"האחות הקטנה" עדיין מושלמת/ הלל הורוויץ

לא קל להיות הקבוצה היחידה מחוץ לארצות הברית.

האגדה מספרת שבמשחק הראשון בסן אנטוניו דרוזן שאל מתי משמיעים את ההימנון הקנדי רק כדי לגלות שזה קורה רק במשחקים של הרפטורס.
רק כשאתה מגיע כאן לטורונטו, אתה מתחיל להבין את התסביך שהעיר הזו מרגישה בנוגע לקבוצת הכדורסל שלה.

זה קשור לעבר של העיר, כלומר לעבר הלא קיים של העיר מבחינת מסורת בNBA. הקבוצה בטורונטו מאוד טרייה במונחים של NBA, עם וותק של 24 שנים בלבד בליגה (זו העונה ה24), ומעט מאוד הישגים להתגאות בהם.

האחות הקטנה של הNBA היא לא רק מספר שתיים ברמת המדינות המשתתפות היא גם מספר שתיים בעיר שלה.
מבט קטן על האולם של טורונטו יספר לכם שהרפטורס הם האחות החורגת של הסיפור. החדרים, הבאנרים, הצבעים השולטים הכל שייך למייפל ליפס קבוצת ההוקי של העיר.

זו קבוצה עם היסטוריה, זכיות והספורט הקנדי הלאומי, כך שבאמת קשה להתחרות בהם. השחקנים בתקרת האולם הם כולם של הליפס והבאנרים של טורונטו הם של השנה בה הקבוצה נוסדה ושל אליפות הבית האטלנטי במספר עונות. לחגוג אליפות בית ב- NBA זה קצת כמו לציין את מספר החודשים בגיל שלך, צריך עוד להתבגר אח קטן.

טיול קצר במורד ההיסטוריה של הרפטורס, יראה לכם את וינס קרטר שרק רצה לברוח מכאן, את בוש שהלך לחפש אליפות במקום אחר ותחושה כללית של עיר שהשחקנים פשוט לא רוצים להיות בה. האם זה נכון? קשה לדעת. השתייה מותרת כאן מגיל צעיר יותר, האווירה רגועה והשכר הוא אותו שכר. מצד שני, המיסים פה גבוהים יותר, הדולר קנדי יותר והחורף לכאורה קשה יותר.

https://www.youtube.com/watch?v=N6j-6W8pDYE

במשחק הפתיחה של העונה הנוכחית נפל דבר בהיסטוריה של טורונטו. הם פתחו עונה ב- 17.10 תאריך שייזכר כיום בו הקנאביס הפך לחוקי בקנדה.
האם זה אלמנט שמושך שחקנים? תאורטית בטוח שכן. מצד שני, בפועל חוקי הסימום של הליגה זהים – לא משנה מה המדיניות של המדינה בה אתה נמצא. יש כבר מדינות בארצות הברית שבהן הקנאביס חוקי, וזה לא שמגדלים עציצים בחדר ההלבשה (לפחות נכון לעכשיו, מבטיח לעדכן אם יש שינוי).

זה גם בא לידי ביטוי בחדר ההלבשה כאשר כמה עיתונאים ואני ביניהם מחכים לשחקן כלשהו שיועיל בטובו לנסות ולהגיע. אף שחקן לא מופיע, אבל ניק נורס מציץ פנימה. "לא אמורים להיות פה שחקנים איתכם?" הוא מסתלבט בצחוק. העיתונאים מספרים לו שהם כבר רגילים והמאמן ממשיך הלאה בעיסוק שלו תוך כדי שהוא מפדח את המעסה שעובר באיזור ומצביע עליו כפנוי לראיון.

העיתונאים מדברים על הפציעה של וויגינס ומזכירים את זו של נוביצקי. הם משוחחים על השנה האחרונה של ווייד כשדני גרין יוצא מהמקלחות לכיוון המגרש לזרוק קצת לסל.
"על מי דיברתם", גרין שואל, "על דוויין ווייד", עונים לו. "לגמרי, גם וינס עוד משחק ויש מצב שזו העונה האחרונה שלו" מוסיף גרין. אחד העיתונאים ישר מסנן שהוא בוגד בעוד גרין ממשיך לפרקט. "עוד לא התגברת על זה?" שואל אותו השני, "אף פעם!"

"היי וינס, רציתי שתדע שבשביל היית ותישאר בוגד יא בוגד"

וזה הסיפור של הקבוצה: סינדרום האח הקטן של הקבוצה שלא רוצים להיות בה, של הספורט השני בחשיבותו בעיר ושל האוהדים שבטוחים שקוואי יעזוב בסוף העונה. יכול מאוד להיות שזה יקרה בסוף, אבל התחושה של ראיית השחורות היא שמדברת מפי האוהדים ולא ההיגיון, גם אם שניהם לפעמים מציגים את אותה מסקנה.

על המגרש זה לא ייאמן מה כמה ניצחונות עושים לבן אדם. קוואי נראה כמו שחקן ששמח להיות כאן. יחתום? לאו דווקא.
אבל כבר בהצגת השחקנים הוא נראה יותר כמו חלק מהקבוצה מאשר במשחק הראשון שהייתי כאן. הוא נוטל את המושכות כשצריך, ונראה כמו השחקן שכולם יודעים שהוא יכול וצריך להיות.

מה שמאוד בולט במגרש זה עד כמה השחקנים הצעירים של טורונטו התבגרו ונהיו יותר חזקים ואסרטיביים על הפרקט. הקבוצה הזו בהחלט התבגרה בשנה והוסיפה שחקן כמו קוואי. זו ההחלטיות בפעולות של סיאקם, ההגנה שהשתפרה עם ההגעה של גרין (הגארד היחיד עם שש עונות רצופות של 50+ בלוקים וחטיפות), הוספת אלמנט השלשות של ולנצ'ונס שהקהל מתחרפן בכל פעם שהשלשה הזו נכנסת, ושחקנים כמו פאוול ודלון רייט שמרגישים פחות לחץ כשיש לידם עוד שחקנים מנוסים ויותר ניסיון תחת החגורה שלהם.

את הערב הזה בטורונטו סיימו עם הניצחון החמישי ברציפות שלהם, ללא הפסד מפתיחת העונה, ועם הופעה של קוואי שמראה לכולם שיש בעל בית בצפון. אמנם במינסוטה וויגינס היה פצוע, אבל ההגבלה של טאוונס בנקודות ובריבאונדים וההובלה ברוב שלבי המשחק (למרות חוסר היכולת לגמור את המשחק בכל הפעמים שהם ברחו קצת), אמורה לעודד את החבר'ה כאן בטורונטו. ואם זה לא יספיק? יש להם מספיק דרכים.

אחרי המשחק נורת מדבר על העובדה שמינסוטה ממובילות הליגה בנקודות בצבע. "ניצחנו אותם שם 58-38, קיבלנו 31 נקודות מעמדת הסנטר שלנו זה נראה לי כמו עבודה טובה". המאמן ממשיך ומספר שהם הענישו בכמה שלשות, "אני מוכן להמר על השלשות של רוז ושל גיבסון כל ערב, הפעם כמה נכנסו וזה היה נראה טוב, אבל לדעתי העבודה על טאוונס הוכיחה את עצמה".

אני תופס את גרין לשיחה קצרה בחדר ההלבשה ושואל אותו איך זה להיות בעיר החדשה. "אני מנסה להנות ולהפיק את המקסימום מכל מה שקורה כאן". אני מציין בפניו שהוא הוביל את שחקני הקבוצה בפלוס מינוס, ושנראה שהנוכחות שלו על המגרש עושה טוב. "צריך קצת מזל ולהיות על המגרש כששחקנים אחרים קולעים שלשות והכל טוב", הוא מחייך. אני מציין בפניו שמזל זה לא דבר שמביא תוצאות בליגה. "אני עדיין מאמין בפיטר פן" הוא אומר. אולי קצת אבקת קסמים זה כל מה שהעיר הזו צריכה.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. טור חביב ביותר
    מעניין באמת מה יהיה עם חוקי הסמים והקנאביס. אני מאמין שזה יגיע למצב זהה לאלכוהול, כנראה דרך בית משפט, כמו שאוהבים באמריקה.
    הלוואי שקוואי ישאר בטורונטו. הרבה פרשנים יאכלו את הכובע 🙂

    1. מעבר לכך שכמה פרשנים יאכלו כובע כזה או אחר זה גם יצור פרנצ'ייז מעולה לכמה שנים קדימה ולא סתם עוד שחקן שיעבור מערבה.

  2. הראפטורס לקחו הימור עם הטרייד על קוואי ובינתיים זה משתלם להם בגדול (ועוד יש את התוספת המצויינת של דני גרין).

    בסוף זה עוד יצליח להם שקוואי יראה כמה מגניב במזרח לעומת האזור המערבי, ויחתום על החוזה.
    הראפטורס עם אותו הסגל (הרחב) שרץ כבר שנה שנייה והשחקנים המשניים שהתבגרו, וסוף סוף (ויסלח לי דרוזן המצויין), יש שם שחקן טופ-5 (כנראה מאז קרטר בשיאו) שיכול לקחת אותם רחוק ויודע כיצד לנצח בפלייאוף.
    קוואי וגרין גם מאוד מחזקים את ההגנה (וזה שדרוג אדיר על דרוזן).

    1. מסכים עם כל מילה. נורס דיבר על אננובי כתאום קוואי צעיר ושחקנים כמוהו וכמו סיאקם שנתנו קפיצת גדילה פלוס התפקוד המשופר של הגבוהים שם את הקבוצה במקום לא רע בכלל. ואכן קוואי מפחיד וזה עוד כשהוא נראה בהילוך שני

      1. לראפטורס יש קבוצת די-ליג בה הם מגדלים את השחקנים שלהם, ממש כמו מחלקת נוער או קבוצת מילואים.
        פשוט נותנים לשחקנים להשתפשף שם. והנה… יוצא לך ואן-פליט כזה ועוד כמה.
        דילון רייט, פאוול, אננובי, סיאקם (שבכלל פתח מצויין את העונה). אחלה ספסל.
        בנוסף, גרין וקוואי נותנים להם וורסיטליות בהרכבים, אם זה להגנה או להתקפה

  3. חברים אני אצנן את התלהבותכם. טורנטו סיימה 1 לפני קאווי טורנטו ניצחה 60 לפני קאווי דיברו על כמה טורנטו מדהימה ועמוקה לפני קאווי שום דבר לא השתנה בממלכת קנדה הם נראים טוב כמו שנראו תמיד בעונה הרגילה. על הנייר הם עם הסגל השני בטיבו במזרח לכן המבחן של קאווי יהיה רק מול בוסטון ורק הופעה בגמר הליגה תזקף לזכותו. כל דבר אחר טורנטו כבר השיגה לפניו. הקינג כבר לא במזרח אז ללאורי ירד מחסום פסיכולוגי אחד. אני אתלהב מטורנטו ואעריך אוצם רק שאראה אותם בגמר הליגה עד אז הם לא מרגשים או מלהיבים אותי. שאפו לקאווי שחזר לעצמו וכנראה זייף פציעה בספרס.

    1. אם שמעון לא מתלהב סימן שהם הדבר האמיתי בלי צל של ספק.
      מאד מאד נהנה לראות אותם. יש בקוואי סוג מצויינות שגורמת לסינכגיה בקבוצה. וההגנה שלהם זה חתיכת מנעול.

  4. אחלה סיקור הלל . טורונטו נראית טוב מאוד מתחילת העונה וקוואי נראה כמו שחקן טופ 5 בליגה גם גרין נראה כמו תוספת מצוינת לקבוצה .

  5. תודה רבה על הטור המעניין
    טורונטו נראית טוב עם משחק קולח ומעניין. השינוי שנעשה (הן בעמדת שחקן מוביל והן בעמדת המאמן) מראים התחלה טובה ומפתחת ציפיות להמשך הדרך

  6. תודה הלל, מצוין.
    אין ספק שכרגע טורונטו היא הקבוצה החזקה במזרח. הם עדיין צריכים לצלוח את המשבר הראשוןה רציני שלהם כדי שנדע מה הם שווים (פציעה של שחקן מפתח או משבר חברתי).
    עושה רושם שהם על אמת השנה, מועמדים לגמר הכללי . . .

  7. טורונטו הלכו אול אין עם הטרייד על קאווי, בנתיים הוא לחלוטין במוד לשחק כדורסל, ההזזה של איברהים לעמדה 5 נראית הברקה, ימים יגידו אבל בהחלט נראה טוב כרגע.

  8. טור מצוין! כיף שאתה חלק מהצוות באתר.

    אני מסכים עם כל מילה שכתבת על ההיסטוריה של הראפטורס, אך משום מה הפרנצ'ייז מתנער ממהיסטוריה של העיר לליגה, כאשר בעונה הראשונה של ה-NBA הופיעה קבוצה בשם טורנטו האסקיז, שזכתה לכבוד (ביחד עם הניקס) להיות המשחק הראשון של הליגה.

    לגבי קוואי – דווקא האנונימיות של העיר באופן יחסי ליתר ערי ה-NBA בליגה (מלבד אולי אוקלהומה סיטי) היא אחת הנקודות המרכזיות שיכולות לשכנע אותו להישאר בקבוצה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט