סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

ברוקלין נטס (22 – 23) 109 – בוסטון סלטיקס (25 – 18) 102
ללא קיירי וסמארט הלילה, כל שיכלו הסלטיקס לעשות זה לצמצם את ההפרש ל-7 בסיום, אחרי שכבר היו בפיגור של 27 נק' במהלך הרבע האחרון למשחק.
המחצית הראשונה לא רמזה על הדומיננטיות של הנטס הלילה –
הנטס קלעו במחצית הראשונה 47 נק', כאשר הם מתחילים את הרבע השלישי ביתרון נקודה אחץ בלבד.
רבע שלישי בו הנטס קלעו 44 נק' (18 מתוכם של דאנג'לו ראסל) מול 21 בלבד של הסלטיקס, הפך את הרבע האחרון ל-"מקצה שיפורים" עבור הסלטיקס.
ראסל היה נהדר הלילה עם 34 נק', 7 שלשות, 5 רב', ו-7 אסיסטים.
לצדו בלטו אלן (19 נק', 12 רב', 4 גגות), וקורצ'וס (19 נק', 7 מ-11 מהשדה).
טייטום (34 נק', 12 מ-19 מהשדה) היה הקלע המצטיין בשורות הסלטיקס במשחק.

 

יוסטון רוקטס (25 – 18) 112 – ממפיס גריזליס (19 – 24) 94
הרוקטס, בחלק הלא נעים של באק-טו-באק, ללא פול, גורדון, ועכשיו גם קפלה (שצפוי להיעדר 4 שבועות), אחרי משחק בו הארדן קלע רק שלשה אחת מ-17 ניסיונות בלילה הקודם,
הגיעו למשחק פגיעים מתמיד.
אחרי רבע אחד, כאשר התוצאה הראתה 29 – 24 לטובת ממפיס, התחושה הייתה שזה לא של יוסטון. יותר מדי סיבות מוצדקות היו להם להרים ידיים, ולתת למשחק לחמוק.
למזלם של אוהדי הרוקטס, כוכבם הוא מסוג הקלעים שהזיכרון שלהם מרחיק רק עד הזריקה האחרונה שדווקא נכנסה (תכונה סופר חשובה עבור סקוררים. בתנאי שהם מהזן שאכן מסוגל לקלוע).
הארדן הפעיל את המבערים כמו שרק הוא יודע לעשות, ואת המחצית הראשונה הוא סיים עם 36 נק', כאשר הרוקטס קולעים 30 נק' ברבע השני מול 19 נק' בלבד לממפיס.
הרוקטס לא הורידו את הרגל מהגז במהלך הרבע השלישי (33 נק' ברבע), ואת הרבע האחרון הם פתחו עם יתרון מבטיח בן 17 נק', יתרון עליו שמרו עד לבאזר.
להארדן, שסיים את המשחק עם 57 נק' (60% אפקטיבי), ו-9 רב', זה היה המשחק ה-17 ברציפות עם 30+ נק'. הרצף הארוך ביותר מאז סוף שנות ה-60'.
באותם 17 משחקים (כמעט רבע עונה), להארדן ממוצע של 41.3 נק' למשחק, 54% אפקטיבי, לצד מאזן 13 – 4. לטעמי, הוא המוביל הברור במירוץ ל-MVP, ובפער גדול.
לצדו של הארדן בלטו האוס (15 נק'), וגרין (14 נק').

 

סן אנטוניו ספרס (25 – 20) 93 – שארלוט הורנטס (20 – 23) 108
ההפתעה של הלילה.
אני לא יודע אם זה הניחוס שלי ("קל", רשמתי לפני המשחק…) או שאולי זו קללת האשך.
אבל זה היה הפסד שהזכיר את הספרס של תחילת העונה –
התקפה לא זורמת, והגנה לא החלטית (בדגש על הרבע האחרון בו ההורנטס קלעו 33 נק').
ההורנטס הובילו במשך כמעט כל המשחק –
יתרון 4 אחרי הרבע הראשון, יתרון שצמח ל-6 במחצית, כאשר את הרבע האחרון הם פתחו ביתרון ששוב ירד ל-4 בלבד,
אבל הייתה את התחושה בכל רגע אלו יהיו הספרס שילחצו על דוושת הגז, ויברחו לקבוצה משארלוט.
ברבע האחרון, זה בדיוק ההפך שהתרחש.
קמבה והצרעות לקחו פיקוד על המאני טיים, העלו תוך כמה דקות את ההפרש לפער דו ספרתי, ושמרו עליו בקלילות עד לבאזר.
אלו לא רק הספרס שחזרו להציג את יכולת תחילת העונה שלהם,
זה גם קמבה ווקר שהזכיר את שבועות פתיחת העונה, אחרי שהוביל את ההורנטס הלילה עם 33 נק', 7 שלשות, 4 רב', ו-5 אס'.
לצדו בלט לאמב עם 19 נק', ו-רב'.
בשורות הספרס זה היה שוב אלדרידג' שסיים כקלע המוביל של הקבוצה (28 נק', 10 רב', 4 אס')

 

יוטה ג'אז (24 – 21) 100 – דטרויט פיסטונס (18 – 24) 94
קל זה לא היה.
אחרי שהיו בפיגור במשך (כמעט) כל המחצית הראשונה,
פיגור שהגיע לפער של 12 נק' במהלך הרבע השני,
אחרי שאיבדו את היתרון בתחילת הרבע האחרון, והפיסטונס כבר הובילו ב-5 הפרש, 9 דקות לסיום,
יוטה הצליחו להתעשת, ולנצח משחק סופר חשוב מבחינתם,
ניצחון שהעלה אותם למקום ה-8 במערב.
בהתחשב בעובדה שמבין כל קבוצות הליגה, רק לטורונטו נותר לו"ז קל יותר עד לסיומה של העונה,
יוטה נמצאים במצב טוב לקראת המאבק על מקום (ועל דירוג) בפלייאוף המערבי.
אלו היו מיצ'ל (28 נק'), גובר (18 נק', 25 רב'), וקורבר עם תרומה משמעותית מהספסל (19 נק', 5 שלשות), שהובילו את הג'אז במשחק.
גריפין (19 נק'), ודראמונד (15 נק', 13 רב'), היו קלעי הפסיטונס הבולטים במשחק.

 

סקרמנטו קינגס (23 – 21) 115 – פורטלנד טריילבלייזרס (26 – 19) 107
כצפוי, זה היה אחלה משחק.
פורטלנד פתחו היטב את המשחק, והרבע הראשון התנהל כאשר הם מובילים ביתרון קטן לכל אורכו.
ברבע השני, זו היה הספסל הנהדר של הקינגס שהפך את התוצאה, והעביר את היתרון לקבוצתם –
,יתרון שהגיע ל-10 במחצית, וצמח ל-16 במהלך הרבע השלישי.
אבל פורטלנד לא נשברו, ומאחורי עוד משחק מצויין של לילארד צמצמו את ההפרש בחצי, ואת הרבע האחרון פתחו כאשר יתרון הקינגס עומד על 8 נק' בלבד.
המרדף של פורטלנד אחרי הקינגס המשיך ברבע האחרון, כאשר ניסיונות של הקינגס לברוח (חזרו ל-12 הפרש, 6 דקות לסיום) נבלמים.
3 דקות לסיום, נורקיץ' קולע סל שמוריד את ההפרש ל-6, כאשר יש לו הזדמנות להקטין עוד קצת את הפער, אחרי עבירה שסחט.
נורקיץ' החטיא את זריקת העונשין,
ועד לסיום, פורטלנד קרוב יותר, לא הצליחו להגיע.
הילד (19 נק', 7 רב', 7 מ-10 מהשדה), פוקס (16 נק', 9 אס'), ובוגדנוביץ' (18 נק', 8 מ-10 מהשדה), היו קלעי סקרמנוט הבולטים במשחק.
חשוב לציין את התרומה הנהדרת מהספסל של גבוהי הקינגס הצעירים –
באגלי (13 נק', 11 רב'), וגיילס (12 נק', 6 מ-7 מהשדה), נתנו תרומה משמעותית הלילה, כאשר הם חלק בלתי נפרד מחוליית הספסל שלמעשה הייתה ההבדל במשחק.
לילארד (35 נק', 5 אס'), היה קלע פורטלנד הבולט במשחק.

 

לוס אנג'לס קליפרס (24 – 19) 117 – ניו אורלינס פליקנס (21 – 23) 121
כצפוי, משחק שקול התנהל הלילה בלוס אנג'לס.
אלו היו הקליפרס שפתחו חזק את המשחק, כאשר 36 נק' שלהם ברבע הראשון אפשרו להם יתרון בן 4 נק' בסיומו של הרבע הראשון.
מנגד, הפליקנס בהנהגת דייויס המצוין, שיחקו את ההתקפה הרגילה (והחזקה שלהם), ולהפסקה הם ירדו כאשר תוצאת המשחק היא 66 – 63 לטובתם.
פתיחת של 7 – 0 לרבע השלישי, העלתה את הפליקנס ליתרון דו ספרתי.
הרבע המשיך בשליטה של הפליקנס, כאשר 5 דקות לסיומו של הרבע, ההפרש צומח עד ל-20 נק'.
גמור?
ממש לא.
6 דקות בלבד לקח לקליפרס לנצל את חולשת ספסל הפליקנס,
והפרש 20 הנקודות צומצם לנקודה אחת בלבד, דקה לתוך הרבע הרביעי.
3 דקות אחר כך, והקליפרס עלוים ליתרון ראשון במחצית השנייה –
101 – 100
זה גם היה היתרון האחרון של הקליפרס במשחק.
דייויס המשיך ביכולתו המצויינת, והפליקנס שוב פותחים פער משמעותי (115 – 106, 4 דקות לסיום).
הקליפקס לא נכנעו, ובמאבק עיקש (תוך ניצול החטאות עונשין של הפליקנס) הצליחו להוריד את ההפרש ל-2 בלבד, 13 שניות לסיום,
ושוב ל-2 הפרש, 8 שניות לסיום (מי זה אם לא לו וויליאמס, שקלע את 3 סלי הקלאצ' שהורידו את ההפרש מ-6 ל-2 בדקה האחרונה).
בשניות הסיום, זה היה קור הרוח של דייויס מהעונשין (4 מ-4 מהעונשין בחצי הדקה האחרונה של המשחק) שהשאיר את הניצחון בידיים של הפליקנס, ובכך הם החזירו את עצמם למאבק על מקום בפלייאוף המערבי הסופר תחרותי.
דייויס סיים משחק אדיר עם 46 נק', 16 רב', 4 אס', ו-3 חטיפות.
לצדו בלט רנדל עם 27 נק', 5 רב', ו-5 אס'.
ספסל הפליקנס סיים את המשחק עם 15 נק' בלבד,
בעוד שספסל הקליפרס קלעו 55 נק', כאשר בולטים מעל כולם, הם מי שסיים את המשחק כקלע המוביל של הקבוצה (הראל שסיים משחק מצוין עם 26 נק', 10 רב', ו-4 אס'), ולו וויליאמס, מלך הקלאצ' של הקליפרס (18 נק', 5 רב', 5 אס')
לצדם בלטו הלילה בשורות הקליפרס גאלינרי (25 נק', 6 אס'), והאריס (21 נק', 5 מ-7 מהשלוש).

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  3. ד

    15 ינו 2019 08:24:10

    אוי, זה היה חודש מוצלח. 76 אלף עשה התיק.
    76,228 ליתר דיוק.
    בדולרים, כן.
    בדולצ'ים. לה דולצ'ה ויטה. כיף להיות אני.
    ועכשיו לך תצחצח.

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      15 ינו 2019 08:47:01

      מעניין, תודה רבה שלהבת.
      מבין המתחרות על מקום ודירוג במערב רק ליוטה לו"ז קל משלנו, גם אם פורטלנד, הקליפרס והקינגס במצב דומה לשלנו.
      מה שכן, לא יודע איך הם חישבו את זה, אבל לנו יש בפברואר מסע חוץ ארוך מהרגיל בגלל הרודיאו בטקסס. מניח שאחריו התמונה תתבהר.

      1. עידו גילרי

        15 ינו 2019 08:49:05

        החישוב הוא מאד פשוט – המאזן של הקבוצות שאיתן נותר לשחק (קבוצה שמשחקים איתה כמה פעמים נחשבת לפי מספר הפעמים).

      2. סקוטי פ.

        15 ינו 2019 09:39:44

        גם אם צפוי להם לוח משחקים נוח יותר, עדין נראה שהספרס לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות למנף עצמם בטבלת המערב.

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    15 ינו 2019 08:38:44

    תודה רבה גיא, אחלה סיקור.
    עד שכבר התרגלתי להפסדים התחלנו לנצח. עד שכבר התרגלתי לנצחונות התחלנו להפסיד שוב, ועוד נצא קרחים מכאן (בלי פלייאוף או מפגש עם הלוחמים והדחה בסיבוב הראשון) ומכאן (בלי בחירה גבוהה), יאללה להתאפס על עצמנו, דאבל אור נאת'ינג. לפחות גם פורטלנד והקליפרס הפסידו.
    ברכות לטוני ולבורגו על נצחון סמלי ויוקרתי.

  6. גיא רוזן

    15 ינו 2019 09:10:51

    זה היה המשחק ה-12 בקריירה של הארדן אותו הוא סיים עם 50+ נק'.
    .
    הוא כרגע המקום ה-6 בכל הזמנים ברשימת השחקנים עם הכי הרבה משחקי 50+ (יחד עם לברון),
    כאשר הלילה הוא חלף על פני אייברסון.
    .
    במקום הראשון?
    כצפוי, ווילט. אבל כמות הפעמים שהוא עשה את זה, זה מה שמדהים –
    118 משחקים עם 50+ נקודות!
    .
    במקום השני ג'ורדן עם 31 משחקים כאלו, ובמקום השלישי קובי עם 25.
    .
    נתון לא משמעותי אחרון –
    זה המשחק השלישי של הארדן העונה עם 50+ נקודות.
    לקובי ב-2006/7 היו 10 כאלו (מקום 3 ברשימת השחקנים עם הכי הרבה משחקי 50+ בעונה. את 2 המקומות הראשונים תופס, כמובן, ווילט. 45 משחקי 50+ נק' בעונת 61/62, 30 משחקי 50+ בעונה אחר כך).
    .
    לי יש את התחושה שעד לסיום העונה, הארדן יהיה קרוב מואד למספר "10" של קובי, ולמקום השלישי ברשימת העונות עם הכי הרבה משחקי 50+ נק'.

    1. ברוך רובין

      15 ינו 2019 09:51:48

      הארדן מראה כושר אישי שלא נראה ב20 שנה האחרונות ומי יודע אם נראה בכלל, האיש מפלצת התקפית חסרת תקדים, אין לי ספק שהוא חייב להיות בדיון של שחקני ההתקפה הגדולים מכולם, אני מחפש דרכים לעצור אותו ואני מרגיש בוש ונכלם שאין לי תשובה, הוא השחקן היחיד בליגה שמפרק קבוצות לבדו, להגנה אין דרך להתמודד איתו זה לא רק היעילות וכמות הנקודות הפסיכית זה הניהול משחק איך שהוא מפעיל את חברים, איך שלשחק נגדו זה לבחור את הרעל שלך פנומן.

        1. ברוך רובין

          15 ינו 2019 18:59:47

          עדיין לא יש לי עוד 10 חודשים לחגוג 80 אביבים ,אבל אני מתערב גם עכשיו בגילי 5-1 שאת לונזו בול אני עוצר.

  7. מוטי

    15 ינו 2019 09:32:52

    איזה קבוצה גרועה ממפיס. שחקנים חלשים שמצטיינים באיבודי כדור, ובעיקר מאמן גרוע שלא מסוגל להכין קבוצה למשחק כזה קל, כשהיריב עולה עם חצי קבוצה, מפספס בהרכבים ומבזה את מעסיקיו והאוהדים.
    הייתי מפטר אותו היום.

    1. Benjo

      15 ינו 2019 20:42:43

      ממפיס פצועה. גאסול סוחב פציעה כל העונה הזאת. השטות הכי גדולה שלהם היתה שהביאו את נואה. כשהוא הגיע התחילה הנפילה.

  8. Berch

    15 ינו 2019 09:49:31

    אחלה סיקור גיא
    הארדן מדהים. אין מילים.
    הבחור לא מפלצת פיזית
    לא אתלט יוצא דופן
    כולם יודעים מה הוא הולך לעשות וההגנות מתמקדות בו באופן מובהק.
    ובכל זאת…. הוא עוש מה שהוא רוצה.
    מדהים
    נו, בכל זאת היו לי כמה מילים
    🙂

  10. bobby

    15 ינו 2019 10:18:37

    תודה על הסיקור גיא!

    לילה עם לא מעט הפתעות.
    ברוקלין – בוסטון – אןלי לא לגמרי מפתיע הניצחון של ברוקלין, אבל להוביל על בוסטון בכמעט 30 הפרש? בהחלט מפתיע.
    .
    שארלוט – ספרס – מבחינתי כל ניצחון של שארלוט על קבוצה עם מאזן חיובי זה מפתיע. הם פשוט סמל לבינוניות.
    .
    רוקטס – ממפיס – התרגלנו כבר לתצוגות של הארדן, והרבה חשבו שאחרי אתמול כבר נגמר לו. אז חשבו. אבל מה שבעיקר הפתיע זה שיוסטון ניצחו למרות הפציעה של קאפלה, כשמנגד גאסול, טריפל J וג׳מייקל גרין לא מצליחים לנצל את היתרון שלהם על פאקינג ננה הקשיש, דונאל האוס, טאקר וגרי קלארק.
    .
    פליקנס – קליפרס – ניו אורלינס עדיין לא מוותרים על הפלייאוף, והקליפרס מנגד צריכים להתחיל לחשוש למיקום שלהם. מה שנקרא – אוקטובר-נובמבר מוצלחים לא אומרים כלום בליגה הזאת.

  11. יום אחד

    15 ינו 2019 10:33:27

    תודה גיא
    היום ברור לי יותר מתמיד משהו שלא הייתי מעיז לחשוב עליו לפני שנה
    הארדן שחקן גדול יותר מקרי…לא יאומן.

    1. דה שוט

      15 ינו 2019 12:59:20

      הערה מעניינת – אפשר לחפור בה קצת.
      1. על פניו, נראה שאתה צודק – תחליף את הארדן ואת קרי ואז ג"ס יסיימו את העונה במאזן 83:(1-), יוסטון כנראה תגרד פלייאוף בקושי
      2. ואולם – לאורך זמן, על פני כמה עונות, משהו ישתנה באופי של יוסטון, באופי של הכדורסל שלה, אולי גם של הארגון, אולי גם ביחס של הקהל (שמקפיד לא להגיע למשחקים) והתקשורת. בסוף דוראנט יעזוב את הארדן ויבוא ליוסטון.

  12. אשך טמיר המקורי

    15 ינו 2019 11:05:26

    גיא, את הדבר החשוב ביותר מהלילה שכחת –
    יש התערבות ביני לבין שמעון!
    אם יוטה בפלייאוף ולייקרס לא, אני בוחר לו כינוי שישמש אותו כל עוד היא משחקת.
    אם לייקרס בפלייאוף ויוטה לא – הוא בוחר לי.
    התחלתי כבר להשתעשע באפשרויות…

    2. bobby

      15 ינו 2019 11:20:55

      כנראה ההתערבות הכי משמעותית שהיתה פה באתר.
      האמת שאם תפסיד זה יהיה קצת מבאס – יש כל כך הרבה כינויים שאפשר להדביק לך, איך אפשר להצליח לבחור רק אחד??
      ״זקן טמיר המקורי״, ״נתין שכפוף למלך הזקוף״, ״וואי וואי חולה על קוואי״. אחחח..האפשרויות..

          8. עידו גילרי

            15 ינו 2019 13:44:21

            לא. כי אז יש רק סצנריו אחד שאני לא מפסיד בו.
            אבל אני מבין את הנקודה שלך כי לכ אחד מכם יש שני תרחישים.
            הםםם תן לחשוב מה אפשר לעשות

          9. חרש עץ

            15 ינו 2019 14:23:43

            יאללה גילרי נזרום עם מה שרצית בהתחלה, לא צריך לחשוב יותר מידי

            שתיהן בפנים – אני בוחר לשניכם כינוי
            שתיהן בחוץ – אתם בוחרים לי.

  13. עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס

    15 ינו 2019 13:13:26

    תודה גיא על הקדימון הכיפי וכמובן על הסיקור!
    הארדן לא יכול להמשיך ככה, יוסטון בהרכב כל כך חסר, הוא חייב לנוח קצת. יותר חשוב להגיע בריאים לפלייאוף, המיקום לא חשוב.
    הספרס לא יציבים, עם כל מהגרסה שלהם בסוף הם יגיעו לפלייאוף ויפלו בסיבוב הראשון.

  15. מלובני

    15 ינו 2019 15:12:31

    גיא תודה על הסיקור , יש אפשרות לבדוק כמה משחקי 40 + היה העונה (לא להארדן, בכללי בליגה) לעומת עונה שעברה?
    זה באמת מרגיש שאין יום משחקים שעובר בלי שלפחות שחקן אחד בדרך כלל שתיים עוברים את ה40

    כאילו קמבה ליליארד וראסל קלעו 33-34 נקודות וזה נהיה הסטנדרט אפילו לא משו שחשוב לציין

        1. עידו גילרי

          15 ינו 2019 15:42:31

          כתבתי לך כבר בשבוע שעבר – יותר נקודות בכללי אז זה לא מפתיע (הממוצע לקבוצה עלה ב-4 נקודות למשחק העונה).

          1. מלובני

            15 ינו 2019 15:50:34

            הכוכבים זורקים יותר מבחינת % של כל הזריקות הקבוצתיות אבל לעומת שנים קודמות ?
            עלייה של כמות הנקודות ב4 עדיין מרגישה כאילו זה אמור להתחלק יותר בקבוצה מאשר שכל פעם יהיה שחקן אחר שיקלע 40

          2. עידו גילרי

            15 ינו 2019 16:00:49

            שאלה מעניינת ואני אזרוק תשובה שטחית.
            אם נסתכל על שחקנים עם USG% גדול מ-30% אז השנה יש 13 בשנה שעברה מספר דומה אבל בשנתיים לפני זה היה 8 או 9 כל שנה. צריך לזכור שזה נותן תמונה חלקית כי גם שחקנים עם USG נמוך יותר בממוצע יכולים להגיע בסבירות לא רעה ל-40 ובכלל הנתון הזה מכיל בתוכו גם איבודים אז צריך לבדוק רק USG של זריקות. אבל בגדול לעומת העונה שעברה אני חושב שאין שינוי מהותי.

  16. לירון

    15 ינו 2019 16:10:16

    הארדן אתמול 57 נקודות 17-33 51.5% מהשדה, 6-15 40% מה-3, 17-18 !!! מהקו
    סטף קארי שלשום 48 נקודות 17-32 53.1% מהשדה 11-19 57.9% !!! מה-3, 3-3 מהקו

    אם קארי היה הולך לקו על כל המכות שהוא מקבל לאיזו כמות נקודות היה מגיע.
    הארדן כל משחק מגיע לפחות 10 פעמים לקו ובתקופה האחרונה הרבה יותר כאשר חלק גדול מהשריקות לטובתו הן פלופים שלו.
    דווקא בנצחון על הווריורס לפני מספר משחקים, היה להארדן משחק ענק כאשר כמעט ולא הגיע לקו. אם כל המשחקים היה מגלה יכולת מדהימה כמו במשחק ההוא בלי הצגות וכניסות במגינים, הייתי מעריך אותו.
    צורת המשחק שלו דוחה למרות שאין ספק שיש לו יכולות התקפיות מעולות. המשחק מול הווריורס הראה שאפשר לנצח גם בלי הצגות

    1. Benjo

      15 ינו 2019 21:17:49

      יופי של תגובה עושה קצת סדר בנתונים ובלי בלבולי מוח. אני גם לא סובל את הפלופים של הארדן וגם את המשחק הסוליסטי שלו (אני לא רואה יוסטון – מודה ועוזב… תודה רבה לכולם) אבל אני חושב שכל שחקן שמוצא איזה שהיא דרך לשרוד בליגה הזאת שהיא כנראה המקום הכי תחרותי בעולם – ויותר מזה- להפוך בה לכזה סטאר – ראוי להערכה. אין לי כרגע כובע אבל אם היה לי הייתי מוריד אותו בפניו . יכול להיות שהייתי מבקש ממנו אולי סוף סוף להתגלח (קראתי פעם באיזה שהוא מקום שהוא אמר שכשיהיה אלוף הוא יתגלח – אני מוכן להקריב טבעת אחת – מבחינתי שיהיה השנה – רק שיעשה את זה כבר).

      1. Benjo

        15 ינו 2019 21:23:11

        דרך אגב – למרות שצוין שלא ברור איפה הוא ספג את הפציעה הזאת. משמעות – סיכוי לא רע שזו היתה "פציעת ראש" או פציעה בשריר החשק.

  18. zivovivo

    16 ינו 2019 07:29:19

    סורי על הדיליי בתגובה…
    אני מאד מרוצה מבאגלי וגיילס
    ואני יותר ויותר משתכנע שבאגלי הוא השחקן שהקינגס צריכים.
    הוא עושה סלים מכלום וסלים שלאחרים הם מאד קשים ביעילות גבוהה והוא ריבאונדר אדיר בעיקר הסקנד גאמפ שמהיר משל כולם.
    באגלי הוא בדיוק השחקן המתאים, שחקן שמסוגל לעשות סלים קשים שיראו קלים בלי כמעט לגעת בכדור.
    הקינגס עם פוקס ובאגלי עוד שנתיים זה יהיה טירוף.
    כבר עכשיו חלק גדול מרצף הנצחונות זה הנוכחות של באגלי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט