סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

אורלנדו מג'יק (36 – 38) 119 – פילדלפיה סיקסרס (47 – 27) 98
אם במחצית הראשונה זה היה עדיין צמוד, עם יתרון קטן לסיקסרס (60 – 57 לסיקסרס במחצית),
אז למחצית השנייה עלתה לשחק רק קבוצה אחת –
אורלנדו.
זה היה ברור שהם רוצים את זה יותר, צריכים את זה יותר.
רבע שלישי עם הגנה חונקת (32 – 17 לאורלנדו ברבע), והיכולת לא להוריד את הרגל מהגז,
הספיקו בשביל לשבור את הסיקסרס שנתנו את אחת המחציות הגרועות שלהם העונה (38 נק' במחצית השנייה מול 62 נקודות של אורלנדו).
ווצ'ביץ' היה נפלא במשחק, כאשר הוא מנצח את המאצ'אפ מול אמביד בצורה משכנעת אחרי לילה של 28 נק' ב-57% אפקטיבי לצד 11 ריב', 4 אס', ו-0 איבודים,
בעוד הוא מצליח לעצור את אמביד על 20 נק' (10 ריב' ו-5 איבודים) בלבד.
לצדו בלט פורניר עם 24 נק' ו-7 אס'.
האריס (15 נק') היה היחיד שנתן משחק קרוב לסביר מעבר לאמביד בשורות הסיקסרס הלילה.

 

ממפיס גריזליס (30 – 44) 115 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (43 – 31) 103
מהלך המשחק בכמה מילים:
ממפיס עולים ליתרון מוקדם ברבע הראשון, הת'אנדר רודפים ללא הצלחה תוך תצוגת כדורסל איומה עד לבאזר.

יותר מעניין ממהלך המשחק, אלו המשמעויות שלו:
המשמעות הראשונה והברורה היא שהת'אנדר כרגע במקום ה-8 במערב, ולאור הלו"ז שלהם, ושל התחרות, יש סיכוי סביר שזה גם יהיה המקום שלהם בסיומה של העונה.
דבר נוסף שבלט הלילה –
הת'אנדר לא פוגעים.
46% אפקטיבי מול קבוצה כל כך חסרה כמו ממפיס (קונלי לא שיחק הלילה),
זה נתון שצריך להדליק את כל הנורות האדומות במשרדי הת'אנדר.
17 אסיסטים על 38 סלי שדה, זה 10% פחות מ-% האסיסטים של הת'אנדר העונה.
או במילים אחרות –
כאמור, משהו תקוע בהתקפת הת'אנדר.
ברונו קבוקלו (24 נק', 11 ריב'), דורסי (21 נק', 8 ריב', 5 אס'), רייט (18 נק', 13 ריב', 5 חטיפות), ואלנצ'יונאס (18 נק', 14 ריב'), והולידיי (17 נק', 7 ריב', 5 אס') היו חמישייה מאוזנת להפליא ששלטה במשחק ללא עוררין עבור ממפיס הלילה
(ספסל הקבוצה סיימו את המשחק עם 17 נק' בלבד).
ג'ורג' סיים את המשחק כקלע המוביל של הת'אנדר עם 30 נק' באחוזים רעים (43% אפקטיבי),
שרודר (25 נק') בלט מהספסל, כאשר ספסל הת'אנדר הם אלו שמצליחים להשאיר את הקבוצה בתמונת המשחק.

 

יוטה ג'אז (44 – 30) 125 – פיניקס סאנס (17 – 58) 92
ב-2 מילים:
לא כוחות.
במהלך הרבע השני יוטה עלו ליתרון דו ספרתי, והפכו את מה שנשאר מהמשחק לשעמומון מתמשך.
בגזרת המאצ'פים המעניינים של המשחק,
גובר ניצח את אייטון בנוקאאוט (27 נק', 10 ריב' לגובר, 9 נק', 7 ריב', לאייטון).
ובוקר קלע קצת יותר ממיצ'ל –
59 נק' ב-63% אפקטיבי לבוקר. 10 נק' ב-35% אפקטיבי למיצ'ל.
ההבדל הגדול בין ה-2 הוא שמיצ'ל משחק בקבוצה. בוקר משחק סולו.
שאר החמישייה של הסאנס קלעו 14 נק', כאשר למעט בוקר אין עוד שחקן סאנס עם דאבל פיגרס.
ביוטה, כל שחקני החמישייה סיימו את הלילה בדאבל פיגרס.
לצדו של גובר בלטו הלילה בשורות יוטה גם פייבורס (18 נק', 8 ריב', 5 אס'), ורוביו (18 נק', 6 אס').
חובה לציין ש-5 מ-9 שחקני סאנס ששיחקו הלילה דקות משמעותיות (10+ דקות) הם רוקים (3 רוקים פתחו בחמישייה),
היות וכל שחקני הכנף הוותיקים של הקבוצה פצועים (וורן, ג'קסון, אוברה. גם טיילר ג'ונסון לא שיחק הלילה בגלל פציעה).

 

פורטלנד טריילבלייזרס (46 – 27) 148 – ברוקלין נטס (38 – 37) 144
(אחרי 2 הארכות)
במשך יותר מ-50 דקות זה היה אחלה משחק. קצת שכונתי, אבל לפעמים שכונה זה כיף.
ואז המשחק איבד ממשמעותו כאשר נורקיץ' סבל מפציעה מחרידה ששלחה אותו מהפרקט ישר לבית החולים על גבי אלונקה.
מבט הזעזוע על פני שחקני הנטס שהקיפו את נורקיץ', רגע אחרי שראו את רגלו של נורקיץ',
סיפר את כל הסיפור.
פציעה מסיימת עונה לשחקן שחשיבותו קריטית להצלחת פורטלנד.
למעשה, נורקיץ' היה הלילה הסיבה המרכזית שפורטלנד הצליחו לנצח (ולהבטיח עונה נוספת עם מקום בפלייאוף) למרות היעדרותו של מקולם, כאשר הוא מסיים משחק מצויין עם 32 נק' (13 מ-24 מהשדה), 16 ריב', 5 אס', 2 חטיפות ו-4 גגות.
בנוסף, זה הלחץ המתמיד שלו בריב' ההתקפה שתרם המון לקמבאק מפיגור 10, 5 דקות לסיומו של הרבע הרביעי.
לצדו של נורקיץ', בלט הלילה לילארד עם 31 נק' (רק 40% אפקטיבי), 6 ריב', ו-12 אס'.
בשורות הנטס בלטו ראסל (39 נק', 9 ריב', 8 אס', ודקות רעות בסוף הרבע האחרון, שעלו לנטס במשחק), ודינווידי (22 נק').

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  1. תודה גיא. שבר ברגל כמו הייווארד וג'ורג'.
    מחריד, אבל לפחות יוכל לחזור לשחק כדורסל.
    לרגע חשבתי שהתפרקה לו הברך ושהוא גמר לתמיד עם כדורסל מקצועני.

  2. פורטלנד עם עוד בזבוז של הקצאה בפלייאוף מערב..
    פשוט חבל על דיים לילארד שמביא קבוצה לפלייאוף במערב שנה אחרי שנה.

  3. תודה. סיקור זריז ומצוין.
    פציעה מזעזעת של נורקיץ'. חבל..בדיוק מצא את מקומו והציג עונת קריירה.
    לפחות תהיה לו שנה וחצי של התאוששות, בתקווה שיתחיל בריא את עונת 20/21.

  4. תודה רבה גיא.
    .
    הקפדתי לא לראות את נורקיץ'. חבל עליו וחבל על פורטלנד. זו לא נראית לי פציעה של עייפות, אבל אני לא יכול שלא לחשוב שפורטלנד הייתה מעדיפה לוותר על הנצחון ולהפסיד ב-48 דקות. ממש אכזרי.
    .
    אוקלהומה היא פשוט סיפור מתסכל. נחכה לסוף העונה עם הסיכומים והמסקנות אבל אם זה ממשיך ככה יתכן שיש צורך בשינוי משמעותי (והמבין יבין)

  5. הלכה העונה לבלייזרס.
    חוסר מזל אכזר לנורוקיץ שלדעתי חווה את העונה הטובה בקריירה שלו והפך לכוח משמעותי

  6. אוי ויי נורקיץ'…
    לא מסוגל לראות וידאו של פציעות כאלה, לא אחרי שאני עברתי פציעה דומה (שבר פתוח של הפיביה והטיבולה ביחד, עם ריסוק של כמה עצמות בכף הרגל, בשביל הפיניש). מעביר לי תחושות לא נעימות בכל הגוף, כמו לראות מישהו חוטף בעיטה בענבים…
    שלא נדע עוד כאלה

  7. פציעה כואבת לנורקיץ'. מאז שון ליוונגסטון אני מסרב לראות צילומים…. זה נשאר לי בראש שנים אחרי.
    יאללה ליילארד
    🙂

  8. כואב הלב על נוקריץ.
    הטריוויה תחגוג על המשחק הזה של בוקר לדעתי נקבעו שם כמה שיאים
    1. 59 נקודות ולהפסיד יותר מ 30 הפרש לא היה .
    2. בנוסף 59 נגד שלו לעומת 33 ליתר הקבוצה
    זה כמעט פי 2 מכל היתר מדובר על 64 אחוז של שחקן מנקודות הקבוצה בערב נתון ספק רב עם היה.
    אי פעם בליגה אשמח מאד לעדכון למי שיודע .

  9. ולפינתנו הרנדומלית, מהלך הערב –
    https://twitter.com/KOCOCarson/status/1110366790037712896
    שימו לב לסטיבן אדמס מצליח לעשות, כמעט לבדו, בוקס אאוט לחצי השני של המגרש. לתיאום המופלא בפיק'נ'רול בין שרודר וראסל. להיררכיה המופלאה בקבוצה, כששרודר, אחרי כמעט עונה שלמה כאן, כבר יודע מי השחקן שלוקח ריבאונד ומי השחקן שחוסם לו.
    פלא התכנון והביצוע.

    1. סתם פוקס של ממפיס. ווסטברוק הוא הרי ריבאונדר משובח בדרכו לעונה שלישית רצופה של ממוצע ט״ד, הוא לא באמת צריך את אדאמס לידו כדיי להילחם על הריבאונד. מה, לא ככה? 😉

      1. +100
        עזוב הייטריות לשמה,
        אלו אותם אנשים כשהארדן קולע 61 נקודות אז הם כזה "אבל הוא היה בקו העונשין 10 פעמים".

        1. א) לא זוכר שאמרתי את זה על הארדן. ולמרות שהקולות בראש שלי ממש מנסים שיהיה אחרת, אני עדיין איש אחד.
          ב) אני כותב פה על הרבה שחקנים בליגה והרבה מהלכים. גם את יוקיץ' שאני אוהב אני מבקר. אבל משום מה אצלך כל פעם כל מילה שנאמרת על ראסל שלא מרימה לו, ומספיק גבוה כמו שאתה חושב שמגיע לו, מבוטלת בטענת הייטריות. אז או שכולם שונאים את ווסטברוק, או שאתה מתנהג כמו ילד קטן שתוקע את האצבע באוזניים וצורח. אני בוחר להניח שמדובר בשני.
          ג) בתור מישהו שהאשים אותי בחוסר הומור (דרך אגב, יצא לך לקרוא את הסיפור המציאותי וחסר ההומור שלי? ממש רשימת מכולת: http://www.hoops.co.il/?p=152698), נראה לי שפספסת איזו נימה שם של בובי.
          ד) הציוץ התפרסם אצל עיתונאי של אוקלהומה ואוהד הקבוצה. תאשים גם אותו בהייטריות.
          ה) זה היה מהלך שאני מבין מה ניסו לעשות בו, אבל הסתמך על יסודות כל כך רעועים שכל אחד מהם נחשף במערומיו. אתה חושב אחרת? אתה יכול להגיב, ליצור דיון. אני מקבל דעות שונות ואין לי בעיה גם אם לא נסכים. למלמל "הייטריות" ולברוח רק חושף אותך כמעריץ עיוור שמתעקש כל פעם לעקם את העולם כדי לא לנסות לחשוב.

          1. הכל טוב…
            אין בעיה לדבר על חסרונות של שחקן, יש בעיה להקטין יתרונות ע"י הדגשת רגע שבו היתרון לא בא לידי ביטוי, זה סיפטום מובהק של הייטריות.
            לא מאשים אותך בכלום,רגע של כעס לכל היותר, לקחת קשה.

      2. ווסטברוק ריבאונד מצויין לגארד הוא לא מסוגל להתמודד עם סנטרים והמפלות בSF על ריבאונד זה לנפח סטטיסטיקה, האחוז ריבאונדים שהוא לוקח מהסך הכולל לא באמת גבוה.
        .
        אדאמס אם היה נלחם על הריבאונד ולא עושה בוקס אוט היה משיג הרבה יותר ריבאונדים ממנו, אבל זה חלק משיטת המשחק של אוקלהומה שווסטברוק יקח כדור וישאט להתקפה, ככה הם משיגים שני דברים גם הכוכב מרותה וגם התקפות מתפרצות במקרה הזה, אדאמס היה חייב להילחם על הריבאונד אבל הסטטיסטיקה האישית חשובה יותר.

  10. מוקדם להספיד את הבלייזרס.
    אין ספק שנורקיץ' בעונת השיא בקריירה תרם המון להצלחת הקבוצה, ושהפציעה המיותרת הזאת היא מכה קשה וכואבת, תרתי משמע.
    אבל קאנטר נתן לו גיבוי הולם מאז שהגיע, מקולום צפוי לחזור בקרוב (בינתיים בלעדיו רק ניצחו) ולילארד מספיק מנהיג כדי להוביל את פורטלנד
    לביתיות ממקום רביעי ולהופעה מכובדת בפלייאוף.

    1. ההספדים הם לא לגבי פספוס פלייאוף של הבלייזרס אלא להפסד המסתמן בסיבוב הראשון, אחרי שסופסוף נראה שהם יוכלו לעבור אותו.

      1. צטט בדיוק איפה כתבתי שיפספסו את הפלייאוף, הרי הבטיחו אותו עם הנצחון הזה. דיברתי על המשך העונה הסדירה והפלייאוף.
        עוד לא ידוע בכלל מול מי ישחקו ואם תהיה ביתיות. גם אם יעופו שוב בסיבוב הראשון זה לא יהיה בסוויפ משפיל.
        מקום 4 במערב החזק והפסד סביר בסיבוב ראשון יהיה מכובד מאוד בהתחשב בנסיבות.

        1. הקטע עם פורטלנד זה ששנה אחרי שנה הם עפים בסיבוב הראשון. לפני הפציעה של נורקיץ נראה שהשנה יש להם סיכוי לעבור סופסוף את הסיבוב הראשון. אחרי הפציעה של נורקיץ הסיכוי של זה ירד מאוד, ולכן ההספדים. את אף אחד לא מעניין אם הם יעופו בסוויפ או ב 4-2.

  11. מדהים כמה ממפיס טובה אחרי שגאסול עזב וכמה טורונטו פחות טובה מאז שהוא הגיע. ממה שאני ראיתי הוא בקושי מרים ידיים בהגנה. בהתקפה הוא מגיע למספרים שלו אבל יכול להיות שהוא כרגע הרבה יותר נזק מתועלת. אפשרות שניה – יכול להיות שהפער מפילי ומילווקי נותן לוותיקים של טורונטו זמן לצבור אנרגיות לפלייאוף, מה שהם יצטרכו בטירוף כי כרגע גם עם בייתיות הם לא פייבוריטים מול פילי.

    1. באמת נחמד לראות את ממפיס, אבל מה שבאמת היה מדהים במשחק זה לראות שOKC מפסידה לקבוצה שאין בכלל על מה לשחק…

      1. 57 ריבאונדים לממפיס לעומת 41 לרעמים. 17 אסיסטים בלבד על 38 זריקות מהשדה (אצל ממפיס זה היה 31 לעומת 40). כאילו משחק סוליסטי ללא שום מאמץ בריבאונד. וזה כשחייבים להילחם על כל משחק כדי לקבל את פורטלנד (זה עוד לפני הפציעה של נורקיץ, בלי קשר) ממקום 5 ולא להיתקע מול ג"ס, או דנבר או יוסטון בסיבוב ראשון. באמת זה ממש על הפנים של קבוצה.

      2. ממפיס נצחו 5 מה 10 אחרונים שלהם וכולם מול קבוצות שנשאר להם על מה לשחק. אוק' בסך הכל מצטרפת ליוסטון, יוטה, פורטלנד ואורלנדו

  12. יש לי תחושה, שOKC יגמרו במקום השמיני, ושהלוחמים דווקא בגלל זה יתעקשו לשמור את המקום הראשון שלהם כדי לפגוש אותם ולתת להם בראש. המצב כרגע שכל מי שמעליהם, ס"א, קלפירס ויוטה, יותר מסוכנים למול הלוחמים (מאומנים יותר טוב, מגינים יותר טוב, עמוקים יותר) מאשר הרעמים. כל אחת מהקבוצות האחרות גם תעוף כמובן מול הלוחמים, זה ברור, אבל מול הרעמים זה יהיה הרבה יותר קל כך נראה כרגע.

  13. מאחל לנורקיץ' שיחזור כמו ג'ורג' ולא כמו הייווארד…

    משמעות נוספת מהמשחק של ממפיס – אם הם מסיימים בין 8 התחתונות, בחירת הדראפט שלהם נשארת אצלם, מקום תשיעי (מרחק ניצחון אחד) והבחירה עוברת לסלטיקס.

  14. אורלנדו נתנו היום את המשחק הכי טוב שלהם השנה
    מי שחיסל את פילדלפיה היה פורניה ברבע שלישי ענק

    ווצ'וויץ בכלל לא הסתדר עם אמביד וקליפורד שם על אמביד את בירץ
    בכלל אורלנדו רצו הרבה יותר ופילדלפיה בלי הקוואלה זה מרצדס בלי מנוע

  15. היום ההארדנס מגיעים ליאניסים 😎

    נראה לי הארדן מכין את המגבת והסנו פוליש ויראה לאכילס מי הmvp

  16. גם פרדט וגם זאהיר סמית' שיחקו היום ושמו כמה נקודות
    באטלר יכול לתרום הרבה יותר בקבוצה ששם הוא הבכיר, נניח ניקס או ממפיס, בפילי הוא לא יצדיק מקס ל5 שנים

  17. צריכים לשים לב שקבוצות למעלה מנצחות או מפסידות עם מוטיבציה שתלוייה הרבה במחשבה על מיקום, ואת מי יפגשו אם יסיימו 3,4,או5. ראו פילי!

    על הכיפאק גיא!

  18. הפציעה קשה אבל הוא יחזור. הבלייזרס יסתדרו עם קאנטר,קולינס מאיירס לאונרד וסקאל לאביסייר. לא להספיד אף אחד עדיין. אנחנו קבוצה !

  19. אחלה סיקור, אוק' על הפנים, מקווה שיסיימו מקום 7, מעדיף את דנבר על יוסטון ובוודאי שעל ג"ס.
    גיא – לעניין הויכוח על לברון מפוסט קודם, שהתגלגל לדמגוגיה (או שלא). אני מעריך את לברון והצהרתי לא פעם שכרגע הוא הגדול בדורו (דוראנט וסטף מאיימים על מעמדו). אבל – וזו טענתי וטענת רבים כבר שנים – העובדה שהעביר את כל שנותיו במזרח החלש שחקה לטובת המורשת שלו; לו היה משחק במערב, לא היה מגיע לכל השיאים שהגיע (בוודאי שלא 8 גמרים רצופים).
    כל דבר אפשר לראות ולסובב איך שרוצים –
    אפשר לראות את השליטה המוחלטת של לברון בסטטיסטיקה של סדרת הגמר ב-2016, ואפשר גם לראות 3:1 בדרך לסוויפ ג'נטלמני שלא קרה בגלל הרחקה שנויה במחלוקת.
    אפשר לראות אליפות ב-2012 מול שלושה MVP, ואפשר לראות קבוצה מנוסה עם ווייד (טופ 3 דאז) מול ילדים חסרי ניסיון, שאחד מהם קרס לחלוטין (הארדן).
    אפשר לראות אליפות מופלאה ב-2013 כולל היחלצות ווינרית ממצב אבוד במשחק 6 (טענתי בזמן אמת שלברון היה ווינר בכך שלא הפסיק לשחק ואיפשר את הטעות שהובילה לצליפה של אלן), ואפשר לראות שם המון מזל עם החלטה נוראית של פופ (הוצאת דנקן) והחטאות של קאוואי הצעיר.
    בשורה התחתונה אין כאן דמגוגיה אלא דרכים שונות לראות את המציאות ולפרש את העובדות.
    שורה תחתונה נוספת, שאותה רציתי להדגיש – לברון הגיע למערב, קיבל קבוצה עם רונדו (סיבוב שני לפניו), מק'גי (אליפות), סטיבנסון (סיבוב שני), אינגראם, קוזמה ובול (שהציגו כדורסל חיובי בעונה לפניו), והוביל אותה לשום מקום, אפילו לא לשיפור במאזן !!!
    אולי הוא לא כל כך גדול כמו שחשבנו.

    1. התשובה לשאלה עד כמה שחקן גדול או קטן,
      תגיע תמיד ממקום סובייקטיבי. זו שאלה של אהדה, של תעדוף.
      .
      אני התקוממתי משנמוך ההישגים.
      כוכביות אפשר להצמיד לכל אליפות.
      בשנה שעברה, גולדן סטייט לא נעזרו בידה המלטף של אלילת המזל ששלחה את כריס פול לספסל וחסמה את הטבעת של הרוקטס למשך 27 שלשות?
      ב-2015, גולדן סטייט לא שיחקו מול קבוצה שחסרה 2 אולסטארים?
      .
      התשובה, דרך אגב, לטעמי, היא פשוט "לא".
      גולדן סטייט שיחקה מול מי שיש, וניצחה. נקודה. 0 כוכביות.
      כנ"ל הקבוצות של לברון.
      .
      אתה כותב על הת'אנדר "ילדים". זה לא ברור לי –
      אם המערב כל כך חזק, איך קבוצת ילדים העפילה לפיינלס?
      איך קבוצת ילדים חזרה מפיגור 0 – 2 מול הספרס (שהיו ברצף ניצחונות היסטורי עד לאותם 4 הפסדים רצופים)?
      אני אגיד לך איך –
      שיחקו בקבוצה השחקן שנבחר 2 במירוץ ל-MVP באותה עונה, והשחקן שנבחר כשחקן השישי של הליגה.
      לא סתם, הם נבחרו על ידי רוב הפרשנים כפייבוריטים לזכייה.
      .
      אתה כותב על ניהול המשחק של פופ באותה סדרה ב-2013.
      פופ המציא את טעויות האימון?
      לטעמי, אין דרך להציג את העובדה שפופ הוא המאמן של הספרס כ-"חיסרון". חכמת הבדיעבד היא יופי של חכמה,
      אבל לטעמי, פופ הוא העז של המאמנים.
      .
      אתה כותב על ההרחקה ה-"שנויה במחלוקת" של גרין.
      אני אשמח אם תסביר לי מדוע היא שנויה במחלוקת.
      תבדוק את הכללים ב-NBA. תבדוק מה ההגדרה של פלייגרנט 1, ומה הכללים על הצטברות של פלייגרנט.
      תגלה שכל מה שגרין היה צריך לעשות זה לשמור את הידיים שלו לעצמו.
      פרובוקציה של לברון?
      ברור שהייתה.
      הוא זיהה שמולו שחקן שנמצא מרחק רגע של טיפשות מלהיות מורחק, והוא ניצל את זה. לברון קיבל טכנית (מצדקת), וגרין קיבל פלייגרנט (מוצדק).
      .
      לגבי השנה –
      אתה לא תמצא כתב הגנה שלי על לברון.
      הוא פישל, ובגדול.
      לא ברמת הכדורסל שהציג –
      ברמת יחסי האנוש, ברמת ההתנהלות מול חבריו לקבוצה, צוות האימון, וההנהלה של הלייקרס.
      .
      לגבי השאלה עד כמה עונה כזו משפיעה על ה-"לגסי" שלו.
      היא לא.
      הוא בעונתו ה-16 בליגה.
      לשחקנים עם קילומטראז' כמו שלו אין נתונים כמו שלו.
      בפרספקטיבה הזו, הוא דווקא חיזק את "מקומו ההיסטורי".
      יש את קארים, את לברון, ואת קרל מלון. היחידים שהציגו יכולות כזו, בגיל כזה.

        1. אני לא חושב שגם האוהדים הגדולים ביותר של לברון ינסו להגן על ההגנה שלו בשנתיים האחרונות.
          אבל –
          כאשר שחקן על הפרקט, אחרי עונה (כמעט) מלאה, אפשר די בקלות לדעת (מעבר למבחן העין) את מידת ההשפעה שלו על הקבוצה.
          נתון ה-ON/OFF
          זה מה שהנתון מלמד –
          כאשר לברון על הפרקט, עבור כל 100 פוזשנים, הלייקרס מנצחים ב-1.9 נק'.
          כאשר הוא על הספסל, הלייקרס מפסידים ב-7 נקודות.
          קוזמה, אינגראם, בול, רונדו. עבורם נתון ה-ON/OFF שהלייקרס מפסידים (כל אחד בהפרש שונה) כאשר הם על הפרקט, וממש מפסידים כאשר הם על הספסל.
          .
          אז השורה התחתונה היא שלברון עדיין מועיל לקבוצתו, ולטיעון שהוא "מנפח סטטיסטיקה" על חשבון הקבוצה, אין אחיזה במציאות.
          .
          לטעמי, כל זה לא פוטר אותו מהחלק שלו על האחריות של מצב הקבוצה.
          מי שחדשות לבקרים טוען שהוא "המנהיג", לא יכול לחמוק מהאחריות לנתונים השליליים ש-"פקודיו" מציגים.
          מי שמתנהל בדרך של "מנהל", לא יכול לחמוק מהאחריות לשינוי לרעה שעבר על הקבוצה אחרי הפגנת אותו "ניהול".

      1. לא הדבקתי כוכביות – הראיתי לך כמה קל להדביק כאלה, כפי שאמרת – זה הכל עניין של פרספקטיבה.
        כל מה שאמרתי (בפעם ה-1000) זה שהמעבר של לברון למערב חשף – כך לדעתי – את מה שחשבתי תמיד (ורבים חשבו כמוני): לברון היה מלך המזרח, שם הוא הצליח להעפיל לגמר פעם אחרי פעם, ולהציב את עצמו בעמדת זינוק לאליפות; שם הוא הצליח לשמור על הגוף שלו בכדורסל כבד ואיטי וכמעט שלא להיפצע; שם הוא הצליח לנצח ללא הגנה חמש שנים ויותר; שם פחדו ורעדו מפניו וקרסו בפניו פעם אחר פעם (טורונטו, בוסטון); שם חברו אליו הכוכבים הכי גדולים בקונפרנס (ווייד, קיירי) והשלימו איתו צמד בלתי מנוצח.
        שם – במזרח – שם!
        במערב הוא רק עוד שחקן מעולה, כוכב אמנם, אבל פתאום נראה מזדקן, כבד, לא עומד בקצב, נפצע; פתאום הוא לא יכול ללכת על המגרש, לאסוף סטטיסטיקה אישית, לא לשמור, להתנהג לא יפה לחברים – ולנצח. במערב זה לא עובד.
        עד כמה הוא היה גרוע השנה? שאלה, ברשותך:
        דוראנט, הארדן או סטף במקומו – לא היו מגיעים לפלייאוף עם אינגראם, בול, קוזמה ורונדו?
        מה לגבי ג'ורג', ווסטברוק, אפילו לילארד?
        8 גמרים רצופים – מקום 11
        אתה לא חש בצרימה?

        1. אני לא מסכים לטענה שלברון "בריא" יותר בגלל שהוא שיחק במזרח.
          יש 50 משחקים בעונה מול הקונפרנס המזרחי, ו-32 מול המערבי. אני לא חושב שההבדלים ברמת הפיזיות הם כאלו שאפשר להצדיק אתם את הטיעון.
          יותר מכך, במשך תקופה לא קצרה, הקבוצות הפיזיות ביותר בליגה שיחקו דווקא בקונפרנס המזרחי –
          הפיסטונס של 04' – 08', הסלטיקס של 08' – 12', הפייסרס של 12' – 14', הבולס של 11' – 15'.
          כל הקבוצות הנ"ל היו בצמרת קבוצות ההגנה החזקות בליגה.
          .
          לגבי ההגנה –
          תבדוק את הנתונים. ההגנה של לברון בנסיגה מאז פציעת הגב של 2015.
          זה אומר שאנחנו מדברים על 3 עונות בהן ההגנה שלו לוקה בחסר,
          העונות ה-13 – 14 – 15 שלו בקריירה.
          לפני כן?
          הוא היה חבר קבוע בחמישיות ההגנה של הליגה.
          קצת פרספקטיבה –
          תבדוק את נתוני ההגנה של שאר השחקנים בתולדות הליגה. כמה מהם נשארו מגני עילית בעונות ה-13 והלאה?
          .
          אם שרשרת הפציעות שהלייקרס עברו העונה?
          אני חושב שמהרשימה שלך, רק הארדן היה מצליח להוביל את הלייקרס לפלייאוף .
          וזה בגלל שהוא –
          א. שחקן עמיד וקשוח ברמה יוצאת דופן,
          ב. שחקן אהוד בצורה בלתי רגילה על ידי חבריו לקבוצה.

        2. הצעירים התפרקו אחרי שהחליטו לזרוק אותם לכל עבר, לברון הרס את חדר ההלבשה מבפנים, הוא במשך 6 שנים היה הכוכב הטוב ביותר בכל סדרת גמר נגד מערביות, אבל אתה הייטר, ראית את הסטטיסטיקה של דוראנט העונה בלי קרי לצדו ועם סגל טוב משמעותית מהלייקרס ? ראס לעולם לא עבר סיבוב ראשון ללא דוראנט מדוע זה? היום יש 4 שחקנים שאני לוקח לפני לברון ודוראנט עדיין לא אחד מהם בטח שלא גורג, הארדן יאניס אמביד וסטף.
          .
          אני לא מדבר על העובדה שמגיק עשה עבודה נוראית בבניית קבוצה סביבו ועם הטרייד שלא התקיים על דיוויס שפירק את הקבוצה לרסיסים. לברון פורח רק בשיטת קלעים סביבו (בדומה ליאניס, והארדן) הוא לא קובי שיכל להתאים את עצמו לשיטה, הלייקרס השנה אפס ריווח.
          .
          אני לא בטוח שקרי בלי כל הכוכבים שלצידו יכול לסחוב קבוצה לפלייאוף, היחידים הם הארדן ויאניס לדעתי. דוראנט שים אותו בקבוצה ללא מנהל משחק והוא יקלע את ה30 נקודות אבל הקבוצה לא תגיע רחוק.

          1. אני מרגיש כמו תקליט שבור…
            במזרח: 8 גמרים רצופים
            במערב: מקום 11, מחוץ לפלייאוף 20 משחקים לסיום.
            אני הייטר, הכי פשוט, נפתרה הבעייה

          2. שוב לא ענית לי ראית את הסטטיסטיקה של דוראנט ללא קרי העונה? מאזן שלילי
            מה הארדן היה עושה להם אם הם לא היו מאחדים כוחות ( לדעתי היה נגמר בסוויפ).
            .
            קרי לא התרסק עם הקבוצה שהוכרזה לטובה בהיסטוריה תוך הצגת יכולת פושרת בגמר (שחקן אחר לחלוטין).

            מדוע ווסטברוק לא עבר אף פעם סיבוב ראשון ללא דוראנט?
            .
            מבחינת קריירה לברון באזור חיוג אחר משאר השחקנים בעולם הוא נאבק פנים מול פנים בקארים ובמלון ובגורלם אין שחקן בגילו עם הקילומטראג שלו שהציג מספרים כאלה שהציג יכולת כזאת על פני 16 עונות, אבל שוב לא תתחמק מהשאלות.

          3. קרי דוראנט וראסל משחקים במערב, זה עונה לשאלותיך (באמת). תשובתי הכוללת לכל טיעוני הקריירה של לברון תהיה תמיד : המזרח.

        3. הטענות שלך לגיטימיות לחלוטין, לברון שחקן ענק ויוצא דופן, ללא ספק, כרגע, למרות העונה, עדיין הגדול בדורו. לגבי המורשת – בוא נסכים שלא להסכים.
          אישית, הייתי שמח לראות את דוראנט חובר אליו לעונה חלומית. לצערי, כנראה לא יקרה.

          1. דוראנט קאפקייק כמו לברון רצה אליפות בטוחה, הוא יודע שהוא לא מסוגל להוביל קבוצה בעצמו (יאניס הארדן) ולכן רצה לקנות טבעת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט