אנחנו מתקרבים לנקודת האמצע של העונה ומתחיל להיות ברור הרבה יותר לאיזה כוון הולכות רוב הקבוצות. יש כבר כמה קבוצות שאין ספק שנראה אותן בפליאוף (הראמס, הצ'יפס וכמובן הפטריוטס…) ולא מעט קבוצות שכבר לחצו על כפתור ה – RESET ומתחילות להיערך לעונה הבאה, כולל שחרור מסיבי של נכסים תמורת בחירות דראפט עתידיות (הריידרס היא הדוגמא הבולטת ביותר). גם המהלכים שהתרחשו לקראת הטרייד דדליין שהיה הלילה (ואני מתייחס בתוך הפוסט לבולטים שבהם) נותניים אינדיקציות אילו קבוצות מתחזקות כדי לנצח השנה ואילו חושבות לטווח הארוך יותר.

מעניין לראות את השינויים בדרוג מול זה שפרסמתי לפני חודש – מרבית הקבוצות נמצאות בערך באותו אזור בדרוג שבו היו לפני חודש  – התזוזה ממוצעת היא של כ-4.5 מקומות לכל קבוצה. עם זאת, בהחלט יש כמה קבוצות (כמו יוסטון והצ'ארג'רס) שאחרי פתיחה רעה התאוששו ונמצאות עמוק במרוץ לצמרת וקבוצות אחרות שנראו טוב בתחילת העונה ואז התרסקו לחלוטין (הג'גוארס, הדולפינס ועוד). בניכוי חמש התזוזות הגדולות ביותר (הנסיקה של יוסטון, פיטסבורג והצ'ארגרס והנפילה של ג'קסונוויל וטנסי), שאר הקבוצות זזו בממוצע פחות משלושה מקומות יחסית לדרוג ספטמבר. הדרוג הבא יהיה בסוף חודש נובמבר, לקראת הישורת האחרונה לפלייאוף – ויש להניח שלאור ההתבהרות שכבר מסתמנת בהיררכיה בין הקבוצות השונות, התזוזות במהלך נובמבר תהיינה קטנות עוד יותר.

דרוג העוצמה נכון לסוף אוקטובר:

1. לוס אנג'לס ראמס (8- 0, דרוג קודם 1) – ללא ספק הקבוצה הכי טובה בליגה שממשיכה לשמור על מאזן מושלם ולא נראה שיהיה מי שיעצור אותה. ההתקפה היא אחת משתי הטובות בליגה (הכי טובה בריצה עם טוד גרלי המדהים) ובניגוד לקבוצות הבאות אחריה בדרוג גם ההגנה טובה מאד – כרגע במקום השמיני ביארדים למשחק ורביעי בליגה ב(מיעוט) ספיגת נקודות – ומה שמפחיד זה שנראה שעם הרוסטר ההגנתי שלהם (בראשות ארון דונלד האימתני ועם התוספת האחרונה של דנטה פאולר שהגיע בטרייד מג'קסונוויל) הם יכולים וצריכים להשתפר …הקבוצה הבטיחה מעשית את ראשות בית ה- NFC  מערב ומשייטת לפלייאוף.
2. ניו אינגלנד פטריוטס (6- 2, דרוג קודם 6) – הפטריוטס התחילו חלש את העונה ואחרי חודש עמדו על מאזן חצוי ונראו כאילו יש להם סיכוי לאבד את ראשות ה- AFC מזרח, אבל מאז רשמה ארבעה נצחונות רצופים ומרשימים (כולל נצחון שכולו הצהרה מול הצ'יפס) והם שוב נראים כקבוצה הטובה ב- AFC. החזרה של אדלמן והרכש של גורדון, ביחד עם היכולת המפתיעה של הרץ הרוקי סוני מישל הפכו את התקפת הפטריוטס למגוונת ומפחידה וגם ההגנה מראה סימני שיפור ונמצאת במקום טוב באמצע דרוג האיכות– מה שמספיק לבריידי כדי לנצח. נראה שגם השנה הדרך לסופרבול תעבור דרך פוקסבורו.
3. ניו אורלינס סיינטס (6- 1, דרוג קודם 2) – אני מדרג את הסיינטס לפני הצ'יפס משתי סיבות – הבולטת בהן היא יכולתו המדהימה של דרו בריס והנסיון העצום שלו שיהיו חסרי תחליף בשלבים המכריעים של העונה. השניה היא העובדה שההגנה שלהם יותר טובה מזו של הצ'יפס, נמצאת בתהליך השתפרות משבוע לשבוע ונראה שהפוטנציאל שלה גבוה עוד יותר, מה גם שקיבלה עכשיו חיזוק של קורנרבק (איליי אפל) שיפתור אחת מנקודות החולשה הבולטות שלה. אחרי פתיחה חלשה הסיינטס רושמים כבר שישה נצחונות רצופים, החזרה של מארק אינגרם מורידה עוד קצת לחץ מבריס ונראה שהם יהיו קבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף.
4. קנזס סיטי צ'יפס (7- 1, דרוג קודם 3) – אוקיי, נראה שאפשר כבר לומר בביטחון שפטריק מהומס הוא FOR REAL ולא הבלחה של כמה משחקים. התקפת KC היא הטובה בליגה וגם המהנה ביותר, כשהאנט והיל מהווים יחד עם מהומס טריו צעיר ומסעיר שיגרום סיוטים למגיני הליגה עוד הרבה שנים. מה שעשוי להגביל את ההצלחה שלהם היא ההגנה שלמרות שיפור מסוים עדיין מאפשרת ליריבות להישאר במשחקים. צריך גם לראות האם בשלב מסוים (אולי רק בפלייאוף) חוסר הנסיון של מהומס יפגע בקבוצה – למרות שכרגע נראה שאנדי ריד, השועל הזקן, יודע להפיק ממנו את המיטב. הם צריכים לשמור על קצב גבוה כדי לא לתת לצ'ארג'רס להדביק אותם בראשות הבית, ובינתיים לא מראים שום סימני האטה.
5. לוס אנג'לס צ'ארג'רס (5- 2, דרוג קודם 15) – אחת הקפיצות הגדולות של הדרוג. גם הצ'ארג'רס התחילו חלש (הרבה בגלל ההגרלה הקשה במחזורים הראשונים) אבל מאז הגבירו קצב, סופרים 4 נצחונות רצופים ונראים מצוין. פיליפ ריברס משחק אולי ברמה הגבוהה בקריירה (רייטינג 118! רק אחרי דרו בריס ו…ריאן פיצפטריק), ובניגוד לעבר גם ההגנה משחקת לא רע ולא מפסידה משחקים – וצריך לזכור שהם יקבלו חזרה בשבועות הקרובים את ג'ואי בוסה, מה שעשוי לשדרג את הפאס-ראש משמעותית. צוות התופסים והרצים של ריברס לא נוצץ אבל מאד יעיל והצ'ארג'רס שומרים על מרחק סביר מהצ'יפס ומקווים למעידה שתאפשר להם להשתלט על ראשות הבית. אם לא יצליחו, מרבית הסיכויים שיגיעו לפלייאוף דרך הווילד קארד ומשם הכל יכול לקרות.
6. קרולינה פנתרס (5- 2, דרוג קודם 7) – קרולינה מפגינה יכולת טובה, בעיקר בבית שם היא עדיין לא מנוצחת. הריצה היא גם השנה החלק החזק של הקבוצה עם קאם ניוטון עצמו (שיכול לעבור השנה את רנדל קאנינגהם ולהתמקם במקום השני בטבלת היארדים בריצה לק"ב בכל הזמנים) וכריסטיאן מקאפרי. למרות שיכולת המסירה של ניוטון פחותה משל ק"ב מובילים אחרים התקפת קרולינה ממוקמת בשליש העליון של הליגה. דווקא ההגנה, שהיתה העוגן של הקבוצה בעבר מפתיעה בחולשתה (למרות קצת סימני חיים בשבועיים האחרונים). הפנתרס רודפים אחרי הסיינטס בבית ה- NFC דרום ויש להם סיכוי טוב להגיע לפלייאוף גם אם לא יזכו בראשות הבית.
7. פיטסבורג סטילרס (4- 2- 1, דרוג קודם 17) – עוד עליה גדולה בדרוג. העונה של פיטסבורג מלאה עליות וירידות ועוד נחכה לראות על איזו רמה יכולת הקבוצה תתיצב, אבל בשבועות האחרונים הם נראו יותר טוב מכפי ששיחקו בתחילת העונה ונראה שהצליחו לפתור לפחות חלק מהבעיות שהטרידו אותם. הקבוצה מתחילה להסתגל לחיים בלי לבאון בל (ג'ימס קונר סה"כ עושה עבודה טובה כרץ המוביל), רותליסברגר משחק טוב ויציב רוב הזמן, אנטוניו בראון הפסיק לקטר וחזר לתפוס כדורים והתקפת הקבוצה כבר מדורגת ברבע העליון של הליגה. ההגנה גם היא משתפרת אם כי בקצב איטי יותר, אבל מספיק כדי לאפשר לסטילרס לתפוס את ראשות בית ה- NFC צפון והם בהחלט יכולים להישאר שם גם בתום העונה.
8. יוסטון טקסנס (5- 3, דרוג קודם 23) – הקפיצה הגבוהה של הדרוג. אחרי שלושה הפסדים איומים בתחילת העונה יוסטון כבר רושמים חמישה נצחונות רצופים ומשתפרים ממשחק למשחק. ההגנה שהתחילה חלש כבר נמצאת במקום הרביעי בליגה ביארדים למהלך ו-וואט וחבריו מצליחים להפעיל הרבה לחץ על התקפת היריבים. בהתקפה ווטסון חוזר לאט לאט ליכולת של שנה שעברה וכשקו ההתקפה נותן לו כמה שניות הוא שוב מראה את היעילות המדהימוה שלו (5 ט"ד ב-20 נסיונות מסירה מול מיאמי השבוע!). דאנדרה הופקינס מדהים כהרגלו וכשלאמאר מילר רץ ל-133 יארד (ועם התוספת של דמריוס תומס בטרייד מדנבר שיעזור להופקינס מהצד השני) פתאום יוסטון נראית לא רק כמי שכנראה תזכה בראשות בית ה- AFC דרום החלש אלא גם יכולה לאיים על שאר קבוצות ה- AFC עמוק בתוך הפלייאוף.
9. וושינגטון רדסקינס (5- 2, דרוג קודם 10) – הקבוצה הסולידית בליגה, שכנראה תישאר באזור הזה בדרוג גם בחדשים הבאים. היא מובילה בבטחה את בית ה- NFC מזרח החלש ומנצחת את המשחקים שהיא אמורה לנצח. הוותיקים אלקס סמית ואדריאן פיטרסון מוליכים משחק התקפה לא מבריק (רק 21 נקודות למשחק, בין הנמוכים בליגה) אבל לא עושה טעויות (רק 5 איבודי כדור ב-7 משחקים! מקום שני בליגה). ההגנה קצת ירדה ביכולת מתחילת העונה אבל התוספת של קלינטון-דיקס מהפאקרס תעזור ונראה שיש להם מספיק יכולת כדי להביא את הקבוצה לפלייאוף, גם אם שם הסיכוי שלהם להפתיע קבוצות עדיפות אינו גדול.
10. גרין ביי פאקרס (3- 3- 1, דרוג קודם 4) – ארון רוג'רס נאבק בפציעה גל תחילת העונה וזה השפיע מאד על הקבוצה כולה, שתלויה בו מאד. לאחר שבוע החופש הוא נראה הרבה יותר נייד והקבוצה שיחקה מצוין (כולל תצוגה מפתיעה של ההגנה, וביחוד הסקונדרי) והפאקרס כמעט הצליחו לסחוט ניצחון חוץ מפתיע (מאד) מול הראמס. אם זה יימשך, גרין ביי תחזור להיות הקבוצה הטובה בבית ה- NFC צפון הצפוף ובהתחשב בכך שהיא בפיגור של חצי משחק בלבד מאחרי שיקגו ומינסוטה, נראה שיש להם סיכוי גבוה להגיע לפלייאוף למרות התוצאות הבינוניות עד כה. עם זאת יש כאן סוג של נורה אדומה בעקבות הטריידים של מונטגומרי (כאקט משמעתי אחרי שהפר הוראת מאמן שעלתה להם בהפסד מול הראמס) ושל קלינטון-דיקס – האם הם באמת במוד של "לנצח עכשיו"?
11. מינסוטה ויקינגס (4- 3- 1, דרוג קודם 11) – הויקינגס שיחקו טוב מתחילת העונה אבל המאזן לא מספיק טוב ונראה שהם פיספסו הזדמנות לפתוח פער בראשות הבית, כל עוד גרין ביי לא התעוררה (ורוג'רס היה פצוע). בסה"כ יש להם על מה לבנות להמשך – קאזינס נראה מצוין ומחובר מאד, אדם ת'ילן המשיך את הנסיקה משנה שעברה ומוביל את הליגה ביארדים וגם משחק הריצה השתפר עם קאמבק קטן של לטאביוס מארי בשבועות האחרונים. ההגנה משתפרת באיטיות והיא עדיין רחוקה מאד מהיכולת המפחידה של השנה שעברה, אבל תסמכו על מייק זימר שזה יקרה ואז מינסוטה תהיה אחת הקבוצות המפחידות בליגה.
12. בולטימור רייבנס (4- 4, דרוג קודם 8) – למרות שהרייבנס מדורגת כרגע רק שלישית בבית שלה ( AFC צפון) ובמאזן חצוי בלבד, היא נראית כקבוצה מאד מסוכנת שיכולה לפרוץ בחצי השני של העונה ולגנוב מקום בפלייאוף. ההגנה שלה היא אחת הטובות בליגה אם לא הטובה שבהן (למרות תצוגה לא טובה מול קרולינה) ומצליחה לחנוק קבוצות בינוניות ולהקשות גם על ק"ב עלית כמו בריס. ההתקפה לא ספקטקולרית אבל מאד יעילה, היא נמצאת בשליש העליון של הליגה ושמה כמות יפה של נקודות על הלוח מדי שבוע. למרות כמה הפסדים לא מחויבים, נראה שפלאקו וחבורתו ירוצו חזק עד הסוף באחד הבתים הצמודים והקשים בליגה.
13. סיאטל סיהוקס (4- 3, דרוג קודם 19) – ההפתעה הגדולה כאן היא דווקא ההגנה הצעירה וחסרת הכוכבים שנמצאת בשליש העליון של הליגה למרות עזיבת כל כוכבי "לגיון הבום". הבעיה של הקבוצה נשארה בקו ההתקפה שלא מצליח להגן על ווילסון שלמרות הניידות שלו חטף כבר 19 סאקים. למרות זאת הוא משיג רייטינג גבוה (113 !), סוחף אחריו קבוצה אפורה למדי ומנצח מספיק משחקים כדי להשאר בתמונת הויילד קארד, בהנחה הסבירה שהם לא ידביקו את הראמס שנמצאים הרבה לפניהם בראשות בית ה- NFC מערב.
14. סינסינטי בנגלס (5- 3, מיקום קודם 14) – קיבלתי הרבה ביקורת על כך שדירגתי את סינסינטי נמוך מדי בדרוג הקודם אבל הם בינתיים לא מצדיקים יותר ממקום טוב באמצע. הקבוצה מנצחת את היריבות הקלות אבל מפסידה (לפעמים אפילו בקלות, כמו שקרה מול הצ'יפס) ליריבות עדיפות ולא נראה שמשהו שם יכול להשתנות ולהפוך אותם לקבוצה מאיימת. אנדי דלטון בסדר אבל הוא נמס תחת לחץ, איי-ג'יי גרין מצוין אבל לא מקבל מספיק סיוע משאר התופסים וההגנה היא בין הגרועות בליגה. למרות שהרקורד שלהם סביר ועשוי גם להספיק להם כדי להגיע לפלייאוף, לא נראה שהם יגיעו רחוק מדי – הניצחון הראשון בפלייאוף בעידן דלטון-לואיס (האחרון של הקבוצה היה ב-1990!) לא יגיע השנה.
15. שיקגו ברס (4- 3, דרוג קודם 16) – שיקגו חוזרת לשורשיה ההיסטוריים והופכת השנה אולי לקבוצת ההגנה הטובה בליגה (בתחרות צמודה עם בולטימור) . ההעברה של חליל מק מסתמנת כטרייד המשמעותי של הקיץ, שבנה את שיקגו בתצורתה החדשה וסימן את חורבנה של אוקלנד. טרוביסקי (עדיין?) לא ברמה שתאפשר לו להוביל את הקבוצה להישגים בפלייאוף אבל הוא בהחלט מראה ניצוצות ומאפשר לאוהדים ליהנות מהמשחקים ולפתח תקוות לעתיד. לקבוצה אין רץ אחד בולט אבל היא משיגה 137 יארד בריצה למשחק, מקום שלישי בליגה. הקבוצה עוד תפסיד משחקים בגלל חוסר נסיון וטעויות טפשיות אבל נראה שנבנה כאן משהו נכון במחשבה מעבר לעונה הנוכחית – שגם בה שיקגו תוכל להפתיע, בהתחשב בזה שכרגע הם מובילים את בית ה- NFCצפון.
16. פילדלפיה איגלס (4- 4, דרוג קודם 12) – האלופה עדיין חורקת ולא מצליחה לשחזר את יכולתה משנה שעברה. וונץ משחק ברמה גבוהה (רייטינג 110) אבל התופסים שלו מאבדים כדורים (8 פאמבלים – הכמות הגבוהה בליגה – אולי לשם כך הביאו את גולדן טייט האמין מדטרויט) והוא סובל מהעדר משחק ריצה מאז הפציעה של אג'אי. גם ההגנה ביכולת סבירה ולא יותר, ועם הרבה עליות ומורדות (כמו במשחק נגד קרולינה). בהחלט יש מצב שהאלופה לא תגיע לפלייאוף השנה, כמו שקרה לאחרונה לדנבר ב-2016.
17. דנבר ברונקוס (3- 5, מיקום קודם 18) – דנבר משחקת בסך הכל לא רע – ההגנה שלה לא מתעלה לרמות של עונת האליפות, די טובה נגד המסירה (מקום עשירי ביארדים למשחק) אבל גרועה מאד כנגד הריצה (מקום לפני אחרון בליגה!). בהתקפה, עם קינום שעדיין לא ממש הצליח להשתלב, הקבוצה מדורגת במרכז הטבלה, כאשר היא מצטיינת בעיקר בריצה עם פיליפ לינדסי המפתיע לטובה. גם את ההפסדים שצברה עד עכשיו (פעמיים לצ'יפס, לראמס, לרייבנס ולג'טס בחוץ) ניתן לקבל בהבנה. הבעיה היא שהם נמצאים בבית ה- AFC מערב, שם הם בבירור הקבוצה השלישית בטיבה בבית (מאחרי הצ'יפס והצ'ארג'רס) ולכן לא יגיעו לפלייאוף. הויתור על דמריוס תומס בטרייד מראה שגם הם מבינים את זה.
18. דאלאס קאובויס (3- 4, מיקום קודם 20) – זיק אליוט ממשיך לסחוב את הקבוצה על הכתפיים. קו ההתקפה המהולל (לשעבר) עושה עבודה טובה עבורו בתמיכה בריצה אבל הוא אחד החלשים בליגה בהגנה על הק"ב מה שגורם לדאק פרסקוט להראות בינוני ומטה – מה גם שאין לו תופסים ברמה גבוהה (התופס המוביל הוא קול ביזלי, מקום 58 בליגה ולכן הביאו את אמארי קופר מהריידרס לעזור לו). ההגנה טובה מאד כנגד הריצה ומדורגת גבוה ביארדים למשחק אבל לא מצליחה לכפות איבודי כדור (רק שני יירוטים בשבעה משחקים!) ולא עוזרת מספיק להתקפה. כרגע גם בבית ה – NFC מזרח החלש, דאלאס היא השלישית בטיבה ותראה כנראה את הפלייאוף מהבית.
19. דטרויט ליונס (3- 4, דרוג קודם 26) – הקבוצה צברה כמה נצחונות יפים במהלך אוקטובר ונראה היה שהיא מתחילה להסתגל למאמן החדש מאט פטרישיה עד התבוסה הביתית מול סיאטל. סטאפורד נעזר בקו התקפה שמדורג בשליש העליון בליגה בהגנה על המסירה וזה מאפשר לו להפגין רייטינג איכותי (99) וולהמנע מטעויות ואיבודי כדור (7 איבודים בלבד ב-6 משחקים) שכל כך אפיינו את הקבוצה בעבר. עדיין הוא צריך תרומה יותר עקבית מהרץ הרוקי קיריון ג'ונסון, שמבליח לפרקים אבל נעלם במשחקים אחרים. ההגנה עדיין בין החלשות בליגה וזה כנראה מה שימנע מהליונס מקום בפלייאוף – במיוחד בבית ה – NFC צפון הצפוף והחזק. הויתור על גולדן טייט יחליש אותם עוד יותר.
20. מיאמי דולפינס (4- 4, מיקום קודם 13) – אחרי פתיחה מוצלחת מאד של העונה, מיאמי ספגה ארבעה הפסדים בחמישה משחקים, ריאן טנהיל שוב נפצע ונראה שעוד עונה בפלורידה תלך לאיבוד. ההגנה סבירה וגם ההתקפה מראה לפעמים ניצוצות אבל הקבוצה לא נראית כאחת שתדע להתמודד באופן שווה עם אריות הליגה ולא נראה שתגיע לפלייאוף. ההימור של אדם גייס על טנהיל נראה שגוי (עוד לפני הפציעה), אוסווילר לא נראה כמו הפיתרון והקבוצה תצטרך לחשב מסלול מחדש בתום העונה כדי להבין מה משמרים ואיפה משנים כדי לעלות לדרג המוביל של הליגה.
21. טנסי טייטנס (3- 4, מיקום קודם 9) – אחת הנפילות הגדולות של הדרוג. טנסי רשמה שלושה הפסדים רצופים באוקטובר ונראית חסרת כוון לחלוטין. גם ההתקפה וגם ההגנה נמצאות בשליש התחתון בליגה, הקבוצה מבקיעה רק 15 נקודות למשחק (שלישית מהסוף), מריוטה נראה לפעמים סביר ולפעמים קטסטרופלי ואחרי שבספטמבר הקבוצה הצליחה ליצר כמה נצחונות באמצעות כל מיני ניסים וטריק-פלייס, נראה שהמחסנית של האירועים האלה נגמרה והקבוצה תפסיד עוד הרבה משחקים עד סוף העונה. זו אחת הקבוצות עם צורך זועק בהחלפת צוות האימון כי יש לא מעט כישרון לא מנוצל בקבוצה.
22. אטלנטה פאלקונס (2- 4, מיקום קודם 21) – התקפה מצוינת עם הגנה איומה – זה הסיפור של אטלנטה העונה. מאט ריאן משחק ברמה של עונת הסופרבול (רייטינג 114), חוליו ג'ונס שני בליגה ביארדים בתפיסה וגם הרוקי קלווין רידלי מפתיע לטובה. אין להם משחק ריצה (בגלל הפציעות החוזרות של דבונטה פרימן) אבל הם מצליחים לשים הרבה נקודות על הלוח. הבעיה היא שההגנה (מקום לפני אחרון בליגה, המון שחקנים חסרים) סופגת יותר… הפציעות התאכזרו השנה לאטלנטה ויגזלו עוד עונה בה ריאן וג'ונס עדיין בשיאם. הפאלקונס יקוו להחלים ולהתאושש לקראת השנה הבאה.
23. אינדיאנפוליס קולטס (3- 5, מיקום קודם 27) – כמו שכתבתי עוד בסקירת קדם העונה, הקולטס לא בנו הרבה על העונה הנוכחית והיא מראש היתה סוג של עונת מעבר בה יתברר עד כמה הם יכולים לבנות על אנדרו לאק להמשך ומה ניתן להפיק מיתר השחקנים סביבו. בסה"כ הם יכולים להיות מרוצים – לאק נראה בריא ומפוקס, מרלון מאק נראה כמו הברקה וגם ההגנה נראית הרבה יותר טוב מהציפיות המוקדמות, כך שיש על מה לבנות באינדיאנפוליס לעתיד. העונה הזו גמורה אבל תשמש להריץ את השחקנים ולזהות את הפערים שנדרש להשלים בפגרה בתקווה לפריצה קדימה בעונה הבאה.
24. ג'קסונוויל ג'גוארס (3- 4, מיקום קודם 5) – הנפילה הגדולה של הדרוג. הקבוצה פשוט התמוטטה באוקטובר, רושמת כבר ארבעה הפסדים רצופים (חלקם מביכים ממש), סיפסלה לרגע את בורטלס (והחזירה אותו) ונראה שההנהלה וצוות האימון מבינים סוף-סוף שאיתו הקבוצה לא תוכל ללכת רחוק. מה שיותר מפתיע הוא שההגנה, שהיתה הטובה בליגה בשנה שעברה, ירדה משמעותית ברמתה. היא עדיין טובה ומדורגת ברבע העליון של הליגה (שניה אחרי בולטימור ביארדים למהלך) אבל סופגת לא מעט נקודות (מעל 20 למשחק) ולא מנצחת משחקים לבד כמו בשנה שעברה. נראה שצפויים לא מעט שינויים בקבוצה לקראת שנה הבאה, וכנראה הראשון שבהם יהיה בעמדת הק"ב.
25. קליבלנד בראונס (2- 5- 1, דרוג קודם 28) – קליבלנד מתמחה השנה בהפסדים במשחקים צמודים. הקבוצה שיחקה כבר ארבעה משחקים שהגיעו להארכה (ניצחה רק אחד מהם) והפסידה רק פעמיים ביותר משלוש נקודות. ההגנה מצוינת (בין השלוש הטובות בליגה) ומאז שבייקר מייפילד הרוקי המבטיח מוליך את ההתקפה גם שם מתחיל להסתמן פוטנציאל לא רע לעונות הבאות. העונה הם ישלמו את שכר הלימוד לק"ב החדש ויפסידו עוד הרבה משחקים (רובם בהפרש של שלוש נקודות כמובן…) במיוחד בהתחשב בבית ה – AFC צפון הקשה בו הם נמצאים, אבל לראשונה אחרי הרבה שנים האוהדים המסורים ושבעי האכזבות יכולים להסתכל לעתיד בתקווה, והמאמן שיחליף את יו ג'קסון המפוטר יסיים כנראה את הקדנציה שלו עם רקורד טוב בהרבה.
26. ניו יורק ג'טס (3- 5, דרוג קודם 29) – גם כאן הסיפור דומה – קבוצה צעירה עם ק"ב רוקי שעוד מתאקלם בליגה והגנה חזקה ששומרת את הקבוצה במשחקים. איזיה קרוואל הוא תגלית בעמדת הרץ אבל נראה שבקבוצת התופסים יש מקום לשיפור. סאם דרנולד שפתח בכל המשחקים העונה ירד לקרקע אחרי המשחק הראשון המצוין אבל היו לו מאז כמה ניצחונות יפים כך שגם כאן יש בהחלט מקום לאופטימיות לקראת העונה הבאה.
27. טאמפה ביי באקנירס (3- 4, דרוג קודם 25) – אחרי הנדנדה הקיצונית שהקבוצה עברה בחודש ספטמבר עם ריאן פיצפטריק, היא חזרה לג'מיס ווינסטון בעמדת הק"ב. ווינסטון צבר הרבה יארדים אבל איבד המון כדורים -מוליך את הליגה באיבודים (10) למרות ששיחק רק בארבעה משחקים, וגם הם לא מלאים!. נראה שעם פיצפטריק ההתקפה נראית יותר טוב אבל ברור שהוא לא הפתרון לטווח הארוך. ההגנה מצידה היא הגרועה בליגה ומצליחה להפסיד גם כשההתקפה (לעיתים רחוקות ובעיקר עם פיצפטריק) נראית סביר. בבית ה – NFC דרום החזק זו הקבוצה הגרועה ביותר (למרות שהמאזן של אטלנטה פחות טוב משלה) ונראה שיש שם הרבה עבודה בפגרה (כולל החלטה בעניין הק"ב) לפני שניתן יהיה לדבר ברצינות על הגעה לפלייאוף בעתיד הנראה לעין.
28. אריזונה קארדינלס (2- 6, דרוג קודם 32) – באוקטובר הצליחה הקבוצה לרשום שני ניצחונות )שניהם נגד הניינרס) אחרי שסיימו את ספטמבר ללא ניצחון, אבל לצערם הם לא פוגשים שוב את הניינרס העונה… ג'וש רוזן בינתיים לא מפגין יכולת גבוהה אבל הקבוצה חייבת לתת לו לרוץ ולקוות שיצליח לפרוץ – אם לא העונה אז לקראת העונה הבאה. לארי פיצג'רלד האגדי מפגין יכולת גבוהה אבל יסיים עוד עונה (האחרונה?) עם (הרבה) יותר הפסדים מניצחונות והקבוצה חייבת להתחזק משמעותית (גם אם רוזן יראה פוטנציאל) בעמדות התופסים כדי להיות תחרותית בליגה.
29. סן פרנסיסקו 49 (1- 7, דרוג קודם 30) – כצפוי אחרי הפציעה של גארפולו, הקבוצה לא ניצחה במהלך חודש אוקטובר ומזדנבת בתחתית בית ה- NFC מערב. עם זאת, בניגוד לקבוצות שמתחתיה בדירוג היא מפגינה רוח לחימה מפתיעה ומצליחה במרבית המשחקים להישאר קרובה, גם מול קבוצות עדיפות (כמו למשל בהפסד הצמוד לגרין ביי). התקוות של הקבוצה לעונה הבאה תלויות בעיקר בצוות הרופאים שמטפל בגארפולו ובינתיים היא מנסה לא להתבזות – וגם זה משהו.
30. ניו יורק ג'יאנטס (1- 6, דרוג קודם 22) – אחרי רצף הפסדים, הקבוצה מתחילה כבר להיערך לשנה הבאה והטרייד ששיחרר את איליי אפל הוא כנראה רק הסנונית המבשרת מהלכים דומים בעתיד הלא רחוק. בקבוצה יש הרבה כישרון (בקהאם וברקלי הם צמד צעיר עם פוטנציאל עצום) אבל קודם כל צריך למצוא ק"ב שיחליף את איליי מאנינג ולחזק משמעותית את קו ההתקפה. את השנה הזו (כמו את זו שלפניה) אוהדי הג'יאנטס הרבים ישתדלו למחוק מהזיכרון.
31. אוקלנד ריידרס (1- 6, דרוג קודם 24) – לבנות קבוצה לוקח שנים, אבל להרוס אפשר בתוך חודש-חודשיים… ג'ון גרודן הגיע לאוקלנד שהציגה סגל שרובו היה שם כשהקבוצה הגיעה לפלייאוף רק לפני שנתיים ופשוט פירק אותו לחתיכות. שניים מהשחקנים שהגיעו לפרו-בול באותה עונה (חליל מאק ואמארי קופר) כבר שוחררו ויש דיבורים גם על דרק קאר. הקבוצה מרוסקת לחלוטין וגרודן רוצה כנראה לבנות שם משהו חדש לגמרי אבל זה ייקח לו שנים. האוהדים המסכנים במפרץ כנראה כבר לא יזכו לראות קבוצה תחרותית וזה יקרה (אם בכלל) רק אחרי המעבר לווגאס, שיקרה כנראה לא לפני 2020.
32. בפאלו בילס (2- 6, דרוג קודם 31) – הקבוצה התחילה לא רע את העידן של ג'וש אלן בעמדת הק"ב והצליחה להראות תחרותית (בעיקר בזכות הגנה חזקה) אבל אז הוא נפצע, נסיון להעלות שוב את נתן פיטרמן נכשל והקבוצה עולה עם דרק אנדרסון, הק"ב השלישי ואיתו ההתקפה שלה לא ממש קיימת. עד שובו של אלן לא נראה שיצליחו לצבור עוד ניצחון והם כרגע החלשים ביותר בליגה.