חמישיות ה-NBA נכון להיום / מנחם לס

****************

הקדמה שלא קשורה לפוסט:

היום ראיתי כיצד צומחים וגדלים שחקני כדורסל אמריקאי. ראיתי איך העסק עובד, ולא האמנתי.

יום ששי, 6:30 בערב. ג'ייסון ואפרת באים לאסוף אותנו למשחק כדורסל של בתם – נכדתי – שירה. ג'ייסון אומר לי, "מל, היום תראה שתי ילדות אחיות, בנות 13 ו-11, ולא תאמין מה שאתה רואה"

הנכדה שירה אתלטית נהדרת. היא ניצחה את אליפות הטניס למכביה לילדות תחת גיל 14 מדרום מזרח ארה"ב. היא תייצג את ארה"ב במכביה הבאה.

שירה בת ה-13 היא גם שחקנית כדורסל מעולה. היא כבר 1.74 מ' (ג'ייסון 1.91 מ') ומשחקת כסמול פורוורד בנבחרת בית ספרה כאן באטלנטה, בית הספר הפרטי GALLOWAY (שכר לימוד $39,000 לשנה עבור שירה, ועוד $39,000 עבור טליה – טלי – בת ה-16!).

מאמנת הקבוצה היא שריל פירד, שחקנית WNBA בשנים 2002-2006. הקבוצה מתאמנת או משחקת 6 ימים בשבוע.

שתי האחיות הן דלישה בדפורד בת ה-13 ואחותה יולנדה בת ה-11. דלישה בגובה 1.78 מ' ואחותה יולנדה בת ה-11 גבוהה מהאחות היותר בוגרת – 1.83 מ'. אביהן מוריס בדפורד היה שחקן טוב בג'ורג'יה טק. הוא היה במשחק. האב נראה לי לפחות 2.00 מ'. גם האם גבוהה (ונאה מאד!) ושיחקה כדורסל בדיביזיה השנייה.

גלאוויי ניצחה את היריבה – עוד בית ספר פרטי 7-72 במשחק של 4 רבעים של 8 דקות. שירה שיחקה טוב מאד. קלעה 9 וקטפה איזה 12 ריב'. אבל דלישה, ובמיוחד יולנדה…לא האמנתי למראה עיני. איזה כדורסל עליון ממש של שתי ילדות שחורות היודעות ועושות ומחקות כל שחקנית מה-WNBA. יולנדה קלעה 29 ודלישה 24. ג'ייסון מראה לי בצד השני של היציע קבוצה של איזה 15 גברים הנראים די צעירים, לבושי חליפות, וג'ייסון אומר לי שכולם עוזרי מאמנים במכללות DIVISION I שכבר עוקבים אחרי כל צעד ושעל של הילדות.

אחרי המשחק כל שחקניות גלאוויי אוכלות דונאטס, שותות מיצים, צוחקות ומתבדחות כמו שמתבדחות ילדות בנות 11 ו-13, וכמובן שעיני כולן תקועות בסמאראטפונים, כמו כל ילדה בגילם בעולם.

האב מוריס משוחח עם כמה מאמנים, וחוזרים הביתה.

אם לא יקרה משהו מוזר מאד, עתידן של שתי הילדות השחורות האלה מובטח כל הדרך ל-WNBA. עתידן של כל הילדות ששיחקו כדורסל די בטוח כי 96% מבוגרי גלאוויי – אחד מבתי הספר הטובים והיקרתיים באטלנטה – ממשיכים ללמוד במכללות יקרתיות.

*****************

הגיע הזמן לבחור את חמישיות ה-NBA. תיכננתי לכתוב פוסט ארוך המסביר את בחירותי, אבל חזרנו הביתה מהמשחק – ואחריו כמובן דינר במסעדה המתמחיה בפיצות מעולם אחר – מאוחר מדי לכתיבה ארוכה, וגם משחק הניקס ונצחונה הגדול על המבריקס ניכנס לי פתאום לחיים, אז אגש ישר לעניין בקיצור, וללא יותר מדי הסברים או הצדקות. בחירות החמישייה הראשונה, שנייה, ושלישית מתבססות בערך 70% על יכולת אישית וסטטיסטיקה, ו-30% על טעמי האישי ממה שראיתי עד עתה, ותרומה לקבוצות בהן הם משחקים.

אני לא משתתף יותר מדי בבלוגים החיים כי בשעה שאני כותב את המעורבים שלי, השלט של הטיווי קופץ ממשחק למשחק, אבל רוב הזמן אני מעדיף להישאר תקוע על ערוץ ה-NBA שכל ערב מארח שחקני NBA וותיקים אחרים כאורחים, והמצלמה קופצת ממשחק למשחק, ותמיד מראה דברים מיוחדים שקורים.

אז אני רואה כמעט הכל. נכון להיום זוהי בחירתי:

חמישייה ראשונה

פוינט גארד: קיירי אירוינג

ההתלבטות הגדולה ביותר מכל התפקידים האחרים. התלבטתי בין לילארד, קיירי אירוינג, ואפילו טריי יאנג ניכנס לתמונה. לבסוף עצמתי עיני ואמרתי לעצמי: הנה דילארד עם 38 דק' למשחק (אירוינג עם 34) הקולע 30.5 נק' למשחק ב48% דיוק (39% מה-3) עם 4.8 ריב' ו-6.9 אס'. ל-PER של 30.32. לעומתו אירוינג ב-4 דקות פחות הקולע 29.7 נק' ב-59% דיוק (אבל רק 31% מה-3) עם 5.3 ריב', ו-7.0 אסיסטים, ל-PER של 28.72.

סטטיסטיקות כמעט שוות עם יתרון זעיר לדמיאן, אבל ב-4 דקות משחק יותר. שתי הקבוצות עם 4 נצחונות, אבל פורטלנד עם 8 הפסדים והנטס עם 6 (נכון לשעה 8 בערב כאן).

כשלא יכולתי להחליט עצמתי עיני ואמרתי לעצמי: אם היתה מלחמת כוכבי-לכת בין המאדים לכוכב שלנו, והמפסיד נאכל ע"י השמש, עם מי היית עולה בפוינט. החלטתי על קיירי אירוינג.

שוטינג גארד: ג'יימס הארדן

מוביל את הליגה עם 38.2 נק' ב-41% (32% מה-3), ומוצא זמן ל-5.5 קרשים ו-8.2 אסיסטים ל-PER 30.32 נפלא.

סמול פורוורד: לוקה דונצ'יק

אני מדבר על עכשיו. לא על העבר, ולא על העתיד, ולא "מי שחקן טוב יותר". מה? לוקה טוב יותר מקוואי לינארד? מלברון ג'יימס? ברור שלא. אבל ראשית הוא שוטינג גארד לגיטימי ומה קוואי או לברון איני יודע. בנוסף – ה-28.3 נק' למשחק שלו ב-49% (רק 32% מה-3) עם 10.3 ריב', 9.3 אס', ו-29.75 ב-PER נותנים לו מקום בחמישייה הראשונה אפילו שהוא ווניל, ואפילו שהוא אירופאי. אגיד לכם את דעתי עליו: הוא בדרך להפוך לשחקן הלבן השני בטיבו בהסטוריה אחרי לארי בירד. יש לו את זה יותר מאשר לכל אירופאי אחר, והוא רק בראשית דרכו. הוא גיימר רציני ביותר, ומשחק 'משחק אמריקאי' יותר מכמעט כל אמריקאי אחר.

פאור-פורוורד: ג'יאניס

השחקן הטוב ביותר ב-NBA היום. 29.7 נק', 14.3 ריב', 6.8 אס'. אני יודע, יודע על ה-4.0 איבודים שלו למשחק. היווני עם PER 33.73, הגבוה ביותר בליגה.

סנטר: קרל אנטוני טאונס

האם אנטוני דייויס סנטר? הוא לא סנטר? ליד שמו כתוב סנטר. היום סנטר זה לא מה שהיה פעם. אפילו אם הוא סנטר, אני מעדיף היום את קרל אנטוני טאונס. ב-33 דק' הוא קולע 25.8 נק' ב-49% ו-41% מהטריי עם 12.0 קרשים ו-4.2 אסיסטים ל-PER מצויין של 29.55. טוב יותר מ-AD!

חמישייה שנייה

פוינט גארד: דמיאן לילארד

על הסטט. שלו כתבתי בפוינט גארד של החמישייה הראשונה.

שוטינג גארד: בראדלי ביל

אני מודה שהשוטינג גארד היא העמדה היותר חלשה בנבחרת היקום. בראדלי הוא האיש שלי. הואה קולע 28.1 ב-36 דקות משחק ב-43% אבל נרק 32% מהטריי. 4.8 קרשים ון6.4 אסיסטים. אני לא מבין למה ה-PER שלו רק 21.12

סמול פורוורד: ג'יימס לברון

או ברנדון אינגראם? היתרון הסטטיסטי ה-י-ח-י-ד-י של לברון על ברנדון אינגראם הוא באסיסט: 11.1 נגד 3.9. זה הבדל גדול מאד. בקליעות: ברנדון נגד לברון 25.9 נגד 23.9 לטובת הצעיר ב-3 דק' משחק פחות – 32 נגד 35. ברנדון קולע ביתר דיוק – 54% נגד 48%, ותראו מה-3 – 47% נגד 30%!!! בריב' לברון במעט 7.3 נגד 8.0. רק באסיסט בא ההבדל הגדול ששם את לברון בחמישייה השנייה. גם קוואי לינארד הגיע קרוב . נראה מי מהם יעשה את השלישייה השלישית.

פאוור פורוורד: אנטוני דייויס

פסקל סיאם, קווין לאב, דומנטס סבוניס. כולם נותנים לו פייט, אבל ה-29.75 ב-PER עושים את זה. ל-AD 26.3 נק' ב-35 דק' משחק עם 49% מהפארקט אבל רק 30% מהטריי, משם הואה זורק הרבה יותר מדי. הוא קוטף 10.4 ומחלק 3.3 ל-PER של 29.75.

סנטר: אנדרה דרמונד

אנדרה נותן את אחת מעונותיו הטובות בליגה, אם לא הטובה ביותר. ב-34.5 דק' הוא הקולע 19.9 ב-56% מצויינים וקוטף 16.8 רימונים למשחק, כשהוא ראש וכתף מעל כולם בקרשים. ה-PER שלו 25.09 מכובד מאד.

חמישייה שלישית

פוינט גארד: טריי יאנג

אם תחשבו שהכנסתי אותו רק כדי ללקק לשימון ולהיות על הצד הנכון שלו אז אתם טועים. טריי הוא היום הפוטינט גארד השלישי בטיבו עם 28.0 נק' ב-43% (32% מה-3) ב-33 דקות משחק. הוא קוטף 4.3 ומחלק 8.7 מכובדים ל-PER של 26.97.

שוטינג גארד:אנדרו וויגינס

אילו רציתי ללקק לשימון לא הייתי מזכיר אפילו את את אנדרו וויגינס, השחקן ששימון מכנה "ONEB TRICK PONY". אבל שימון, שמע לי: הוא (NE TRICK PONY כל יום, והטריקים שלו רק משתפרים. אנדרו ניכנס לחמישייה השלישית שלי בגין 25.9 נק' למשחק ב-48% ו-37% מה-3. הוא כמובן בעלייה מתמדת, אבל את החמישייה השלישית הוא עושה היום, ולא בפסח. הוא גם קוטף 5.1 ומחלק 3.6.

סמול פורוורד: ברנדון אינגראם

למה לא קוואי לינארד? כי קוואי זורק לשלשות בחוסר דיוק של 29% לעומת ה-47% של אינגראם. שניהם משחקים 32 דקות וקולעים כמעט אותו דבר: קוואי 26.8 ואינגראם 25.9. אבל אינגראם מדייק יותר ב-10%! ( 54% נגד 44%) בריב' היתרון קל לקוואי 8.9 נגד 7.3, והיתרון גדל באסיסטים – קוואי 6.0 וברנדון 3.9. כמה שזה יישמע לא ייתכן, ברנדון אינגראם נותן עד עתה עונה טובה יותר מקוואי לינארד!

פאור-פורוורד: פסקל סיאקם

גם קווין לאב וגם דומנטס סבוניס כמעט ניכנסו, אבל ה-27.2 נק' שלו למשחק עשו זאת, למרות שגם סבוניס (13.3 ריב') וגם לאב (12.9) טובים ממנו תחת הסל.

סנטר: ג'ואל אמביד

23.6 נק', 12.4 ריב' ב-46% (ו-39% מצויינים מה-3), ו12.4 קרשים ל-PER של 28.2

23.7 נק' ב-46% ו-39% מצויטינים מהטריי עושים זאת. הוסיפו לזה 12.4 ריב' ל-PER של 28.2, והבחירה מובנת.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 83 תגובות

  1. צ'יטה עם סטפבק

    15 נוב 2019 06:51:48

    מנחם נו באמת קיירי? הבן אדם במאזן שלילי אז מה אם הוא קולע ללא תכלית. הוא מחרב כבר 3 שנים כל קבוצה שהוא נמצא בה. רק תראה מה קמבה עשה לבוסטון. קיירי לא בשום חמישייה, גם לא דמיאן, ראית את המאזן של פורטלנד??
    דונציץ לפני סיאקם? חחח ראית מה סיאקם עושה ואיזה הגנה הוא משחק ואת המאזן של טורנטו?

    חמישייה 1: קמבה בוקר לברון סיאקם יאניס
    חמישייה 2: מיצל הארדן קאווי דיוויס אמביד
    חמישייה 3: יאנג דונציץ בוגדנוביץ טייטום יוקיץ

    Mvp

    1. לברון
    2. סיאקם
    3. יאניס

  4. דוקטור רזי הופמן

    15 נוב 2019 07:31:53

    טוב, אני כרפה הבנה, לא מבין איך קמבה לא נמצא באף אחת מהחמישיות שלך ואיך אמביד לא בחמישייה הראשונה או השנייה?
    אבל מכבד מאד את דעתך.

  5. צ'יקו

    15 נוב 2019 07:43:55

    מסכים עם ד"ר רזי בנוגע לקמבה.
    לי אישית חסר את באטלר בדירוגים השונים. הבן אדם נותן עונה מעולה ומוביל את ההיט לפתיחת עונה מדהימה

  6. גיא רוזן

    15 נוב 2019 07:51:52

    בראדלי ביל ואנדרו וויגינס לפני דווין בוקר? איך?
    לאיזה עוד שחקן של 20+ נקודות (לבוקר יש 25.5 נקודות) יש אחוזים שמתקרבים לאלו של בוקר?
    61.2% אפקטיבי, 53.7% מהשדה, 50% מטווח השלוש, 94.3% מהעונשין. יש את מועדון ה-40/50/90 היוקרתי. בוקר משדרג את ה-"40" ל-"50".
    וויגינס וביל לא באותו אזור חיוג (לוויגינס 8% אפקטיבי פחות מלבוקר. לביל 11.5% אפקטיבי פחות. שמיים וארץ)

            1. עידן

              15 נוב 2019 09:36:19

              +1

    3. The Pro

      15 נוב 2019 09:17:59

      גיא, אתה טועה.
      בוקר זה שחקן שהתקרה שלו נמוכה בקבוצה שרוצה לקחת אליפות. אולי ביורוליג היה יכול להפוך לכוכב.
      יש המון שחקנים שיכולים להגיע למספרים הללו בקבוצה קטנה שנותנת ביטחון ואופציה לשחקנים פחות טובים לעלות את המספרים שלהם.
      –
      מזכיר מאוד בסגנון את בן גורדון,גרנט,ג'ייסון טרי,קווין מרטין ועוד גארדים משלימים ששיחקו בליגה.

      1. חגי "התותח" ניסני

        15 נוב 2019 09:36:43

        תשמע בכל תגובה אתה מתעלה על עצמך. מזל שקורי מושבת השנה. אחרת פה מפיק מרגליות היה מפיק יהלומים.

        1. The Pro

          15 נוב 2019 09:51:34

          להיכן באמת נעלמו כל אוהדי העגלות של הגולדן סטייט באתר, רעיון טוב למאמר.
          –
          היה יכול להיות מבדר לקרוא את התגובות שלהם מפעם ביחס לעכשיו. אבל אני מניח שהם מקבלים את התיקונים שלי ביחס למציאות והשטויות שהם רשמו או שהם פשוט קפצו לצד המנצח של לברון והלייקרס.

      2. גיא רוזן

        15 נוב 2019 11:50:44

        "גיא אתה טועה."
        .
        בהחלט יכול להיות. טעיתי בעבר (לא מעט), ובטוח שגם אטעה בעתיד.
        ועדיין, דווקא זה מקום בו בדיקה לא מסובכת של הנתונים יכולה ללמד אותנו משהו על השחקנים שהבאת כדוגמה –
        קווין מארטין, בן גורדון, ג'ייסון טרי (לאיזה גרנט התכוונת?)
        .
        נעזוב את הרף הפסיכי של בוקר עד כה העונה. נשווה לנתוניו בשנה שעברה, ונפחית מעט, בשביל ההוגנות.
        נבדוק מי הגיעו לרף של 25+ נקודות ב-50% אפקטיבי לצד 6+ אסיסטים.
        כבר בשלב הנקודות למשחק, אנחנו בבעיה. אף אחד מהשלושה לא סיים עונה עם 25+ נקודות (לבוקר בעונה שעברה היו 26.6 נקודות למשחק). למעשה, לכל ה-3 ביחד יש 4 עונות אותן הם סיימו עם יותר נקודות למשחק מהממוצע של בוקר עד כה בקריירה (21.5 נקודות למשחק).
        נמשיך. יעילות כמו זו שבוקר מציג העונה, אף אחד מהשחקנים ברשימה לא השיג. טרי היה נהדר ב-07', אז סיים את העונה כל 16.7 נקודות ב-56% אפקטיבי. זה הפרש של כמעט 9 נקודות ו-6% אפקטיבי ממה שבוקר עושה השנה. לא מרטין, ולא גורדן, הצליחו לסיים עונות ברמות כאלו של יעילות ונפח זריקות, למרות שלכל אחד היו עונות נהדרות של סקורינג – 20 נקודות, 53% אפקטיבי למארטין, 20.7 נקודות, 52% אפקטיבי לגורדון.
        .
        בתחום האסיסטים, רק טרי עקף את בוקר ב-2 עונות. הוא שיחק באותן עונות כרכז. ה-2 האחרים לא באותו אזור חיוג.
        .
        ואז יש את הפואנטה הברורה ביותר –
        בוקר משיג את נתוניו כאשר הוא השחקן שמושך את השמירה החזקה. הוא זה שמשחק מול שמירות כפולות. אין לו איזה "נוביצקי" לצדו.
        זה הדבר הכי מרשים.
        בוקר נותן אחוזים של סטיב קר, כאשר הוא השחקן המוביל של קבוצתו. זה מציב אותו גבוה ברשימת השוטינג גארדס בליגה.

      3. גיא רוזן

        15 נוב 2019 11:54:15

        דרך אגב,
        אשמח פעם לקרוא תגובה דטרמיניסטית שכזו ("יש המון שחקנים שיכולים להגיע למספרים הללו בקבוצה קטנה"), מלווה באיזו דוגמה.
        איזה נתון קטן לרפואה, כזה שיהפוך הצהרה בומבסטית לבעלת ממשות.
        תודה.

        1. צ'יטה עם סטפבק

          15 נוב 2019 12:25:32

          כל שחקן בליגה הזאת ששם 20 25 נק למשחק היא עילוי גם בניפוח וגם בהכל. אנשים לא יביאו 20 נק ממוצע 4 עונות רצוף גם על הילדים שלהם בכיתה ו או ממוצעי טריפלים דאבלים ו40 ו50 נק.
          אינגראהם למשל כמה שאני מזלזל בו לעומת העילית הוא עילוי לעומת רוב הליגה. מי שחושב שלשים 20 25 30 נק כל ערב זה קל או מזלזל בזה שיחק רק בפלייסטיישן. יש פה אנשים הזיות. שחקן של 25 נק לא משנה איפה ובאיזה קבוצה בםפאקן nba הוא עילוי חולני עד כדי כך.
          מוכן פה לחתום שאין פה אחד שמעמיד 20 נק ממוצע למשחק בליגה של בני 50 במשך 82 משחקים שלא נדבר על לשחק גם הגנה או לעשות 10 אס.
          מעט מאד שחקנים בnba מסוגלים לשים 25 נק למשחק גם ב40 זריקות

      2. bobby

        15 נוב 2019 12:27:55

        אבל –
        1 שלשת קלאץ׳ במשחק אליפות.
        .
        זאת לדעתי הקללה והברכה בקיירי – הבן אדם קילר שתרצה אותו בפוזשן קריטי שמחייב קליעה, אבל הוא לא שחקן שיכול להיות מס׳ 1 בקבוצה שלו אחרת היא בכלל לא תגיע למעמד של לשחק על האליפות.
        בקליבלנד הוא היה כינור שני לצידו של לברון. בבוסטון כשהוא היה הסטאר, ועם חבורה מוכשרת מאוד מסביבו, הוא לא עבר סיבוב שני. כך גם יקרה לו בנטס, במידה ודוראנט לא יצליח להתאושש כראוי מהפציעה.

        1. דוקטור רזי הופמן

          15 נוב 2019 12:56:38

          כן, ראינו כמה פוזשונים היו לו בפליאוף שנה שעברה. איך חירב במו ידיו את חצי הגמר מול מילווקי ב 4 משחקים שבכל אחד מהם היה נפל…

          1. bobby

            15 נוב 2019 16:29:01

            זה בדיוק מה שהתכוונתי במה שכתבתי. לבד הוא לא יוביל קבוצה רחוק. אבל תשים לידו אלפא-דוג משמעותי יותר, והוא יהיה קטלני.
            הבעיה היא שמאז שהצליח לקטוף את האליפות ההיא, הוא חושב ומאמין שהוא-הוא צריך להיות מעתה והלאה האלפא דוג.

          2. דוקטור רזי הופמן

            15 נוב 2019 17:02:38

            כן, ממש לא הבנתי איך עזב את דנוור, אולי טעות חייו המקצועיים (סביר שסיבה מאד כלכלית עסקית)

  9. Berch

    15 נוב 2019 08:28:58

    קיירי? מתאים לטניס או כל משחק יחידני אחר. לקבוצה לא הייתי בוחר בו (כרמלו 2.0)
    את א ביד הייתי מקדם לחמישיה הראשונה בזכות 30% (!) של טעם אישי בגלל חיבתי לפילי
    🙂

  10. רועי ויינברג

    15 נוב 2019 08:32:13

    לא לגמרי מסכים איתך. אצלי הצלחה קבוצתית משמעותית מאוד והארדן, עם האחוזים האלה, לא שם (גם יאניס לא כי היה להם לוח מאוד קל). אצלי:
    .
    ראשונה: בוקר, דונצ'יץ', לברון, סיאקם, טאונס
    שנייה: קמבה, אירווינג, קוואי, יאניס, אמביד
    שלישית: ברוגדון, לילארד, באטלר, דיוויס, גובר

  11. The Pro

    15 נוב 2019 09:12:50

    מנחם החמישיה השנייה שלך לוקחת את הראשונה בפער.
    –
    בליגה שהסנטרים שלה לא מספיק טובים ועידן שמקדש סמול בול אפשר למצוא פורוורד יותר טוב מטאונס.
    ודבר שני החמישיה לא מספיק מאוזנת בלי מנהיג כדי לרוץ לאליפות וההגנה שלה אפילו לא מספיק טובה לסיבוב ראשון בפלייאוף.
    החמישה שלי:
    לברון-סימונס-יאניס-דיוויס-מונטרצל
    חמישיה שנייה:
    קמבה-סיאקה-לאונרד-אמביד-לאב

  13. אהרון שדה

    15 נוב 2019 09:33:45

    שחקן מספק 5 בפרויקט חמישיית העשור
    ג'יימס הארדן שיחק כל העשור בליגה
    (אוקלהומה ויוסטון )
    7 בחירות לאולסטאר
    5 פעמים בחמישיית העונה הראשונה ועוד פעם בחמישייה השלישית.
    התחיל את העשור בחמישיית הרוקי השנייה אגב.
    פעמיים מלך הסלים בליגה (18+19 )
    היה השחקן השישי של הליגה ב 2012
    וגולת הכותרת אמ וי פי 2018
    (היה שותף לגמר נ.ב.א עם אוקלהומה כאשר ביוסטון עשה גמר אזורי)
    (זכה עם נבחרת ארה"ב בזהב אולימפי בלונדון 12 ובזב אליפות העולם 14 )
    כל העשור שיחק בפליאוף
    7 עונות אחרונות מעל 25 נק' ממוצע בליגה 2 עונות מעל 30 האחרונה מעל 36
    גם 7 עונות הפליאוף האחרונות (73 מש') קולע תמיד בממוצע של מעל 26 למשחק .
    בקיצור ברשימת החמישים בהליכה .

    1. The Pro

      15 נוב 2019 09:39:00

      מדובר על חמישיה למשחק אולסטאר או חמישיה שצריכה לקחת אליפות?
      הייתי שוקל להכניס את הזקן עם מדובר באופציה הראשונה.

  14. salva brazilay

    15 נוב 2019 10:20:36

    קיירי בחמישייה הראשונה? שחקן נחמד שיכול לשים סל, לא יותר מזה יכול להיות מס׳ 2-3 בקונטנדרית עם מפלצת (לברון/קיידי), עבד כי ימלוך קיירי. מקווה בשביל קיידי שכשיחזור קיירי יכרע ברך בפניו כפי שכרע בפני לברון, כי אם קיירי ירצה להיות מלך, ולא עבד. הסוף של ברוקלין יהיה חמוץ ומר.

  15. stam

    15 נוב 2019 10:43:25

    מקסים!
    כי מהבחירות הרגילות והקבועות יש מספיק, כל הזמן. כל הראנקרים, כל הדירוגים, כל המי יהיה MVP ומי ייחקר במז"פ, אותם שמות, כמו פסוקים שמשננים ביחד, עוד דירוג ועוד משאל, לעבור מקיבה 1 לקיבה 5 וחזרה, מתוך שינה ומאחור קדימה: יאניס, פאניס, זאניס, אמביד, שממביד וחממביד (חממביד כזכור הוא השחקן ה-6 הקבוע שלנו).
    בקיצור? אהבתי את המקוריות, דוק. זהו. זה מספיק.

  16. stam

    15 נוב 2019 10:58:12

    בהזדמנות, מציע את החמישיה שלי:
    חמישיית ה-SF !! החלום שלי לעלות איתה כשאתמנה למאמן האולסטאר.
    חמישיה של מוטנטים, ידיים ארוכות כמו חרא של נחש, כולם עושים הכל, לא נותנים לך לראות אור יום, רצים קולעים מטביעים חוטפים חוסמים, די דומים אחד לשני האמת, ובאיזשהו שלב כבר לא מבדילים ביניהם. מוטנטים? זומבים!
    ואתם תקחו את כ-ל היתר. נראה מי מנצח:
    .
    חמישיה: לברון, דוראנט, יאניס, קוואי, סיאקאם (נו, צריך עוד גבוה. והוא כפיל גם).
    רוסטר 10: באטלר, פול ג'ורג', טייטום, איגואדלה, והילד לוקה (כי צריך פוסטר-בוי למיעוטים).
    .
    תביאו 10 ממול. אנחנו מנצחים.

    1. stam

      15 נוב 2019 11:05:40

      תיקון קל, זה בעצם לטובתכם. אני משלים לרוסטר תקני של 12, עם סימונס, ולצערי גם וויגינס.
      עכשיו תביאו 12 ממול, כי אני לארג'.
      אנחנו מנצחים.

  17. Zivke

    15 נוב 2019 11:42:25

    קלוז-אפ על כל נקבובית של קיירי אירווינג בשישי בבוקר??? מנחם, רחמים עם התמונות
    מסכים עם אחרים שנתת כאן הרבה קרדיט לשחקנים בקבוצות לא מרשימות

  18. האווי לאסוף

    15 נוב 2019 12:32:35

    אין כמו קצת אקשן לשבת, נוציא את האגרסיות על דירוגים ונגיע נקיים ורגועים לארוחת הערב 🙂.
    בספרים שלי, קיירי מורחק מכל חמישייה עד להודעה חדשה, שתינתן ברגע שיחזור להיות חלק אמיתי מקבוצה, כזה שגם מוסיף משהו למאזן הנצחונות ואולי אפילו לתלכיד. כלומר, לא כמו בשלוש השנים האחרונות

  19. דקסטר

    15 נוב 2019 12:33:05

    לדעתי כל נציג מהמזרח צריך לקחת בערבון מוגבל.
    כל שנה אנחנו משקרים לעצמנו שהמזרח לא כזה נורא אבל למעשה הוא באמת נורא.
    מילווקי ובוסטון מאוד מוגבלות והלוז של קבוצה מזרחית זה שיוט בנהר לעומת הקניבליזם של המערב.
    שם קבוצות כמו הספרס או פורטלנד נאבקות על הפלייאוף ופתיחה לא טובה יכולה להביא לסחרור בעוד שבמזרח אפשר להתעורר אחרי הכריסמס בכיף או אפילו בפברואר.
    .
    גם למאזן מערב מזרח אין יותר מדי משמעות כי יש הבדל בין לשחק ברדיוס קטן בין שיקגו דטרויט ברוקלין ניקס למשל ואז לצאת למשחק במערב כאשר חצי מהמשחקים הוא בהילוך שני לעומת קבוצה מערבית שיכולה לקבל דאלאס-ספרס-יוסטון או לייקרס קליפרס יוטה דנבר ואז לצאת למסע במזרח.
    .
    חמשת הקבוצות הכי חזקות בליגה לטעמי מגיעות מהמערב- לייקרס, קליפרס, יוסטון, דנבר ויוטה.

    1. גיא רוזן

      15 נוב 2019 12:55:00

      אני אתחיל בכך שלדעתי המערב אכן חזק מהמזרח (במצטבר). הסיבה היא העומק. תחתית המערב חזקה בהפרש גדול מתחתית המזרח (כאמור – לדעתי).
      ועדיין,
      זה רחוק מלהיות הפער אותו אתה מתאר.
      אולי צריך להזכיר איך נראו טורונטו בהרכב חסר מול המערב. איך ההיט שיחקו מול המערב (הפסד ללייקרס. ניצחונות מוחצים מול הסאנס ויוסטון). את העובדה שמאזן בוסטון הוא 2 – 0 מול המערב (דאלאס והספרס). את הדומיננטיות של מילווקי מול המערב (ניצחונות על הת'אנדר, הרוקטס, הטימברוולבס, הקליפרס. הפסד חוץ ליוטה ב-3 הפרש).
      יותר מכך, המאזן של המזרח מול המערב עד כה הוא 34 – 29 לטובת המערב. זה לא פער מוחלט כמו זה שאתה מציין.

      1. דקסטר

        15 נוב 2019 13:27:17

        אני ידעתי שתגיב כך לכן הוספתי את הפסקה האחרונה.
        חלוקת העומסים לא נעשית רק בהשבתת משחקים אלא במשחקים עצמם.
        כרגע נראה ששתי קבוצות במאזן שלילי יכולות להיכנס לפלייאוף המזרחי כלומר יותר מחצי הקונפרנס אלו משחקים קלים על הנייר.
        במצב כזה גם העומס הפיזי וגם העומס הרגשי מתחלק בצורה מתונה. אין שום מתח למילווקי למשל האם יהיה לה יתרון ביתיות במזרח. היא יכולה להפסיד 5 רצוף ולסיים מקום 1. היא יכולה להגיע למאבקים המערביים שלה בראש שקט, בעוד הקבוצה מהמערב עברה סטרץ משחקים עצבני בזמן הזה.
        ההבדל הוא גם בטופ של הקונפרנס וגם בתחתית.

        שים את מילווקי המוגבלת במערב ואין לה שום סיכוי ליתרון ביתיות. הם אפילו יותר חלשים משנה שעברה ושם ראינו כמה הם מוגבלים בפלייאוף.

        2. גיא רוזן

          15 נוב 2019 13:56:32

          לא ברורה לי האקסיומה "שים את מילווקי המוגבלת במערב ואין לה שום סיכוי ליתרון ביתיות". יש לך סימוכין לטענה הזו?
          הרי מתוך 11 משחקים שלהם, 5 היו מול המערב. 4 מאותם משחקים מול קבוצות עם מאזן חיובי. ועדיין, הם במאזן חיובי מול המערב, והם מחזיקים את אחד הנט רייטינג הגבוהים בליגה (מקום 3 בליגה).
          .
          עכשיו, אם בוחרים לרגע להיפטר מאותן אקסיומות, ומתבוננים על המתוצאות ומנרמלים אותן לפי חוזק הלו"ז, מקבלים את התוצאות הנ"ל:
          .
          http://www.espn.com/nba/stats/rpi
          .
          מקום ראשון – טורונטו.
          שני – לייקרס.
          שלישי – מיאמי.
          רביעי – בוסטון.
          חמישי – יוטה.
          שישי – טורונטו.
          .
          אלו הנתונים. בלי כל הדעות הקדומות.
          .
          עכשיו, כל זה אכן לא משנה את זה שאני מסכים עם ההערכה שהמערב חזק מהמזרח (במצטבר). אבל ההפרש, הוא לא כזה גדול, והוא ללא ספק לא מצדיק את התווית שכל כך אוהבים להצמיד לצמרת המזרח.

          1. דקסטר

            15 נוב 2019 14:30:34

            לא הבנתי מה זה סימוכין..
            יש סימוכין שהקליפרס יותר טובה מטורונטו?
            יש לנו זוג עיניים מוח והבנת הליגה.
            כשליברפול הפסידה לנאפולי מה היו הסימוכין באותו רגע שאחת היא הקבוצה הכי טובה באירופה והשניה היא קבוצת שמינית גמר?
            הנתונים לא רלוונטיים כי הם לא שוויניים.
            בשיטת יורוליג אף קבוצה מזרחית לא בטופ 4. פשוט החלוקה הטכנית הזאת מעוותת את המציאות

            1. צ'יטה עם סטפבק

              15 נוב 2019 14:32:09

              בדיוק. ליגה אחת בלי קונפרנסים ואז נראה את חכמת המזרח

            2. עידו גילרי

              15 נוב 2019 14:32:49

              70% מלוח המשחקים של כל קבוצות הליגה זהה. הטיעון שלך הוא פשוט בדיחה.

            3. גיא רוזן

              15 נוב 2019 14:37:09

              זה שהמערב ככלל חזק מהמזרח כפי שמשתקף במאזן בין הקונפרנסים, לא אוטומטית משמעותו שהקבוצות החזקות ביותר הן מהמערב.
              בשנות ה-80' המזרח היה חזק משמעותית מהמערב. זה אומר שהלייקרס היו "בלוף"?
              חד משמעית לא.
              .
              מה זה סימוכין –
              אתה טוען טענה מאוד משמעותית –
              חוזק הלו"ז של המערב הוא כזה משמעותי עד שהמאזנים משקרים ברמה של הרבה יותר ממשחק או 2 במאזן (שזה, דרך אגב, המשמעות של הבדלי הלו"ז על פני עונה מלאה. 2 ניצחונות יותר/פחות)
              טענה שכזו זקוקה לסימוכין. נתונים שמגבים את הטענה.
              נכון למאזינים ולתוצאות כיום, לטענה שלך אין בסיס.
              .
              לגבי הקליפרס –
              על פניו, יש להם את הפוטנציאל להיות הקבוצה מספר 1 בליגה.
              בין פוטנציאל, לבין מימושו של אותו פוטנציאל, יש פער עצום.

            4. צ'יטה עם סטפבק

              15 נוב 2019 14:57:37

              70 זה לא 100. 30 אחוז המון המון יש חשיבות גם מי מול מי ומתי. קיצר די לביזיון ליגה אחת של 87 משחקים בלי בק טו בקים יוסיפו עוד חודש לעונה. כל אחת 4 פעמים נגד האחרת ופלייאוף אחד של 16 קבוצות

            5. דקסטר

              15 נוב 2019 14:59:42

              30% זה פער גדול מדי
              כלומר קבוצה אחת משחקת 25 משחקים נגד לייקרס קליפרס יוסטון יוטה ספרס דאלאס ואפילו עקשניות כמו פליקנס וסקרמנטו.. והקבוצה המזרחית שיקגו, ניקס, נטס, אורלנדו, שארלוט, אטלנטה, קליבלנד פילי..
              וואלה העובדה שלך רק מחזקת את הטענה שלי תודה תבוא כל יום.
              .
              ודבר נוסף זה ההקשר הכללי. קבוצה מערבית משחקת כמעט באופן שוטף משחק ברמה של משחק פלייאוף וזה די שוחק.
              חוץ מזה המיקום הגיאורגרפי של קבוצות מערביות פשוט שוחט אותן בטיסות. ניו אורלינס, ממפיס, והטקסניות עושות כמות מטורפת של מרחקים.

            6. עידו גילרי

              15 נוב 2019 15:05:09

              שלא תבין אותי לא נכון. גם אני בעד לבטל קונפרנסים. רק שההשפעה של זה על המאזן הסופי של הקבוצות היא יחסית מינורית.

            7. עידו גילרי

              15 נוב 2019 15:08:41

              אז מה שהופך את הטיעון שלך לנכון הוא הבחירה לקרוא לקבוצות מסוימות "עקשניות" ? כאמור – בדיחה.

  20. stam

    15 נוב 2019 13:03:03

    איזה ממזר המנחם הזה.
    באתר שחצי ממנו זה הטרלות ופרובוקציות, בא המאסטר ומעלה את ההטרלה שלו – וכמעט כולם נופלים בפח… LOL.
    על דאטפת, וגו'.

  21. זיו פנמה

    15 נוב 2019 15:10:41

    כל שיטות המדרוג פשטו לטעמי את הרגל. פרמטרים רבים (מנהיגות, שקט נפשי, כריזמה ועוד), שלא מתבטאים בסטטיסטיקה, משפיעים לעיתים יותר מכל מדד סטטיסטי כזה או אחר.

    מבחינתי ביינס, מק'ונל, רוביו ועוד, הם מסוג השחקנים שערכם עולה בהרבה על סטטיסטיקם.

  23. no funny shtuff

    15 נוב 2019 16:04:36

    החמישיה השניה מורכבת מפוינט גארד בקבוצה מקום 13 במערב ושוטינג גארד מקבוצה במקום האחרון במזרח.
    😄😄
    וקוואי לא נמצא באף אחת מהחמישיות??
    .
    נו באמת. אני לא חסיד (יותר נכון- מתעב) דירוגים, אבל זו בדיחה, סורי דוק.

  24. stam

    15 נוב 2019 17:41:00

    תכלס יש רק דירוג אחד מעניין, והוא הטעם האישי של כל אחד.
    כל דירוג אחר הוא כללי, גנרי, מספרי, נוסחתי. מתוך שאיפה שיהיה מוסכם ע"י הכלל. בהיותו מוסכם על הכלל הוא חסר טעם אישי. וטעם זו המילה.
    .
    אני אוהב את הטעם של תאנה יותר מאשר את הטעם של מנדרינה.
    אני לא אוכל תאנה במקום במקום מנדרינה, בגלל שמנדרינה נבחרה ע"י מישהו למשהו. גם אם צוות מומחים יגיד לי שמנדרינה הכי טעימה. סוו ואט. אתם לא הטעם שלי.
    אבל הם מתעקשים. למנדרינה ערך קלורי אפקטיבי 62%, היא מדייקת ב-3 מינרלים לפחות, עם חומציות מזינה קיבתית פי 6.2 לפחות מתאנה! אין בכלל תחרות. זו בחירה קלה. זו לא בחירה האמת. כי אי אפשר אחרת. אלה הנתונים. אלה העובדות. פייס ריאליטי, מאן!
    לא בא לי. אני לא אוכל מנדרינה, לא אראה אותה באמצע הלילה, ולא אלך לישון איתה – במקום תאנה! בגלל שאיזה דוקטור מנחם וארכעים השודדים החליטו אחרת! אלא כי בא לי תאנה. ומה תעשו לי?
    .
    לסיכום, חמישיית ה-NBA שלי (נכון להיום):
    תאנה, סברס, דובדבן, רימון, תות.
    חמישיה שניה: מנגו, אבטיח, שזיף, אננס, מישמיש.
    MVP: אשכולית.
    DPOY: מלון.
    רוקי: אגס.
    MIP: גויאבה.
    השחקן ה-6: אפרסק.
    הפתעת העונה: חבוש.
    אכזבת העונה: מנדרינה!
    .
    זה הדירוג הסופי והנכון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט