פצעים ונשיקות – NFC North/ שחר דלאל

בית המכות והחבורות (Black & Blue). הבית עם ההיסטוריה העשירה ביותר בליגה (כן, קצת יותר מזו של ה-NFC מזרח). וכן, ניחשתם נכון, מדובר על בית ה-NFC צפון.

כשמדברים על הבית הזה מדברים כמובן על ההיסטוריה העשירה שלה. 26 דגלי אליפות מונפים באצטדיוני הבית (רק מינסוטה עדיין לא יכולה לרשום את ההישג הזה לזכותה), יותר מ-340 שנים של משחק מקצועני ואין ספור שחקני היכל התהילה שהצלקות שלהם יעידו על כך ששיחקו בבית המיתי הזה.

קל מאוד להיגרר לנוסטלגיה, אבל אם נסתכל קרוב נראה שכנראה מדובר באחד הבתים הקשים ביותר בליגה, עם ארבע (יותר נכון 3.5) קבוצות שיכולות להגיע לפלייאוף, ושתיים שצריכות לסמן לעצמן כיעד את ההגעה אל הסופרבול. אז בואו נצלול לעומק.

 

גרין ביי פאקרס

100 שנים תחגוג השנה הקבוצה המעוטרת בליגה – ולא, אנחנו לא מתכוונים לניו אינגלנד פטריוטס – אלא לפאקרס, שיכולים לזקוף לזכותם 13 תארי אליפות ב-NFL. בטייטל טאון זכו להינות ב-25 השנים האחרונות משני קווטרבקים שיזכו לראות את הפסל שלהם בהיכל התהילה (ברט פארב וארון רוג'רס), משהו שאפשר להקביל לזכיה בלוטו, ובמחצית מהמקרים הם הובילו אותם לזכייה בבית ול-19 הופעות בפלייאוף.

רוג'רס. רק טבעת אחת 

עם זאת, הנהלת הקבוצה לא הצליחה לתרגם את ההצלחה של אותן שנים לתארי אליפות, והם ראו קבוצות אחרות עוקפות אותן בדרך אל התואר, כשכל אחד מהקווטרבקים מדוברים יכול לספור רק טבעת אחת על אצבעו. אז מה עושים? מוציאים מנכ"ל (GM) חדש ומנסים לצאת לדרך חדשה.

גרין ביי, שהיא הקבוצה היחידה בליגה שנמצאת בבעלות האוהדים, דגלה בשנים האחרונות בשיטה של גידול שחקני בית, עם החתמות מועטות בשוק החופשי במחשבה שהשחקנים שנמצאים כבר בקבוצה יידעו להחליף את אלה שעזבו בקלות יחסית. אבל השיטה שעבדה זמן רב הכזיבה בשנים האחרנות, כאשר שחקנים כישרוניים מאוד (בעיקר בהגנה) מצאו את עצמם מובילים קבוצות אחרות להישגים, בעוד בוויסקונסין נאלצו להתפלל שרוג'רס לא ייפצע וימשיך לסחוב אותם על הגב לעוד פלייאוף עקר.

אז למה אנחנו עדיין מדברים עליהם כקבוצה שאמורה לשים לה כיעד הגעה לסופרבול? כי קודם כל הם מקבלים בחזרה את רוג'רס בריא וחתם עם חוזה חדש של 180 מיליון דולר, כאשר רבים מחשבים אותו לק"ב הטוב בליגה ואחד "ששווה לבדו תשעה ניצחנות לקבוצה". אבל בניגוד לשנים הקודמות, ההנהלה הלכה וחיזקה גם את ההגנה שלו (במיוחד בהחתמה של מוחמד ווילקירסון והמגני הפינה הרוקים ג'איר אלכסנדר וג'וש ג'קסון) ואף הוסיפה לו נשק התקפי חדש בדמותו של ג'ימי גראהם שינסה לחזור ולהיות הטייט אנד הטוב בליגה ואמור להחליף את החבר הטוב ג'ורדי נלסון ששוחרר בקיץ. האם יהיה מדובר בוואן-טו פאנץ' הטוב בליגה?

גראהם. רוצה לחזור לכושר מימי ניו אורלינס 

הדרך לשם לא הולכת להיות קלה, כי אפילו לפלייאוף יהיה קשה להעפיל בבית כזה, אבל אם הכל יצליח להתחבר עד פתיחת העונה (ובנתיים זה נראה בדרך הנכונה), אנחנו כנראה נדבר עליהם בנובמבר כקבוצה הטובה ביותר בליגה.

 

דטרויט ליונס

1993. זאת השנה האחרונה שהאריות זכו באליפות הבית (אשר אז נקרא בכלל בית המרכז). במשך שנים הקבוצה של עיר המכוניות נחשבה כנמושה של הליגה, כאשר הנהלות והמאמנים התחלפו, אבל בחירות דראפט גרועות המשיכו להיערם. כל זה השתנה עם הגעתם של קלווין ג'ונסון ומת'יו סטאפורד שעצרו את השטף והפכו את הליונס לקבוצה שיש להתחשב בה ונתנה לאוהדים קצת נחת בזמנים קשים.

אבל עם כל ההצלחות, עדיין היה נראה שבדטרויט, בה אפשר לקנות בית בדולר אחד בודד, התקשו לאסוף את הסכום המבוקש ונכשלו תמיד ברגעים המכריעים. הכישלונות החוזרים ונשנים להגיע להישג משמעותי אפילו הובילו לפרישתו המפתיעה של ג'ונסון בטריקת דלת מתוקשרת, שלא עשתה טוב ליחסי הציבור של המועדון, אך באורח פלא לא פגעה במאזן הקבוצה.

בוב קווין, המנכ"ל שהגיע לפני שנתיים מניו אינגלנד, החליט שהספיק לו ובינואר נפתר מהמאמן המצליח ג'ים קלדוול והביא במקומו את מתאם ההגנה המבטיח של הפטס מאט פטרישיה. מדובר  אומנם בניסיון להביא קצת מהקסם של ביל בליצ'ק לעיר, אך בעיקר כדי לחזק את ההגנה שנחשבה לגרועה בבית, גם בתקופת השנים הקשות של שיקאגו.

סטאפורד. כמה עולה בית בדטרויט? 

מלבד חילופי המאמן קשה להצביע על שינויים משמעותיים שביצעו האריות כדי להבטיח את הכרטיס לפלייאוף. אך לאחר שסיימו עוד עונה עם מאזן חיובי (7-9) פטרישיה וקוויין בחרו לבצע שינויים סולדיים (חיזוק חוליית הליינבקרים, חיזוק קו ההתקפה והגעתו של הרץ הלא-נגמר ל'גארט בלאונט שיביא איתו הרבה ניסיון של ניצחונות פלייאוף) בהבנה שהכלים כבר נמצאים במקום ורק צריך לדעת איך להשתמש בהם. ובמיוחד בזרוע האימתנית של סטאפורד שהתחיל לממש את הפוטנציאל שלו בשלוש השנים האחרונות.

הגעתו של פטרישיה, שבהכשרתו הוא מהנדס שעבד בצוללות גרעיניות ונחשב לאחד המוחות המבריקים ביותר בליגה, אמורה לאפשר לליונס לעשות את קפיצת המדרגה הנוספת ולהפוך לקבוצה שמשחקת בחודש ינואר באופן קבוע. במיוחד לאחר שבחר בדרך לא אופיינית בליגה והשאיר את מתאם ההתקפה המצליח ג'ים-בוב קוטר. השאלה היא האם הקבוצות האחרות בבית לא עשו קפיצת מדרגה גדולה יותר.

 

מינסוטה וייקינגס

84 מיליון דולר מובטחים. זה מה שהיו צריכים להוציא בעיר האגמים כדי להבטיח את הגעתו של הקווטרבק קירק קאזינס. השחקן שהגיע מוושינגטון אמור לייצב סוף סוף את העמדה החשובה ביותר בקבוצה ולאפשר להגנה האמתנית לקחת את הליגה בסערה ולהוות את האיום הגדול ביותר על עתיד השושלת של פילדלפיה איגלס.

הוויקינגים לא העמידו קבוצה כל כך עמוקה מאז סוף שנותה-60 ותחילת ה-70, בהם הצליחו להעפיל ארבע פעמים לסופרבול (והפסידו בכולם), בעוד ההגנה שלהם מקבלת את הכינוי הטוב בתולדות הליגה: "אוכלי האנשים הסגולים" (באנגלית זה נשמע יותר טוב – "The Purple People Eaters"). העומק שלהם גם גורם לקנאת כל אנשי הכספים בליגה מכיוון שהם יכולים תיאורטית לשמור על הסגל הזה לשלוש השנים הקרובות מבלי לאבד אף שחקן משמעותי – וכן, העתיד כבר כאן.

קאזינס. יציבות בעמדה החשובה ביותר? 

להגנה האימתנית בליגה הצטרפו השנה שלדון ריצ'רדסון והרוקי מייק יוז שאמורים לחזק אותה עוד יותר ולעשות את המוות להתקפות היריבות, אבל השינוי המרכזי נמצא בהתקפה. בשנה שעברה מתאם ההתקפה פט שארמור הצליח לעשות קסמים למרות שעמדת הק"ב לא היתה יציבה (בלשון המעטה) וקיבל את תפקיד המאמן הראשי של הג'איינטס, אך המחליף הנוצץ שלו ג'ון דה-פיליפו  (שמגיע עם טבעת אליפות) אמור לעשות אפילו יותר לאחר שיקבל ק"ב שנמצא בשיא הקריירה וסט רצים שאמור לאפשר להתקפה להיות מגוונת הרבה יותר ולגרום לאוהדים להפסיק להתגעגע לשנים של אדיריאן פיטרסון.

במינסוטה ידעו להעמיד לאורך השנים קבוצות נהדרות, שהיו צריכות לעשות את הצעד הנוסף ולזכות באליפות, אך תמיד נכשלו ברגע האמת ולא ידעו לנצל כישרונות חד פעמיים כמו רנדי מוס או אדיריאן פיטרסון כדי להניף את גביע וינס לומארדי. השנה, אם ירצה אלוהי הפציעות, הם בטוחים שזה ישתנה.

 

שיקאגו ברס

שישה משחקים. זה ניסיון האימון של מאט נאגי שקיבל את הזכות להכריז על מהלכים רק לקראת סוף העונה הקודמת בקנזס סיטי. שישה משחקים שסימנו אותו כמאמן החם של השוק בקיץ האחרון וגרמו לאנדי ריד להכריז שהוא יהיה המאמן הטוב ביותר שיצא תחתיו – וזה אומר המון ממאמן ששבעה (!) מהחניכים שלו מאמנים כרגע בליגה ושניים מהם כבר זכו בסופרבול.

נאגי. חיוך של מיליון דולר ומחמאות בגודל אגם מישיגן 

קשה להסביר את את רמת ההתרגשות בשיקאגו מאז שהגיע לעיר. האוהדים שידעו עשור נהדר בתחילת שנות ה-2000 חוו בחמש השנים האחרונות שפל שלא ידעו מאז שנות ה-60 וצמד מאמנים (מארק טרסמן וג'ון פוקס) שהצליח לגרום גם לאוהדים הנאמנים בליגה להפסיק להגיע והקרחות ביציעי סולדג'ר פילד גדלו מעונה לעונה. בשנה שעברה הקבוצה אפילו הצליחה לאבד את היתרון שהיה לה במאזן כל הזמנים מול היריבה השנואה גרין ביי (לראשונה מאז 1933). משהו היה חייב להשתנות.

זה התחיל כבר בעונה שעברה, כשהמנכ"ל ראיין פייס עשה טרייד מתוקשר ושילם הרבה מאוד כדי לקפוץ מקום אחד בלבד במטרה לבחור את קווטרבק העתיד שלו – מיטץ' טרוביסקי ובהמשך גילה עוד יהלום לא מלוטש בדמותו של הרץ טייריק כהן. במקביל ההגנה, בהנהגתו של המתאם ויק פנג'יו, המשיכה את המסורת האדירה של הקבוצה ולמרות המאזן השלילי הצליחה להתמקם בטופ 10 בכל הקטגוריות החשובות.

אבל השינוי הגדול התרחש השנה. טרוביסקי קיבל השנה צעצועים חדשים שיגרמו לכל הילדים בגן לקנא. הרסיבר אלן רובינסון חתם על חוזה נוח מאוד לשחקן ברמתו ואליו הצטרפו הטייט אנד טריי ברטון – שאמור לחקות את טרוויס קלסי וזאק ארץ' בשיטת המשחק – והרסיברים המגוונים טיילור גבריאל והרוקי אנתוני מילר שהצליח להפוך בזמן קצר לשחקן עם ההייפ הגדול בקבוצה. אליהם מצטרף כמובן הרץ הנפלא ג'ורדן האוורד שינסה להשלים עונה שלישית ברציפות עם מעל 1000 יארד.

אז אחרי שהיסודות כבר הונחו, השנה אמורה להיות הקפיצה המשמעותית. בקיץ שחקנים עמדו בתור לחתום בקבוצה והשמות שהצטרפו אמורים להעמיד את ההתקפה באותה השורה של ההגנה ולהחזיר את הפחד אצל היריבות. זה לא יהיה קל, אבל השחקנים (לפחות על הנייר) מתאימים כמו כפפה ליד לשיטה של נאגי, והדיווחים עד עתה ממחנה האימונים מבטיחים שיהיה לנו חורף חם בעיר הרוחות.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. גיא רוזן

    31 אוג 2018 10:38:30

    סיפור ידוע מראש. ג
    ראהם גומר את העונה בשבוע 2, אבל הפקרס מצליחים להגיע לשבוע 11 עם המאזן הטוב בליגה בזכות עוד עונה מדהימה של רודג'רס.
    בשבוע 12 רודג'רס פורק כתף, אבל מספיק לחזור לשחק בשבוע 16, ולסדר לגרין ביי עוד ביקור בפלייאוף.
    שם הם עוברים את הויילד קארד אחרי הייל מארי #58 בקריירה של רודג'רס, רק בשביל להפסיד בסיבוב הבא אחרי איבוד יתרון (ותודה גדולה לאחד המאמנים השמרניים בליגה, על הפסד נוסף שמכתים את הקריירה המדהימה של אחד מהקווטרבאקים המדהימים שיצא לי לראות משחק. ואת זה אני כותב כאוהד ברונקוס עוד מתקופת אלוויי).

    תודה, שחר. פריוויו נהדר.

    1. שחר דלאל

      31 אוג 2018 18:05:30

      הקווטרבק הטוב בהיסטוריה מבחינת יכולת, אבל חסר את המשהו הנוסף שהופך אותו באמת לגדול באמת כמו טום בריידי (אולי למשהו הזה קוראים ביליצ'ק, מי יודע…)

  2. ולדי קוגן

    31 אוג 2018 11:20:10

    הייתי מהלל פחות את פטרישיה כמאמן הגנה אחרי שראינו את ההגנה של הפטס חוטפת בצרורות בסופרבול מניק פולס. אני אופתע אם מינסוטה לא יסיימו במקום הראשון וגרין ביי במקום השני.דטרויט לא שווים יותר מ-8 נצחונות במקרה הטוב, שיקגו אולי יגרדו מאזן חצי חצי אם הכל יסתדר לכיוונם.

  3. פאקו

    31 אוג 2018 11:37:02

    איזה בית. תודה שחר. מחזיק אצבעות לרוג'רס, השחקן שאני הכי אוהב בליגה. היה יכול להיות עם הרבה יותר תארים עם מאמן והנהלה נורמלים.

  6. גל אל-איי

    31 אוג 2018 22:32:02

    ה-NFL משתגע, ממש כמו האן.בי איי בשנה שעברה. הלוס אנג׳לס ראמס החתימו היום את דונאלד, שחקן הגנה בן 27, על 135 מיליון לשש שנים! משכורת של סופרסטאר באן.בי איי על שלושה חודשי עבודה… unreal!

    1. שחר דלאל

      1 ספט 2018 18:20:51

      לפי הדיווחים שלחו 2 בחירות דראפט בסיבוב הראשון ושחקן נוסף. עכשיו רק צריך לראות על איזה חוזה הם מסכמים, כי חוזה גדול מידי יכול לסגור להם את תקרת השכר שנתיים קדימה.
      אבל אין ספק שזה טרייד אדיר מבחינתם, ראיין פייס GM מדהים

        1. שחר דלאל

          1 ספט 2018 19:46:31

          מדברים על זה שהבעלים היה נגד המהלך מהרגע הראשון, אך נתן לו את המנדט המלא לעשות את זה.

          לטענת גרודן אם היו חותמים איתו על חוזה זה היה תוקע להם את תקרת השכר. הבנאדם חי ב-2002…

  11. יניב ש.

    2 ספט 2018 15:05:25

    אני עדיין בהשפעת "נס מינסוטה" בגמר האיזורי בעונה האחרונה….
    צפיתי בעשרות סרטונים עם תגובות אוהדים לניצחון הדרמטי, פשוט מדהים.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט