ווינר שוט / יואב מודעי

קמתי הבוקר ב-05:45, עם התרגשות קצת אחרת. התרגשות מלווה בציפייה אדירה לקראת המשחק שהכי חיכיתי לו במסע שלי כאן באמריקה – פילדלפיה נגד יוסטון. מצד אחד, הקבוצה שהכי מלהיבה אותי בליגה בכיכובם של הצמד אמביד את סימונס, ומצד שני ג'יימס הארדן, שחקן בסדר גודל שטרם יצא לי לראות בשבוע האחרון. מאז עידן אמביד, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים ער באמצע הלילה צופה בפריצת "התהליך", רק כדי לראות את אמביד הופך את הוולס פרגו סנטר להר געש שמתמלא בתקווה. לשמוע את הקהל המקומי צועק "TRUST THE PROCESS" עשה לי צמרמורת, כי זה היה הרגע לו אוהדי פילי חיכו כל כך הרבה שנים. והיום, כשאני אהיה שם לשמוע את זה, זה יהיה הרגע לו אני כל כך חיכיתי.

יצאתי מהבית ב-8 לכיוון תחנת האוטובוס המרכזית של מנהטן, ועוד לפני שהרכב התחיל את דרכו לפילי, היום הזה זימן לי אקשן שהייתי רוצה לראות על הפרקט בערב, ולא על הבוקר כשאני מת לישון. היה דיליי של רבע שעה ביציאה, דיליי שאפילו בארץ הקודש לא הייתם רואים. אני מנסה להבין מה קורה, ופתאום שני שוטרים עולים על האוטובוס ועוצרים את אחד הנוסעים. הנוסע, שגם ככה היה נראה לי חשוד, ירד מהרכב ונלקח לחקירה. הזוי…

בסופו של דבר הגעתי בשלום באיזור 11:00 ל"עיר אהבת אחים". במשך 5 שעות הסתובבתי בעיר הנפלאה הזאת (מומלצת מאוד!). ראיתי את פעמון החירות, היכל העצמאות, המדרגות של רוקי, וגם אכלתי באחד ממקומות המומלצים בעיר לפילי צ'יז סטייק. אעליב את קובי בראיינט, שביקר במסעדה ב-2001, אם אומר שמסעדת "פילדלפיה" בנחלת יצחק לא נופלת מהמקור… בסך הכל אומר את האמת. עמכם הסליחה.

3 שעות לפני המשחק הגעתי לאצטדיון, שנמצא מחוץ למרכז העיר, וכבר אישרו לי להיכנס פנימה (בגארדן מרשים רק שעתיים לפני). קודם כל עליתי על הפרקט כדי לראות את האולם, ואז הלכתי לשמוע ולהשתתף בקטנה במסיבת העיתונאים עם ברט בראון, מאמנה של הסיקסרס. הוא דיבר בעיקר על הפציעה של מרקל פולץ (לא ישחק היום). בנוסף הוא התייחס לתרגילי חוץ החדשים שהוא הוסיף השנה. "השנה השקעתי יותר מחשבה בתרגילי חוץ", הוא אמר. אני שאלתי אותו על ג'ונה בולדן, שחקנה של מכבי ת"א שנבחר ע"י פילי בדראפט האחרון, ועד כה הוא אחד מסימני השאלה היותר גדולים בסגל הצהוב. קואוץ' בראון אמר: "אני עוקב אחריו והולך לו טוב מאוד (אוקיי…), אני בהחלט רואה אותו כחלק מהעתיד שלנו. אגב אימנתי בעבר את אביו."  

אחר כך חזרתי לפרקט, רק כדי לראות את ג'ואל אמביד מקרוב. הבן אדם ענק. אני עומד על הבייסליין ומסתכל על החימום של אמביד, ובינתיים מי שעומד לידי ומסתכל גם הוא זה לא אחר מאשר בן סימונס. סיפרתי לו שהגעתי במיוחד מישראל, אז הוא אמר "נעים להכיר". אעעעעע. שנינו צפינו בג'ואל אמביד מחקה את הזריקה של לונזו בול. זה היה כל כך אדיר.

בזמן ההמנון, דווקא הטלוויזיה שמעל הראש שלי החליטה להיות היחידה בשורה של העיתונאים שלא תהיה על השקט, ולא רק זה, היא הייתה על פול ווליום. זה היה קצת מביך, אבל בסדר…

ועכשיו, הגיע הרגע. WELCOME TO THE MOMENT  כמו שאומרים כאן בפילי. הקהל בטירוף, הוא רוצה לראות ניצחון שני ברציפות של הסיקסרס שיתן הרבה ביטחון להמשך. ג'יימס הארדן רוצה להמשיך לתת הצגות על אדמת פילדלפיה (ב-2014/15 35 נק', לפני שנתיים 29 נק', 9 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, ובעונה שעברה טריפל דאבל עם 51 נקודות). ואני רק רוצה להנות ממשחק גדול, כל עוד הוא לא מגיע להארכה כי יש רכבת לתפוס. יאללה, פילדלפיה – יוסטון, מתחילים!!!!!!

חמישיות:

פילדלפיה: בן סימונס, ג'רד ביילס, ג'יי ג'יי רדיק, רוברט קובינגטון, ג'ואל אמביד.

יוסטון: ג'יימס הארדן, אריק גורדון, לוק מ'בה אמוטה, ראיין אנדרסון, קלינט קאפלה.

רבע ראשון:  

עוד לא הספקתי לסיים לכתוב מהן החמישיות, וכבר ג'ואל אמביד פתח את המשחק עם אנד וואן שהוביל לקריאות TRUST THE PROCESS, רק 15 שניות אל תוך המשחק. שלשה של ג'יי ג'יי רדיק במעבר קבעה 8:15 לפילדלפיה 7:07 דקות לסיום הרבע. ג'יימס הארדן שמר את הרוקטס במשחק, עם 8 נק' ו-5(!) אסיסטים. ג'ואל אמביד מוביל את רשימת הקלעים עם 9 נק', אבל יש לו כבר 3 עבירות מוקדמות מאוד.  31:33 מעניין לפילדלפיה אחרי 12 דקות.

ה-רגע של הרבע הראשון: 

https://www.youtube.com/watch?v=NCEwlue1-U4

 

רבע שני:

הרבע השני נפתח עם שתי שלשות של ג'סטין "סימבה "אנדרסון ממסירות של בן סימונס. 31:39 לפילי על יוסטון, שמתקשה להישאר במשחק עם הארדן על הספסל. דאנטוני הקפיץ את הארדן לפרקט, והמזוקן החזיר לו עם קאמבק נהדר שבסיומו הוא קולע שלשה בשנייה האחרונה של המחצית. 54:56 ליוסטון בתום 24 דקות מהנות לצפייה של כדורסל. הארדן עם 15 נק' ו-9 אסיסטים, בעוד קלינט קאפלה כבר עם דאבל דאבל של 10 נק' ו-12 ריבאונדים.

ה-רגע של הרבע השני:

רבע שלישי:

הסיקסרס הציגו לחימה יוצאת דופן בפתיחת הרבע, במיוחד טי.ג'יי מקונל הנפלא שבמאזנו כבר 6 חטיפות (!!!), ועם כמה סלים קלים התוצאה התהפכה בדרך לריצת 0:9, ו-63:69 פילדלפיה, 5 דקות לסיום הרבע. לקראת סוף הרבע העניינים התחממו, הקהל התעורר, בן סימונס הטביע במתפרצת, ראיין אנדרסון צלף שני מטר מאחורי השלוש, ואני באמת נהנה מכל רגע. 79:80 פילי בסיום הרבע, שמבטיח לנו 12 דקות אחרונות ת-ע-נ-ו-ג.

ה-רגע של הרבע השלישי: ג'ואל אמביד על הקו, והקהל פורץ בקריאות "MVP". אווירה מדהימה.

רבע רביעי:

הרבע המכריע נפתח עם ריצת 0:8 מהממת של הסיקסרס, שכללה שלשה עם הלוח של אמביד. כשהכדור נכנס הוא חגג בירידה להגנה כאילו הוא כבש שער ניצחון במספרת בענף ההוא. שתי דקות לסיום, כשהיתרון עדיין עמד על 8, זה היה נראה שהניצחון כבר בכיס. מפה לשם, יוסטון עם מספר מהלכים נכונים וסטופים הגנתיים, הצליחה להפוך את זה למשחק של פוזשן אחד כשנותרה חצי דקה על השעון. 102:104 פילי 30.4 שניות לסיום המשחק, וכדור בידיים של הסיקסרס. הרוקטס השיגו עוד סטופ עם הגנה נהדרת, ויש להם הזדמנות לגנוב את המשחק הזה!!! 6.4 שניות לסיום, עדיין יתרון 2 לפילי, וכולנו יודעים מי יקח את הכדור האחרון… וואו איזה מתח פה.

ווואווווו!!!!!!!!!!! יוסטון גונבת פה ניצחון עם סל על הבאזר של אריק גורדון!!!!!!!!!!!!!

אל דאגה, סחבק דאג לצלם לכם את הסל מהיציע.

סיכום המשחק:

הייתי מאמץ את המשפט הישן והקלאסי "HOUSTON, WE HAVE A PROBLEM", רק כדי לכתוב "PHILLY, WE HAVE A PROBLEM" בשביל כותרת סיכום, אבל אני לא אעשה את זה. גם כי זה משעמם, אבל קודם כל כי זה לא נכון. לפילי אין שום בעיה. אמנם היא במאזן 4:1, אבל המועדון הזה לגמרי בכיוון הנכון. היום במשך 47 דקות הסיקסרס היו רמה מעל הרוקטס, אחת הקבוצות הטובות בליגה (גם ללא כריס פול). מה שהפסיד לפילדלפיה את המשחק היה משהו שלא בשליטתה – חוסר ניסיון. החבורה הצעירה של ברט בראון עדיין לא יודעת "להרוג" משחקים, אבל משחק מהסוג הזה שראינו הלילה הוא בדיוק מה שילמד אותם. תוסיפו לזה גם את העבירה של הארדן בפוזשן האחרון, ועוד כמה שריקות גבוליות ברבע האחרון. בקיצור, המצב של פילדלפיה טוב, ולדעתי הם ימצאו מומנטום ויגיעו לפלייאוף. הייתי שם עין על מספר האסיסטים שהם חילקו היום, לא פחות מ-29! כיף לצפות בהם.

טי ג'יי מקונל! הרכז המחליף של פילדלפיה נתן משחק לפנתיאון. משחק שברט בראון תיאר אחרי המשחק כ"מעורר השראה". אני יכול לומר שהרבה זמן לא רשימה משחק לחימה כל כך מרשים משחקן, בטח בעונה הסדירה. מקונל נלחם כמו אריה על כל כדור, והיה ניתן לראות את זה גם על דפי הסטטיסטיקה, עם לא פחות מ-6 חטיפות, ובנוסף הוא חילק 9 אסיסטים. מה שמוזר, הוא שקואוץ' בראון שכל כך החמיא למקונל אחרי המשחק, לא שיתף אותו במאני טיים. הוא התעקש על ג'רד ביילס, שגם לא פגע, וגם הותיר את בן סימונס כרכז המרכזי על המגרש. תבינו, היכולת של סימונס להוביל כדור יוצאת דופן, אבל היא באה לידי ביטוי בעיקר במגרש הפתוח. המהירות בה הוא יכול לקחת ריבאונד ולטוס קדימה מדהימה, אבל לתת לו את הכדור במשחק עומד וצמוד, זה לירות לעצמך ברגל. בראון היה צריך לדעת ולזהות שסימונס לא מרגיש בנוח, וזה בדיוק מה שעלה לו במשחק. הסיקסרס לא קלעו ב-5 הפוזשנים האחרונים, בעיקר בגלל שבהתקפה סימונס משך את שעון 24 ואז חדר והוציא החוצה בלית ברירה. פילדלפיה הייתה צריכה את מקונל שיהיה שם כדי לעשות סדר, וגם כדי שיצמד לגופיה של הארדן, כמו שעשה נהדר לאורך כל המשחק.

ג'יי ג'יי רדיק נכס. כשמשחק כדורסל מסתיים על חודו של סל, בדרך כלל לשחקנים יהיה מדד פלוס מינוס של +3, -2, 0 וכו'. לא מספרים גבוהים. ה+/- של רדיק הערב היה 23+!!! בכל רגע שהוא היה על הפרקט משהו טוב קרה. הוא הוכיח שעם הזריזות שלו, אפילו היום, להארדן אין סיכוי לשמור עליו. בכלל הנוכחות שלו עושה טוב, כי השומר מפחד לעזור ממנו ואז זה מרווח את משחק ההתקפה של פילדלפיה. אם השומר שלו כן בא לעזור או שהוא לא לגמרי מרוכז, רדיק עם כל הניסיון יודע להעניש בין אם זה בתנועה יפה ללא כדור שמסתיימת בלייאפ או בכלל בשלשה פנויה.

אי-ניצול מצבים מאת קואוץ' בראון: לא ברור לי למה בראון לא ניצל את חסרונם של ננה, אריזה וכריס פול. סטאוסקס, לוואוו קבארו, קורקמז ואוקפור. כל ארבעת השחקנים הללו לא קיבלו ולא דקה היום. אני לא מבין מה הטעם לייבש אותם על הספסל, בטח כשביוסטון שחקן הספסל היחידי היום היה פי.ג'יי טאקר, וקצת טייריק בלאק. ציפיתי מבראון להתיש את החבורה של דאנתוני, והיו לו את הכלים לעשות את זה.

אופי אופי אופי. גם היום וגם נגד גולדן סטייט, יוסטון הוכיחו לנו שהם קבוצה מיוחדת, שיודעת לקחת בשתי ידיים את מה שנותנים לה. אריק גורדון שחקן קריטי לקבוצה הזאת ובכלל לשיטת המשחק של דאנתוני. יהיה מעניין לראות איך הוא ישתלב עם פול והארדן. יש לרוקטס המון כלים לעשות רעש העונה. כרגע הם במאזן 1:4, וזה נראה טוב.

קצת סטטיסטיקה אישית:

יוסטון: ג'יימס הארדן עם 27 נק' ו-13 אסיסטים. אריק גורדון עם 29 נק' (5/16 לשלוש). קלינט קאפלה עם 16 נק' ו-20 ריבאונדים.

פילדלפיה: בן סימונס עם 14 נק', 9 אסיסטים ו-7 ריבאונדים. עקף את מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס וג'ייסון קיד במספר הנק', אסיסטים וריבאונדים ביחד אחרי 5 המשחקים הראשונים בקריירה. מדהים. קובינגטון עם 20. אמביד 21. רדיק 22.

מצטער, אבל בסיום המשחק לא הספקתי לראיין אף שחקן, כי הייתי צריך לעלות על הפרקט ולשלוח דיווח מהאולם לתוכנית הבוקר של ערוץ הספורט "בוקר ספורט". קטע קצר שלי מדבר על המשחק ישודר בתוכנית היום (ה'). אז חברים, אחרי 4 סיקורים ב-6 ימים אני צריך הפסקה. אני צריך הפסקה מהחוף המזרחי. הגיע הזמן לקצת לוס אנג'לס! כבר חשבתם שנפטרתם ממני אה? עוד 48 שעות מאמר נוסף מלונזו איילנד. צפו להפתעות. בוקר / לילה טוב!!!

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. אחלה סיקור. מסכים עם הביקורת על בראון. פילי אשכרה הפסידה בגללו. הבנאדם לא שולט במשחק. שערוריה שמקונל לא היה על המגרש במאני טיים וחוסר השימוש בספסל המוצלח של פילי זאת כמובן גם טעות.

  2. עוד מאמר מעולה, יואב. ניתוח משחק מעולה ומקצועי וכבונוס גם תיאור ציורי ומעניין של האווירה מסביב. כבר לא יכולים להמתין לכתבה שלך מ – L.A

  3. אחלה פוסט תודה רבה.

    היית עדין בביקורת על בראון – הקבוצה מלאת כישרון אבל נראית לא מחוברת ולא מאומנת. כל הזמן בידודים, מסירות ליציע, אז נכון שזה פרוסס.. ונכון שזו תחילת העונה.. אבל עוד הרבה עבודה לפניהם.

  4. כתבה נהדרת. מסכים שבראון יכל לנצח, אבל הקבוצה לומדת לא מעט מהפסדים כאלה. אמביד שיחק לא רע בכלל כרגיל, וחבל שהזריקות של ביילס לא נכנסו היום

    1. למה יורדים על בייליס? 2/5 זה לא רע, וגם במשחקים הקודמים שראיתי הוא קלע לא רע בכלל. הסיבה היכרות שהוא על הפרקט זה הקליעה הלא רעה שלו

      1. 2 מ-5 מהשלוש זה לא רע, 3 מ-11 מהשדה כן. הוא על המגרש בתור ידית שמסוגלת לשמור והיום לא נכנס, אבל הוא לא רע בזה בד"כ. הוא גם מסוגל לשמור על הרכז של היריבה בניגוד לסימונס. היום הייתי מעלה את מקונל או נותן צ'אנס לסטאוסקאס, כי שהזריקות לא נכנסות אין לביילס יותר מדי מה לתרום בהתקפה.

  5. וואו, מה זה קצב הסיקורים הזה? זו כבר יותר מעבודה, זה עבדות… 😃
    תמשיך ככה כל עוד אתה מסוגל, אנחנו נהנים מזה

  6. וולקאם טו לה לה לנד יואב. חבל שאני בארץ עכשיו אחרת היינו מסדרים פגישה. טיפים לסטייפלס סנטר: אם אתה מגיע עם רכב תתכונן ל-30 דולר על החנייה. שווה להגיע שעתיים לפני המשחק. האוכל בחדר העיתונאים יעלה לך 7 דולר כמדומני אבל די שווה את ההשקעה. יושיבו אותך מן הסתם עם העיתונאים הסינים והאובזיקיסטנים בטופ של האולם מה שמשבית באופו כללי את ה״פיל״ של המשחק. אני בד״כ יורד לקומת האולם, מראה את התעודת עיתונאי ומבלה חלק גדול במסדרון קרוב לצ׳יר לידרס עד שמגרשים אותי. צילום השחקנים לפני המשחק – עד חצי שעה לפני הטיפ-אוף. אחרי המשחק ניתן לבלות ב-LA LIVE מתחם ענק והומה עם מסעדות, פאבים והסניף המקומי של ESPN.
    Go break a leg!

  7. אני רק בהתחלה, הקטע עם האוטובוס הזוי!
    אבל לצערי אלה טועה בקשר לארץ. אני נוסע המון באוטובוסים, ולצערי איחור של רבע שעה הוא שגרתי למדי (בדר"כ כל הנהג עוד לא סיים את הקו הקודם שלו)

  8. עוד בוקר של כייף עם סיקור מלא חיים שלך, יואב!
    אתה מביא איתך להופס ים של התלהבות.
    היה נחמד לראות את הופעת הבכורה (?) שלך בערוץ הספורט כשליח הופס.
    בכל מקרה היה אחלה של משחק אתמול ותודה לך על הדיווח. בטח חזרת למלון מה שנקרא עייף אך מרוצה…

  9. יפה מאד ,סיקור מצוין, הצילום מהיציע מוסיף הרגשת אוירה.
    ניתוח המשחק והביקורת המרומזת, תקצועית מאדוחכצה , הרגת את ברט בראון בעדינות ובצדק .
    יפה מאד תמשיך כך.

  10. יואב, אני רואה חיוך על פניך נון סטופ…

    תהנה. אני רואה כבר שאתה אוהב את ארה"ב, את הכדורסל של ה-NBA ונהנה מכל דבר.

    כל הכבוד לאנשים הרואים את הכוס המלאה ולא החצי ריקה.

  11. תודה יואב, איזה משחק נפלת. כיף גדול לקרוא. אמרנו שנה שעברה שלברט בראון היה הרבה סלאק עד עכשיו, אבל השנה הוא חייב להראות שהקבוצה שלו גם יכולה לנצח משחקים. לשחק יפה זה צא מספיק, צריך בסוף לדאוג להביא את ה-W.

  12. יואב תענוג לקרוא כרגיל. איזה משחק מדהים תפסת. אני לגמרי איתך בתחושה שפילי ייכנסו לפלייאוף, לדעתי אפילו יותר טוב מהמקום השמיני. תוסיף לחוסר הניסיון הכללי גם את העובדה שהם לא שיחקו ביחד בהרכב מלא במשחקים רשמיים ולוקח גם זמן להכיר אחד את השני על המגרש. אם הם נשארים בריאים (וזה אם גדול) הם יהיו מפלצת של קבוצה במרץ

  13. יואב עוד סיקור נהדר כהרגלך,תודה רבה!
    מקונול כבר עונה שנייה ברצף מוכיח שהוא מנהל משחק מצוין ולוחם לא פחות מזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט