סיכום מחזור 5 בNFL / צוות הופס פוטבול

מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג, יאן מלניקוב ויניב שושני

טנסי טייטנס (3-2) 7  – באפולו בילס (1-4) 14

מייק וריבל היה בטח מחליף כהרף עין את שיא המועדון של מריוטה בשמירה על הכדור מחטיפות בעוד כמה מסירות לט"ד.
ההתקפה האימפוטנטית של טנסי היא לא זו שתשבור את ההגנה המצויינת (טופ 3 כרגע ברוב הפרמטרים) של באפולו ששמרה על שער נקי עד אמצע הרבע השלישי.
זה לא שלא היו לוורייבל הזדמנויות לנצח את המשחק הזה, 4 פעמים הגיעו הטייטנס לטווח שער שדה, וארבע פעמים פיספס הבועט קיירו סנטוס את הבעיטה. אפשר היה לחשוב שבפעם השלישית או הרביעית ווריבל ילמד את הלקח אבל האמון המוזר שלו בבועט הכושל, השאיר 12 נקודות מחוץ לקורות השער.
ג'וש אלן  במשחק סביר (23/32 ל219 יארד 2 ט"ד וחטיפה) הוביל את הבילס לט"ד מנצח ברבע הרביעי במשחק חפירות שהציג 17 דרייבים שהסתיימו  ללא נקודות.
הבילס, שהפסידו לראשונה לפטריוטס בשבוע שעבר, מצליחים לחלץ ניצחון חשוב במשחק הזה שישמור עליהם קרובים כרגע לראש הבית לפני המבחן הקשה שלהם שבוע הבא מול מיאמי (סתאאם, בצחוק, בדיקת עירנות).
לטנסי ההפסד הוא לא סוף העולם בבית הצמוד של הAFC דרום, אבל הם חייבים להתאפס על עצמם ולהתחיל לייצר התקפה.
(פייג)





יוסטון טקסנס (2-3) 53  – אטלנטה פאלקונס (4-1) 32
בשוט אאוט מטורף שהציג 85 נקודות על הלוח בין שתי הקבוצות, דשון ווטסון, בתצוגת תכלית על הגנת הפלקונס הפגועה, זרק ל426 יארד במעל 84 אחוזי השלמה ו-5 ט"ד.
217 יארדים הלכו לוויל פולר המצויין שמתוך 14 תפיסות שלו, קלט 3 לט"ד.
כמה שמאט רייאן לא ימסור וכמה שלא יצבור יארדים וט"ד, ההגנה של הפאלקונס תמיד תכנע ליותר, ומצבם של הפלקונס בעקבות זאת בקאנטים. זו פעם שניה שהגנת הפאלקונס מאפשרת לק"ב מולה ציון מושלם.
דן קווין, המאמן שבנה את הגנת הברזל של סיאטל בתפארתה, לא מצליח לשחזר את ההישג שהקנה לו את התפקיד באטלנטה ופשוט חבל על כל הפוטנציאל המבוזבז.
בית הAFC  דרום הולך ומסתבך.
(פייג)


דשון ווטסון שובר שיאים

פיטסבורג סטילרס (4-1) 23  – בולטימור רייבנס (2-3)

אולי זה משחק בין שתי קבוצות שנמצאות בכיוון שונה לגמרי אבל היריבות הזו תמיד קשוחה, תמיד קטלנית ותמיד מספקת משחקים מעניינים.
לראייה הרגע המפחיד והמחריד בו הקסדה של ארל תומס התרוממה בחוזקה והחטיפה סנוקרת לסנטרו החשוף של מייסון רודולף. רודולף איבד הכרה במקום והתמוטט כמו שק תפוחי אדמה לרגעים ארוכים ומפחידים על הרצפה עד שנראה שיצא מכלל סכנה ודידה בעזרת חבריו לסיידליין כי עגלת הפינוי בדיוק התקלקלה.
פיטסבורג התדרדרה לק"ב השלישי ברוסטר, דווליו הודג'ס, שלמרות מאמציו הסבירים בהובלת פיטסבורג ליתרון של שער שדה, 2:40 לפני סוף המשחק, איבד פאמבל קריטי בהארכה שנוצרה אחרי שבולטימור השוו בשער שדה משלהם של 48 יארד, פאמבל שאפשר לרייבנס לסגור את הניצחון עם שער שדה.
מאז הביטחון המופרז של בולטימור לאחר הניצחון על מיאמי, לאמאר ג'קסון חווה ירידה חדה בביצועים וסבל גם הפעם ממשחק רע עם 3 חטיפות (19/28 ל161 יארד, ט"ד וכאמור 3 חטיפות) חמש חטיפות ב2 משחקים מול יריבות לבית ולא היה חסר הרבה שבולטימור תפסיד הפסד שלישי רצוף. ג'קסון מוצא את עצמו נאלץ לרוץ יותר ויותר כשהפעם הגיח 14 פעמים ל70 יארד, והיה הרץ המוביל בקבוצה.
בולטימור עולה לראש הבית , אבל היציבות שלה שם תלויה בתוצאות משחק מונדיי נייט של קליבלנד מול הניינרס.
(פייג)

לא לחלשי לב, מייסון רודולף


ניו יורק ג'טס (4-0) 6 – פילדלפיה איגלס (2-3) 31
הג'טס, בניגוד לכמה קבוצות אחרות, ללא ספק נראים כמו קבוצה שמשחקת עם קווטרבק מחליף. כמובן, מדובר במחליף שני, וכמובן שנקודת המוצא של הג'טס נמוכה כמעט מכל קבוצה שנאלצה לפנות לתוכנית ב' בעמדה החשובה במשחק. אך אפילו אם נתחשב בכל זה, ניו יורק סיפקה משחק קשה לצפייה לשבוע חמישי רצוף. פילדלפיה לא באמת התאמצה בדרך לניצחון קל ואפילו ה"סיכונים" של פידרסון בדאון רביעי לא באמת עלו להם בצד השני, למרות שנכשלו פעמיים. הג'טס ימשיכו לחכות לסאם דרנולד, בעוד פילי תקווה לנצל את הכושר החלש של דאלאס כדי לתפוס את ההובלה במירוץ לראשות הבית.
(מלניקוב)

אריזונה קרדינלס (1-3-1) 26 – סינסנטי באנגלס (5-0) 23
מפגש הבלתי מנצחות הבטיח פוטבול בינוני במקרה הטוב, וקיים בגדול. מצד שני, גם פוטבול בינוני סביר שייגמר בדרמה, וגם זה היה לנו בשפע. אריזונה הצליחה לאפשר שיוויון ברבע הרביעי למרות שעלתה ליתרון של 14 נקודות עם פחות משמונה דקות לסיום, אבל קיילר מארי קיבל הזדמנות לפצות על כך בדרייב האחרון, וסיפק את הסחורה. 253 יארד במסירה (24 מהם לדייוויד ג'ונסון בדרייב המנצח) ו-10 נשיאות ל-93 יארד (אחת מהן לט"ד בדאון רביעי ברבע הראשון, השנייה ל-15 יארד ולתוך טווח שער שדה בדרייב המנצח) סידרו למארי ולקינגסברי ניצחון NFL ראשון בקריירה, ושלחו את זאק טיילור לחפש אותו במקום אחר.
(מלניקוב)

מינסוטה ויקינגס (2-3) 28 – ניו יורק ג'איינטס (3-2)
אם פתיחת הקריירה של דניאל ג'ונס המריאה נגד טמפה ונגד וושינגטון, מינסוטה קרקעה אותו מהר מאוד והזכירה לו בדיוק מי הוא ואיפה הוא נמצא. הויקינגים בעצמם הגיעו למשחק הזה עם לא מעט מטען, בדמות הפתיחה החלשה של קאזינס, ההתבטאויות של אדם תילן וההעדרויות של סטפון דיגס. אז ההגנה איפשרה 3.4 יארד למהלך ואף הכריחה סייפטי, ההתקפה רצה ומסרה בהתאם לרצונה החופשי (6.2 יארד לנשיאה, 11.3 יארד למסירה), ונראה היה שמינסוטה הצליחה להתאושש – אולי כי קיבלה את היריבה המושלמת לכך.
(מלניקוב)



ג'קסונוויל ג'אגוארס (3-2) 27 – קרוליינה פאנתרס (2-3) 34
קרב גיבויים נוסף הסתיים עם הרבה נקודות על הלוח, גארדנר מינשו המשיך להציג יכולת נהדרת ביחס לנסיבות בהן הגיע לליגה, אבל בסופו של יום אין מי שיצליח לגנוב את אור הזקורים מאחד כריסטיאן מקאפרי. הרץ השני שנבחר בדראפט 2017 נתן לרץ הראשון לעמוד בצד ולהנות מעוד תצוגת ריסוק שורות סטטסטיות. לג'קסונוויל עדיין הייתה הזדמנות לנצח את המשחק למרות זאת, אך היא הראתה שוב שכקבוצה, היא בכל זאת לא טובה מספיק – שני איבודי כדור רצופים במחצית הראשונה פתחו עבורה פער שלא הצליחה באמת לסגור, ההגנה איפשרה שתי ריצות ט"ד ארוכות שהייתה יכולה למנוע, וגם מינשו נזכר שהוא בסך הכל רוקי מהסיבוב השישי כשלא הצליח לנצל יותר מהזדמנות אחת להטות את המשחק לכיוון צפון פלורידה. בינתיים, קרוליינה נשארת בתמונה, ותקווה להמשיך להחזיק מעמד עד שהקווטרבק שלה יחזור.
(מלניקוב)

וושינגטון רד סקינס (5-0) 7 – ניו אינגלנד פטריוטס (0-5) 33

בוושינגטון עוד קיוו לחולל הפתעה כאשר המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון קטן של ניו אינגלנד, ובריידי יחד עם כל התקפת הפטריוטס לא מצליח לבוא לידי ביטוי מול ההגנה החלשה של הרדסקינס.

אבל הכל בא על מקומו ברבע השלישי, הפטריוטס משיגים שני ט"ד מהירים, ומכריעים את המשחק עם רבע רביעי לפרוטוקול בלבד.

הלב יוצא לרדסקינס האומללים, שגם קווטרבק שלישי במספר אינו מושיע את הקבוצה, וקולט מקוי מסיים עם 119 יארדים עגומים וגם נחטף פעם אחת. בקצב הזה גם אלכס סמית' יושלך למערכה, יחד עם הקביים והחלודה.

מכונת הפטריוטס לעומת זאת ממשיכה בשלה, עם הגנה חזקה ואגרסיבית שכבר ממוקמת ראשונה בליגה מבחינת ספיגת יארדים ונקודות, והתקפה יעילה שמשיגה שוב יותר מ-30 נקודות, בפעם הרביעית מתוך חמישה משחקים.
בבוקר יום שלישי פוטר ג'יי גרודן, מאמן הרדסקינס ב5 שנים האחרונות ויוחלף לבינתיים על ידי מאמן קו ההתקפה, קאלאהן.
(שושני)

הכל הולך להם קשה, קולט מקוי והרדסקינס

ניו אורלינס סיינטס (1-4) 31 – טמפה ביי באקנירס (3-2) 24

הסיינטס ממשיכים את המסע שלהם לסופרבול, ומנצחים עוד משחק ללא דרו בריס. בניגוד למשחק הקודם, חזרה הגנת הקדושים לסורה וספגה שוב מעל 20 נקודות, רק שהפעם טדי ברידג'ווטר החליט שהוא מתחפש לבריס, וניפק משחק משובח של 314 יארדים ו-4 ט"ד, עם כמה מסירות אומן, בעיקר לכיוונו של מייקל תומאס, שסיים מצידו משחק מרשים של 182 יארדים ושני ט"ד.

אבל ניצחון קל זה לא היה מול הבאקנירס העיקשים. ג'יימיס ווינסטון עם עוד משחק סולידי של 204 יארדים ושני ט"ד, אבל חשוב מזה, ללא שום איבודים, שכל כך אפיינו אותו בשנתיים האחרונות. הבעיה בקבוצה הייתה ונשארה ההגנה החדירה, שלא מצליחה להתייצב, ואף ממוקמת אחרונה בליגה כנגד התקפת המסירה.
(שושני)

אוקלנד ריידרס (2-3) 24 – שיקאגו ברס (2-3) 21

משחק מעט מוזר התרחש בלונדון, ובסיומו רושמים הריידרס ניצחון שני ברציפות, לראשונה מאז דצמבר 2017.

זה היה מעל הכל משחק של ריצות, כאשר כל קבוצה משתלטת על רבע כלשהו. לאחר רבע ראשון מאופס, משיגה אוקלנד 17 נקודות ללא מענה ויורדת להפסקה מעודדת ומרוצה. לרבע השלישי מופיעה רק שיקאגו, מוחצת את אוקלנד 0-21, ולאור יחסי הקבוצות לפני המשחק מרגישה שהמשחק שלה. אבל ברבע האחרון משיגה אוקלנד את הט"ד היחידי ברבע, ובעזרת חטיפת כדור של גרון קונלי שומרת על הניצחון היקר, ושחקניה יכולים לישון בשקט בטיסה הארוכה שמצפה להם. שינה מתוקה במיוחד תהיה לרץ האחורי הרוקי ג'וש ג'ייקובס, שמסיים עוד משחק טוב של 123 יארדים ושני ט"ד, והוא אחד מהרוקיס הבולטים בעונה עמוסה של רוקיס טובים.

בשיקאגו לעומת זאת אכזבה גדולה. לאחר שלושה ניצחונות רצופים ההרגשה בקבוצה הייתה שהם על דרך המלך, אבל הבעיות במשחק ההתקפה לא נעלמו, ושלושה רבעים ללא נקודות הם עדות טובה לכך. צ'ייס דניאל עם עוד משחק של פחות מ-200 יארדים, והפעם גם עם שתי חטיפות, אחת קריטית במיוחד. משחק הריצה שוב לא פקטור במשחק, הפעם עם יבול דל במיוחד של 42 יארדים, כעת יש לצוות האימון שבועיים חופש שבו יצטרכו לעשות חושבים טוב טוב כיצד לשפר את ההתקפה, כי לוח המשחקים מזמן להם חמישה משחקים קשים וגורליים להמשך העונה כולה.
(שושני)

ג'ייקובס מנתר לט"ד מעל הגנת הברס

לוס אנג'לס צ'רג'רס (3-2) 13 – דנבר ברונקוס (4-1) 20

מה עובר על הצ'רג'רס? אחרי שליש עונה הקבוצה כבר במאזן שלילי, היכולות לא מזכירות את מה שראינו בעונה החולפת, ומסתמן שההרכב הנוכחי מעבר לשיאו, בעיקר בכל הנוגע להתקפה. מלווין גורדון חזר לאחר שביתה של ארבעה משחקים, אז הצ'רג'רס שוברים שיא שלילי לעונה עם 35 יארדים על הקרקע. פיליפ ריברס עם משחק לא טוב שכלל שתי חטיפות ורייטינג של 58.6, וכל ההתקפה לא משיגה אפילו לא ט"ד אחד לרפואה.

אצל הברונקוס השתחרר הרבה לחץ לאחר הניצחון הראשון העונה, אבל יכולת התקפית גבוהה לא ראינו גם במשחק הזה. ג'ו פאלקו היה בינוני (גם הוא הרבה מעבר לשיאו), סיים עם 182 יארדים וט"ד, אבל גם נחטף ופימבל. למזלו היה לו את פיליפ לינדזי, שבעזרת כמה ריצות קריטיות החזיק את ההתקפה בחיים, וניפק 114 יארדים וט"ד. ההגנה שיחקה היטב, ולמרות שלא השיגה סאק הצליחה להגביל את לוס אנג'לס לשערי שדה בלבד, ולראשונה העונה (!) הצליחה להשיג שלושה איבודי כדור.
(שושני)

מה עושים? מלווין גורדן יורד מנוצח מול הברונקוס

קנזס סיטי צ'יפס (1-4) 13 – אינדיאנפוליס קולטס (2-3) 19

עוד משחק SNF הגנתי מסתיים בתוצאה נמוכה, הקולטס מצליחים להגביל את התקפת הצ'יפס המדהימה ל- 13 נקודות בלבד, ומנחילים לקנזס סיטי הפסד ראשון העונה.

פאטריק מהומס עוד משיג 321 יארדים וט"ד, אבל עם 36 יארדים בלבד על הקרקע התקפת הצ'יפס יורדת בפעם הראשונה העונה מ-400 יארדים כוללים, ומראה שהיא אכן אנושית ושניתן לעצור אותה. בהגנה פעמוני האזהרה ממשיכים לצלצל בעוז, בעיקר כנגד משחק הריצה. משחק שלישי ברצף שההגנה סופגת 180 או יותר יארדים על הקרקע, ועם כאלו מספרים לא זוכים בסופרבול הנכסף.

צוות האימון של הקולטס, בראשותו של פרנק רייך, הכין בצורה טקטית כמעט מושלמת את הקבוצה למשחק מול הצ'יפס. ההגנה כאמור משתקת את משחק הריצה של הצ'יפס, וסופגת רק ט"ד אחד מאחת ההתקפות הטובות בליגה. התקפת הקולטס מתרכזת בעיקר במשחק הריצה עם 45 ניסיונות ריצה לעומת 29 ניסיונות מסירה בלבד, טוחנת את קנזס סיטי עם דרייבים ארוכים שמניבים שליטה מוחלטת בזמן החזקת הכדור (22:37 לטובת הקולטס), וקו התקפה קדמי שמתחיל להזכיר מדוע הוא היה אחד הטובים ביותר בעונה שעברה.

הקולטס מראים שוב שיש חיים גם אחרי פרישתו המפתיעה של אנדרו לאק, ויש להם עכשיו שבוע חופש בכדי להתכונן למשחק מול יוסטון, קרב ישיר על ראשות הבית.
(שושני)

הניצחון רשום על שמו. פרנק רייך



גרין ביי פאקרס (1-4) 34 – דאלאס קאובויס (2-3) 24
כיצד משיגים 200 יארד יותר מהיריבה ועדיין מפסידים? פשוט מאוד – מקבלים תזכורת לכמה מהלך או שניים מסוגלים להפוך משחק לחלוטין. למרות שהניעה את הכדור כרצונה החופשי, דאלאס עשתה את כל הטעויות האפשריות בצד אחד של הכדור, שילמה על כך את המחיר הגבוה האפשרי, והצד השני פשוט לא עשה מספיק כדי לפצות על כך. הפעם, אהרון רוג'רס פינה מעט את הדרך ואיפשר לאהרון אחר את מרכז הבמה. הרץ בשנתו השנייה בליגה קיבל בשמחה את המוטל עליו, כשאסף 183 יארד וארבעה ט"ד כוללים, ועזר לפאקרס לגלגל את כדור השלג על ג'רי וורלד. 
(מלניקוב)

 סן פרסיסקו פורטי ניינרס (0-4) 31 –  קליבלנד בראונס (3-2) 3

על הבמה הגדולה של משחק ליל יום שני, הפורטי ניינרס הוכיחו לכל הספקנים שהם קבוצה שצריך לפחד ממנה השנה.
דווקא הק"ב הפחות מפומפם השנה, ג'ימי גארופולו, ראה נינוח בפוקט, ולמרות שהמספרים שלו לא יפערו פיות (20/29 ל189 ו2 ט"ד), הוא ניהל משחק בצורה בטוחה והסתמך המון על משחק הריצה.
לעומתו, בייקר מייפילד (8/22 ל100 יארד ו2 חטיפות) , לא היה נינוח בכלל ונכנס למה שנראה חזרה על הסיוט של המחזור הראשון מול טנסי. קו ההגנה המעולה של הניינרס לא נתן לו מנוח לרגע, הגיע אליו פעמיים, הפעיל לחץ בלתי פוסק שהביא ישירות לחטיפה אחת, ומירר לו ת החיים.
גם ההגנה של קליבלנד לא הצליחה לעמד מול תוכנית המשחק של שאנהאן שפתחה חורי ריצה רחבים שאם נוריד את ריצות הזבל של סגירת המשחק, הגיעו בשלב מסויים לממוצע של 13 יארד לנשיאה וצברו 275 יארד על הקרקע.
מאט בריידה וטווין קולמן השיגו מספרים מסביב ל100 יארד בריצה  כשבריידה, הצ'יטה, שובר את מחסום הקול, רושם את מהירות הריצה המהירה ביותר לנושא כדור בשנתיים האחרונות, מגיע לאנד זון בלי שיגעו בו 83 יארד וכל זאת במהלך הראשון מסקרימג' של התקפת הניינרס למשחק.
בחצי השני קליבלנד כבר הרימה ידיים והשיגה דאון ראשון אחד כל החצי.
לולא שלושה פיספוסי שער שדה , מאוד לא אופייניים, של רובי גולד, התוצאה הייתה הרבה יותר מרשימה ממה שהיא באמת הייתה.
אי אפשר לסיים בלי לציין את העובדה שסן פרנסיסקו הם הקבוצה היחידה בNFC  והשניה בלבד בNFL  מלבד הפטריוטס עם מאזן מושלם.
שבוע הבא הם מגיעים למשחק סופר מסקרן מול הראמס לקרב על מי המלך האמיתי במערב.
(פייג)

נקמה מוגשת קרה, בוסה חוגג.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. הודג'ס, הקיובי השלישי של פיטסבורג נתן הופעה מעולה. מי שכתב שהוא פימבל עושה לו עוול.
    הפאמבל לא היה שלו ופיטסבורג הגיעו להארכה בזכותו והפסידה למרות היכולת שלו.
    בלי הפאמבל של התופס, מי שהיה מגיע לשער שדה הם דווקא הסטילרס.

  2. בכל הדיון על פיטסבורג ומר גורלה יש מישהו אחד שאני חייב לציין מהצד השני לא כי הוא לא זוכה למספיק כבוד אלא כי הוא פשוט הסופרסטאר הכי יוצא דופן בליגה (ואני עומד מאחורי ההגדרה הזו).
    אז הסטילרס ניצחו וג'סטין טאקר ככה בקלילות שם שער שדה משווה 10 שניות לסיום.זה רק היה מ-48 יארד. אחרי זה בהארכה הוא לא הניד עפעף כשהוא מדייק מ-46 יארד. אז זהו שאנחנו מדברים כאן על היינז פילד – אחד האיצטדיונים הכי קשים לבועטים בליגה. חוץ מלטאקר…
    מאז פתיחתו ב-2001 בועטים אחרים דייקו באיצטדיון בפיטסבורג ב-442 מתוך 554 בעיטות – שווה ערך ל- 79% . טאקר? הוא רק דייק ב25 מתוך 26 הבעיטות שלו באיצטדיון. ושלא נחשוב לרגע שהן היו מקרוב. היינז פילד ידוע בכך שכשעוברים את טווח ה-40 יארד האחוזים יורדים משמעותית. או במספרים: 150 מ-237 = 63%. טאקר? 14 מ-15.
    גם בכל הנוגע לבעיטות מכריעות אין לו כמעט תחרות כמו גם באיצטדיון של הסטילרס.בבעיטות משוות/עולות ליתרון בשתי הדקות האחרונות או בהארכה בועטים אחרים דייקו רק ב7 מ-16 בעיטות כשרק אחת הייתה מעבר ל-40 יארד. טאקר? הוא כבר 4 מ-4 כולן מעל 40 (אחת מ-52).

  3. הניינרס נראים סוף סוף כמו הקבוצה שדיברו עליה לפני שנתיים. אפילו ג'ימי ג'י חזר להראות ניצוצות והדרה של קולמן רק תשדרג אותם, יהיה מעניין מאוד בבית ה-NFC מערב.
    .
    שיקאגו, אוי שיקאגו. ראשית, לא היה מגיע לברס לנצח את המשחק הזה. חד וחלק. הריידרס שלטו מהרגע הראשון ועד האחרון (ג'ט לג מישהו?), ורק טעויות שלהם החזירו את שיקאגו למשחק. קו ההתקפה שהיה נהדר בשנה שעברה וחזר בשלמותו פשוט נראה זוועתי, הם יהיו חייבים לעשות משהו במהלך שבוע הביי, אחרת הם יראו את הפלייאוף רק מהבית…
    .
    גרין ביי הוציאה את האוויר מדאלאס. לדעתי זה יעשה טוב לשתי הקבוצות.

  4. מישהו יהיה מסוגל לנצח את הפטריוטס בפלייאוף? לדעתי באיי אפ סי בטוח לא ובאן אף סי כנראה שלא.
    יש עוד הרבה זמן לעונה והדברים משתנים ויש משחקים טובים אבל דבר אחד בטוח, הם יגיעו לגמר החטיבה בקלות.
    אני אוהד אריזונה, כך שלא היו לי אשליות על פלייאוף השנה גם ככה, אבל זה עדיין מבאס בעיניי, כמו מכבי תל אביב בכדורסל בעבר.

    1. אני חושב שבפוטבול, יותר מכל ליגה אחרת, יכולות משתנות במהלך העונה. בכל תחילת עונה יש קבוצה שנראית לא מנוצחת ויש את הפטריוטס שנראים לא משהו וכולם מדברים על סוף השושלת. בסוף העונה הפטריוטס קורעים את כולם ומי שנראה טוב בתחילת העונה, חוטף בראש.
      סבלנות, דווקא השנה נראה לי שניו אינגלנד לא יגיעו לסופרבול (ואני כמובן טועה)

  5. ניהול משחק מרהיב של הקולטס, גזור ושמור לאיך מנצחים את המכונה של אנדי ריד. עדיין מתקשה להאמין שה 49 הם for real. בשבוע הבא מבחן מעניין

  6. גדולים אתם, אבל תשאירו את החלפת הביתיות בתוצאה, לאמריקאים.
    בבקשה תחדלו מלשים בעברית את הקבוצה הביתית משמאל, זה ממש מבלבל ותכלס גם מיותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט