אם שחקני NBA היו סטאנדאפיסטים / אשך טמיר המקורי

מחשבה שעלתה בי לאחרונה.
אם שחקני ה-NBA היו סטאנדאפיסטים, איזה סטאנדאפיסטיים הם היו?
אז ללא שהיות מיותרות נעבור להשוואות ולהקבלות שמצאתי.
אם יש לכם השגות / הצעות נוספות כתבו בתגובות!

סטף קארי – רודני דיינג'רפילד

רודני דיינג'רפילד נולד תחת השם יעקב כהן, וגדל בבית יהודי ממוצא הונגרי בניו-יורק.
הוא פיתח לעצמו פרסונה בשם "רודני דיינג'רפילד" בכדי להזניק את הקריירה המדשדשת שלו, ונתן לה קווים ברורים של מפסידן אשר לעולם אינו מקבל את הכבוד המגיע לו מן העולם.
המשפט הקבוע והמפורסם שלו, אשר שימש גם כשם של אחד ממופעיו, היה "!I get no respect".
הדמות הבדיונית שיצר תפסה תאוצה, והוא זכה לקריירה ארוכה ומוצלחת במשך שנים רבות, החל משנות ה-60 וממש עד למותו בשנת 2004, כשהוא בן 82.

למה זה קשור לסטף קארי אתם שואלים?
כי גם סטף, ממש כמו רודני, לא מקבל שום כבוד מהשופטים.
הוא הכוכב הכי גדול שאני זוכר, שלא רק שלא מקבל שריקות של כוכב, אלא גם יחס הפוך – גם אפשר להרביץ לו חופשי כשהוא נכנס לסל, להפריע לו בנחיתה בזמן זריקות השלוש, ולעשות לו בושידו כשהוא אוף דה בול, וגם מהצד השני הוא מקבל המון שריקות לחובתו שלפעמים נראות מומצאות ולעיתים ממש נראה שמחפשים אותו סתם. NO RESPECT!

קוואי לנארד – סטיבן רייט

סטיבן רייט הוא קומיקאי אקסצנטרי ובעל סגנון ייחודי, אשר נודע בדיבורו האיטי וחסר ההתלהבות, ההומור היבש והנטול רגשות, ואופן הגשתו בשיטת ה"וואן-ליינרים" – משפטי מחץ המופיעים אחד אחרי השני, לרוב ללא קשר זה לזה, אשר מתארים מצבים סוריאליסטיים והיגיון הפוך בשיוויון נפש מוחלט.
הוא משמש גם כשחקן, סופר, תסריטאי ומפיק, פעיל עד היום, ואותי באופן אישי הוא קורע.

אני מניח שכבר עליתם בשלב זה על הדימיון לקוואי…
סגנון הדיבור שלו מאוד מזכיר לי את כוכב הספרס ואת האיפוק ברגשותיו, גם ברגעים מכריעים ומרגשים, ואני בהחלט צופה לכוכב הצעיר קריירה בתחום הסטנד-אפ, לאחר שיצעיד את הספרס ל-10 אליפויות רצופות ויפרוש מהמשחק (רק שיחזור כבר!).

קוואי בעוד מופע מרגש

דריימונד גרין – אדי מרפי

את אדי מרפי אני מניח שלא צריך להציג.
הוא אחד מהכוכבים השחורים הגדולים בהיסטוריה בתחום השואו-ביז, השתתף בקלאסיקות כמו "השוטר מבברלי הילס", "48 שעות", "נער הזהב", "מגלה את אמריקה", ו"הפרופסור המטורף".
ומסתבר שהוא גם זמר.
אבל את תחילת דרכו הוא עשה בתחום הסטנד-אפ, וזה מה שהביא אותו לגדולתו.
מרפי התפרסם בזכות פיו המלוכלך וסגנונו הקשוח והלא מתפשר על הבמה, בטחונו העצמי חסר העוררין, והכריזמה המתפרצת שלו.
כל אלה מובאים באופן מושלם במופע הסטנד-אפ הקלאסי ופורץ הדרך שלו, "בגסות".

דריימונד גרין מאוד מזכיר לי אותו.
ראשית, יש לו פה מלוכלך והוא לא מהסס להשתמש בו.
שנית, כמו מרפי, הוא גם לא מהסס לנפנף במיניותו – למשל כמו באירוע שבו הוא העלה תמונת דיק-פיק למקום הלא נכון, שכמובן דלפה לכל הרשת… (והוא אפילו לא ממש התפדח).
כמו מרפי גם הוא כריזמטי ומשמש כמנהיג הקולי של קבוצתו.

והכי חשוב – השניים חולקים קשר נוסף, ייחודי, דרך הסרט "שרק".
מרפי שיחק בסרט את קולו של החמור, אשר דריימונד גרין מושווה אליו תמידית מבחינה חיצונית…

ראסל ווסטברוק – סם קיניסון

סם קיניסון היה סטנדאפיסט ושחקן אשר נודע באינטנסיביות המטורפת שלו, ובאופן לבושו האקסצנטרי.
הוא בכלל החל כמטיף דתי, ולאחר שינוי הקריירה הביא את האנרגיות וסגנון ההגשה הקיצוני שלו גם לבמה.
הוא היה מפורסם בצרחותיו החזקות בזמן מופעיו, אשר פרצו לפתע וללא הכנה אך באופן עקבי בסגנון הגשתו, כשהוא עובר מ-0 ל-100 באופן מיידי, ואשר הדגישו עוד יותר את האינטנסיביות התמידית שלו.

הוא נפטר כשהוא בגיל 38 בלבד, בשנת 1992, כתוצאה מתאונת דרכים אשר נגרמה בידי נהג שיכור בן 17.

ווסטברוק משחק כמו שקיניסון היה מופיע.
אינטינסיביות בלתי פוסקת, 0-100 בשלוש שניות, צרחות אחרי הטבעה מוצלחת, ובואו לא נשכח את סגנון הלבוש הדומה…

ראסל קיניסון ברגע אופייני במופע

 

ווסטברוק וקארי בתמונה מן האולסטאר האחרון

ג'וואל מק'גי – מייקל ריצ'ארדס

מייקל ריצ'ארדס, הלו הוא קריימר האלמותי מ"סיינפלד" (אין קשר לקרמר שלנו), התחיל אף הוא את הקריירה שלו בתור אמן סטנדאפ.
הוא מפורסם בזכות הקומדיה הפיזית שלו, הנפילות המצחיקות, והשטויות שהוא עשה באופן קבוע בתור הדמות המזוהה איתו ביותר.

ג'וואל מק'גי היה במשך זמן רב הקריימר של עולם הכדורסל.
הוא נודע לשמצה בזכות השטויות שעשה והמהלכים המופרעים והלא קשורים שלו על מגרש הכדורסל, והפך לכוכב הגדול של שאקטין-א-פול של שאק, בשנים הראשונות של התוכנית:

גם למייקל ריצ'ארדס, כמו לג'וואל מק'גי, היה meltdown אחד מפורסם בקריירה העמוסה הצחקות ושטויות.
אצל מק'גי זה קרה מול שאק, כשנמאס לו להיות שק החבטות הקבוע בשאקטין-א-פול, מה שהפך לקרב טוויטים ועלבונות פוגעני במיוחד (בסוף האימהות התערבו כדי לסיים את הסכסוך – סיפור אמיתי).
אצל ריצ'ארדס – בזמן מופע סטנדאפ ב-2006. הוא התעצבן על חבורה שחורה בקהל אשר הגיעה באיחור והפריעה ללא הרף למופע, והוקלט ע"י אחד הצופים כשהוא מתפרץ עליהם וצורח עלבונות גזעניים.
רצ'ארדס התנצל לאחר מכן, וטען שזה היה בלהט הרגע ושאינו גזעני כלל (אני מאמין לו), אך לא חזר למופעי הסטנדאפ לאחר התקרית.
בינתיים גם מק'גי פרש מעסקי הסטנדאפ, מאז שעבר לגולדן-סטייט.

מאמן: גרג פופוביץ' – ג'ורג' קרלין

ג'ורג' קרלין, מבחינתי, הוא אמן הסטנדאפ הטוב בהיסטוריה, ואחד האנשים המוערכים עלי בכלל (וכנ"ל פופ).
סגנונו היה של הומור שחור וציניות מושחזת, שפה גבוהה ועשירה מטובלת בקללות עסיסיות, ושימת זין כללי על כל אדם, גוף או יישות.
הוא סטנדאפיסט פילוסופי המציין דברים אבסורדיים בקיום האנושי, ומטיף למוסריות כפי שהוא רואה אותה, גם אם היא לא תואמת את הנורמות החברתיות.
והוא תמיד אומר את האמת בפנים.

בנוסף לכך, הוא נוטה ממש להתעצבן ולהיות חסר סבלנות כלפי טמטום אנושי, וביטויים אשר לא מתאימים בדיוק למצב:

וזה כמובן מביא אותנו לפופוביץ'.
כמו קרלין, הוא ציני להחריד.
כמו קרלין, הוא אידאליסט.
כמו קרלין, הוא יכול להיות מצחיק בטירוף אבל גם מרושע.
וכמו קרלין, הוא חסר סבלנות לחלוטין לביטויים לא מותאמים ולשאלות מטומטמות של כתבים…

בונוס מיוחד למתמידים עד כאן – בלייק גריפין:

מסתבר שיש שחקן שאכן עושה סטנדאפ!
ושמו בישראל בלייק גריפין!
ותאמינו או לא – הוא גם בכלל לא רע !!

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 93 תגובות

  3. MBK

    25 נוב 2017 12:16:02

    תודה רבה אשך
    הסוגרים של העשור -( אין קשר לקרמר שלנו )
    יהיה חלק שני ?
    ה 2 סנט שלי לפוסט
    לואיס סי קיי ? – כמו קובי לא שומר את הממבה במכנסיים
    דייב שאפל ? מזכיר לי קצת את סם קאסל במראה אבל הסגנון על המגרש מזכיר הגריק פריק הגיח מלמטה והפך למפלצת קומית
    ריצ’ארד פריור ? – הביל ראסל של הקומדיה
    ג׳רי סיינפלד ? – ג’ון סטוקטון למרות לוק והכריזמה של סוכן ביטוח HOF המוסר והחוטף מס 1 בכל הזמנים
    אנדי קאופמן ? – גאון שנוי במחלוקת הקדים את זמנו והלך צעיר – דראזן פטרוביץ

      1. אסף

        25 נוב 2017 20:58:48

        ההשוואה של סיינפלד וסטוקטון אדירה בעיניי.
        אשך טור מעולה, רעיון ממש מקורי! וכמובן אי אפשר בלי פופ והראיונות המופלאים שלו.

      2. דורון האסטבן

        26 נוב 2017 00:13:07

        1+ לאסף, ולקח לי זמן להבין את הבדיחה על קרמר
        בקרוב אתחיל לדרוש (לא לבקש) הסברים בבדיחות המתוחכמות

  4. גיא הרשע

    25 נוב 2017 12:21:55

    13.1 מניסיונות הקליעה של קרי מגיעות ממרחק של 10 פיט או יותר.
    3.3 מניסיונות הקליעה שלו הן ממרחק של 9 פיט או פחות.
    6.7 פעמים במשחק, קרי מגיע לקו העונשין.

    למה הנתונים האקראיים האלו מעניינים?
    בגלל שהטענה שקרי לא מקבל שריקות היא פשוט לא נכונה.
    מדובר על שחקן שהלחם והחמאה שלו זו הקליעה מבחוץ,
    שחקן שמיט מאוד פעמים במשחק מגיע לצבע.
    ועדיין יש לו 6.7 ביקורים זריקות עונשין במשחק.

    בהשוואה –
    יאניס, הוא זורק מטווח של עד 9 פיט 13.4 פעמין במשחק,
    ומקו העונשין הוא זורק 8.4 פעמים.
    הלחם והחמאה של יאניס אלו הכניסות לצבע. הוא זורק מטווח של 9 פיט או פחות פי 4 מקרי.
    אבל לקו העונשין, הוא מגיע רק 1.7 פעמים יותר.

    השוואה נוספת –
    לברון.
    10.2 פעמים במשחק הוא זורק מטווח של 9 פיט או פחות.
    5.8 זריקות עונשין במשחק יש לו.
    יותר מפי 3 זריקות מ-9 פיט או פחות בהשוואה לקרי.
    ועדיין, יש לו פחות זריקות עונשין במשחק.

    למען הסר ספק –
    אני לא טוען שקרי זוכה ליחס מועדף.
    החדירות שלו לסל סופר יעילות, השליטה שלו בגוף שלו –
    אמנות.

    אבל –

    הטענה שהוא מקופח –
    מצטער, אבל במשחקים בהם אני צפיתי בגולדן סטייט משחקים,
    זה פשוט לא נכון.
    והנתונים, הם מגבים את מה שעיני ראו.

    תודה על תענוג של פוסט, מר טמיר. חבל רק שלא מצאת את שחקן ה-NBA שיגלם את הקומיקאי האהוד עליי אי פעם:

    https://www.youtube.com/watch?v=z8_eCl5y2EA

      2. שם (נחוץ)

        25 נוב 2017 13:15:45

        תדע כל אם כדורסלניה שמסרה גורל בניה בפני צבע קסום כל כך.
        בדיוק – ידוע שאפשר לעשות עברות רק מתחת לסל.

    2. הממזר של סטוקטון

      25 נוב 2017 13:15:10

      יפה לראות איך אתה מעלה טיעון, ומפריך באותו עת..

      סימן שגם אתה לא מאמין בסטט' שאתה זורק או לא מבין אותן.

        1. אפלטון

          25 נוב 2017 14:30:40

          גיא מה אתה מנסה בכלל? האשך וחבר מרעיו, רק תן להם קליפ ערוך עם כותרת בומבסטית והם נופחים בהנאה. זה הרבה יותר קל מצפייה במשחקים. תריץ את זה מספיק זמן ביוטיוב ותן לזה פרסומים ברשתות החברתיות וזה יהפך לאמת צרופה בתוך כמה חודשים.

          1. שם (נחוץ)

            25 נוב 2017 14:37:17

            זאזא עשה עבירה חמורה אבל קרי מקבל כזו אחת למשחק ואין שום בעיה.
            אתה מוזמן לבדוק מתי יותר קל לתפוס שחקנים בזמן ריצה ולהיכנס בהם תוך כדי ג'מפשוט. בהצלחה.
            חמודון אייפלטון. אין שם אז הוא ממלא בקש.

          2. הממזר של סטוקטון

            25 נוב 2017 14:45:20

            שם על הקליפ הזה זין.

            כשתפסיק לבכות על "מה שיש לפופ על השופטים" ועל "הקשרים בין חברת ג'ילט והפרזנטורים המגולחים שלה, לעיתונאיי החצר שגוזלים מהמזוקן את הMVP" (את זה המצאתי.. אבל משהו בסגנון), תוכל להטיף לי על השופטים,הליגה, והקונספירציות.

          3. אפלטון

            25 נוב 2017 16:28:35

            ההבדל הוא שהקונספירציות שלי אמיתיות 😉
            לגבי פופ אגב ברור לך שזה בציניות כן? לא באמת חושב שיש לו משהו עם השופטים חוץ מזה שהוא מחזיק תמונות עירום שלהם במרתף העינויים של דאנקן.

          2. הממזר של סטוקטון

            25 נוב 2017 15:46:10

            אם צריכה להיות קורלציה ברורה מבחינתך בין מספר הזריקות בטווחים הקצרים, לבין מספר הזריקות עונשין, איך זה שלברון לא מקופח לטענתך לעומת קארי ?

    3. אשך טמיר המקורי

      25 נוב 2017 16:09:21

      אני אגיד לך את האמת – רובין וויליאמס מעולם לא הצחיק אותי.
      אני כן מעריך אותו מאוד בתור שחקן, ושחקן דרמטי בפרט.

    4. דורון האסטבן

      26 נוב 2017 00:16:10

      🙂 בסוף יצא לכם גיא הממזר אפלטון ויכוח כיפי
      שאני קצת מחייך מהצד, לך תדע מי צודק
      כל אחד והאמת שלו

  10. הממזר של סטוקטון

    25 נוב 2017 13:45:35

    קרלין פורץ דרך, אבל החומרים שלו לא כל כך עומדים במבחן הזמן.

    מאוד מגושם ביחס ל ביל היקס למשל שהגיע אחריו.

    הסטייה שלי זה גילברט גוטפריד.

  11. המשגיח

    25 נוב 2017 14:04:14

    גדול אשך.
    הצעות נוספות:

    אייזאה תומאס (המקורי) – לואי סי קיי.
    אריק דמפייר – עידו רוזנבלום – איש כל כך לא מוכשר שזה כשרון, ושלא ברור איך התקבל לתפקיד שלו.

  13. אפלטון

    25 נוב 2017 14:38:55

    קווין הארט- נייט רובינסון
    קטנים קטנים אבל נובחים כמו צ'יוואווה
    ריק קרלייל זה בכלל התאום הרשע של ג'ים קרי
    ולארי דייויד הוא הגלגול של רד אאורבך.

    תגיד עשית פוסט כזה על כלבים ושחקנים? זה יכול להיות ענק

    1. פאקו

      25 נוב 2017 15:22:13

      בדיוק הזכרתי בתגובה שמתחתיך את ג'ורג' קרלין, שהתארח בכמה מהסרטים של קווין סמית' (שבהם הופיע כסיילנט בוב). נגיד בדוגמה או בג'יי וסיילנט בוב מכים שוב.

      2. no funny shtuff

        25 נוב 2017 18:44:09

        נכון מאוד!
        איך שראיתי את התמונה לא הבנתי מאיפה הוא מוכר לי..

        ולזכותו יאמר שהוא גם מאוד דומה לפיטר גרין.

  15. פאקו

    25 נוב 2017 14:51:28

    מעולה אשך.
    קרלין אכן אחד הגדולים. אגב, שווה לחפש את הופעות האורח שלו בסרטים של קווין סמית. גונב את ההצגה.
    ודווקא רודני דיינג'רפילד נודע כמלך הוואן ליינרים.

    2. אפלטון

      25 נוב 2017 17:05:36

      בלייק אחד המצחיקים וגם שחקן מוכשר. אני מתפלא שהוא לא משתתף בסרטים עדיין. אם אין קבוצה לפחות שינצל את הוליווד מעבר ללצאת עם המכשפות קרדשיאן.

  17. יוסל'ה שוחמכר

    25 נוב 2017 16:03:27

    פוסט מעולה.

    רייט אגדה, מומלץ לראות את ה"ראיונות" שלו בלייט נייט של קרייג פרגוסון זצ"ל (התכנית, לא קרייג חלילה).

    בנוגע לדאחקות על הליגה – ממליץ בחום על Bill Burr.

  23. האווי לאסוף

    25 נוב 2017 18:40:47

    נהדר, באמת.
    קרלין הוא אחד החביבים עליי במיוחד לאחרונה. בניגוד לרוב הסטנדאפיסטים, אין אצלו אלתור במופע. הוא עבד כשנה לפני כל מופע, וחידד את הטקסט עד לרמת המילה. יש לטקסטים שלו זרימה מופלאה, כמו בלט של מילים

  26. Ljos

    25 נוב 2017 21:33:33

    מעולה.

    שרה סילברמן – לגמרי איזיאה תומאס הראשון לשמו. קטנים, חמודים, אתה רוצה לשאול אותם אם הם רוצים סוכריה ואיפה ההורים שלהם, ואז הם נכנסים לתחום המשחק שלהם ו… אתה לא מבין לאן נעלמו השעות האחרונות, למה היד שלך נראית ככה ומה זה הנוזל הזה עליך, אבל אתה בטוח שאתה לא רוצה לדעת.
    רובין וויליאמס – כשהבן אדם נכנס לזון – הוא נכנס לזון. אי אפשר לעצור את מטח ההתקפות האלו. יורה בדיחות בקצב של בדיחה לסיבוב של סופרמן מסביב לכדור הארץ. היי, קליי תומפסון. לפחות קליי נמנע מכל הקטע של ההתמכרויות.
    ג'ון סטיוארט – הוא רק מגיע, עם הצוות הנבחר שלו, עובד קשה כדי לגרום לכולם להיראות טוב ולהצליח – סטיב נאש.
    כריס פארלי – אני יודע שהוא לא יכנס לשום הול אוף פיים של ההומור, אבל הסיפור שלו הכי טראגי בעיניי (זו לא דמעה שיורדת לי עכשיו במורד הלחי כי חשבתי על הסוף שלו. זה…זה כי פגשתי את אייזיאה. בדיוק). בחור גדול מימדים שצוחק על זה שהוא רק רוצה שיקבלו אותו, אף פעם לא מצליח והסיפור שלו נגמר בטראגדיה? למאר אודום.

    2. SamIaM

      27 נוב 2017 17:22:57

      ארז טל – אף אחד כבר לא סובל אותו אבל בכל זאת קשה להכחיש שהוא גאון בתחומו (שלא כמו לברון ארז טל כבר במגמת ירידה)

  29. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    25 נוב 2017 22:46:32

    אחלה רעיון, מעניין.
    אז באמת מי יהיה לברון?
    טוב אולי הוא יהיה בפוסט עם ההשוואות לכלבים . . .
    (תקבלו אותי ל-ללל?)

  30. Wave bull bul

    25 נוב 2017 23:33:22

    פוסט אדיר אשך, עבודה נפלאה באיסוף ובהצלבה. חידשת לי את סטיבן רייט,באמת קומיקאי ענק. צ׳ק אאוט קומיקאי שהבת שלי הכירה לי – Chris dellia באותו סגנון ממוצא קובני

  31. דורון האסטבן

    26 נוב 2017 00:09:00

    אשך אתה יודע שאני אוהב אותך שנים, שלא לדבר על זה
    שבמפגשי ההופס שואלים ומצפים לך ולממזר אפלטון דובי
    פשוט לא מספיק לקרוא הכל.
    כתיבה נהדרת ומצחיקה מאד.
    תבורך
    האשך
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט