נשארו רק כמה פינישים \ סיכום מחזור 16 ב-NFL

נשארו רק כמה פינישים \ סיכום מחזור 16 ב-NFL

מעל הכל, סיכום שבוע 16 הוא סימן שהנה, מה שרק התחיל אוטוטו כבר נגמר. לרוב קבוצות הליגה, העונה באמת נגמרה; חלקן עדיין מנסות לשפר עמדות, בין אם בפלייאוף או בדראפט; חלקן כבר לגמרי בעונה הבאה; ויש מיעוט של קבוצות שעבורן, כל משחק (לרוב לא רק שלהן) עדיין קריטי. אה כן, לפעמים בשלב הזה גם נשברים שיאים. אז בואו איתנו להיזכר באירועי תחילת השבוע.

קליבלנד בראונס (9-6) – בולטימור רייבנס (2-13) 31:15

בכל השנים המפוארות של הפרנצ׳ייז של העורבים ממארילנד, הם אף פעם לא סיימו במקום הראשון בקונפרנס בדרך לפלייאוף, עד יום ראשון.

כרגיל, למאר ג׳קסון היה פנטסטי, גם באוויר וגם על הקרקע. הוא הפך להיות הקוורטרבק השלישי בהיסטוריה עם 35+ ט״ד באוויר ו-7+ ט״ד על הקרקע בעונה אחת (יחד עם סטיב יאנג, קאם ניוטון).

הרייבנס יצאו ליתרון מוקדם והצליחו לשמור עליו לאורך על שלבי המשחק, כמעט בלתי אפשרי לחזור מפיגור נגדם בשל משחק הריצה היעיל שלהם והיכולת שלהם לשמר דרייבים.

מיאמי דולפינס (11-4) – סינסינטי בנגלס (13-1) 35:38 לאחר הארכה

בחודשים המוקדמים של העונה, עוד ציפינו למשחק הזה באופן אירוני, בתור קרב על הבחירה הראשונה. במקום, קיבלנו משחק שלא הבטיח דבר אך קיים רבות. עם 11 דקות לסיום, הבנגלס מצאו את עצמם בפיגור של 23 נקודות ועם הבחירה הראשונה אצלם בכיס, כאשר ראיין פיצפטריק כבר הספיק להשלים ארבע מסירות ט"ד, אחת מהן לבחירת הסיבוב הראשון כריסטיאן ווילקינס. שלושה ט"ד (כולל אחד עם הבאזר), עם שתי המרות מוצלחות לשתי נקודות (כולל אחת על הבאזר) מאוחר יותר, עם החטאת שער שדה והשתלטות על בעיטת אונסייד קיק בדרך, הבנגלס הצליחו לשלוח את המשחק להארכה. תפיסה של אייזיאה פורד ל-28 יארד לבסוף הכריעה את המשחק אחרי שני פאנטים לקבוצה, אך גם סינסינטי יצאה מנצחת גדולה מהמשחק הזה.

וושינגטון רדסקינס (12-3) – ניו יורק ג'איינטס (11-4) 41:35 לאחר הארכה

ה"טאנק בול" המשני הבטיח למפסידה שלו הזדמנות כמעט ודאית לבחור את צ'ייס יאנג באביב, וגם כאן ראינו מאבק שנמשך עד לאחר השנייה האחרונה. דניאל ג'ונס נתן את משחקו הטוב העונה מאז הבכורה נגד טמפה ביי, והוביל את הג'איינטס ליתרון 28:14 בהפסקה. בצד השני, הכושר הטוב של דוויין האסקינס הופסק על ידי פציעה מצערת. לפחות חלקים מסוימים בוושינגטון יצאו בכל זאת מרוצים מהרבע הרביעי, בו קייס קינאם הוביל מחיקת יתרון של שני ט"ד ואף נכנס בעצמו לאנדזון על מנת לסיים דרייב של 99 יארד עם 29 שניות לסיום. ביל קלהאן בחר לקחת את המשחק להארכה, ודניאל ג'ונס העניש אותו כשהוביל את הדרייב היחיד בהארכה. וושינגטון קרובה להבטיח את הבחירה השנייה, בעוד הג'איינטס ינסו להרוס לפילדלפיה את תקוות הפלייאוף.

ניו יורק ג'טס (9-6) – פיטסבורג סטילרס (7-8) 10:16
המועמדות של מייק טומלין לפרס מאמן השנה ספגה מכה קשה השבוע, כמו גם סיכויי הפלייאוף של הסטילרס. פיטסבורג נאלצה להחליף קווטרבק אותה כמות פעמים שהצליחה לרשום נקודות על הלוח. ברבע השני, דאק הודג'ס סופסל עבור מייסון רודולף שהצליח להשוות עם 4 שניות להפסקה, אך ברבע הרביעי שוב נפצע רודולף ושוב חזר הודג'ס, שעם שלוש הזדמנויות להעלות את קבוצתו ליתרון לא הצליח להניע את הכדור. הג'טס, לעומת זאת, חוגגים ניצחון שישי העונה ובוודאי מרגישים טוב עם ההחלטה לבטוח באדם גייס להמשך הדרך.

טנסי טייטאנס (7-8) – ניו אורלינס סיינטס (3-12) 38:28

באופן מפתיע, אף על פי שהקבוצה מעיר המוזיקה עדיין נלחמת בשינייה על הווילד קארד, המשחק הזה היה לא רלוונטי כלל עבור הטייטאנס. בכל מקרה הם צריכים ניצחון על הטקסנס בשבוע האחרון יחד עם הפסד אחד לפחות של פיטסבורג, או שני הפסדים של פיטסבורג, בלי קשר לתוצאות שלהם. אז השבוע המשחק היה בשבילם לפרוטוקול בלבד, והם עדיין נתנו פייט לסיינטס שהבטיחו את מקומם בפלייאוף, אולם עדיין נלחמים על מיקום.

חובה לציין את מייקל תומאס, ששובר העונה כל שיא אפשרי, כולל שיא התפיסות לעונה אחת (145) כאשר מחכה לו משחק נוסף!

אינדיאנפוליס קולטס (8-7) – קרוליינה פאנת'רס (10-5) 6:38
הופעת הבכורה של וויל גרייר, שנבחר בסיבוב השלישי השנה, לא הייתה רעה בצורה יוצאת דופן. אך היא כן נעלמה מאחורי שלוש חטיפות של הרוקי ממערב וירג'יניה, שתי החזרות פאנט לט"ד של נייהים היינס, והתרסקות אחת גדולה של הפנתרים. ג'אקובי בריסט היה צריך רק 119 יארד באוויר, וזה גם מספר היארדים אותו צבר כריסטיאן מקאפרי ב-15 תפיסות. האיש שהיווה נקודת אור בודדה בקרוליינה למשך עונה שלמה שבר את שיאו הוא לכמות תפיסות של רץ לעונה אחת. מה שבטוח, הפנתרים כבר לא יכולים לחכות לצאת לדרך החדשה.

אטלנטה פלקונס (9-6) – ג'קסונוויל ג'גוארס (10-5) 12:24
ג'קסונוויל לא הספיקה להוציא סנאפ אחד לאוויר המגרש לפני שדבונטה פרימן מצא את האנדזון בפעם השנייה. זה כל מה שהיו צריכים הפלקונס כדי להבטיח לעצמם ניצחון נוסף, כשהג'אגס בהובלת גארדנר מינשו לא הצליחו לצבור את אותן 14 נקודות מהפתיחה. אטלנטה המשיכה לרכב על גל הניצחונות, הרבה בעזרת 166 יארד של חוליו ג'ונס, ופתאום מצבה נראה הרבה פחות נואש לקראת העונה הבאה.

דנבר ברונקוס (9-6) – דטרויט ליונס (11-3-1) 17:27

לפני כחודשיים, הליונס היו במאזן 3-3-1, מת׳יו סטאפורד שיחק את הפוטבול הטוב בקריירה שלו, התופסים שלו נהנו מכך וקריון ג׳ונסון החזיק את המשחק הריצה של האריות שלא היה קיים למשך שנים ארוכות. מי היה מאמין אז שהליונס ירשמו את כמות ההפסדים הגבוהה ביותר שלהם מאז 2012?

נכון, הפציעות הרבות לשחקני מפתח פגעו בהם קשות, אבל ניכר כי הקבוצה הזאת לא רוצה להילחם על כלום, וזה ניכר בהפסד הזה לברונקוס, שגם להם אין למה לשחק מבחינת טכנית.

התכולים מעיר המכוניות עוד הובילו ב-4 במהלך הרבע השלישי, 17:13, אמנם משם הברונקוס יצאו לריצת 14 נקודות ללא מענה וגמרו את המשחק.

דרו לוק נתן עוד משחק סולידי (25/33, 192 יארד, ט״ד יחיד ללא חטיפה) ומוכיח שההימור עליו בסיבוב השני יכול להשתלם להם בגדול.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (10-5) – אוקלנד ריידרס (8-7) 24:17
עונה מלאת תהפוכות עברה על הריידרס בשנתם האחרונה באוקלנד. הקבוצה שספגה שריקות בוז וזריקות חפצים בשבוע שעבר מוצאת את עצמה מרחק שילוב תוצאות סביר למדי מהופעת פלייאוף בלתי סבירה בעליל. דרק קאר מצא את האנטר רנפרו ל-56 יארד וט"ד בדרייב הפתיחה, ולמרות שהצ'ארג'רס הצליחו לבסוף להשוות, האילוץ להשתמש ב"סיילנט קאונט" דווקא במשחק בית תרם חלק גדול להכרעה שלהם. ללא ג'וש ג'ייקובס, קאר השלים 26 מתוך 30 המסירות שלו בדרך לניצחון שמשאיר את האוקלנד ריידרס בחיים לפלייאוף אחד אחרון.

סיאטל סיהוקס (4-11) – אריזונה קרדינלס (1-9-5) 27:13
מאז ההרכבה מחדש של הבתים בשנת 2002, אין קבוצה שניצחה יותר פעמים בסיאטל מאשר אריזונה. הקרדינלס הראו שגם בלי ברוס אריאנס, הם מאוד אוהבים לשחק בסיאטל ושיתקו את שני צידי הכדור של מוליכת הבית ערב המשחק. שרשרת פציעות לא עזרה לסיאטל, שמצאה את עצמה בפעם השנייה בתוך שלושה שבועות ביום רע מאוד מכל בחינה. קניין דרייק רץ ל-166 יארד ושני ט"ד, וגם פציעה של קיילר מארי בתחילת הרבע השלישי לא עצרה את אריזונה מניצחון מרשים באווירה עוינת. סיאטל כעת לא תלויה בעצמה בכל הנוגע לשבוע חופש, שכן ניצחון שלה על סן פרנסיסקו בליל ראשון עלול להספיק לה רק למקום השלישי ב-NFC.

פילדלפיה איגלס (7-8) – דאלאס קאובויז (8-7) 9:17

המשחק הזה המחיש בדיוק איך ה-NFC מזרח נראה השנה. אפור, משעמם עם קבוצות לא מספיק טובות, אבל אחת חייבת להיכנס לפלייאוף. האיגלס עשו צעד ענק לעבר זה עם ניצחון משמעותי נגד יריבתם מטקסס.

קרסון וונץ חוזר לאט לאט לכושר הטוב שלו, זהו המשיק החמישי ברצף שהוא מוסר מעל ל-250 יארד, כשהמוסר מנגד, דאק פרסקוט, הגיע למקום השני בהיסטוריה של הפרנצ׳ייז ביארדים באוויר לעונה אחת, כל זה כאשר הקאובויז לא שמו ט״ד כל המשחק ופיגרו בדו ספרתי בסיום הרבע השלישי.

שיקגו ברס (8-7) – קנזס סיטי צ׳יפס (4-11) 26:3

אין ספק שאין יום בו הברס לא מצטערים שהם החליטו לבחור את מיטשל טרוביסקי מעל פטריק מהומס, ומספר 15 של קנזס סיטי המשיך לזרות להם מלח על הפצעים. הוא הפך לשחקן המהיר ביותר שהגיע ל-9000 יארד באוויר (30 משחקים), שם 3 ט״ד ולא איבד כדור אחד.

יחד עם פטריק מהומס, הצטיינה הגנת הצ׳יפס, שהשאירה את ההתקפה של מאט נאגי על 3 נקודות בלבד במשחק ביתי של הדובים. חשוב מאוד שההגנה תישאר בכושר הנוכחי שלה גם לפלייאוף.

מינסוטה וייקינגס (4-11) – גרין ביי פאקרס (3-12) 23:10

כשהמנורות נדלקות, קירק קאזינס נכבה. מדובר בעובדה בשטח, לא משנה כמה משקל יש לה באמת או כמה היא באמת אשמתו. וכך, למרות שגרין ביי איבדה שלושה כדורים במחצית הראשונה, היא ירדה להפסקה בפיגור נקודה בלבד. הלחץ על קאזינס מצד הפרונט הנפלא של גרין ביי לא פסק לשנייה במהלך המשחק, משחק הריצה הידוע של מינסוטה לא התניע מאותה סיבה, ומהצד השני דווקא משחק הריצה הוביל את הפאקרס ואהרון רוג'רס לניצחון משכנע שסידר להם כמעט בוודאות שבוע מנוחה בפלייאוף.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. דאלאס האכזבה הכי גדולה שלי.קבוצה עם כל כך הרבה כישרון על הנייר מנצחת רק את נמושות הליגה ומפסידה לאיגלס פצועה וחסרה
    עוד אכזבות השנה-ראמס פלקונס(שמראה בזמן האחרון את הפוטנציאל שלא מומש שם) וקליבלנד למרות ששם לפני תחילת העונה ידענו שיש אפשרות שהכל יתפוצץ שם.

    חלום שלי זה סופרבול של הצ’יפס-סיינטס למרות שגם בולטימור מה -AFC או סן פרנסיסקו סיאטל או גרין ביי מ ה NFC יהיה בסדר אבל האופציה המועדפת עליי צ’יפס-סיינטס מה שכנראה לא יקרה

  2. נהדר!
    רציתי להוסיף שמחר ה-NFL תבחר את ה-ALL TIME TEAM שלה לקראת יובל ה-100 לפוטבול.
    שלושה קוורטרבקים עכשוויים עם סכוי להיבחר לקוורטרבק של ה-100 – טום בריידי, דרו בריז, וארון רוג'אס. 18 'קוורטרבקים מההיכל' הם בני 22 הקוורטרבקים לבחירה. בין המועמדים הסופיים שייבחרו ע"י PANEL של 26 הם פייטון מנינג, טרוי אייקמן, סמי באו, טרי ברדשאו, ג'ון אלוויי, ברט פבר, דן פאוטס, אוטו גרהאם, סיד לקמן, דן מרינו (בלי זכיית סופרבול?), ג'ו מונטנה, ג'ו נמט, ברט סטאר, רוג'ר סטאובק, פרן טרקינטון
    ג'ון יונייטס, נורם ואן ברוקלין, וסטיב יאנג. אני גאה לומר שראיתי 15 מה-22 ב-'חי'!

  3. להתעורר בבוקר ולגלות שהחיוך של פיט קארול נמחק ולעיסות המסטיק לא נשמעות למרחוק- תענוג! מחכה לשואודאון מול שנאהאן במשחק המעניין היחיד שנותר לנו עד המאני טיים.
    אח, דאלאס, דאלאס….כמה מביך זה עוד יהיה? לפי האן דן דינו של הבית המוזר הזה, הם אמורים לנצח, האיגלס להפסיד ובכל זאת נראה שתי טקסניות בפלייאוף.
    אגב טקסנים, לדעתי יוסטון היא אחלה ויילד קארד עם פוטנציאל חזק לתת בראש.
    לזרוק את האליפסואיד למייקל תומאס , ההחלטה הכי קלה של כל קווטרבק נתון.

  4. מדהים איך קירק קאזינס נעלם תמיד במשחקים הגדולים, גם אחרי כל כך הרבה שנים. כמה כישרון יש בקבוצה הזאת וכמה בזבוז בגלל פציעה אחת (ברודג'ווטר)…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט