שבוע טוב לכולם. בשבוע שעבר נאלצתי לקחת הפסקה מהכתיבה בשל מתכונת במתמטיקה שהייתה לי ביום חמישי (ותודה לחוזר המנכ"ל שמאפשר לי לעשות מתכונות בזמן שכל השאר נהנים בחופשת הפסח). לענייננו, לאחר שהכרתי לכם כבר שישה רוקיז מוכשרים מ-5 קבוצות שונות, הגיע הזמן להכיר לכם גם את הרוקי המוכשר של דאלאס מאבריקס – דניס סמית' ג'וניור.

הוא היה מיועד לבחירה הראשונה או השנייה אך פציעה פגעה לו במניות, כולם חשבו שהוא עומד להיבחר ע"י הניקס ואז הגיע פרנק ניליקינה, הוא מספק מהלכי היילייטס לא מהעולם הזה והוא אחד מהשחקנים היותר זריזים ואתלטיים שיצאו מהדראפט הזה. כמובן שכל אלו לא מספקים לנו מספיק מידע עליו, אז מי אתה דניס סמית' ג'וניור?

פרטים אישיים:

תאריך לידה: ה-25 בנובמבר 1997

עיר לידה: פאייטוויל, צפון קרוליינה, ארה"ב

גובה: 1.91 מ'

משקל: 88 ק"ג

שם האב: דניס סמית' (Dennis Smith)

שם האם: הלנה פוסיה אוונס (Helena Posia Owens)

מס' אחים: 3 – שתי אחיות: ד'אירה ודסירו (Desiroe) ואח אחד: דזמונד

מכללה/אונ': NC State

ממוצעי קריירה:

ממוצעי תיכונים: שנה ראשונה – ב-30 משחקים: 9.2 נק', 3.0 אס', 1.8 ריב', 0.9 חט' ו-0.3 חס' למשחק

שנה שנייה – ב-29 משחקים: 17.6 נק', 9.3 אס', 6.9 ריב', 2.4 חט' ו-0.5 חס' למשחק

ממוצעי קולג': ב-32 משחקים – 18.1 נק', 6.2 אס', 4.6 ריב', 1.9 חט' ו-0.4 חס' למשחק ב-34.8 דק' לערב

שנת כניסה לדראפט: 2017

מקום בחירה בדראפט: 9

קבוצה בוחרת: דאלאס מאבריקס

ממוצעיו ב-NBA: ב-66 משחקים: 15.2 נק', 5.0 אס', 3.7 ריב', 0.2 חס' וחטיפה אחת למשחק ב-29.5 דק' לערב

לפני ה-NBA:

דניס נולד וגדל בפאייטוויל, קרוליינה הצפונית. לזוג הורים בשם דניס והלנה. בדיוק כמו לבאר, גם אביו של דניס ג'וניור אימן אותו לאורך כל תקופת ביה"ס היסודי וחטיבת הביניים. דניס היה מאחד השחקנים הטובים בארה"ב בתקופתו בחטיבת הביניים, מה שהביא אל זימונו אל the Adidas Uprising Gauntlet series. באחד המשחקים בטורניר דניס הציג משחק מטורף של 37 נק' ו-12 אס'. ולאחר תקופתו בטורניר הוא החל לשחק בתיכון מקומי בעיר הולדתו, שם הציג ממוצעים מטורפים לשחקן תיכונים, מה שגרם להייפ מטורף סביבו תוך ניבוא שהוא יבחר במקום הראשון/השני בדראפט אליו יירשם, ואז הגיעה הפציעה הנוראית.

הפציעה הקשה:

בתחילת עונתו השלישית של סמית' בתיכון, ולאחר כל ההייפ שהיה סביבו, סמית' קרע את הרצועה הצולבת הקדמית. שהיא פציעה גומרת קריירה במידה ולא מבצעים ניתוח לשחזור הרצועה. וגם במקרה של ביצוע ניתוח, זמן ההחלמה הממוצע הוא בין 6 ל-9 חודשים, ובמקרים מסויימים זמן ההחלמה אף עשוי להתארך. הפציעה פגעה במיונתיו של סמית', והוא ירד בדירוג עד המקום השביעי לפי 247 Sports, ולמקום העשירי לפי Scout.com. לאחר הירידה בדירוג, סמית' התחייב לצפון קרוליינה סטייט, והחל לנסות לשקם את מניותיו.

תקופתו בקולג':

סמית' סיים מוקדם מהרגיל את תקופתו בתיכונים, מה שגרם להצטרפותו למכללת קרוליינה הצפונית כבר בינואר 2016. מה שפתח לו את האפשרות לקבל טיפול רפואי מהצוות המקצועי של האוניברסיטה, ותרם לשיקומו. סמית' הציג לא מעט משחקים טובים בקולג', וסיים עם ממוצעים נהדרים, מה שהעניק לו את התואר "רוקי העונה" של ה-ACC. בסיום תקופתו במכללות, הודיע סמית' כי הוא נרשם לדראפט ה-NBA, שם נבחר במקום התשיעי והחל להתאמן במדי הדאלאס מאבריקס.

אתלטיות, אתלטיות ואתלטיות:

זהו לא סוד גדול שסמית' הוא אחד מהאתלטיים היותר טובים מבין הרוקיז, ואף מבין כל שחקני הליגה. היכולת שלו לרוץ במהירות סילון, ולקפוץ לגבהים לא נורמלים הם מה שעושים אותו רכז כל כך אקספלוסיבי ומסוכן ליד הטבעת. אמנם בתחרות ההטבעות השנה סמית' לא צלח את הסיבוב הראשון, אך במידה והוא יחליט להירשם גם בשנים הבאות אני מאמין שנראה הטבעות יצירתיות ונהדרות ממנו. כמו שהוא כבר הראה בסופ"ש האולסטאר.

עקביות זה שם המשחק:

למרות היכולות האתלטיות הנדירות של סמית', ב-NBA של היום נדרש מכל רכז שלא עונה לשם בן סימונס להציג גם קליעה ממוצעת פלוס בכדי להחשב לרכז פותח לגיטימי. לסמית' אמנם יש את היכולות הללו, אך די במבט חטוף אחד ב-game log שלו בכדי להבין שהוא לא שומר על יציבות בכל הנוגע לקליעה. הוא יכול להציג במשחק מסוים 2 מ-11 מהשדה, ו-0 מ-4 מהשלוש. ושלושה משחקים לאחר מכן להציג 9 מ-17 מהשדה עם 2 מ3 מחוץ לקשת. היכולת של סמית' לשמור על עקביות בעתיד תהיה קריטית אם הוא רוצה להפוך לסטאר בליגה, והפוטנציאל בהחלט ישנו. כעת כל מה שסמית' צריך לעשות זה להמשיך לעבוד קשה בכדי לשפר את יכולותיו, והממוצעים ישתפרו בהתאם, אני בטוח.

התקווה של המאבריקס לעתיד טוב יותר:

נכון להיום, ה-2 לאפריל 2018, דאלאס מדורגת במקום החמישי מהסוף בליגה, והשני מהסוף במערב. הנסיון שלהם לתפקד את האריסון בארנס כשחקן מוביל הוא לא הצלחה גדולה בלשון המעטה. ודניס סמית' הוא אחת מנק' האור היחידות של המועדון העונה. תוסיפו לסמית' עוד שחקן טופ 5 בדראפט (ככל הנראה באגלי/פורטר, אייטון ודונצ'יץ' לא יהיו זמינים בבחירה החמישית לדעתי). ותקבלו קבוצה עם שני פרוספקטים נהדרים, שכל שנותר לה הוא לחכות ששני השחקנים האלו יתפתחו, ואז היא תוכל לחזור להיאבק על מקום בצמרת המערב. אני אישית מאוד מקווה שסמית' יתפתח כראוי אצל המאבס, כי נראה שנכון לעכשיו יש התאמה נהדרת בין השחקן למערכת.

אז מה צופן העתיד?

נכון לעכשיו אנחנו יודעים כמה וכמה דברים על דניס סמית' ג'וניור. הוא אחד מהרכזים היותר מבטיחים בליגה, אבל נכון להרגע הוא לא ממש יציב. הוא התגבר על פציעה קשה מאוד, שפגעה בכמה מהספורטאים היותר טובים שהיו בליגה (אהמ אהמ דרק רוז). ושהניקס ללא ספק מצטערים על העובדה שהם לא בחרו אותו כשהוא היה זמין. אני מאוד מקווה שסמית' ימשיך להתפתח בליגה, כשפוטנציאל לאולסטאר, ואפילו לסופרסטאר, הן ממש לא מילים גסות עבורו.