שינויים בהרגלי הצריכה: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

זהו, הגענו לקו מחצית העונה. אנחנו כבר יכולים לזהות מגמות, ומלבד בתי הצפון אנחנו כבר יודעים כמעט בוודאות מי תהיה הקבוצה שתסיים ראשונה. מה שאומר שהקרב על כרטיסי הוויילד קארד פתוח לחלוטין.

ובדיוק מהסיבה הזאת, ראינו השבוע (וקצת בשבוע שעבר) הרבה תנועה לפני הטרייד דד ליין, אירוע לא שכיח במסדרונות הליגה. אז לאור ההתפתחויות האחרונות, הפעם המדור יהיה במתכונת קצת שונה, בה אנתח את הטריידים ואנסה לסמן מגמות.

 

דנטה פאולר (אדג') מג'קסונוויל ללוס אנג'לס ראמס

קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לא לראות מה המטרה של הראמס. זה התחיל כבר בקיץ כאשר הם הביאו את ברנדין קוקס שאמור לחרוך את הגנות היריבה וזה עבר דרך החתמתו של נ'דמקונג סו והגעתו בטרייד של מרכוס פיטרס וזה ממשיך עכשיו עם הגעתו של פאולר. האיילים שמים את כל הצ'יפים על השולחן ומכוונים לסופרבול, כאשר שום אפשרות אחרת לא רלוונטית לגביהם.

פאולר. שחקן פותח ברוב קבוצות הליגה

אז נכון שפאולר הוא לא הכוכב שציפו ממנו להיות כשהגיע לליגה (בחירה 3 בדראפט), אבל הוא הראה בשלוש השנים שלו בג'קסונוויל הרבה מאוד ניצוצות של כישרון, גם אם לא הצליח לחבר אותם לעונה אחת מרשימה. הדיפנסיב אנד אומנם הרגיש מיותר ברוטציה של הג'אגוארס, אך אין ספק שיש לו מקום בהרכב הפותח של מחצית מקבוצות הליגה. ההגנה של הראמס בהחלט נהיית מפחידה יותר.

מהצד השני קל להבין שבפלורידה די ויתרו על העונה הנוכחית. לאחר שהיו רחוקים מרחק טום בריידי אחד מסופרבול, בג'קסונוויל התקשו להציג את אותה יכולת מהעונה שעברה והרגישו בחסרונו של לאונרד פורנט בהתקפה. בשבוע שעבר הם עוד ניסו לשמור על רלוונטיות עם הבאתו של קרלוס הייד מקליבלנד, אך ההפסד בלונדון לפילדלפיה כנראה סגר את הסיפור. נקווה שבשנה הבאה נחזור לראות את היכולת מ-2017, הפעם אולי עם קווטרבק חדש…

 

הא-הא קליטון-דיקס (סייפטי) מגרין ביי לוושינגטון

אם בטרייד הקודם היה אפשר להבין את הרצון של ג'קסונוויל להרוויח משהו מבחירת דראפט כושלת, המהלך הזה של גרין ביי הגיע משום מקום. קליטון-דיקס היה אחת הבחירות המוצלחות של ההנהלה הקודמת, שהיתה מהמובילות בתחום הזה, והמחשבה היתה שבוויסקונסין מצאו עוגן הגנתי לעשור הקרוב.

אך למרות שעשו קולות אחרים בקיץ, הפאקרס חזרו לדרכיהם החשודות ונתנו לעוד כישרון נהדר לעזוב את החממה שלהם בדרך לקצור את הפירות במקומות אחרים (ע"ע קייסי האוורד ומיכה הייד). כן, ג'איר אלכסנדר (רוקי העונה שלי עד עכשיו), ג'וש ג'קסון וקווין קינג הם שלישייה שניתן לסמוך עליה בסקנדרי, אך הם יתקשו מאוד להחליף את התרומה של קליטון-דיקס.

קלינטון-דיקס. גם הוא בשוק

לטרייד הזה הצטרף גם אחד נוסף בו שלחו בגרין ביי את טיי מונטגומרי לרייבנס. הטרייד הזה נכנס לקטגוריית הדווקא (לאחר שפאמבל שלו סיים הוביל להפסד במשחק מול הראמס), אך קשה שלא לתהות אם המהלכים האחרונים הם הרמה של דגל לבן על העונה והאם בקרוב נראה את ארון רוג'רס מבלה ברשימת הפצועים ונותן לברך שלו זמן להחלים.

כנראה שבוושינגטון לא יכלו למהר יותר בחתימה על ההסכם ושליחתו לליגה, כאשר הם לא האמינו למזלם כשקיבלו את אחד השחקנים המובילים בעמדה שלו – בשנות השיא – עבור בחירת סיבוב רביעי. הסייפטי המצוין יחזק עוד יותר את הסקנדרי של הקבוצה מהבירה במאבק מול פילדלפיה על אליפות הבית. אין ספק שכרגע היא במושב הנהג.

 

גולדן טייט (רסיבר) מדטרויט לפילדלפיה

כפי שציינתי קודם, האלופה מסתכלת מבחוץ על אליפות הבית המזרחי ב-NFC, והיא רוצה להשתמש בכל נשק שיתאפשר לה כדי לסיים עם הכרטיס לפלייאוף. טייט הוותיק יצטרף להתקפה המשומנת של האיגלס ואפילו יוכל ליהנות משבוע חופש כדי ללמוד את ספר התרגילים. המחיר ששולם עליו, בחירה בסיבוב השלישי, היה גבוה לשחקן בגילו (30) אך בהחלט סביר עם יעזור לאלופה לסיים באחד מששת המקומות הראשונים ב-NFC.

הליונס מצדם, נהנים מפריצה של שחקן השנה השניה קני גלוואי, ויכולים להרשות לעצמם לוותר על שחקן וותיק בתמורה לנכסים עתידיים. עם זאת, הבעיה בדטרויט בשנים האחרונות היתה בזיהוי כישרון, הם יקוו שהפעם הם יעשו עבודה יותר מוצלחת.

טייט. יסדר לאלופה מקום בפלייאוף?

 

דמריוס תומאס (רסיבר) מדנבר ליוסטון

טרייד שצריך להופיע במילון תחת ההגדרה של ניצחון לשני הצדדים. תומאס הוותיק לא הצליח למצוא שפה משותפת עם הקווטרבק החדש שלו וקצת נדחק החוצה מהרוטציה בקולורדו לטובת קורטלנד סאטון. כל זה, בזמן שעמנואל סנדרס – שכבר היה בקיץ עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה – גילה את מעיין הנעורים. הברונקוס בהחלט לא ויתרו על העונה, אך זאת היתה מחווה יפה לשחקן ששירת אותה נאמנה במשך שמונה שנים.

ביוסטון היה מדובר ממש בטרייד מציל חיים, לאחר שהתברר כי וויל פולר סיים את העונה. הטקסנים מובילים את הבית הדרומי ב-AFC, אך לא בבטחה, ואין ספק שנשק נוסף עבור דשון ווטסון הוא בדיוק מה שהרופא רשם. עכשיו חובת ההוכחה תהיה על תומאס.

תומאס. מה שהד"ר רשם

 

הסטטיסטיקה השבועית: 8.8%. אלה אחוזי ההצלחה של יו ג'קסון בתום שנתיים וחצי כמאמן הבראונס – המאזן הגרוע בהיסטוריה של הליגה. בחלט לא המאזן שקיווה לו כשקיבל את ההזדמנות השניה בקריירה כמאמן ראשי (סיים עונה אחת במאזן חצוי באוקלנד).

 

***

 

משחק יום חמישי: אוקלנד ריידרס אצל סן פרנסיסקו 49ers

הדרבי של איזור המפרץ הבטיח הרבה לפני תחילת העונה, אבל ככל הנראה יקיים מעט מאוד. שתי הקבוצות מגיעות במצב שונה לחלוטין ערב פתיחת העונה: הריידרס מגיעים נטולי כישרון בעמדות החשובות לאחר הטיהור של ג'ון גרודן, והניינרס מגיעים ללא ג'ימי גראפלו, שבלעדיו הם כבר ברצף של שישה הפסדים רצופים.

המארחים דווקא הראו סימני חיים בשבוע שעבר, כאשר היו צמודים מאוד לאינדיאנפוליס, אך ההגנה לא עמדה בלחץ ונתנה ליריבה לכבוש בארבעת הפוזשנים האחרונים. מול היריבה מהצד השני של המפרץ זה אמור להיות קל יותר.

הימור שלי: שתי הקבוצות מגיעות עם ניצחון אחד העונה, כאשר הפעם הביתיות תעשה את העבודה והניינרס יכפילו את מאזן הניצחונות שלהם במשחק עם תוצאה נמוכה.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. מנחם כתב את זה כמו שזה. מקצוען.

    בכל הנוגע לברונקוס.
    נכון שתומאס כבר לא היה בדרכו לשחזר את העונות ששיחק לצדו של מאנינג (1,600 יארד),
    אבל הוא עדיין, גם במדי הברונקוס, רסיבר אפקטיבי. הוא בקצב ל-900 יארד העונה (שני בקבוצה ביארדים אחרי סאנדרס עם 660), שזה לא מספר מרשים מדי עבורו, אבל זה לא תלוי רק בו, זה תלוי קודם כל בקווטרבאק ובמאמן ההתקפה.

    הוא מצדו לא משמיט יותר פעמים את הפוטבול מבעבר,
    נתוני היעילות שלו לא צנחו.

    2 דברים סימנו את דרכו החוצה בטרייד:
    המאזן של הברונקוס, ומצבת הרסיברים הצעירים שיש כיום לקבוצה.
    אם הם היו במאזן חיובי, אני לא רואה מצב בו הברונקוס לוחצים על ההדק.

    1. יצא לי לראות העונה מספר לא מבוטל (באופן מפתיע) של הברונקוס והיה נראה שהוא ממש מחוץ לרוטציה של קינום – מאוד מזכיר את סנדרס של השנה שעברה.
      אין יותר מידי איך לפרש את זה, מדובר בעניין של כימיה בין הק"ט לתופס שלו וזה לא משהו שניתן לפתור בקלות. קינום מצא את האנשים שלו ונראה שזה הולך להם מצוין (בטח עם הגעתו של סאטון – לדעתי הרסיבר הטוב בדראפט האחרון), ככה שהיה נכון לשחרר את תומאס לקבוצה מנצחת אחרי כל מה שהוא נתן לקבוצה.

      1. אני מבין את הפואנטה שלך,
        ובהתחשב בנסיבות, אני מנחש שיש לה חלק מסוים בהחלטה על הטרייד.

        אני רק מנסה להבהיר שזה לא שתומאס הפך ללא רלוונטי כרסיבר של הברונקוס,
        אלא סיטואציה בה חל פיחות במעמדו, לצד עונה מאכזבת מבחינת תוצאות, וכישרונות צעירים בעמדת הרסיבר.
        55 ניסיונות המסירה לעברו העונה, ממקמות אותו במקום ה-30 בין שחקני הליגה.
        נכון, זה לא 65 (המספר של סאנדרס),
        וזה רחוק מרחק שמיים וארץ מ-184 (מספר הפעמים שמאנינג זרק את הפוטבול לעברו ב-2014 . ראשון בליגה),
        אבל כאמור –
        עדיין רסיבר רלוונטי, גם במדי הברונקוס.

  2. אני חושב שהפאקרס העבירו את הא-הא בגלל החוזה שלו שעומד להיגמר בסוף השנה והם לא רצו לשלם לו.
    מה שאני לא הבנתי זה מה בחירת הפיצוי שהם היו מקבלים אם הוא באמת היה עוזב, כי אני דיי בטוח שזה לא מצדיק את הויתור על העונה. (המרחק בינם לבין הברס שמובילים את הדיוויזין הוא משחק אחד.. כלומר יש עוד על מה לשחק..)

    1. זה לא בגלל שזה נוגע לעונה הנוכחית כמו שזה תהליך שהם לא מצליחים להיגמל ממנו.
      ההנהלות שלהם, הנוכחית והקודמת, מצליחות כבר שנים לבחור שחקנים נהדרים ובמקום לקצור את הפירות הם נותנים להם ללכת ולכן לא הפכו לקבוצה מפחידה באמת ורוג'רס – שרבים טוענים שהוא הגדול בכל הזמנים – יסיים את הקריירה עם תואר אחד בלבד. קשה להצדיק את זה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט