזבות העונה, כאשר ההייפ שנוצר סביבם בפגרה (במהלכה רבים צפו שהיא תסיים בראשות בית ה-AFC צפון, הרבה לפני הרייבנס…) דעך במהירות עם מחצית ראשונה קטסטרופלית של העונה (אותו סיימו במאזן 2- 6). התאוששות מסוימת לקראת סיום העונה ויכולת טובה יותר (אם כי עדיין לא יציבה) של בייקר מייפילד נותנים תקווה לעתיד טוב יותר בשנים הבאות, עם מאמן מנוסה וטוב יותר מפרדי קיצ'נס שכנראה יסיים את הקדנציה שלו כמאמן ראשי בעוד שבוע. הרייבנס כמובן חושבים על כאן ועכשיו – וניצחון בקליבלנד ייתן להם את המקום הראשון בחטיבה (ואיתו שבוע חופש ומשחקים ביתיים עד הסופרבול). ההתקפה שלהם ממשיכה להיות הטובה בליגה (כמובן שהתקפת הריצה היא הטובה בליגה אך במפתיע גם התקפת המסירה מדורגת ראשונה). ההגנה של בולטימור גם היא משתפרת ממשחק למשחק וספגה רק 14 נקודות למשחק מאז תחילת נובמבר. בקרב בין הק"ב שנבחר ראשון (מייפילד) לזה שנבחר אחרון בסיבוב הראשון (ג'קסון) בדראפט 2018 ינצח המועמד המוביל ל-MVP. הרייבנס לא ירצו לתת לאף אחד סיכוי להדביק אותם, יישארו מרוכזים  וינצחו בקלות יחסית, מה שייתן לכוכבי הקבוצה שבועיים מנוחה (בשבוע ה-17 מול פיטסבורג ושבוע החופש בתחילת הפלייאוף), שאותה הרוויחו לגמרי בצדק.

פילדלפיה איגלס (7- 7) מול דאלאס קאובויס (7- 7) (פילדלפיה, ראשון 23:25)

קרב ענק ראש בראש על המקום האחרון לפלייאוף ה-NFC בין שתי הקבוצות הדי מדשדשות האלה, שהסיבה היחידה שאחת מהן תיכנס לפלייאוף עם לפחות שבעה הפסדים (בעוד הראמס עם מאזן טוב יותר איבדה למעשה סיכוי להיכנס לפלייאוף, וטאמפה ושיקגו שגם הן במאזן חצוי הודחו רשמית) היא בזכות היותן בבית ה-NFC מזרח החלש ואין ברירה – אחת מהן חייבת להיות אלופת הבית. בשתי הקבוצות יש ק"ב שהוא BORDERLINE ELITE  (איך מתרגמים זאת לעברית?) וסגל מוכשר מאד שנדמה שאינו ממצה לגמרי את יכולותיו. בדאלאס דאק פרסקוט נותן עונת קריירה, אליוט שוב משיג יותר מ-100 יארד (כוללים) למשחק וההתקפה מדורגת שניה בליגה (רק אחרי בולטימור). ההגנה לעומת זאת מדורגת במרתפי הליגה (מקום 22, גם בשל פציעות, כגון זו של הליינבקר הכוכב לייטון ונדר-אש) ובמיוחד חלשה בהשגת איבודי כדור מההתקפות היריבות (15 בלבד כל השנה – מקום 27 בליגה). כך הקבוצה מתקשה לנצח יריבות איכותיות ועד השבוע שעבר לא ניצחה אף קבוצה שנמצאת כרגע עם מאזן חיובי (!). הקאובויס מקווים שהניצחון המרשים על הראמס במחזור הקודם יוציא אותם לדרך חדשה, וזה כמובן מתחיל במשחק החשוב הזה, שיכול להיות זה שיקבע את גורלו של המאמן השנוי במחלוקת ג'ייסון גארט – שכן אם הקבוצה תפסיד ולא תגיע לפלייאוף קשה מאד לראות אותו ממשיך בתפקידו. גם בפילדלפיה יש אכזבה מרמת התפקוד והמאזן של הקבוצה. כאן הבעיה מתחילה בהתקפה שלמרות מאגר הכישרונות הגדול מדשדשת בבינוניות (מקום 15 בליגה). קרסון וונץ שציפו ממנו לגדולות לא ממלא את הציפיות (מקום 24 בליגה ביארדים למהלך מסירה עם 6.1) וחלק מהבעיה (מעבר לפציעות הרבות בסגל) היא בקו ההתקפה שאפשר השנה 35 סאקים (2.5 למשחק) – הרבה יותר מדי בשביל ק"ב לא כ"כ נייד כמו וונץ. נקודת האור הבודדה בהתקפה היא של הרץ הרוקי מיילס סנדרס שהשיג כבר למעלה מ-1100 יארד כוללים העונה. גם ההגנה (שהיתה מצוינת בעונת הסופרבול) לא מצליחה להתעלות ומדורגת במקום לא טוב באמצע הטבלה. הקבוצה הצליחה לצאת מרצף של שלושה הפסדים בזכות שני ניצחונות על נמושות – הג'יאנטס (בהארכה) והרדסקינס (אחרי שפיגרו במחצית) אך לא הפגינו יכולת משכנעת באף אחד מהמשחקים הללו. במפגש המכריע הזה, שתי הקבוצות ישחקו בזהירות, ינסו לבסס שליטה על הקרקע ובמסירות קצרות בעזרת הרצים המצוינים שלהם וישאפו לייצר דרייבים ארוכים שישאירו את ההתקפה על המגרש זמן רב ככל האפשר (ואת ההגנה שלהם על הספסל…). בסופו של יום דאלאס יצליחו לנצל את היכולת העדיפה שלהם ביצירת מהלכי מסירה ארוכים (פרסקוט השיג השנה 61 מהלכי מסירה של מעל 20 יארד מול 42 בלבד של וונץ) וינצחו בחוץ במשחק צמוד עם תוצאה לא גבוהה – וכיוון שהמשחק האחרון שלהם הוא בבית מול הרדסקינס החלשים, זה כנראה יביא אותם לפלייאוף.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (5- 9) מול אוקלנד ריידרס (6- 8) (לוס אנג'לס, ראשון 23:05)

משחק חסר חשיבות בין שתי הקבוצות המאכזבות של בית ה-AFC מערב. אוקלנד התחילה את העונה בלי ציפיות גבוהות אך אחרי פתיחה חזקה יחסית של העונה (מאזן 6- 4 באמצע נובמבר), שייצרה לא מעט תקוות במפרץ, באה ההתרסקות (4 הפסדים רצופים) שהוציאה אותה מתמונת הפלייאוף. התקפת הקבוצה סבירה ברוב המשחקים (מקום 10 בליגה) אך ההגנה מזעזעת (מקום לפני אחרון, סופגת 28 נקודות למשחק) ושם יידרש שיפור משמעותי כדי להתחרות ברצינות על מקום בפלייאוף בעונה הבאה. אצל הצ'רג'רס המצב מסובך יותר והשאלה הגדולה היא אם אזל הדלק במיכל של פיליפ ריברס שמשחק בצורה איומה כל העונה (רייטינג 89 ו-18 איבודים – שני רק לג'מיס ווינסטון). אם זה אכן המצב, הקבוצה תגייס ק"ב בדראפט ותיכנס לבניה מחדש שתרחיק אותה מהצמרת לכמה שנים. בכל מקרה המשחק היום הוא על יוקרה בלבד, ואוקלנד (שהפסידה את משחקה הביתי האחרון בקולוסיאום בשבוע שעבר) כבר וויתרה על התקווה להשיג יוקרה העונה. התקפת הצ'רג'רס בראשות ריברס תהיה מרוכזת מהרגיל ותניע היטב את הכדור מול ההגנה החלשה של אוקלנד – מה שיביא לה את הניצחון במשחק הבית האחרון לעונה, שיתנהל בעיקר באוויר וייצר הרבה נקודות לשתי הקבוצות.

שיקאגו ברס (7-7) – קנזס סיטי צ'יפס (4-10) (שיקאגו, שני 03:20)

בשבוע שעבר נפרדו רשמית הברס משאיפות הפלייאוף שלהם עם ההפסד לפאקרס, ועכשיו נשאר להם רק לשמור על כבודם, בטח במשחק ביתי מול האוהדים המסורים. מולם תשחק קבוצה שבוודאות תשחק בפלייאוף, ונאבקת כעת על מאזן שייתן לה את שבוע החופש הכה נחוץ. עושה רושם שהצ'יפס מתחברים בדיוק בזמן לקראת הפלייאוף, פטריק מהומס חוזר שוב למספרים הגבוהים שכה מאפיינים אותו, ומה שאפילו חשוב יותר, ההגנה מתעוררת לה, ובמהלך ארבעת הניצחונות הרצופים לא ספגה יותר מ-20 נקודות במשחק, ושני ט"ד בלבד.

נתון מעניין – הברס סופגים בממוצע 18.1 נקודות למשחק, הצ'יפס משיגים בממוצע 28.1 נקודות למשחק.

תחזית – שיקאגו כבר הפסידה שלושה משחקים בבית, ומול הצ'יפס המספר יגדל באחד.

מינסוטה וייקינגס (4-10) – גרין ביי פקרס (3-11), בין שני לשלישי, 03:15

מאנדיי נייט פוטבול יספק לנו מחר קרב מרתק בין שתי קבוצות איכותיות שנלחמות על בית הNFC צפון החזק. חשוב להזכיר כי גרין ביי ניצחה במפגש הקודם בין השתיים, והמאזן בתוך הדיוויז'ן שלהם עדיף על פני זה של מינסוטה, ועל כן גם אם מינסוטה תנצח מחר, גרין ביי עדיין תחזיק בראשות הבית לפחות עד הבוע הבא.

המארחים ממיניאפוליס נותנים עונה יוצאת מן הכלל עד כה, כשקירק קאזינס סוף סוף מצדיק במעט את חוזה העתק שקיבל בקיץ הקודם. ההתקפה שהייתה מבוססת כולה בעונה שעברה על משחק המסירה, עברה יותר לקרקע עם חזרתו מהפציעה של דלווין קוק המצויין, ומינסוטה הפכה ליריב מסוכן עבור כל קבוצה בליגה. לרוע מזלה, היא משחקת עם גרין ביי ושיקאגו בבית ובחטיבה הבכירה בליגה, והמאזן המצויין שלהם מספיק רק למקום השישי לקראת הפלייאוף. המשחק מחר יהיה בעיקר מבחן עבור מינסוטה שעד עכשיו נפלה בעיקר מול הגדולות עם הפסדים לפקרס, צ'יפס והסיהוקס. כל הביקורת שהוטחה בקאזינס לאורך הקריירה הייתה שהוא נעלם במשחקים החשובים והוא טוב רק נגד הנמושות. לאחר שכבר הצליח העונה להחזיר את מיסנוטה משחקי בהם הייתה בפיגור רציני, יוכל קאזינס לשנות את הסטיגמה לטובתו, ולקבל משב רוח מרענן לקראת הקרבות הצפויים בווילד קארד. הויקינגים ייאלצו להסתדר ללא הרץ הבכיר שלהם, קוק, בשל פציעה בחזה. מכה לא פשוטה למייק זימר שייאלץ למצוא פתרונות יצירתיים.

הפקרס שהשתחררו ממקארת'י במהלך העונה שעברה, נהנים מכל רגע בינתיים עם מאמנם החדש מאט לפלור, והמרוויח העיקרי בכל הסיפור הוא כמובן ארון רוג'רס, שחוזר להרשים ואחרי 14 משחקים הוא עם שני איבודים בלבד העונה (!!). גם לרוג'רס יש אחלה קייס לזכייה בתואר הMVP, אך בינתיים נראה שהתואר בדרכו הבטוחה ללאמר. גרין ביי שרדה שני מותחנים לא פשוטים מול וושינגטון ושיקאגו בשבועיים האחרונים, שהעלו סימני דאגה בנוגע ליכולת של הקבוצה, וודאי לאחר התבוסה הכואבת לניינרס בשבוע 12. עם זאת, הגנת הקבוצה בראשותם של פרסטון וזאדאריוס סמית' הצליחה להציל עבורם את המשחקים החשובים.

ארון רג'רס הוכיח את עצמו לאורך הקריירה מספיק פעמים במאני טיים. משחקים מהסוג הז הם הלחם והחמאה שלו. קאזינס מאכזב בדיוק מתי שצריך אותו. בהיעדרו של הנשק המרכזי בהתקפת מינסוטה, אני הולך על ניצחון דחוק של גרין ביי.