סר רוג'ר בניסטר, האיש ששינה את תפישת היכולת האנושית, הלך לעולמו / מולי
רוג'ר בניסטר הוא גיבור אנגלי. לא מעטים מכירים את השיא המפורסם שלו אך מעטים הרבה יותר מבינים את חשיבותו האמיתית של האיש הזה, האיש ששינה את הספורט ביותר מדרך אחת.
ויקיפדיה מספרת לנו בלשון אנציקלופדית ש"רוג'ר בניסטר נולד בהארו שבמידלסקס למשפחה בת מעמד הפועלים. בילדותו היה נחוש להצטיין בלימודיו כדי שיוכל ללמוד רפואה ואכן זכה במלגה ללימודים באוקספורד. עיסוקו באתלטיקה בשנותיו הראשונות היה על בסיס חובבני ונשען יותר על כשרון מאשר על השקעה. גם בשנים המאוחרות יותר, כשכבר היה רץ ברמה עולמית והתאמן יותר ברצינות, עדיין התאפיין כרץ שהסתפק בקילומטרז' נמוך של אימונים ביחס ליריביו."
קשה להסביר את השיא של בניסטר למישהו שנולד בימינו ולוקח כמובן מאליו את זה שאנשים כבר הלכו על הירח. הסיבה היא שכאשר הוא שבר את השיא, היו אנשים שהשוו את שבירת השיא הזה להגעה לירח לראשונה אחרי מאה אלף שנות קיום אנושי. עד כדי כך השיא הזה, דווקא השיא הזה, היה בלתי נתפס.
כאן בארץ, כשאנו עוסקים בריצה, אנו מדברים על מטרים ולעתים על קילומטרים. באנגליה לאורך מאות בשנים היתה נהוגה השיטה האימפריאלית, זו שמדדה ביארדים ומיילים, ו"הגביע הקדוש" של הריצה, היתה ריצת המָיִל.
לנו, בני האנוש, יש פטיש למספרים עגולים. ג'ים היינס מארה"ב היה הראשון לרדת מעשר שניות, בריצת 100 מטרים (10 ו- 100, מספרים עגולים) הן במדידה ידנית (9.9 בחצי גבר המבחנים האמריקאים לאולימפיאדה) והן במדידה אלקטרונית, 9.95 שניות באולימפיאדת מכסיקו 68.
אבל לרדת מארבע דקות בריצת המייל? זה כבר נחשב בלתי אפשרי מבחינת היכולת האנושית.
אבל יודעים מה, זה קרה.
כולם מדברים על מצב המפסידים במלחמת העולם השנייה. על מדינות שלקח להם עשרות שנים להתאושש. ואולם, אם בוחנים בראי ההיסטוריה את המצב לאשורו, אחת המדינות שהתמוטטו מעשית אחר מלחמת העולם השנייה היתה בריטניה הגדולה. מאימפריה חובקת עולם היא הפכה תוך שני עשורים לעוד מדינה. מדינה עם עבר מפואר, אבל גם עם הווה "לא מי יודע כמה".
זה לצופה מבחוץ מבראייה לאחור. לצופה הבריטי מבפנים באותם שנים, בריטניה נותרה "האריה השואג", נותרה האימפריה שהשמש לא שוקעת בה לעולם", והצופה הבריטי הזה היה נואש לקבל חיזוקים לתחושות העליונות שלו, והמציאות לא נתנה יותר מדי חיזוקים שכאלו.
מאחר ובמציאות לא היו הרבה כאלו אין פלא שאורגן לרוג'ר באניסטר, תלמיד רפואה שאהב לרוץ אבל לא היה לו יותר מדי זמן לכך, ב-6 במאי 1954, מרוץ באוקספורד לעיני 3,000 צופים במטרה ספציפית של שבירת שיא המיל.
המרוץ שודר בשידור חי ברדיו הממלכתי הבריטי (הטלוויזיה עדיין לא היתה נפוצה בבריטניה) ומדינה שלמה עצרה מעשית את נשימתה. שני רצים בריטים הובאו מראש כדי "למשוך" אותו בעזרת קביעת קצב מהיר. הם אכן הצליחו למשוך את בניסטר לקצב מהיר וגם לסיים בעצמם את המרוץ.
בניסטר סיים בזמן שיא של 3:59.4 דקות.
המחשה עד כמה השיא הזה היה מנטלי ולא גופני ניתן לראות בעובדה שהשיא שלו החזיק מעמד רק חודש וחצי עד שג'ון לאנדי האוסטרלי שבר אותו ב-21 ביוני 1954.
ויקיפדיה מספרת לנו שבאניסטר אמר בסוף המירוץ: “אנו רצים, לא משום שאנו חושבים שזה מועיל לנו, אלא משום שאנו נהנים מכך ומשום שאיננו יכולים להימנע מכך. ככל שהחברה וסביבת העבודה מגבילות יותר, כך גם נחוץ יותר למצוא פורקן לאותה הכמיהה אל החופש. איש אינו יכול לומר ‘אסור לך לרוץ מהר יותר, או לקפוץ גבוה יותר’. הרוח האנושית היא בלתי-מנוצחת".
ועדיין, תרומתו של באניסטר לספורט אינה רק השיא. באניסטר, אנא זכרו, למד רפואה והפך מאוחר יותר לנוירולוג מפורסם. הוא היה מודע לגופו ובחר בשיטה שכונתה "אימוני איכות ספציפיים", שלא היתה שיטה הדורשת אימונים לשיפור הפיזיולוגיה של הגוף, אלא יותר שיטה שמטרתה אימונים שיתנו לך משוב למה מסוגל גופך.
באניסטר היה לטעמי מי שנתן לגיטימציה להכנסת המדע לספורט, ולהבנה שהמדע יכול לעזור לאדם לשבור את גבולותיו.
אולי צחוק הגורל, ובעצם רק הגיוני הוא, שהוא עמד בראש "מועצת הספורט" הבריטית כאשר הונהגו בניצוחו, בדיקות הסמים הראשונות לספורטאים שנועדו לגלות ולמנוע שימוש בסטרואידים אנאבוליים.
ולסיום, סר רוג'ר באניסטר עצמו מספר על השיא:
רוג'ר גילברט בניסטר (Roger Gilbert Bannister) 23 במרץ 1929 – 4 במרץ 2018. יהי זכרו ברוך.
צביקה
5 מרץ 2018 08:53:34יופי של פוסט!
עידו גילרי
5 מרץ 2018 08:56:20אם כבר אנחנו עושים לו כבוד:
http://debuzzer.com/shohat/66626/
מולי
5 מרץ 2018 09:46:41למי שלא יודע, בקישור יש את הפרק הששי בסדרה המופלאה של נחשון שוחט בדה-באזר שעוסקת בהיסטוריה של האימונים למרחקים בינוניים וארוכים.
זו סדרה שלפחות לטעמי היא יותר ממומלצת.
גיא הרשע
5 מרץ 2018 09:15:04מעולה, מולי.
הפוסט של נחשון שוחט (הקישור של עידו), מומלץ בחום.
גם עבור מי שתחום הריצה לא בראש מעייניו.
מולי
5 מרץ 2018 09:46:55+1000
Shohat
5 מרץ 2018 11:34:15פוסט נהדר מולי. חשוב מאד מתן הכבוד לבאניסטר כאן באתר. ותודה לכולם על ההפניות והפרגון.
אני נוהג לסייג מאד הטענה כי שבירת מחסום הארבע דקות היתה בלתי צפויה ובעיקרה מנטלית. מקשר לפוסט נוסף שכתבתי, לציון 60 שנה לריצה ההיא, ששם אותה בהקשר ההיסטורי של התפתחות השיא ומסייג מעט את המיתוס. יש שם גם התייחסות לאפשרות שאדם רץ מייל בפחות מארבע דקות כבר במאה ה18, והתייחסות לשאלה האם רץ ישראלי השיג ההישג הזה.
כל הכבוד.
http://debuzzer.com/shohat/518/
Shohat
5 מרץ 2018 12:39:36לגבי הציטוט הנפלא שהבאת, אני רואה שוויקיפדיה (בעברית) מפנים לכתבה שלי. זה לא שישבתי בעצמי עם באניסטר כמובן, אבל מגניב…
Berch
5 מרץ 2018 11:54:56יש קשר לקני "החיה" באניסטר שבא לשבור טבעות באולם הפחים ?
אולי היה ילד מאהבה אסורה בחגיגות על שבירת השיא…. בימים שלפני שנות השישים העליזות ??
ובלי קשר לדמיוני הקודח – תודה על הפוסט. למדתי משהו.
מנחם לס
5 מרץ 2018 18:48:09בגלל עיסוקי הרבים בימים האחרונים בענייני משפחה לא נעימים במיוחד, החמצתי את הידיעה על מותו. תודה למולי ותודה לנחשון.
אפלטון
5 מרץ 2018 19:22:40נהדר מולי. לא הכרתי את הסיפור. וגם ההפנייה לכתבה של שוחט מגלה פנינים.
מילות-מפתח, הגדרה ויקיפדית:
5 מרץ 2018 19:59:09מילות מפתח כטכניקת חיפוש
עולם האינטרנט פיתח את התחום של עולם האינטרנט (העולם פיתח?)
מנועי החיפוש מאפשרים להזין לתוכם מילות חיפוש ולקבל תוצאות חיפוש שבהן מופיעות מילות המפתח הללו. (עו"דינית נבובה)
העקרון המנחה את מפתחי מנועי החיפוש (…) הוא שהצגת תוצאות בהן מופיעות מילות החיפוש תיצור הלימה ורלוונטיות בין החיפוש לתוצאותיו טאוטולוגי ומעורפל)
מי?לות-מה?פתח:
5 מרץ 2018 20:34:330: Guy Bannister
פומה
5 מרץ 2018 23:40:32מעולה תודה
אהרון שדה
6 מרץ 2018 13:19:52מאמר חשוב מאד שמוכיח שלא תמיד כמות התגובות היא הקובעת.
גם אני פספסתי זאת אך מקווה שתראה מולי את התגובה.
אני מתכנן בעתיד להיכנס למאמרים של שוחט שקראתי .