סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

ברוקלין נטס (33 – 33) 127 – דאלאס מבריקס (27 – 36) 88
אז מה היה לנו?
משחק במעמד צד אחד (הנטס עלו ליתרון דו ספרתי במהלך הרבע הראשון, ולא הרפו עד לבאזר),
את דאלאס "עושים דאלאס" במשחק חוץ (ההפסד ה-27 העונה בחוץ),
ואת לוקה עושה לוקה, הפעם עם שלשה מחצי מגרש (אפילו קצת יותר), על הבאזר של המחצית.
קארול, שעלה מהספסל (22 נק', 5 שלשות) היה הקלע הבולט בשורות הנטס,
כאשר אף שחקן נטס לא משחק הלילה יותר מ-28 דקות,
אבל 6 משחקניה סיימו את המשחק בדאבל פיגרס.
פאוול (20 נק', 5 שלשות, 6 רב', 6 אס'), היה הקלע הבולט של דאלאס במשחק.

 

מיאמי היט (29 – 34) 114 – אטלנטה הוקס (22 – 43) 113
ידענו שזה יהיה משוגע, רצינו שזה יהיה משוגע, ומשוגע זה היה.
ברבע הראשון, ההיט קלעו נקודה אחת יותר מההוקס.
ברבע השני ההוקס קלעו נקודה אחת יותר מההיט.
והרבע השלישי?
הוא הסתיים בשוויון.
עד כדי כך זה היה צמוד הלילה.
רמה גבוהה של כדורסל לא ראינו,
כאשר ההוקס בלילה בו הכדורים לא נכנסו (סיימו את המשחק עם 41% מהשדה),
נשארים צמודים בזכות יתרון בולט ברב' ההתקפה ובקרב על איבודי הכדור
(91 נסיונות קליעה להוקס במשחק. 79 להיט, כאשר להוקס ניסיון קליעה אחד יותר מלהיט מקו העונשין).
בסופו של יום, זה היה הניסיון של ווייד, עם עוד משחק מצוין הלילה, שהכריע את המשחק.
ווייד סיים את המשחק כקלע המוביל עם 23 נק' (62% אפקטיבי), 5 אסיסטים, וגם 2 גגות,
2 גגות שהעלו אותו למקום הראשון בטבלת הגגות בקריירה לגארדים.
שחקן ענק, קריירה ענקית.
על הדרך, הוא גם קלע את מה שהתברר כסל הניצחון, כאשר העלה את ההיט ליתרון 114 – 111, 46 שניות לסיומו של המשחק.
לצדו של ווייד בלטו הלילה ריצ'רדסון (19 נק', 5 רב', 5 אס'), ו-ווינסלו (18 נק', 8 מ-12 מהשדה).
בלילה שכולו מדיף ריח של דה ז'ה וו,
זה היה ווינס קארטר הבלתי נגמר שהוביל את קלעי ההוקס עם 21 נק', 7 מ-11 מהשלוש.

 

סן אנטוניו ספרס (36 – 29) 104 – דנבר נאגטס (42 – 21) 103
מאותם מקרים בהם הקשר בין התוצאה הסופית, לבין מה שהתנהל על הפרקט במשך 48 הדקות, הוא מקרי לחלוטין.
הספרס, הם הובילו ב-19 הפרש בסיומו של הרבע הראשון,
והם בלמו ניסיון קמבאק של הנאגטס שכבר הורידו את ההפרש ל-3 במהלך הרבע השלישי, כאשר הם עולים שוב ליתרון מבטיח בן 18 נק' במהלכו של הרבע האחרון.
דנבר? הם לא הובילו במשחק אפילו פעם אחת.
אבל היה להם את הסיכוי. מספר פעמים.
48 שניות לסיום, שלשה של מורי הורידה את ההפרש לנקודה אחת בלבד, לראשונה מאז תחילת הרבע הראשון.
החטאה של דרוזן נתנה לדנבר את ההזדמנות הראשונה לעלות ליתרון ראשון במשחק. אבל מורי החטיא ניסיון לשלשה, 16 שניות לסיום.
הספרס לא הצליחו להשתלט על הריבאונד, והנאגטס זכו להזדמנות נוספת לעלות ליתרון –
שוב החטאה של מורי.
שוב הספרס לא מצליחים להשתלט על הרב', שוב לנאגטס הזדמנות לעלות ליתרון.
4.3 שניות לסיום, יוקיץ' מאבד כדור אחרי חטיפה של רודי גיי.
גמור?
ממש לא.
גיי מחטיא פעמיים מהעונשין, ובארטון לוקח את הרב', 3.3 שניות לסיומו של המשחק.
הזדמנות מספר 4 לנאגטס לעלות ליתרון ראשון במשחק.
הפעם זה גארי האריס "שזוכה" בכבוד להחטיא, והספרס מנצחים את המשחק.
דרוזן (24 נק', 6 רב', 7 אס'), ואלדרידג' (22 נק', 9 רב'), היו מצטייני הספרס במשחק.
מורי (25 נק', 8 אס'), ויוקיץ' (22 נק', 10 רב', 6 אס'), היו הקלעים הבולטים של הנאגטס במשחק.

 

פיניקס סאנס (14 – 51) 114 – מילווקי באקס (48 – 16) 105
ההפתעה של הלילה.
7 דקות לסיום, 2 זריקות עונשין מוצלחות של לופז, קבעו 93 – 83 לבאקס, ונראה היה שעולם סובב על מסלולו כתמול שלשום.
את אותם 7 הדקות האחרונות של המשחק, הסאנס סיימו עם ריצה של 31 – 12,
ריצה ששלחה אותי לחלון ביתי, לבדוק האם השמש זורחת כרגיל או שסוף העולם הגיע.
זו הייתה אחת מהפעמים היחידות העונה שאפשר היה לראות עד כמה השילוב בין בוקר לאייטון יכול להיות אפקטיבי.
אייטון הוא לא שחקן הגנה גדול, טוב, או אפילו סביר. אבל יש לו נתונים פיזיים מרשימים, והוא יודע לסגור את הצבע.
הלילה, מול יאניס (שבבירור סוחב פציעה), זה הספיק.
מילווקי לא הצליחו לנצח (כפי שהם עושים בדרך כלל) את הקרב על רב' ההתקפה,
ויאניס הצליח להגיע הרבה פחות פעמים לאזור הנוחות שלו.
מהצד השני, בוקר נתן רבע אחרון שהראה למה הוא הולך להרוויח כל כך הרבה בשנים הקרובות –
הפיק אנד רול שלו, שבר את ההגנה של הבאקס.
פעם אחר פעם, זה הסתיים ב-
או נקודות של בוקר, או סל של אייטון, או שלשה פנויה של אחד משחקני הכנף של הסאנס.
כאשר הסאנס משחקים התקפה שכזו, ויש להם הגנה סבירה?
הם מבליחים לרגע מתוך הפח או הפחת, ונראים כמו קבוצת כדורסל.
אוברה (27 נק', 13 רב', והמון אנרגיות), בוקר (22 נק', 7 אס'), ואייטון (19 נק', 12 רב', 3 גגות), היו מצטייני הסאנס במשחק.
יאניס (21 נק', 13 רב', 6 אס') היה הקלע הבולט של הבאקס במשחק.

 

יוטה ג'אז (36 – 27) 112 – ניו אורלינס פליקנס (30 – 36) 115
ההפתעה של הלילה 2#
הסיפור של המשחק הוא הרבע האחרון, רנדל, ומיצ'ל.
במשך 3 הרבעים הראשונים, יוטה הובילו, די בבטחה.
ברבע האחרון (33 – 24 לפליקנס ברבע) זה היה רנדל עם 14 נק' (6 מ-9 מהשדה) שכתש את גבוהי הג'אז, והוביל את המפנה במשחק.
מהצד השני, מיצ'ל, שלוהט לאחרונה, היה קר הלילה, כאשר הוא מסיים משחק בינוני עם 19 נק' באחוזים רעים (33% מהשדה, 1 מ-9 מהשלוש).
לצדו של רנדל שסיים את המשחק עם 30 נק', 8 רב', ו-5 אס', בלט הולידיי עם 30 נק' משלו.
קורבר וקראודר שעלו מהספסל, סיימו את המשחק כקלעים המובילים של הג'אז, עם 20 נק' כל אחד.

 

סקרמנטו קינגס (32 – 31) 115 – ניו יורק ניקס (13 – 51) 108
כצפוי, הקינגס הצליחו לשמור על הביתיות, ולהשיג ניצחון ששומר אותם בתמונת המאבק על מקום בפלייאוף.
זה אולי היה צמוד ממה שניתן היה להאמין, אבל הקינגס נתלו את ההובלה באמצע הרבע הראשון, ולא איבדו אותה עד לבאזר.
הילד (28 נק', 6 רב', 7 אס'), ובארנס (22 נק', 10 רב'), היו מצטייני הקינגס הלילה.
טריאר (אחד מהפתעות העונה), סיים עוד משחק טוב מצדו כקלע המוביל של הניקס עם 29 נק' שלצדם גם 8 רב'.

 

לוס אנג'לס לייקרס (30 – 34) 105 – לוס אנג'לס קליפרס (37 – 29) 113
סיפור המשחק הוא ההבדל בין קבוצה, לבין אוסף שחקנים.
רונדו (מצויין הלילה, עם טריפל דאבל של 24 נק' ב-66% אפקטיבי, 10 רב', ו-12 אס'), ולברון (27 נק', 8 רב', 6 אס'), לא הספיקו הלילה ללייקרס. לא כאשר חוץ מהם רק הארט מופיע למשחק (17 נק' באחוזים טובים),
לא כאשר הקבוצה שממול, היא, ובכן, קבוצה.
6 משחקני הקליפרס סיימו את המשחק בדאבל פיגרס –
4 משחקני החמישייה, והמניות הבטוחות מהספסל, לו וויליאמס והראל.
כאשר פוגשים קבוצה שכזו, עם יכולת קליעה יציבה מהחמישייה (גאלינרי עם 23 נק', 3 שלשות), וספסל שמסוגל לא רק לשמור על הקצב, אלא גם להעלות הילוך (וויליאמס עם 21 נק', 5 אס', והראל עם 14 נק', 11 רב', ו-5 אס'),
אז להיות אסופת שחקנים, טובים ככל שיהיו, זה פשוט לא מספיק.

לפוסט הזה יש 67 תגובות

  4. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    5 מרץ 2019 09:12:01

    תודה רבה גיא.
    .
    אחלה לילה!
    .
    הרבע הרביעי זה על פופ – כמעט נתן למשחק לברוח. החברה כבר היו גמורים (החמצות, לא לוקחים ריבאונדים), והוא סרב לקחת פסק זמן, אבל העיקר שניצחנו. יוטה הפסידה, הקינגס והקליפרס ניצחו, אז סך הכל בסדר. אה, כן, שכחתי – דרק וייט כוכב עליון.
    .
    בנוגע ללייקרס – מה שגיא כתב. המנהל הטוב בליגה ניצח את המנהל, אולי לא הרע בליגה, אבל הכושל של העונה לכל הפחות, לברון ג'ונסון.

  5. שגיא נאור

    5 מרץ 2019 09:12:33

    אני מת על השלב הזה של העונה כשהקבוצות שצריכות את הניצחון מפסידות לאל שאמורות להפסיד – אז פיניקס מנצחת את הבאקס, ניו אורלינס ביוטה, אתמול היו אלה קליבלנד שניצחה את אורלנדו והוויזארדס שגדעו את תקוות הטימברוולבס לעשות פלייאוף. ולמה אני כל כך אוהב את השלב הזה? כי הוא מנפץ את תיאוריית הטנקינג המופרכת. או לפחות את הטענה שהשחקנים עולים כדי להפסיד. עם העובדה שהפרנצ'ייז מחליש את עצמו בהווה במודע אין וויכוח אבל עם זה שהשחקנים עולים תמיד בשביל לנצח גם על זה לא צריך להיות וויכוח. מספיק לראות את השמחה של שחקני הסאנס אחרי הניצחון חסר המשמעות מבחינתם.

    2. הציפור הנדירה

      5 מרץ 2019 10:02:58

      יש טנקינג של ההנהלה אך לא של השחקנים וגם לא של המאמן (אא"כ מגובר במקרה שהמאמן באיום פיטורים אם לא יתנהל לפי ההנהלה).

    3. סכין בגב האומה

      5 מרץ 2019 10:40:01

      הטענה שלך מזכירה מישהו עם שעון מקולקל שצועק פעמיים ביום שהוא עובד…

      השנה יש באמת חריגה מהקונספט, אבל בתור מישהו שמהמר על משחקים והיה מרוויח על רצפים של 4-6 משחקים, תן לי להגיד לך שמה שאתה מתאר לא קורה כמעט אף פעם.

      הסיבה לדעתי היא שהנמושות מפוצצות מכשרון לאור הטנקינג ארוך הטווח שלהם, וזה מספיק כדי להפוך אותם לבלתי צפויות.

  6. נתן ל

    5 מרץ 2019 09:13:53

    תודה על הסיקור המהיר ומצוין.

    מה הפציעה של יאניס בדיוק? אולי שווה לבאקס לתת לו לנוח איזה 4-5 משחקים. לפעמים להסתמך על הMVP הפצוע שלך זה יותר גרוע מאשר לשחק בלעדיו.

    הלייקרס קברו סופית וגם שפכו מערבל בטון על סיכויי הפלייאוף שלהם, קליפרס ונ"א מסרבות להתאים את עצמם למצבם האמיתי (גם פיניקס אבל במקרה שלהם זה לא ישנה).

    בכלל יש תחושה שהרבה מנמושות הליגה החליטו להציג עצמן לראווה לשלל הסופרסטארים שהולכים להיות חופשיים בקיץ ולאסוף כמה ניצחונות. תדמיינו (אני יודע שצריך ממש להתאמץ) לצורך העניין את פיניקס מחתימה את KD, זאת תהפך בבת אחת לקבוצה רצינית מאוד שלא תתקשה להחתים רכז טוב+ בחירת דראפט גבוהה כדי לסגור חמישיה מצוינת.

    טוב נשאיר את אוהדי פיניקס ושאר המטנקקות (למרות שקצת פחות כפי שאנו רואים) להמשיך לפנטז, יום טוב לכולם

  7. ולדי קוגן

    5 מרץ 2019 09:15:28

    לדעתי אפשר להפסיק להתייחס להראל ולו כשחקני ספסל, הם שחקני חמישיה שפשוט עולים מהספסל במקרה. אחלה קליפרס, ועוד יקבלו את קוואי בקיץ בכלל יהיו קבוצה מעולה.

    2. דובי

      5 מרץ 2019 16:50:07

      לו וויליאמס שחקן שישי מושלם, שלא נופל ברמה משחקן חמישייה ושומר על הקצב כשהמחליפים עולים. לא פחות משמעותי משחקן שעולה בחמישייה.

  12. ohad

    5 מרץ 2019 09:50:19

    מאחת הקבוצות השנואות עלי בגגלל פול גריפין וגורדן, היא הפכה לאחת האהובות עלי בזכות הלוגו גרי ווסט . הוא מבין שעדיף לו לאבד תבחירת דראפט ולהראות לשחקנים החופשיים שהם קבוצה רצינית שמתנהלים טוב וכדי להגיע אליהם, צעד אחד אחורה (כמה שאפשר להגיד על כניסה לפלייאוף ולהפסיד בחירת דראפט) 2 צעדים קדימה

  14. הייטרס גונה הייט

    5 מרץ 2019 10:34:46

    נוח לעשות מלברון שעיר לעזאזל. קבוצה בלי לונזו, היום בלי אינגרם, קוזמה צל של עצמו (וחצי פצוע במהלך המשחק) – זו קבוצה שאין לה מה לחפש בשום פלייאוף. היתה גבולית לפני תחילת העונה, לא יכולה לעשות כלום עכשיו. פשוט לא מספיק. גם עם לברון, שנותן בדיוק מה שנתן בכל השנים שעברו.
    האשמים העיקריים הם מג'יק ופלינקה, שבנו קבוצה רעה, והמשיכו במהלכים גרועים שהרחיקו ממנה את AD, ובעקבות הרמת ידיים של הצעירים. ברור שלברון חלק מהעסק אבל מי עוד היה מגיע ללייקרס בתור סופר-סטאר? אחרי ההריסות של קובי, אף אחד לא עמד בתור. כלום. להגיד עכשיו, "דוראנט או קוואי היו מגיעים", זה כמובן בולשיט. לא עמד על הפרק מעולם לרגע. רק במוחו של הייטר – שלא צריך ממילא שום תירוץ כדי לשנוא.
    לברון הגיע, בוודאי יש לו אחריות לפיאסקו עם AD, אבל תכלס, זה היה חסר סיכוי מתחילת העונה.
    הכנס כאן תגובות הייטריזם: ___________

    1. סכין בגב האומה

      5 מרץ 2019 13:16:58

      העונה הזו מכתימה את המורשת של לברון ג'יימס, וזו אשמתו הישירה. הייטרס גונה הייט אבל אפילו מעריץ עיוור כמוך בטח שם לב שהוא משחק רק בצד אחד של המגרש. כלומר, לא רק שהוא בחש בטרייד לגבי כל הסגל שלו, הוא גם דורש מהם לשמור גם בשבילו.

      ווסטברוק לקח קבוצה פחות טובה ממה שיש לאל איי לפלייאוף. הארדן יכול לזרוק 1 מ 19 לשלוש וכל הקבוצה שלו מאחוריו. שים כל אחד מהם בלייקרס של השנה והם בפלייאוף

      1. הייטרס גונה הייט

        5 מרץ 2019 13:23:56

        לברון נותן השנה בדיוק מה שנתן בשנים קודמות. גם בשנים קודמות, הטענות (חלקן מוצדקות) כלפי ההגנה שלו, היו אותו דבר, כולל עונת האליפות בקאבס. זה מה שהוא נותן, כמו שעון שוייצרי. תבדוק נתונים – האיש הוא מכונה.
        בעניין החיברתי והמנהיגות, אין צל של ספק שהלייקרס אין דיפ שיט, ובוודאי יש לו אחריות. אבל – כמו שאני אומר – לא הוא האחראי העיקרי לבזיון.
        ואשר ל"ראסל/ הארדן היו עושים יותר טוב" – לא קונה את זה. בסופו של דבר יש גבול למה ששחקן אחד יכול להביא. זה תלוי בצוות. אתה עולה בלי אינגרם, בלי לונזו, בלי – לא יודע בכלל מי יש שם! – לאן תגיע?
        לברון הוא השחקן שהוביל קבוצות הכי רחוק שאפשר. לא ראסל לא הארדן, לטעמי, היו מביאים את פחי קליבלנד לגמר, שנה אחרי שנה. לא רואה את זה קורה. לא אצל אף אחד אחר בעידן לברון. אבל זו סוגיה שקשה להוכיח.
        נ.ב. אני רחוק מלהיות מעריץ. אני אנטי האנטי, ויש הבדל גדול. עדרים גדולים אוטומטיים מעוררים בוז, ומישהו צריך להגיד את זה. שינסו להיות מקוריים. להשתחרר קצת.

          2. דה שוט

            5 מרץ 2019 15:13:07

            גם אני לא בעד ההייטריזם אבל לברון השנה הגדיש את השאה מבחינת היחס לחברים בקבוצה, וכל זאת לצד הגנה מחפירה, פציעה ועלייה במשקל. אני מניח שהרוח באתר מבטאת הלך רוח קיים כלפיו גם במימדים גדולים יותר. אי אפשר להתעלם מהאנטגוניזם שהוא מייצר, עדיף להתמודד איתו.

  17. דקסטר

    5 מרץ 2019 12:03:13

    לברון אולי הסופרסטאר היחידי שבסופו של דבר כן הגיע. אבל שחקן כזה נמדד גם במנהיגות שלו ובמה שהוא עושה מסביב והוא פשוט תפקד בצורה קטסטרופלית בקטע הזה. אין שום מילה אחרת.
    הבחישות שלו עוד יעלו ללייקרס בהצמדת סופרסטארים נוספים לקבוצה. מי ירצה להתקרב לשם? המוניטין של הלייקרס הולך ויורד מדי שנה והם מתקרבים בצעדי ענק למימדים ניקסיים.
    התיקון חייב להיות מיידי. או שבונים קבוצה לאליפות בקיץ או שמטרידים את לברון. אין באמצע. אין לרקוד על 2 חתונות ואין לעשות טריידים על מוסקאלות למיניהם

      1. אסף

        5 מרץ 2019 16:22:37

        לא יצליחו ויש סיכוי שיראו את הכוכבים נוחתים היריבה העירונית שמראה התנהלות בריאה ועתיד מעניין עם הכסף של באלמר וההחלטות של הלוגו במשרדים.

    2. דה שוט

      5 מרץ 2019 15:08:53

      הבעייה העיקרית זה הליכלוך על החברים. בעבר עשה זאת בעקיפין – פאסיב אגרסיב – השנה בריש גלי, לא מתאים.

      1. דקסטר

        5 מרץ 2019 17:51:42

        לאסף
        מאוחר מדי
        אני לא רואה פה שום קו אומץ או יכולת להחליט.
        לעשות טרייד על בחירה 47 זה גם אתה ואני יכולים. אלו החלטות שוליות.
        מג'יק יצטרך לתת ליועצים שלו לקבל את ההחלטות הוא שם בשביל למשוך כוכבים בשוק החופשי

  18. משה פ.

    5 מרץ 2019 12:27:18

    דווקא אני רואה בלייקרס שיתוף פעולה מלא של כולם – לברון משחק כדי לזרוק את הצעירים, הצעירים משחקים כדי לזרוק את לברון, שניהם ממשחקים כדי לזרוק את לוק וולטון, וכל זה בגיבוי מלא של מג'יק ופלינקה.
    כך שהסולידריות מושלמת וכולם מכוונים למטרה אחת – להביא את זאיון וויליאמסון בקיץ.

  19. דה שוט

    5 מרץ 2019 12:31:06

    תודה גיא, אחלה סיקור (ופריוויו).
    במזרח יש לנו בראש את הפריק, אחריו יש את השחקן והקבוצה שלו, אחריהם יש תחרות על מיקום בין בייבי שיקוץ הידוע גם כצריף של תמרי לבין שיקוץ משנה והחבר׳ה מהשעועית, את הקבוצה של אופיס דיפו לא ממש סופרים מאז שנפצע, גם את קבוצתו של הפורש מחבורת הבננה, ובתחתית משתרכת קבוצתו של קחו את זה כדאטא שאיבדה ממש לא מזמן את החד-קרן.
    במערב המצב מעניין יותר: בראש עומדים בעוז הקאפקייק, טוסטר ודונקי, עם המאמן האנטי-ציוני שלהם, צמודים אליהם הג׳וקר ואנשי המייל שמנגבים את כל מי שבא אליהם הבייתה (אבל קצת פחות בכבישים). על המקום השלישי מתחרות שלוש – הצ׳יטה, היינה, איטונג, הודור ופליי אוף ג׳ורג׳, נגד השיקוץ המערבי, לורד אוף דה דאנס, נאסראללה והשלישי בתור על הבננה, נגד לילי כריות. אחריהם ינסו להפתיע המגרסה עם דה פרוזן והווייט ווקרס AKA המנסרים מטקסס, הוונילים מטקסס או מאגם המלח, והחבר׳ה המרעננים של הלוגו. למטה, הרבה מתחת למצופה, ממוקם קן הקוקיה, אני חולם על ג׳יני, קבוצתו החדשה של השיקוץ הגדול, הפלול, התאגיד – או אם תרצו – להקת ג׳ואיש מאני והמוטרדים. הם חיכו לגבה – אך הוא לא בא. עכשיו הם תלויים בחסדיהם של יחידת הנוקמים.
    אז מה התחזית? נראה לי שדי צפוי : כדברי המשורר, הכעך שברח, פו פו פו אנד פו, ונותר רק להיפרד לעת עתה בברכת בדוראנט ננוחם.

      1. דה שוט

        5 מרץ 2019 14:31:44

        תאכלס חצי מהשמות פה זה שלך (השאר של האשך ושות׳), מגיע לכם זכויות יוצרים 😃 (האשך כבר לקח את השיקוצים שלושה צעדים קדימה)

  21. שחר

    5 מרץ 2019 15:42:17

    בלייקרס יש בעיית ניהול. ינסו לתקן בקיץ או בעונה הקרובה. לברון נותן כמו שנתן בשנתיים שלוש האחרונות. לגבי הטרייד, אנחנו רק מנחשים שהוא ניהל אותו, זה נראה לי יותר מג'יק ושות'.
    בכל מקרה לפני הפציעה הם היו 3-5 במערב, הפציעה הפילה אותם. זה חלק מהחיים

    1. דקסטר

      5 מרץ 2019 17:54:55

      שחר
      לפני הפציעה ממפיס היו מקום ראשון ואוקלהומה ויוסטון חרקו ויוטה לא בתמונה.
      זאת לא התמונה האמיתית. ככל שהזמן עבר הלייקרס נחלשו והשאר התחזקו.
      וממילא היו מקום 4-5 עם הבדל של שני משחקים בערך למקום 9…
      תחילת עונה היא תמיד מבולגנת

      1. שחר

        5 מרץ 2019 20:53:02

        בסדר גמור, אבל עדיין הם היו מקום 4-5 (או אולי 3 בשיא) והתמודדו טוב עם קבוצות איכותיות. אחרי הפציעה הם לא נותנים פייט לרוב הקבוצות. זה עצר אותם. כמובן שיש גם את עניין הטרייד שלא היה (נראה לי בניהולו של מג'יק ופחות לברון) וגם הפציעה של בול. אוסף של בעיות שהוריד אותם. יתקנו בעונה הבאה אני מאמין

        1. דקסטר

          5 מרץ 2019 22:51:05

          שוב..
          תחילת עונה אין לה שום משמעות. כל הליגה היתה במאבקי מיקום ואפילו הווריוס לא היו בטופ 3.
          הפציעות היו מגיעות בכל מקרה לכן גם אם לברון היה משחק הלייקרס היו 7-8

          2. הממזר של סטוקטון

            6 מרץ 2019 02:29:03

            היה להם את הלוז השני או השלישי הכי קל בליגה עד הפציעה בכריסמס.
            ליוטה היה את הלוז אולי הכי קשה עד אז.
            .
            שום סיכוי שהיו עושים טופ 7.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט