מסיבת התה בביתו של הגריק פריק / יובל שחם

מסיבת התה בביתו של הגריק פריק / יובל שחם

לאחר כמעט שבוע בארצות הברית של אמריקה במסגרת סיור קולג'ים שאני עורך כדי לעזור לכמה חבר'ה ישראלים לקבל מלגת כדורסל, הגיע רגע השיא הראשון של הנסיעה הזאת – מילווקי נגד בוסטון. סיקור ראשון מאז האולסטאר בשנה שעברה.

קמתי בבוקר והופתעתי לגלות שהמשחק היום הוא ערב רטרו. זה אומר שהמגרש מעוצב כולו כמו בשנות ה-70, הקבוצה (מילווקי) לובשת את הגופיות של שנות ה-70, אבל חשוב מכך – המשחק משוחק באולם שהיה בשנות ה-70. שמו בארצות הברית – "המכה". כן כן, ממש כמו המדיסון סקוור גארדן, רק במילווקי. מדובר באיצטדיון קטן משמעותית מכל איצטדיוני הליגה. משהו כמו יד אליהו.

הגעתי לאולם כשעה וחצי לפני המשחק. ציפיתי שדברים לא יילכו חלק מכיוון שהקבוצה לא באמת משחקת באיצטדיון הביתי שלה, אבל הופתעתי לגלות שהחבר'ה מאורגנים מאוד. זה החל בארוחת הערב המרשימה ועד לטיפול המסור באנשי התקשורת במהלך כל הערב.

 

במהלך החימום עמד לידי בחור די מוכר. מיד זיהיתי שמדובר במארק שטיין הכתב היהודי – אמריקאי שפוטר לאחרונה מespn ועבר עכשיו לניו יורק טיימס. שוחחתי איתו מספר דקות. בין היתר סיפר לי כמה הוא אוהב את ישראל ושהוא בטוח במאה אחוז שיום אחד שהוא ייצא לפנסיה הוא יעבור לגור בישראל. הבחור עוקב בלהט אחר ישראל ובעיקר אחר הטניס הישראלי. נושא השיחה הראשונה שלנו היה דודי סלע. לאחר מכן הוא שאל אותי עבור מי אני מסקר וסיפרתי לו על הופס. תיארתי לו את ההיסטוריה של האתר ובעיקר את מה שאנחנו עושים בשנים האחרונות – האתר שמסקר את האן בי אי בצורה הבולטת והטובה ביותר, היישר מהמגרשים בכל רחבי ארצות הברית. הוא התלהב מאוד ורשם את כתובת האתר בטלפון הסלולרי שלו. אולי יהיה לנו מגיב חדש בבלוג היומי. הוא נטש אותי כשקלט את מייקל רד (בעברו אולסטאר ואלוף אולימפי) ורץ מייד לראיין אותו. אחלה גבר שטיין.

לאחר הצגת השחקנים עליתי למעלה לתפוס את מקומי. מסתבר שהושיבו אותי ליד הסקאוטים של קבוצות האן בי אי וצמוד אלי ישב בחור בשם ואנס שהוא גם הסקאוט של אינדיאנה פייסרס.

הוא סיפר לי על הדרך שלו להפוך לסקאוט בליגה הטובה בעולם. הוא התחיל כמנג'ר של קבוצת הקולג' שלו (הוא עצמו מעולם לא שיחק), לאחר מכן התקבל להיות מנתח וידאו של הפייסרס. תפקיד מנתח הוידאו הוא שולי ביותר והוא עשה את זה כintership – סוג של עבודת סטודנט. לאחר שסיים את התואר היה אנליסט וידאו במשרה מלאה בפייסרס ומשם התקדם והפך להיות אחד מ-8 הסקאוטים של הפייסרס. מחלקה שמורכבת מסקאוטים שמנתחים את שאר קבוצות הליגה (כמוהו), סקאוטים שבוחנים שחקני קולג' וסקאוטים בין לאומיים. לבחור יש משפחה וזו עבודה ממש לא קלה ואני לגמרי לא ציני. הוא מסתובב ברחבי אמריקה וצופה במשחקים כשמשפחתו גרה באינדיאנפוליס. הוא סיפר שבמיוחד בחודשים הראשונים של העונה' הנסיעות מאוד מתישות.

במהלך המשחק הוא נתן לי להציץ בדו"ח שהוא כותב. הוא רושם כמעט כל מהלך במשחק, איזה חמישיות משחקות בכל פעם ויש לו עמוד מיוחד בו הוא מנתח כל שחקן מכל קבוצה. הסתכלתי על הניתוח של ג'יילן בראון שם כתב בין היתר: "נכנס לכוח לכיוון הסל וסחט עבירה", "זורק את הידיים שלו כשעולה לליי אאפ" וכו'. ממש כל פרט ופרט.

בהצגת השחקנים קיירי אירווינג קיבל בוז וזה הרגיש לרגע כאילו אני נמצא בקליבלנד. לא ברור לי מה יש לאוהדי מילווקי נגד קיירי, אבל שיהיה.

חמישיות:

בוסטון: קיירי, בראון, טייטום, טייס והורפורד

מילווקי: יאניס, מידלטון, ברוגדון, סנל ומייקר

רבע ראשון

המשחק נפתח כשבוסטון שולטת לחלוטין בקצב. קיירי ואל הורפורד עם סלים קלאסיים, האחד בפוסט והשני בג'אמפ שוט מחצי מרחק העלו את הסלטיקס ליתרון מהיר.

הדומיננטיות של בוסטון נמשכה בעיקר בזכות הגנה מצוינת על כל שחקניה של מילווקי ויאניס בפרט. מעניין היה לראות שבחלק מהדקות דלאוודובה שמר על קיירי אירווינג, במה שהיה מאצ' אפ בין שני רכזיו לשעבר של דייויד בלאט בקליבלנד. בנוסף היה כיף לראות את מרכוס סמארט שחזר לאחר היעדרות קצרה מהמגרשים. לקראת סיום הרבע יאניס התעצבן וניסה לחסל את ארון ביינס בדרך לטבעת, מה שהסתיים בפאול של ביינס האומלל.

המשחק המשיך להתפתח בקצב של הסלטיקס שבסיום 28-23 לירוקים מבוסטון.

רבע שני

הרבע נפתח כשהגריק פריק מנסה להכניס את עצמו למשחק בכוח וגם מצליח עם פייד אוואי נחמד מחצי מרחק.

בוסטון עלו לרבע השני עם סמי אוג'י שנראה כמנסה להסתגל לסיטואציה החדשה שהוא נכנס אליה (שחקן רוטציה בבוסטון סלטיקס). גם בתחילת הרבע הזה המשחק לא התעלה לרמה יותר מדי גבוהה עם הרבה איבודי כדור ועבירות תוקף מטופשות. אני מקווה בשבילי שזה ילך ויראה יותר טוב. איך אומרים באנגלית  – sloppy game.

עד כה השחקן האהוב עלי במרגש הוא אל הורפורד. כמה קלאסה יש לבחור הזה, חכם, עוצמתי, יד רכה ועין מצוינת. ביחד עם האופי הנוח שלו אני חושב שאל הורפורד הוא אחד האנדרייטדים הגדולים בליגה.

בהמשך יאניס המשיך לנסות להכניס את עצמו למשחק, כשג'יילן בראון עושה עליו עבודה נהדרת. כל כניסה של יאניס לכיוון הטבעת משתנה בעקבות נוכחותו של בראון. אחרי שפתח ללא קיירי את הרבע העלה סטיבנס את מספר 11 במקומו של אל הורפורד. הוא תמיד רוצה את אחד מהם על המגרש – ובצדק.

מיד לאחר שעלה הוא סיבסב שני מגנים של מילווקי בדרך לסל נהדר. זו כבר הפעם המי יודע כמה שאני רואה את אירווינג מהמגרש והבחור תופעה פשוט מדהימה. הוא קולע מ-כ-ל מקום במגרש. למרות מהלכיו המרהיבים של קיירי, המשחק עדיין לא התעלה לרמה גבוהה, כשבאמצע הרבע השני שתי הקבוצות לא מצליחות להגיע ל-40 אחוז מהשדה.

תוך כדי המשחק הגריק פריק העלה קצב כששתי דקות לסיום המשחק סל שלו העלה את מילווקי לראשונה והקפיץ את הקהל ב"מכה" על הרגליים.

מבחינת הסלטיקס – שימו לב לנתון הבא: עד כה קיירי אירווינג ואל הורפורד ביחד עם 13\10 מהשדה. שאר הקבוצה 21\2. זה סיפור המשחק עד כה מבחינת הסלטיקס. מישהו אחר חייב להיכנס לקצב.

בסיום המחצית המעט מרושלת הזאת הבאקס מובילים בנקודה אחת. 44-43.

רבע שלישי

עושה רושם שזה הרבע שהגריק פריק החליט שהוא מתחיל לשחק. הוא פתח את הרבע מצוין עם שלושה סלים וחטיפה שהובילה למתפרצת ופאול וכעבור 4 דקות בתוך הרבע החלו קריאות ה – MVP באולם במילווקי.

שלשה של טוני סנל הקפיצה עוד יותר את הקהל וגם את בראד סטיבנס שלקח פסק זמן כשהוא כבר בפיגור 7, כחמש דקות בתוך הרבע השלישי.

בהמשך הסלטיקס חזרו בעיקר בזכות משחק נהדר בין קיירי אירווינג לאל הורפורד שמצא את עצמו פעמיים פנוי לשלשה בזכות מסירות נהדרות של קיירי.

ממה שאני רואה עד כה – לבראד סטיבנס יש הרבה ממה להיות מעודד. עם דקות מעטות מאוד של מרכוס סמארט, וללא מוריס והיוורד כמובן, הקבוצה שלו משחקת לעיתים כדורסל נפלא. יחד עם זאת, יש פעמים שהם מאבדים כדורים ברשלנות. אני מניח שמדובר בחוסר תיאום מכיוון שרוב האיבודים מגיעים מתנועה יפה ששחקנים עושים אבל מחוסר הבנה של השחקן המוסר לקלוט אותם כמו שצריך. זה יילך וישתפר ככל שהעונה תמשיך. מבחינת מילווקי, הם אכן קבוצה צעירה ומלהיבה שיודעת לרוץ את המגרש בצורה נהדרת בהובלתו של יאניס כמובן. גרג מונרו מוסיף להם לעיתים כוח מתחת לסלים, וכשהוא לא עושה שטויות הוא תוספת כוח מצוינת.

הרבע הסתיים בסל די מטורף, כשקיירי הוציא כחצי שניה לסיום כדור מתחת לסל לידיים של הורפורד ששיחרר במהירות את הכדור לתוך הטבעת. 72-69 לסלטיקס בסיום הרבע השלישי.

רבע רביעי

הרבע התחיל כשלראשונה לדעתי הערב אל הורפורד וקיירי אירווינג יושבים שניהם על הספסל. מילווקי לעומת זאת העלו את יאניס למגרש כבר מתחילת הרבע. מי שתפס פיקוד בדקות האלה היה טרי רוזייר, רכזה המחליף של הסלטיקס. הבחור פריק אתלטי ובכמה מהלכי הגנה יוצאי דופן הוא הריץ את בוסטון לסלים קלים וגרם לג'ייסון קיד להזעיק טיים אאוט וזה כבר 7 הפרש לסלטיקס. בחזרה מפסק הזמן יאניס ניסה לקחת את המשחק על עצמו, אבל האמת שעד עכשיו הוא מאוד מאכזב אותי. שלוש התקפות רצופות שהוא פוגע בקבוצה שלו ומכריח זריקות. לא ערב לפנתיאון של יאניס עד עכשיו. הקהל מצידו מתעצבן על כל שריקה שנשרקת נגדו. הסלטיקס המשיכו לרוץ כשהם ללא אירווינג והורפורד וכבר הגיעו ליתרון של 11 נקודות. מיד לאחר מכן שתי שלשות רצופות של הבאקס גרמו לסטיבנס להזעיק פסק זמן וההפרש יורד ל-5 בלבד. משחק מצד לצד בדקות האלה.

מכאן והלאה הקהל נכנס לטירוף כשמלקולם ברוגדון קולע שני סלים רצופים אבל קיירי מיד משתיק אותם עם חדירה נהדרת לסל. 7 הפרש לסלטיקס כשלוש דקות לסיום.

עד סיום המשחק הסלטיקס שלטו בקצב ודי שיתקו את מילווקי שבסיום 96-89 מרשים מאוד לבוסטון במשחק חוץ לא פשוט בכלל.

קלעים:

הורפורד – 27 נקודות

קיירי – 24 נקודות

גריק פריק – 28 נקודות

 

בסיום המשחק ניגשתי לחדר ההלבשה של הסלטיקס. מכיוון שאני הולך להיות במשחקן נגד הספרס ביום שני, הרגשתי שאני צריך להראות נוכחות ושחשוב שהשחקנים יזהו את הפרצוף שלי ויכירו אותי החל מהיום.

אפשר היה להרגיש את האווירה הטובה בחדר ההלבשה של בוסטון. החבר'ה צוחקים ומחייכים בהנהגתו של קיירי שמסתבר כליצן לא קטן.

החבר'ה מיהרו לטיסה שלהם אז הספקתי לשמוע את ג'יילן בראון עונה על שאלה וגם הפניתי לו שאלה אחת.

לקיירי אירווינג אין גישה ישירה לתא והוא אחד משני השחקנים (יחד עם הורפורד) שניגשים בעצמם לתקשורת. מכיוון שזו הזדמנות חד פעמית עבורי ניגשתי בכל זאת לקיירי, לחצתי לו את היד וסיפרתי לו שהגעתי מישראל לראות אותו משחק. נפגשנו כבר כשלוש פעמים בעבר, ולמרות שאני כמעט ובטוח שהוא לא זכר אותי הוא היה מאוד נחמד ישר מההתחלה. הוא הודה לי מאוד על המחמאות וביקש למסור לכל מי שאוהב אותו בישראל שהוא עושה את המיטב כדי לעשות את המעריצים שלו גאים. הוא הודה לי שטסתי כל כך רחוק לראות אותם ובאמת שהיה מאוד נחמד וחינני. יצא לי לדבר כבר עם כוכבי האן בי אי הגדולים ביותר (לברון, קרי, דוראנט וקובי) ואני חושב שקיירי הוא הילד הנחמד ביותר מבין כולם.

כך הסתיים לו ערב חביב מאוד במילווקי. מפה אני ממשיך בחזרה לאינדיאנה ומשם טיסה בתחילת השבוע לבוסטון כדי להביא לכם את הקרב בין סטיבנס לפלאח מסאן אנטוניו.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. מעולה יובל. מארק שטיין זה משהו מדהים. הייתי רוצה לראות אותו לוקח חלק ביום מן הימים בפינה שבועית בתקשורת הספורט הישראלית. אולי משהו במגזין הנבא, כי אני בטוח שיש לו המון המון סיפורים מרתקים.

    לגבי קיירי, הבנתי שהוא נחמד גם מעידן. מחכה לפגוש אותו בשבוע הבא!

  2. פוסט מעולה יובל ! הקטע עם הסקאוט סופר מעניין, עבודה לא קלה יש להם. קיירי אחלה גבר, יצא לי לדבר איתו כמה פעמים והוא באמת אחד האנשים הנחמדים שיצא לי לפגוש.

  3. מדהים יובל.מארק שטיין מעולה, יש באיאספיאן הרבה עיתונאים פחות מוכשרים ממנו.
    אנחנו ממש מתרגלים לטוב עם כל הסיקורים מהמגרשים

          1. לא יודע לגבי רייטינג. אני יודע שלשני האתרים המרכזיים שהשתמשתי בהם ועברו מגמה דומה הפסקתי כמעט להיכנס. אני בטוח שאני לא היחיד.

  4. הבאקס שינו את שם האולם שלהם למכה ב-1974 בניסיון לשכנע את כוכבם שהתאסלם להישאר בעיר. זה לא עבד כששנה מאוחר יותר קארים עזב ל-LA והשם נשאר.

    1. ואחרי פינת הפייק ניוז:ראשי התיבות הם עבור:
      Milwaukee Exposition Convention Center and Arena
      תודו אבל שזה היה יכול להיות סיפור נחמד.

  5. סיקור נהדר. מארק שטיין נשמע כמו אחלה בחור ואני שמח שהתקבל לעבודה בכלי תקשורת נחשב כמו ניו יורק טיימס – רמה גבוהה בהרבה מהסקיפ ביילסים וסטיבן איי סמית'ים של ESPN. גם הסיפור על הסקאוט אחלה וקיירי נשמע אחלה בחור.

    מבחינת המשחק, חשבתי שמייקר יתקדם יותר השנה והוא עדיין פסיבי מדי. אולי ישתפר במהלך העונה. העדר העומק מהספסל של הבאקס פגע בהם היום, אבל לא נורא, 60% הצלחה עם הלוח הקשה שלהם בתחילת העונה זה אחלה. אני אוהב את זה שבוסטון ממשיכה לשחק עם הורפורד כפאוור פורוורד וזה עושה לו טוב, בעיקר ליד ארון ביינס.

  6. תודה יובל, נהדר. אני גם מאוד אוהב את הורפורד. משום מה אומרים שהוא רך למרות שהוא אחד השחקנים הקשוחים בליגה.
    שונא להיות מטרחני העברית התקנית אבל משום מה יש משהו שמאוד הציק לי בעין וחזר כמה וכמה פעמים בפוסט, מחלת ה ש במקום כש. פעם לרועי היה את הוירוס והוא הבריא. בקריאה שנייה ראיתי שמולי כנראה עבר על הפוסט וערך אותו אז תודה מולי 🙂

  7. טור מצויין אבל גולת הכותרת הייתה אמורה להיות יאניס יאניס יאניס, הילד הזה מפלצת שאני לא זוכר מבחינה אתלטית, 10-21 מהשדה 2-3 (במשחק חלש שלו) מהשלוש וכל זה בלי כלים כמעט פרט לאתלטיות שגורמת לי להתפעל בכל פעם מחדש ובגילי כבר לא מתרשמים מהרבה דברים

  8. וואו יובל, כמה שהייתי רוצה להיות שם גם.
    נהנהיתי לקרוא את הסיקור שלך.

    וכמובן שאשמח גם לקרוא את הסיקור הבא מול הספרס.

    קיירי לטעמי אדם נחמד שהאופי שלו התקשה להשתלב עם אופי האנשים בקאבס. לטעמי לא סתם אחד מהאנשים שהוא הכי התחבר אליהם בארגון היה דווקא גריפין ה-GM הפרגמטי ובעל האופי הרגוע.

  9. אחלה סיקור.
    ממחזר תגובה שלי על בוסטון משי
    Berch – מסכים איתך לגבי בוסטון וההשפעה של הפציעה של היוורד על הקבוצה ובפרט על קיירי- ממש מעז יצא מתוק
    יש הרבה מקרים בקבוצות עם סגל רחב שיציאה של שחקן בכיר מייצבת את הרוטציה ונותנת לצעירים במה. במקרה שזה בתחילת עונה והתחרות לפליאוף במזרח לא משמעותית זה לא ממש פוגע בהם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט