איש הפח- סיקור ביקור הניקס בקליבלנד/איתן מאג'ר

איש הפח- סיקור ביקור הניקס בקליבלנד/איתן מאג'ר

הנקודה הראשונה שבולטת לעין כשנכנסים ל Q בקליבלנד היא ההירכיה בין השחקנים.

הבכירים מקבלים זמן לבד על המגרש. לברון ווייד כמובן מתחממים מוקפים במאמנים, בעוד שאחד, דריק רוז נאלץ לחלוק את זמן האימונים שלו עם חוזה קלדרון, שחקן קצה ספסל במקרה הטוב. כאשר רוז זורק והכדור שלו נתקל בכדור של קלדרון ועף החוצה, אני בטוח שהוא שואל את עצמו כמה שאלות קשות.

וייד לבד:

 

קלדרון וחבר:

 

בטלוויזיה יש משהו מטעה. השחקנים נראם גבוהים ואי אפשר להריח אותם. ההצגה ששמה כדורסל נראת כמו… ובכן הצגה, תאטרון. מקרוב רואים שני דברים- הראשון, כל האנשים שמסתובבים באולם כמו נמלים. כמו תזמורת מתוזמנת היטב, הם הופכים את האולם הזה לתאטרון. כל אחד מסתובב עם מטרה ועושה את עבודתו ברצינות תהומית. ואז, קצת לפני המשחק, אנשי ההפקה, השומרים, השוטרים, הסדרנים, אנחנו העיתונאים, כולם מצטופפים במחסן אחורי ליד ערימות של כיסאות מקופלים ואוכלים משהו ביחד.

השני, הם האנשים שלובשים נעלי ספורט, הרבה תחבושות ועולים להלחם על המגרש. חלקם נלחם על המורשת, חלקם על הקריירה, מי מהם על העונה הבאה ומי על המשחק הבא. רואים על הגוף של האנשים האלה את העבודה הקשה והכאב. אני מודה שמקרוב קצת יותר קשה לא לאהוב את לברון.

ואז הקבוצות עולות, הניקס ראשונים, והקהל מקבל את פורזינגיס במחיאות כפיים. הילד גדל, הוא מניף ידיים, זורק את העליונית שלו באמצע המגרש משל היה בסרט מג'יק מייק ומרים יד לקהל. כוכב!

הפתעת החימום: חימום וידאו, בעוד חלק מהשחקנים מתחממים, יושב על הספסל צ'אנינג פריי עם אחד מהטריינרים ומנתחים את הווידאו של התבוסה מאתמול.

הרגע של החימום: לברון עומד על קו העונשין מרוכז בטירוף ומאחוריו דוויין וייד עומד על קו השלוש וזורק עליו כדורים כדי להפריע לו.

 

רבע 1

קבוצת הוטרנים הזו, חלודה קצת. כמה איבודים בכדרורים. אבל לאב, אהוב הקהל, וג'יי אר מאפסים את הידית. האיטריה הלטבית פשוט מתעלל בכל מי שמנסה לשמור עליו. זה לא פייר.

שיא הרבע: היה לקראודר ממש קר על הספסל. כשטיירון לו קורא לו להיכנס, אולם שלם על שחקניו וקהלו עומדים ומחכים שהוא יוריד את כל השכבות שהיו עליו. זה לקח לו יותר מדקה והרגיש הרבה יותר.

הרגע הצודק של הרבע: שורה מאחורי יושבים מפונקי ה VIP. באחד מפסקי הזמן יורדים מתנות במצנח מתקרת האולם אל הקהל. גם מפונקי ה VIP רואים, אבל רק הם יושבים בחדר עם תקרה ואז המצנחים לא יכולים להגיע אליהם. יש תקרה, אין מתנות.

הפתעת הרבע: הקהל מעורב, רעשני, לפרקים מתחיל לצעוק ולשיר והבמאי פשוט מכבה את הסאונד במגרש ונותן להם ליצור אותו בעצמם. תענוג.

אכזבת הרבע: דריק רוז, שחקן כל כך מוגבל. יש לו זריזות חתולית וזהו. אין קליעה, אין סיומת, אין מסירה יוצאת דופן. פשוט צל של שחקן עבר.

 

רבע 2

מסכן קנטר, המדינה שלו זרקה אותו לקיבינימט, הוא בסך הכל שחקן שמנסה לתת את כל מה שיש לו, אבל הקהל בקליבלנד מתלבש עליו עם צעקות בוז.

מבחינת כדורסל היה מעט מאוד מהצד של קליבלבד, והרבה מהצד של הניקס. פורזינגיס, הארדוויי וג'רט ג'ק מסיימים עם -/+ של 11+,12+ ו 12+ בהתאמה. רוז? 12- הכי גרוע מבין שני הקבוצות.

נקודת האור בקליבלנד הם וייד וקורבר, כשהאחרון מפתיע לטובה על כמה פעולות הגנה מצויינות.

הרגע הגדול של הרבע– הסטילרס, קבוצת ה NFL מפיטסבורג עירי. מסתבר שיש שנאה יוקדת בין קבוצת הפוטבול המקומית, אוהיו בייקס, לבין זו של פיטסבורג עירי. ולכן, מפעם לפעם, בזמן זריקות עונשין של הקבוצה היריבה, שמים תמונות של הסטילרס על המסך המרכזי באולם, והקהל משתולל. זה כמו שבמהלך משחק יורוליג של מכבי תל אביב ישימו תמונה של הפועל תל אביב כדי שהקהל ישרוק בוז.

למי ששאל את עצמו איפה מכינים שלטים "לברון תעשה לי ילד"

רבע 3

קלינלנד ממשיכים להסריח את המגרש למרות הקהל הנהדר שלהם. ג'יי אר עוקף את רוז כשחקן עם ה -/+ הכי גרוע על המגרש. מהצד השני פורזינגיס מוכיח שהוא גם שחקן הגנה מעולה, ועוצר את קליבלנד כמה התקפות רצופות כמעט לבדו.

אחרי עוד השלכת לבנה מהשלוש של הקבוצה המקומית, אני תוהה מה הם חשבו לעצמם בקליבלנד כשהרכיבו את הקבוצה השנה?

 

רבע 4

הרבע מתחיל עם ריצה של הקאבס, והם מתחילים לעשות קולות של חזרה למשחק. וייד מוביל כמה מהלכים חכמים וקורבר מתחיל להפעיל את הידית. ההפרש יורד ל 6 שמונה דקות לסיום המשחק. פסק זמן של הניקס.

בפסק הזמן הבמאי שם את הסרטון הזה באולם:

היתה תחושה שהנה קליבלנד חוזרים למשחק ולוקחים אותו, קהל מתחיל לשאוג ואז הטירון שקורים לו לו, מוציא את וייד ומכניס את רוז. בזה נגמר המשחק. רוז הספיק תוך שתי דקות לאבד כדור, סתם לא לשמור והופ 13+ לניקס.

 

לסיכום המשחק:

פורזינגיס– שחקן אלוהי, הרבה יותר טוב ממה שאנשים חושבים והלוואי והיה משחק בשביל סאן אנטוניו שלי.

הארדוויי– שווה כל דולר שמקבל. 

וייד– נשאר לו עוד המון דלק במכל.

לאב– אהוב הקהל המקומי.

קורבר– עיין ערך וויד.

רוז– ברבע הרביעי קיבל כדור מתחת לסל בין פורזינגיס לקרטר, ומסיבה כל שהיא החליט לנסות לעלות לסל מעל שניהם.

מה למדתי מהמשחק? איך לאיית את השמות של השחקנים בעברית.

 

פורזינגיס בדלי של קרח מפרגן להרדווי:

 

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. יא אללה איך הכנסת אותי למגרש.

    דוקטור לס – מאיפה אתה מביא את האנשים האלה? מי מממן אותך?? איזה קו מגיע לאלנבי???

  2. הארדוויי– שווה כל דולר שמקבל ???
    הפוך גוטה הפוך, חוץ מהמשפט הזה–
    אחלה סיקור, נהנתי מאד. תודה.

      1. 🙂 מיושבי ערד רבתי, דובי ואוהדי הניקס כנראה,
        זווית שטח נהדרת שלך איתן שמוסיפה מאד,
        יפה ביותר.

    1. זה מה שחשבתי כל המשחק. הדהד לי המשפט "פח זבל" שנאמר בהקשר של הניקס באתר הזה לא פעם, ולא ראיתי את זה.
      זה המשחק הראשון שאני רואה אותם העונה, והם היו טובים מאוד. נראה איך זה ימשיך מכאן

  3. סיקור מעולה ומדויק.

    קליבלנד משחקים גרוע מאוד. השחקנים די אדישים ולא משקיעים גרוש בהגנה, ולקהל שלהם לא מגיע את זה. למרות זאת, הם עוברים משבר דומה כל שנה בשנים האחרונות. אמנם השנה הוא הגיע מוקדם יותר אבל זה כי הם, ובכן, זקנים יותר.

    אם זה יימשך או יעמיק, טרייד יקרה בוודאות. הנטס יפשלו פעם אחת לפחות עד אז, שתהיה בטוח קבוצה אחת שתתפתה לקחת את הבחירה של הקאבס ואולי ייצא להם מזה איזה מישהו רענן שינער את השורות. וכדאי שיזדרזו, האולימפוס מויסקונסין רק מגדיל את הצל שהוא מטיל עליהם. ולפני שיספיקו להגיד יאניסאנטנטוקומפו…

  4. איתן אחלה סיקור ואהבתי את הסגנון. אני חושב שכולנו עדיין מחפשים את הסגנון האישי והיה מעניין לראות את הזווית שלך

  5. מצוין מעורר קנאה. אהבתי את הירידות הקטנות על רוז . . .
    הוא אף פעם לא היה שחקן חכם, רק אתלט בחסד. אמנם איתרע מזלו עם הפציעות אבל מצד שני הוא לא עבד על הקליעה שלו בכלל, העדיף להעביר את החברה שלו בין החבר׳ה.
    לברון צריך לצאת מהאדישות המטופשת שלו ולחשוב קצת כמו מייקל, שכבר היה מתפוצץ על מישהו בקבוצה אחרי הפסדים ביזיוניים כאלה.

    1. אני מסכים שלברון רגוע מידי, בראיון איתו הוא אמר אנחנו רק בתחילת העונה, ואמר שהוא לא לחוץ. מנהיגים אחרים היו משתמשים בתקשורת כדי להעביר מסר לקבוצה שלהם.
      אגב גם בראיון עם לו היתה תחושה שהם מכבסים את התשובות שלהם ובכלל רגועים מידי. אין תחושת דחיפות.

  6. צודק שחקן פח , אבל למה ?
    עבר ניתוח מיניסקוס חתכו אותו לא תפרו , תפירה לא תמיד מצליחה אבל אפשר להשתיל אפשר לעבור טיפולי פלסמה , יש עטד כמה אפשרויות לוקח הרבה זמן להחלים יותר משנה לפעמים .
    אז חתכו סגרו ענין שיחזור מהר ומה קרה ?
    חזר לשחק אבל בלי מיניסקוס יש חיכוך מכאיב בברכיים .
    אז הצליח לשחק קצת ומהר מאד נעלם , ככל שמשחק יותר כך הוא טוב פחות.
    בדיוק מה שקורה בניץוח כזה ,מי אשם הצוות הרפואי שך שיקגו והקצב , אבל לאור מה שעשה לחברה שלו לא שוה שיצטערו בשבילו .

      1. ראיתי אותו בסדרה נגד הקאבס בשנתו הראשונה של בלאט מנהל משחק מאחור וקולע לא רע בכלל .
        אבל ראיתי אותו מיד אחרי ההחלמה , כך שעדין היה דלק בברכיים שלו וחיזוק שרירים יכל לתת פיתרון להמשך קריירה קצרה ,
        ככל שהקריירה נמשכת קשה יותר להתעלם מהשפשופים והכאבים בברכיים ,וכאשר מגיעות פציעות נוספות עקומת מהירות הנתאוששות.מתישרת ,אז הצפי להמשך חלש עד צפי לפליטה מהליגה.

      2. אגב זו היתה גם האבחנה בזמנו ,,אל הוא רעז החליט לעבור את הניתוח בהמלצת הצוות הרפואי של שיקגו, חכם במיוחד מעןלם הוא לא היה ….
        אז בחר בבחירה הגרועה לחזור מהר ולסיים קריירה מוקדם .

  7. פוסט ראשון (מתכוון לסקירה חיה מהאולם) מצויין. מי כמוני יודע כמה זמן ובלגנים לוקח להגיע מפיטסבורג לקליבלנד, ואחרי המשחק חזרה הביתה. רוב הגולשים לא חושבים על זה. החנייה בלבד זה סיפור. אז אני מודה לך על ההשקעה ועל התוצאה. עידו גילרי ערך והכניס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט