30 שנות פיינל פור – המאמר האחרון בסדרה וסקר בחירת שחקן ה-30 / אהרון שדה

פרויקט 30שנות פיינל פור מאמר אחרון בסדרה השחקן הגדול ביותר הגמר הגדול+ 15 הרגעים הגדולים ביותר במפעל.

זהו זה עוד פגרה נסתיימה ליגת הכדורסל המקומית כבר החלה ואנו שנייה לפני הגונג ביורוליג ובנ.ב.א.(בשעת כתיבת המאמר).

פרויקט הקיץ שלנו היה בסימן 30 שנות יורוליג  ובחרנו בתחילה את רשימת 30 השחקנים הטובים ביותר  לאורך התקופה מתוכם הרכבנו את תריסר השחקנים הטובים ביותר.

מהם ניפנו את ג'ינובלי, דנילוביץ, ספינוליס,  סאביץ, וויציץ ונבארו ובחרנו את חמישיית כל הזמנים יצא לנו שישייה (שלא במכוון אלא בסקר).

בין לבין הסכמנו בינינו שאין ערער על היותו של "השועל"  מאמן ה 30 ללא תחרות של ממש ולכן בחרנו לו עוזר.

העמדנו לרעיונות עבודה את פיני גרשון, מליקוביץ,איבקוביץ, מסינה, בלאט וקאזלוזקאס ובחרנו ברוב את מסינה האיטלקי שיודע כבר להיות  עוזר של וביץ אחר(פופוביץ) לעוזרו של אוברדוביץ..

משם בחרנו את קבוצת ה 30 לאחר גמר ראש בראש וירטואלי מעניין בו גברה

ספליט של 89-91 על מכבי תל אביב 04-05(או 04-06).

לאחר מכן בחרנו(בחירה אישית) את 15 רגעי הפיינל פור המקומיים(מכבי) הגדולים ביותר ובראש העמדנו את הסל ההוא של שארפ בנס קובנה המפורסם.ולמרות שלא עשינו סקר דומה שאין אחד שחולק על בחירה זו.

לאחר מכן ערכנו כמה סיבובי בחירה על תואר שחקן ה 30 כשהמועמדים הסופיים הם כל נבחרי חמישיית ה 30(למעשה שישייה).

בתחילה נופו שאראס, סאבוניס ובודירוגה ולאחריהם טוני קוקוץ(שחקן ה 30 שלי).

היום במאמר האחרון בפרויקט זה נעמיד לבחירה סופית ראש בראש את

אנתוני פארקר  ודמיטריס דמינטיינדיס.

כבר כתבנו עליהם כל מה שצריך לדעת במאמרים קודמים.

אבל גם ההשוואה ראש בראש מעניינת שניהם זכו ב 3 תארי יורוליג(או סופרליג)  שניהם היו 5 פעמים בפיינל פור.

לזכות פארקר הוא היה ב 4 גמרים לעומת 3 של היווני.

לחובתו הוא זכה בתואר כוכבית אחד(סופרליג 2001).

גם ברמה האישית הם זכו באינספור תארים.

לדמינטינדיס יש תואר אם וי פי אחד של העונה הסדירה  ושל הפיינל פור.

לפארקר יש שני תארי אם וי פי עונה סדירה + אחד בפיינל פור.

אך ליווני יש גם 6 תארי שחקן ההגנה של העונה. + 4 בחירות לחמישיית העונה במפעל לעומת 2 בלבד של פארקר.

שניהם נבחרו לקבוצת העשור הקודם.

דמינטיינדיס זכה להכרה כאחד מ 7 אגדות יורוליג(6 כדורסלנים) רשימה שמעוטרת רק על ידי אירופאים.

לעומת זאת פארקר נבחר ל 1 מ 35 כדורסלנים התורמים ביותר ביורוליג( דמיינטינדיס לא ברשימה הזו).

 

משפטי סיום להשוואה הנ"ל.

מעניין לראות שהקריירה שלהם הייתה די עוקבת פארקר לקח את התואר האחרון שלו ב 2005 והופעתו האחרונה בפיינל פור הייתה ב2006 בעוד דימנטיינדיס זכה לראשונה במפעל בשנת 2007 אחרי שפארקר לא היה כבר חלק מהמפעל.

בכל זאת שניהם היו סמלים של שתי הקבוצות הגדולות בעשור הקודם שקיימו גם את היריבות הגדולה ביותר ככל הנראה שהסתכמה ב 3 גמרים משותפים ועוד שני משחקי פיינל פור בשלב חצי הגמר.

ולמרות זאת הם התעמתו ראש בראש למשחק פיינל פור בודד בשנת 2005.

מכבי של פארקר ניצחה 82-91 אך דווקא דמינטינדיס קלע יותר(16-13 ליווני)

בכל מקרה הראשון הוא הלא אירופאי המצטיין של 30 שנות הפיינל פור

והשני הוא האירופאי המצטיין בשנים אלו במפעל(לפי בחירתכם לפחות)..

 

בסוף המאמר תענו לסקר  פארקר או דמינטיינדיס.

 

ולקינוח: 15 רגעי 30 שנות פיינל פור הגדולים ביותר.

בהבהרה קטנה החלטנו לבחור 30 רגעים ל 30 שנה אך מכיוון שלא רצינו להסתבך בסובייקטיביות החלטנו לחלק 15 רגעים של מכבי תל אביב למול 15 רגעים ללא נוכחות ישראלית נוסיף ונבהיר שאין לנו ספק שהסל של שארפ מול קובנה היה נכנס לטופ הגבוה ביותר  בכל בחינה שהיא(למכבי יש עוד כמה רגעים בצמרת הגבוהה)  אבל העדפנו מסיבות של אובייקטיביות לחלק וככה 15 הרגעים בחלק זה לא יכללו רגעים של מכבי.

כפי שעשינו ברשימה המקומית נציין גם כאן שאנו מעדיפים את הרגע שלנו כמה שיותר מזוכך וברור..אך לעיתים הרגע מתארך לכדי כמה דקות ועד למשחק שלם.

בכל מקרה השתדלנו שכמה שהרגע יותר חד וברור כך מיקומו יהיה יותר גבוה.בנוסף אם הפעולה המנצחת היא פעולה חיובית(קליעה) היא תדורג גבוה יותר מפעולה שלילית(החטאה מכרעת).

 

15 רגעי 30 שנות פיינל פור הגדולים ביותר(ללא מכבי).

לא נכנסו אך ראויים לאזכור(לפי סדר כרונולוגי).

1988: דן בוס הנמושה של פול תומפסון מדהימה את ברצלונה ולמעשה מעלה את מכבי לפיינל פור אותה עונה.

1989-1991: יוגופלסטיקה ספליט מנצחת את ברצלונה 3 פעמים בדרך ל 3 זכיות ב89 בחצי הגמר 77-87 ואז 67-72 בגמר 1990 ו 65-70 בגמר 1991.

מעניין שמהקבוצה הגדולה ההיא אין איזה רגע אחד ייחודי אלא התעלות  מתמשכת וקבועה במעמד הפיינל פור.

1992: פרטיזן הצעירה מדיחה את קינדר בעונת ההצלבה הראשונה לאחר ניצחון חוץ בבולוניה במשחק המכריע 69-65.

1993: רבע גמר משחק מכריע ודרמטי בו מנצחת לימוז את אולימפיקוס 58-60

1995: משחק ההרעלה בו ניצחה אולימפיקוס את צסק"א 54-79 במשחק מכריע לפיינל פור(רבע גמר משחק 3) המשחק הסתיים כשלצסק"א נותרו בדיוק 3 שחקנים אחרי שחצי מהסגל הורעל(הרעלת קיבה)  .סיפור שהיה באמת.

1996: רבע גמר שלישי ומכריע פאו מנצחת את בנטון על חודה של נקודה 64-65 כל הדרך לזכייה היסטורית בגביע.

1998: 64-88 של טימססטם בולוניה על פאו..פאו הגיעה לשמינית הגמר עם מאזן מדהים של 1-15 אך מלאמרוביץ הרכז הנפלא התפוצץ בסדרה מרתקת שהסתיימה ב 58-63 במשחק הראשון לפני ההתפוצצות במשחק המכריע.

2001: עונת הפיצול קינדר עושה 1-25 לאותה טימססטם(בשמה כסקיפר) ברבע הרביעי ומוחקת 20 הפרש ברבע הרביעי בדרך לגמר המפעל(משחק שלישי בסדרה שהסתיימה בסוויפ).

2004:סיינה הקטנה מנצחת בברצלונה ועולה לפיינל פור שני ברצף  מבית מוות בטופ 16 שכולל את האלופה ברצלונה, סגניתה בנטון ופאו האלופה שנה קודם לכן. באחת ההפתעות הגדולות ביותר

2011: רבע גמר:פאו מדיחה את האלופה ברצלונה 1-3 בסדרה בזכות ניצחון חוץ 75-71 במשחק השני בסדרה כל הדרך לזכייה בגביע.

2012: פיינל פור אולימפיקוס מפתיעה את ברצלונה 64-68 בדרך לזכייה מפתיעה.

2014: צסק"א מביסה את פאו 44-74 במפגש החמישי והמכריע.(2-3 בסדרה)

2017: התואר הראשון וההיסטורי של פנרבח'צה בגמר מול אולימפיקוס.(64-80).

ולדירוג עצמו.

מקום 15: ז'לג'ריס קובנה מנצחת את קינדר 74-82 בגמר 1999.

היה זה אחד התארים המפתיעים והמרגשים ביותר. קובנה שהגיעה כאנדרדוג מוחלט לפיינל פור התגברה על אולימפיקוס בחצי הגמר וריגשה בניצחון בגמר על האלופה היוצאת קינדר.

לא היה רגע אחד מיוחד במשחק אך המשחק עצמו היה מדהים מבחינת ההפתעה וגם מבחינת הסגנון או יותר נכון שינוי הסגנון שהשתנה מהקצה לאחר שנים של כדורסל שלילי ביותר זכור מכל תיוס אדני האם וי פי ושותפו אנתוני בואי.

מקום 14: ריאל מדריד מנצחת את אולימפיקוס 61-73 בגמר 1995.

כמשחק היו גדולים ממנו כתארים היו מרגשים ממנו אך היה זה התואר היחיד במפעל לאחד מגדולי שחקני אירופה בכל הזמנים סאבוניס שנתן תצוגה אדירה וסיים עם 23 נק' ונבחר כמובן לאם וי פי.

מקום 13: אולימפיקוס מנצחת את ריאל 88-100 בגמר 2013.

18 שנה לאחר הגמר ההוא אולימפיקוס נוקמת בצורה מושלמת כשמנצחת בדיוק באותה תוצאה גם הגמר הזה ידע זכיות יותר דרמטיות..וגם כאן היה כוכב גדול  שזכה באם וי פי הוא קלע אמנם נקודה פחות מההוא למעלה וסיים עם 22 נקודות אך כולן במחצית השנייה לאחר 0 נקודות בראשונה ולאחר שקבוצתו פיגרה 27-10 בסיום הרבע הראשון.

כולל 5 שלשות(5/9 מהטווח עם 5 קטיפות ו 4 מסירות).

מקום 12: טאו מדהימה את צסק"א 78-85 בפיינל פור 05(חצי גמר).

צסק"א הגיעה לפיינל פור הביתי הזה עם 1-21 עונתי ולאחר תוכנית תלת שנתית לזכייה בגביע. הקבוצה הגיעה לפיינל פור שלישי ברצף אלא שלרוע מזלה בשנים הראשונות היא הפסידה למארחת האירוע(ברצלונה 03 ומכבי 04).

באחד האימונים ערב הפיינל פור עצר איבקוביץ את האימון ונזף בשחקניו ואמר להם..אם תשחקו ככה שארס ופארקר יעשו מכם רסק .אף אחד כולל הסרבי לא האמין שצסק"א לא תגיע לגמר מול מכבי..אבל במשחק עצמו צסק"א לא עמדה בלחץ הידיים רעדו הם כ"כ רעדו שצסק"א סיימה את המשחק עם 38 אחוז מקו העונשין.

מקום 11: ברצלונה מנצחת את בנטון 65-76  בגמר 2003וזוכה בגביע הראשון בתולדותיה.

גם כאן ראינו אלופות יותר גדולות ויותר מרגשות ובטח שגמרים יותר גדולים..אבל קשה לזכור שבירת מנחוס שכזה.

ברצלונה הגיעה לעונה ההיא לאחר 5 הפסדי גמר בעבר וכולל 6 הופעות פיינל  פור שנסתיימו בידיים ריקות( 4 גמרים ושני חצאים).

מי לא עבר שם טובי השמות בדורם כמו למשל חואן אנטוניו סאן אפיפניו המכונה אפי,  אאודי נוריס ואפילו הווינר הגדול באירופה בזמנו סאשה ג'ור'גביץ ניסו ותמיד כשלו כשעל הקווים אאיטו רנסס המתולוג.

באותה עונה מונה פשיץ לתפקיד ועם בודירוגה, שאראס, נבארו ופוצ'קה הם הלכו לעונה עם לחץ גדול מאד בו הם הצליחו לעמוד בהצלחה מרובה למרות מאבק איתנים בטופ 16 ואולימפיקוס וניצחון קשה על צסק"א בחצי(71-76) לכן רגע ההנפה היה מיוחד ביותר.

מקום 10: סיינה מנצחת את אולימפיקוס 76-88 ומדיחה אותה 1-3 בסדרת רבע גמר 2011.

המדהים לא היה המשחק ההוא אלא ההתאוששות המדהימה לאחר ההפסד המביש 89-41 במפגש הראשון בסדרה וההתאוששות המדהימה במשחק שאחריו(82-65).

המשחק הרביעי סגר את הסיפור לאחת מעליות הפיינל ]פור המרגשות ביותר.

מקום 9: פאו מנצחת את אולימפיקוס 82-84 בפיינל פור 2009.

באמצע שנות ה90 הם נפגשו פעמיים בפיינל פור ופעמיים ידה של אולימפיקוס הייתה על העליונה(72-77 +52-58) אך אולימפיקוס כשלה ולא זכתה בתואר.

במשחק זה התהפכו היוצרות פאו ניצחה 82-84 במשחק צמוד ביותר.

ולאחר שוויון 82 פקוביץ קלע את סל הניצחון לא לפני החטאה מתחת הסל של צ'ילאדרס.

פאקוביץ 20, באטיסט 19 שאראס וספינוליס עם 18 הובילו את פאו .

בניגוד לאולימפיקוס משנות ה 90  פאו ידעה לנצח את הגמר

מקום 8: פאו מנצחת בבולוניה 89-83 בגמר 02 בזכות מהפך ברבע האחרון.

לאחר העונה המפוצלת בו היו שתי אלופות שונות(מכבי וקינדר) התמרקה אירופה לקראת הפיינל פור בבולוניה 03 שייקבע מי הקבוצה הטובה מכל במפעל המאוחד ..לפיינל פור הגיעו 2 האלופות הקודמות קינדר ומכבי ופאו שהייתה גם האלופה המאוחדת האחרונה וגם הסגנית של מכבי.
פאו נקמה במכבי בחצי הגמר(75-83) אך בגמר היה עליה להתגבר על הביתיות ועל האיכות של בולוניה של ג'ינובלי,  היה זה הפרק הממשי הראשון ביריבות המיתולוגית בין השועל למסינה.

סוכנויות ההימורים נתנו עדיפות לבולוניה ערב המשחק.החצי הראשון התנהל כצפוי כשבולוניה ב +14 אך מהפך של הדקות האחרונות העניק זכייה מפתיעה ומרגשת לפאו של בודירוגה.

מקום 7 לימוז מדהימה את בנטון של קוקוץ 55-59 בגמר 1993.

קוקוץ הווינר האולטימטיבי מסר אסיסט לשלשה שהלכה החוצה ולימוז הדהימה את אירופה בזכייה סנסציונית.

 

מקום 6 השלשה של קורני תומפסון שמביאה לחבונטוד ניצחון 57-59 על אולימפיקוס בגמר 1994.

באותם השנים חובנטוד באדלונה הייתה אחת הקבוצות ביבשת ולקחה פעמיים ברצף את אליפות ספרד בשנים 19911 ו 1992.

בשנת 92 הקבוצה נוצחה בגמר גביע אירופה ולאחר עונה חלשה בשנת 93 שהסתיימה באובדן האליפות ובהדחה בשלב הבתים באירופה היה נראה שהקבוצה גמרה..גם עונת 93-94 לא האירה לה פנים במהלך העונה הרגילה הקבוצה שסיימה רק שישית בליגה הספרדית לא הרשימה יתר על המידה בשלב הבתים אך היא הצליחה להדיח את ריאל מדריד ברבע הגמר ואת ברצלונה בחצי הגמר.

אולימפיקוס לעומתה הייתה הקבוצה החזקה ביבשת לאותה עונה(מאזנית בוודאי) ולאחר שהדיחה את בולוניה ואת פאו הכל היה מוכן לזכייה שלה בגמר הגדול.

במצב של 52-57 נשלח פאסולס לקו והחטיא פעמיים ואז ואיקמפה קלע שלשה והיוונים החטיאו.

הספרדים קיבלו את הכדור דקה לסוף והחטיאו לא פחות מ 3 כדורים בהתקפה איכשהו הם אספו את הכ"ח ואיכשהו הכדור הגיע לקורני תומפסון הגבוה 18 שניות לסוף הוא דפק שלשה היוונים אף הם הגיעו למספר זריקות כולל אחת קורצת בבזאר אבל הכדור לא נכנס תואר היסטורי לחובנטוד שדי נעלמה מאז אבל לא מאמנה בזכייה אובראדוביץ כמובן.

מקום 5 החסימה של וראנקוביץ שמביאה לפאו ניצחון 66-67 על ברצלונה בגמר 1996.

עוד שיברון לב אחד מיני רבים לברצלונה לאחר שמחקה פיגור גבוה מאד בזכות קמבק נפלא של קרינשובאס שהתאפס וקלע כמעט מכל מצב אך החלטת שיפוט אחת לא נכונה(ראובן וירובניק ז"ל) שאישר את החסימה הבלתי חוקית של וראנקוביץ הענק הקרואטי בבזאר הביאה את הגביע לפאו ורנקוביץ גיבור הערב סיים עם 0 עגול בתור הנקודות ב 34 דקות משחק אך את החסימה ההיא אף אחד לא ישכח לו. למרות שהיה השחקן היחיד מבין 8 ששותפו ולא קלעו הוא זכור כאיש הגמר לפני אלברטיס, איקונומו ואפילו לפני ווילנקינס האגדי.

מקום 4: ההחטאה של שישושקאס בבזאר שמעניקה ניצחון לפאו 71-73 על צסק"א.

משחק שעשוי מכל החומרים שמהם עשויים אגדות.

מה לא היה לנו במשחק הזה.

משחק גמר בין 2 האלופות האחרונות במפעל(ובדיעבד הם חילקו 4 תארים ברצף).

עוד פרק ביריבות המיתולוגית בין אוברדוביץ למסינה ואם זה לא מספיק אז לקינוח האקס שישושקאס הנפלא מול קבוצתו בא זכה בגביע 07 ומול חברו שארס עמו זכה ביורו באסקט 2003.

מה צריך יותר מזה? דרמה כמובן.

אז בחצי היה נראה שלא קיבלנו כלום כאשר פאו מנצחת 0-8 בשלשות(8/14 לעומת 0/8) ומובילה 28-48 מהדהד.

אבל מסינה וצסק"א לא וויתרו ואלופת אשתקד נגסה בהתמדה ובעקביות בהפרש והורידה אותו ל 10 בסוף הרבע השלישי.

לבסוף שישושקאס בשלשה מדהימה הוריד ל 69-70  26 שניות לסוף.

דמינטיינדיס קלע 2 מהקו ושישושקאס החזיר 2 מהצד השני ועדיין 2 הפרש ואז דווקא שאראס החטיא 1 מהקו וב 2 הפרש קיבלה צסק"א כדור אחרון..מסינה שירטט תרגיל לשישושקאס הנפלא שהגיע לזריקה סבירה..אם הייתה נכנסת ייתכן וגם המקום הראשון היה שלו אבל הכדור יצא החוצה

מקום 3 הכדור החוזר והסל של חאריפה בגמר 2016 בו ניצחה צסק"א 96-101 בהארכה.

ישנם רגעים שמשנים משחק, ישנם כאלו שמשנים עונה וישנם כאלו שמשנים קריירה או לפחות תודעה מעטים הרגעים שעושים זאת לכל כך הרבה דמויות ולמועדון שלם.

צסק"א כמועדון הגיעה ל 6 פיינל פורים ברצף שהסתיימו בדמעות.

הכוכב הגדול תיאודוסיץ הפסיד עד אז אף הוא 6 פיינל פורים ברצף( 4 עם צסק"א) ועוד שני גמרים עם הנבחרת הסרבית.

חאריפה עצמו איבד את הכדור המכריע לבלו רק שנה קודם לכן בהפסד הכואב(מהצד האדום כן ) למכבי.

באותה עונה הוא היה נראה כמו שחקן עבר כאשר בקושי שיחק עקב פציעות.

אבל הוא היה האקס פקטור של איטודיס העוזר הנאמן של אובראדוביץ שגובר עליו בגמר דבר נדיר מאד כשלעצמו.

תיאור הרגע: בפיגור 2  נקודות לאחר ששמטו 21 הפרש משתלט חאריפה על ר' התקפה 1.9 שניות לסיום ומשווה ל 83 לכל בדרך לניצחון בהארכה וזכייה בתואר. כל זאת לא לפני שתיאודוסיץ כמעט מאבד כדור שאיכשהו ניצל.

מקום שני: סל הניצחון של פריזיניטיס 0.7 שניות לסיום בגמר 2012 בו מנצחת אולימפיקוס את צסק"א 61-62.

ראינו כבר בדירוג הזה כמעט שני מהפכים ענקיים שנבלמו ברגע האחרון(פאו ששרדה את ברצלונה 96 ואת צסק"א 09). ראינו גם כמה מחיקות פיגור שנעשו בשלבים מוקדמים יחסית ובהפרשים  פחותים יותר.אבל למחוק 19 הפרש שמושג בחצי השני עמוק ברבע השלישי זה לא היה לנו.

המהפך של אולימפיקוס לא הושג רק בגמר..הם הפכו כמעט את כל הקבוצה בקיץ עקב קיצוץ ענק בתקציב וכך נפרדו מהכוכבים הגדולים כולל הגדול ביותר האם וי פי של המפעל שנה קודם לכן  תיאודוסיץ..

הקבוצה החזירה את המאמן הוותיק איבקוביץ שהצעיד אותה לזכייה בגביע הקודם שלה ו..שנזרק מצסק"א בעקבות הכישלון ההוא בפיינל הביתי 2005.

אך ספינוליס והחברים הפייטרים חזרו לאט לאט עד שספינוליס מצא את פריזיניטיס לזריקת גויאבה מנצחת ומרגשת 0.7 ניצחון דוד על גוליית.

ניצחון של קבוצה שקיבלה 32 הפרש מצסק"א בטופ 16 וכמעט לא הגיעה לטופ 16.

מקום ראשון  שלשת הבזאר של סאשה ג'ורג'ביץ בגמר 1992 בו ניצחה פרטיזן את באדלונה 70-71.

קשה להאמין לסיפור שכזה ועוד לסיום שכזה.

כל היופי והטהרה של הספורט התנקזו לבסוף לרגע אחד קסום לקבוצה קסומה וחד פעמית  שלא תחזור.

זה סיפור על קבוצה צעירה מאד ללא זרים וללא שחקנים מוכרים(..לפני העונה כמובן) שנאלצה לשחק את משחקיה מחוץ לביתה עקב המלחמה לסבר את האוזן בגלל אותה מלחמה נאלצה גם ספליט אלופת שלושת העונות הקודמות לשחק מחוץ לביתה והאלופה הגאה לא צלחה את שלב הבתים.

פרטיזן ההיא הייתה עם ממוצע גיל של פחות מגיל 22 ! ועם מאמן ילד בן 31 שפרש בדיוק.

מה הסיכוי של קבוצה שכזו לעשות משהו?

איכשהו הקבוצה השיגה מקום רביעי בבית שהספיק בקושי לרבע הגמר מול אלופת הבית המקביל בולוניה  של זדובץ. לאחר ניצחון ביתי 65-78 הגיע הפסד כואב של 61-60 בדרך למשחק מכריע בבולוניה הקבוצה עשתה את הלא ייאמן וניצחה 69-65 בדרך לפיינל פור שני בהיסטוריה

הפיינל פור נערך בטורקיה ושם כל נציגות  הבית שלה הגיעו  לאחר שניצחו את הבית המקביל בסדרות רבע הגמר.

בחצי הגמר מול מילאנו המנוסה של בייבי גורילה ועוד כמה שמות לא נתנו לפרטיזן סיכוי אבל הם הפתיעו 75-82.

ואז הגיע הגמר אליו התייצבה קבוצת חובנטוד באדלונה אלופת ספרד שתחזור ותגן על תארה.

חובנטוד הייתה הקבוצה של אירופה לשנים אלו והיא טילייה מול ציבונה 0-2 בסדרה כולל 67-92 במפגש השני.בחצי הגמר היא רמסה את אסטודיינטס 69-91 ולא היה נראה שיש כח לעצור את ויאקמפה, ג'ופרסה ותומפסון.

אבל המשחק הזה נכנס לאגדות המאמן בן ה31 הוא כמובן אובראדוביץ בעונתו הראשונה וצמד הכוכבים היו דנילבויץ וג'ורג'ביץ המופלאים.

הרגע הגדול: שוויון 68 חובנטוד יוצאת להתקפה מכרעת 10 שניות לסיום ויאקמפה קולע סל משוגע ממש שקופץ על הטבעת ונכנס..ואז סאשה לוקח את הכדור חוף לחוף ועוצר בטירוף לשלשה שלקוחה ישר מהאגדות.

בעיני פרטיזן הזו הייתה הקבוצה המרגשת ביותר והקסומה ביותר וכמובן המפתיעה ביותר בכל תולדות היורוליג. רק המלחמה בלמה אותה ולמעשה לא השתתפה אפילו במפעל שנה לאחר מכן עקב המלחמה והחלטת האו"ם ולכן לא תראו אותה למשל במאבק על קבוצת ה-30.

https://www.youtube.com/watch?v=bMn-9Lg2b2E

אבל היא הייתה הקבוצה שנתנה את העונה הבודדת הקסומה והסנסציונית ביותר וסאשה ג'ורג'ביץ העניק לנו את הרגע הגדול ביותר במפעל מסוג הרגעים המרטיטים הללו שזוכרים כל החיים כמו הריצה של מייקל ג'ונסון, הגול של דייגו או השלשה ההיא של שארפ מול קובנה.

היו ימים!

לסיכום פרויקט זה ברצוני להודות לאלעד ורועי על ההשתתפות והתמיכה ותודה לכולם על הפרגון.

 

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. אור

    16 אוק 2017 15:27:04

    תודה רבה אהרון, אלעד ורועי.

    אגב הסקר לא מופיע נכון לעכשיו.

    רציתי למחות פעם אחרונה על כך שספאנוליס שזכה בהכל עם נגרים יחסית לא הגיע לשישייה :/ קשה להחליט מבין פארקר ודימנטידיס שהם אצלי טיפה אחרי ספאנוליס במקומות 2-3. נלך על דיאמנטידיס בזכות שהיה קצת יותר טוב ברגעי האמת והגמרים ובזכות ההגנה.

  7. גרשון רוקח

    16 אוק 2017 18:14:07

    רצתי ישר למקום הראשון כדי לראות את דג'ורג'ביץ… כמובן שאני אוהב גם את הבחירה של פרינטזיס במקום השני. הייתי מעלה את וראנקוביץ' למקום השלישי, זה רגע איקוני בכדורסל האירופי. הזכיה של פאו ב2002 היא בעיניי אחד ההישגים הגדולים בקריירה של זליקו.

    לגבי השחקן, הייתי לוקח את ספאנוליס וקוקוץ לפני שני הפיינלסטים. בהינתן האפשרויות, בחרתי בלב כבד בדיאמנדיטיס.

  11. גיא הרשע

    16 אוק 2017 20:46:45

    אני חייב להצטרף לכל המחמאות.
    כל הכבוד!

    נקודת אור נוספת (עבורי):
    סוף, סוף, בחירה שאני שלם אתה –
    אותו סל מדהים של ג'ורג'ביץ'.
    רגע קסום.

  15. אלעד אייל

    16 אוק 2017 22:56:55

    אני מסכים עם הרגע הגדול של גורגביץ ושל פרטיזן. זה היה רגע מזוקק וטהור של ניצחון ספורטיבי נהדר של תשוקה ואהבה לספורט על הכסף הגדול. האירוניה היא שחובנטוד עשתה את אותו תרגיל שנתיים מאוחר יותר לאולימפיאקוס העשירה ביד אליהו.
    יכול להיות שהחסימה של ורנקוביץ הייתה צריכה להיות גבוה יותר בגלל הדרמטיות שלה והיותה שנויה במחלוקת.
    אגב שישקאוסקס היה שותף פעמיים תוך שנתיים להפסד דרמטי בגמר עבור צסק"א ומדובר באחד השחקנים הגדולים של העשור הקודם.
    היה תענוג להיות שותף לפרוייקט הזה. תודה רבה לכולם על הדיונים הסוערים והפוריים, ותודה מיוחדת לשותפים אהרון ורועי שהרימו פה פרוייקט נפלא. עכשיו נשאר לחשוב על פרוייקט קיץ לשנה הבאה.
    שתהיה עונה מעניינת ומרגשת לכולנו.

  16. איתי

    16 אוק 2017 23:31:17

    אהרון זה אחד הפרויקטים הכי מושקעים והכי מהנים שקראתי וגם לקחתי חלק בהצבעות בדיונים ובתגובות תודה ענקית, בקיץ הבא מהתחלה!!

  17. אדם אחד

    18 אוק 2017 00:47:37

    מר שדה, מצטרף לברכות ולכבוד.
    הפרויקט קונטנדר מיידי במצעד 30 שנות הופס!
    וברמת התוצאות, הגענו להסכמה חד חד ערכית:
    נס זלגיריס הוא ה-רגע של מכבי,
    השלשה של גורגביץ זה ה-רגע של הפיינל פור,
    וגם שני הפיינליסטים. לא יודע לבחור בין הפומה ל- 13 ירוק.

    1. הציפור הנדירה

      19 אוק 2017 16:36:21

      אז זה אומר שפארקר הוא השחקן הטוב ביותר בשלושים שנות פיינל פור במפעל הכדורסל האירופי הבכיר לקבוצות (גביע אירופה לאלופות ו[סופרוליג] ויורוליג) לפי סקר הופס.

      כמה קולות הם שני אחוזים בסקר?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט