הכנסת אורחים: ישראל הובסה 48-69 מול איטליה, פינלנד ניצחה את צרפת

ערב ראשון של משחקים ביורובאסקט בא אל סיומו עם תבוסה ישראלית כואבת שמגמדת כמה משחקים טובים שכן ראינו. כן, ככה זה – באירופה פסטיבל, בישראל – סקנדל.

ישראל – איטליה 69-48

החדשות הטובות, אם יש בכלל חדשות טובות אחרי ערב כזה הן שכולנו עכשיו יודעים את מקומנו. אם לפני המשחק, לא ידענו איזו נבחרת נראה, כזו ששופכת אור חדש על מציאות הכדורסל הישראלי ומצליחה להקים את השחקן הישראלי מהאשפתות בהן הוא מצוי או כזו שמוסיפה עוד קיסם למדורה – אז בסופו, התשובה היא ברורה. נבחרת ישראל מודל 2017 כפי שהשתקפה מהמשחק הפותח מול איטליה היא נבחרת שמשקפת בדיוק את מצב הכדורסל הישראלי. כזו שלא שווה אפילו 50 נקודות במשחק בית, כזו שההתקפה שלה תקועה בשנות ה-90' (ותקועה באופן כללי) וכזו שההגנה שלה נכשלת בכל פעם שיש מבחן רציני. זו נבחרת שמלמדת אותנו שהשחקן הישראלי הגיע לאן שהגיע בצדק ולא בגלל שמישהו החליט לדפוק לו. כזו שמלמדת אותנו שההידרדרות במכבי ת"א בשנים האחרונות והבנייה של הפועל ירושלים סביב זרים הן לא מקריות, הן בדיוק המקום בו הכדורסל שלנו מצוי.

אז היו אורות נוצצים והייתה אווירה מחשמלת והייתה תחושה של היסטוריה באוויר אבל בניגוד להרבה דברים שקורים במדינה שלנו בפרט ובעולם המודרני בכלל, כשזה מגיע לכדורסל – מתישהו נגמר הפייק ניוז. והפייק ניוז שישראל שיוותה לפני האליפות, פייק ניוז של נבחרת שמסוגלת להביט בלבן שעיניים של היריבות האירופאיות שלה – הוכח כלא יותר מבלוף לא מוצלח. מה שראינו היום לא היה פייק ניוז, הוא היה פיק ניוז – פיק ברכיים ניוז…

מול ישראל לא עמדה היום מכונה אימתנית, גם לא נבחרת עם שמות גדולים מי יודע מה ולא נבחרת שנמצאת בפריחה חסרת תקדים של הכדורסל בארצה. עמדה מולנו בסך הכל נבחרת מאומנת, מנוסה, חכמה שיודעת את מקומה ואת הגבולות שלה ומנצלת את מה שיש לה בשביל לשחק את המשחק שלה בלי להתחשב ביריב. והיה לה על הקווים גם שועל בדמות אטורה מסינה, אחד מהמאמנים הגדולים בתולדות הכדורסל האירופאי. לישראל, לשם השוואה, היה על הקווים את ארז אלדשטיין שבכל פעם שהמילה פייבוריטית מוזכרת ליד שם הקבוצה שלו – זה בדרך כלל נגמר רע.

ישראל הגיעה למשחק היום עם תכנית משחק לא הגיונית. מהר מאוד היה ברור שמשחק הריצה לא יעבוד. שלשות שיכולות לפתוח את ההגנה האיטלקית? כאלה לא ראינו. השנה היא 2017, מהפכת השלשות בעיצומה וישראל סיימה משחק שלם עם שלשה אחת מ-14 ניסיונות. שערורייה זה המילה הכי טובה לתאר את זה. מישהו בנבחרת ישראל לא הוריד את הגירסה המעודכנת של תוכנת הכדורסל. מישהו נשאר תקוע עמוק בעבר.

במקום לשחק חכם ישראל הלכה פנימה שוב ושוב. כן, מול הגבוהים האיטלקים האתלטים יותר. כשמסינה הבין שזה מה שישראל הגיעה איתו למשחק הוא הכניס את קוסין הוותיק והארוך שפשוט סתם לישראל את הצבע וסתם גם את הגולל מעל פני הסיכוי שהנבחרת תצא עם משהו היום. אדלשטיין? הוא ניסה לשחק עם ליאור אליהו, שמילא שעלה חולה, כבר לא מתפקד עונה שלמה… מקל? אוחיון? הלפרין? פניני? יחד הם ניפקו 12 נקודות ולימדו אותנו שהבעיה של ישראל היא מזמן לא מחסור בשחקנים גבוהים.

אז נכון, זה רק משחק אחד ויש עוד ארבעה ונכון, גם בטורניר הקודם הובסנו מול איטליה ובכל זאת אפשר לסכם אותו כהצלחה יחסית ובכל זאת, היום למדנו שיעור ב'דע את מקומך' ואולי עדיף שכך יהיה, כדי שהבאות לא יפתיעו אותנו לרעה.

אז מה ראינו הערב ביד אליהו?

האיטלקים התחילו טוב התקפית כשבלינלי תופר 2 שלשות ומריץ את השחקנים מארץ המגף ל3-8. שלשה של דטומה והטבעה של מלי ואיטליה כבר ביתרון 5-13 במה שגרם לאדלשטיין להזעיק פסק זמן. ישראל חזרה טוב מההפסקה הקצרה, דחפה כדורים פנימה לכספי, התמסרה היטב ושלשה של דאוסן צמצמה את הפער ל11-13 וגרמה למסינה לקחת פסק זמן משלו. המשחק נהיה אגרסיבי יותר ויותר ובתוך המלחמה על המגרש, ישראל התקשתה למצוא את עצמה ואיטליה ניצלה את זה בדרך ל15-21 איטלקי בסיום הרבע הראשון.

הרבע השני התחיל באותה צורה בו הראשון הסתיים. ישראל לא מצאה את עצמה בהתקפה כשאיטליה מאטה את קצב המשחק ושולחת את ישראל לשחק בידודים לא יעילים באזור הצבע. כספי היה היחיד שהצליח לשמור את ישראל איכשהו במשחק. אבל איטליה מצאה את עצמה כבר בהפרש נוח 18-25. מקל, אליהו וכספי לא מצאו את היידים ואת הרגליים ובלינלי תפר עוד שלשה בדרך ליתרון דו-ספרתי 20-30. טיים אאוט של אדלשטיין העביר את ישראל הילוך בהגנה כשכספי ומקל מובילים ריצת 0-8 וצמצום הפער ל-2 נקודות. ישראל עוד יכלה להשוות אבל כספי איבד ובלינלי מהצד השני אמר 'עד כאן' עם שלשה רביעית. מקל החזיר בסל ועבירה (והחטיא מהקו) ובלינלי שם את השלשה החמישית שלו. סל אחרון למחצית הראשונה של גל מקל הותיר את ישראל עם נזק מינימאלי, 32-36 בהפסקה.

שנדבר על המחצית השנייה? אולי עדיף שלא. 16 נקודות של ישראל בכל המחצית, היעדר לחימה ואנרגיה והליכה בראש מורכן אל עבר סוף ידוע מראש. הנבחרת של אדלשטיין פשוט לא הופיעה למחצית השנייה. הבחורים בכחול אמנם הגיעו לאמצע הרבע השלישי כשהם במינוס קטן 44-38 אבל משם ועד סוף המשחק נעלמו עקבותיהם. קוסין נהנה בצבע והעלה את האיטלקים להפרש דו-ספרתי, שיתק את ישראל בהגנה בצבע ועזר לנבחרתו לעלות לרבע האחרון עם יתרון 41-51.

ההפרש ומשחק החפירות נשמרו חצי מהרבע האחרון אבל שלשה של דאטומה 4:46 לסיום נתן לאיטלקים יתרון 14 והיווה את הסיפתח להתפרקות ישראלית שכללה 7 נקודות בלבד ברבע האחרון ומשחק של פחות מ-50 נקודות. אכזבה? תסכול? בושה? אתם תחליטו.

קלעו (ניסו לקלוע?) לישראל: עמרי כספי 18 (9 ריב'), האוול 9, מקל 8, דאוסן 5, אליהו ואוחיון 4 כ"א, הלפרין, פניני, בלייזר וטימור שותפו ולא קלעו.

קלעו לאיטליה: בלינלי 18 (6/8 מ-3), דטומה 16, פילוי 12, מלי 9, האקט 7, קוסין 4, אראדורי 3.

לבוקס סקור המלא

ומה קרה בשאר המשחקים:

בית א'

סלובניה – פולין 81-90

במשפט אחד: הנבחרת הסלובנית, או יותר נכון, גוראן דראגיץ' ,היו גדולים על הפולנים.

ולחדשות בהרחבה: המשחק הפותח של האליפות לא התעלה לרמה גבוהה, לא הגנתית אבל גם לא התקפית (אחוזים מחפירים לשלוש למשל של שתי הנבחרות) וכצפוי, הנבחרת הנוצצת יותר גם ניצחה. כל ההבדל בין פולין לבין סלובניה היו רגעי הקסם הסלובניים, רגעים עליהם הנבחרת הפולנית האפורה יכולה רק לחלום בסגל הנוכחי. ומעל לכולם בלט גוראן דראגיץ' שעשה על המגרש ככל העלה על רוחו והוביל את סלובניה לניצחון כשלצידו דונצ'יץ' הצעיר, רנדולף הקופצני ופרפליץ' היעיל. פונטיקה היה מצוין בשורות פולין אבל התרומה שלו לבדו לא הספיקה.

הרבע הראשון היה צמוד והסתיים ביתרון 22-24 לסלובנים. משחק ריצה של סלובניה בראשות דראגיץ' נתנו לסלובניה בריחה ראשונה בתחילת הרבע השני ויתרון דו ספרתי 24-34. הפולנים עוד צמצמו ל42-45 כשהחמישייה חזרה ממנוחת הלוחמים שלה אבל הסלובנים נשארו עם היד על ההגה וירדו להפסקה ביתרון 46-53. סלובניה המשיכה ללחוץ על הגז בתחילת השלישי ולפולנים לא הייתה תשובה לאנרגיות של דראגיץ', דונצ'יץ' ושות', שתי קליעות עונשין של רנדולף הביאו את סלובניה ליתרון שיא 55-74 ו58-74 בסוף הרבע השלישי. או אז גילו הפולנים שאגרסיביות יכולה להיות יעילה באליפות אירופה וניצלו את הרבע האחרון ואת השאננות הסלובנית על מנת לצמצם פערים לפחות בכל מה שקשור לתוצאה. בסיום 81-90 קל לסלובניה.

30 של דראגיץ' (12/23 מהשדה) 11 של דוניצ'יץ' עם 8 ריב' ו-6 אסיסטים, 11 של וידמאר ו-10 של פרפליץ' הובילו את סלובניה. פונטיקה עם 22 נק' ו-13 ריב', סלוטר עם 12 וקרנובסקי עם 11 בלטו בפולין.

לבוקס סקור המלא

יוון – איסלנד 61-90

במשפט אחד: אצטט את גיא: "לא כוחות".

ולחדשות בהרחבה: איסלנד היא באמת נבחרת חביבה עם שחקנים שנותנים הכל על המגרש, היא גם הביאה חבורת איסלנדים חביבים שתעודד אותה, תשיר לכבודה ותמלא את היציע המרכזי בהלסינקי. כדורסל? את זה תשאירו ליוונים… איסלנד לא הובילה אפילו פעם אחת, קלעה רק 10 נקודות ברבע הראשון (אל מול 26 של היוונים), הצליחה אמנם להתקרב מאוד בזכות רבע שני הירואי וירדה למחצית בפיגור 33-37 אבל ריצת 0-11 של היוונים עם תחילת הרבע השלישי נתנו את האות לחגיגות הניצחון היווניות ולשימוש של המאמן היווני בקצה הספסל שלו בדרך לקליעות עונשין של פאפאפטרו (נסו להגיד את זה) שקבעו את יתרון השיא כמו גם את תוצאת המשחק 61-90.

ניקוס פאפאס מפנאתאניקוס הוביל את היוונים עם 20 נק', ג'ורג'יוס פרזינטיס הבלתי נגמר הוסיף 17 ופאפאניקוליאו תרם 10 משלו. הוקור פלסון משולה הצרפתית היה האיסלנדי היחיד בדאבל פיגרס עם 21 חיצים כשלא פחות מ-5 שחקנים אחרים בסגל של קרייג פדרסן קלעו 7 נק'.

לבוקס סקור המלא

פינלנד – צרפת 84-86 (לאחר הארכה)

במשפט אחד: לתשומת ליבו של הקורא ארז אדלשטיין: ככה צריכה לשחק מארחת.

ולחדשות בהרחבה: מי שעוקב אחרי כדורסל הנבחרות האירופאי בעשור הנוכחי, לא יכול להחמיץ את זריחתה של נבחרת פינלנד שהפכה באחת מנבחרת חלשה עד בינונית לנבחרת שאי אפשר לזלזל בה עם קהל תומך ולא מעט כדורסל.

ועם זאת, לנבחרת הפינית תמיד היה חסר גרוש ללירה (נו בסדר, יורו-סנט ליורו), היא נצמדה ליריבות שלה במשחקים, הובילה עליהן ואיכשהו בסוף מצאה את עצמה עם ידה על התחתונה. המשחק מול צרפת הערב היה נראה בדיוק אותו דבר – הפינים הובילו כל החצי הראשון נראו טוב אבל שמטו את היתרון ונתנו לצרפתים לחזור ולקחת את ההובלה. אבל פה משהו השתנה בנבחרת הפינית, פה הגיע האקסטרה – מייל הנוסף שהיה חסר להם. פה הגיע למשחק לארי מקונן.

מקונן, הבחירה השביעית בדראפט האחרון ושחקנה של שיקגו מהעונה הקרובה, גילה חוצפה חיובית, תפס פיקוד והוביל את פינלנד (יחד עם ג'מאר וילסון המצוין) לניצחון נאה וראוי עד מאוד. הוא קלע משלוש, הוא חדר לסל, הוא הפריע בהגנה ועשה ככל העולה על רוחו במגרש בדרך ל-22 נקודות. השלשה שלו מהפינה, קצת יותר מדקה לסיום ההארכה הייתה רגע מכריע שלימד אותנו שפינלנד בהחלט מתכננת לנצח את המשחק. אהרל'ה וייסברג כתב היום בוואלה! ספורט שבעשור האחרון כל המארחות של היורובאסקט ניצחו במשחק הראשון שלהן ועם חשבנו שהסטטיסטיקה הזו תישבר היום – צדקנו, רק טעינו במגרש…

ומה נאמר על נבחרת צרפת? לחבורה של וינסנט קולה יש לא מעט כדורסל. קודם כל בהגנה אבל גם בהתקפה. היא מגוונת, יש לה הרבה אופציות ואתלטיות זה משהו שמקבלים שם לארוחת בוקר עם הקרואסון. יש רק דבר אחד שחסר לנבחרת צרפת הזו – מנהיגות. הנבחרת הצרפתית נראתה היום הרבה יותר כמו אוון פורנייה והרבה פחות כמו טוני פארקר שחסר. ננדו דה קולו עוד צריך ללמוד כמה דברים בקטגוריה של איך להוביל נבחרת. צרפת אמנם התאמצה וניסתה והייתה לא רעה לפרקים (בעיקר בהגנה במחצית השנייה) אבל היא בטח לא הנבחרת המאיימת שהתרגלנו לראות ועד שלא יהיה לה מנהיג לא אנמי – היא גם לא תהיה כזו.

המשחק התחיל צמוד, אבל קוטי הוותיק ווילסון ניצלו ריפיון בהגנת צרפת בשביל לברוח ל15-23 בסיום הרבע הראשון. צרפת חשבה לחזור ברבע הבא ואף לקחה את המשחק ליידים שלה והפכה בדרך ל26-33 אבל סאסו סאלין הכישרוני הוריד את הפינים בפיגור מינימאלי למחצית 32-33. פינלנד המשיכה במומנטום בתחילת הרבע השלישי וקופנן העלה אותה ליתרון 41-44 אבל צרפת הפכה וירדה לרבע האחרון ביתרון קטן אך שביר 49-52. ליאו וסטרמן העלה את הצרפתים ליתרון שיא בן 8 נקודות 51-59, כ-8 דקות לסוף, יתרון שנשמר גם עם שלשה של פורנייה 2:23 לסיום 62-70. 2 של קוסטיבו מהקו, שלשה של מרקונן ועוד אחת של סאלין השוו את המשחק תוך דקה ועשרים שניות. פורנייה קלע בצד אחד, ווילסון השווה בצד השני וננדו דה קולו לא הצליח לנצח לצרפת את המשחק בהתקפה האחרונה. הולכים להארכה.

פינלנד החליטה בהארכה שזה שלה, מרקונן היה בכל מקום ושלשה שלו שמה את הפינים ביתרון 79-84, 1:10 לסיום. פה היה תורם של הצרפתים לא להישבר – דיאו שם שתיים, פורנייה שילש ושוב שוויון , 25 שניות לסיום. פינלנד הלכה לג'מאר ווילסון שמול דה קולו חפר את דרכו לסל ושם ליי-אפ כשעל השעון 5 שניות. צרפת שוב הלכה לדה קולו שבקושי הגיע לזריקה ונתן לקהל הפינלנדי הזדמנות לחגוג בענק!

מרקנן הוביל את פינלנד עם 22 נק', סאלין וקוטי הוסיפו 14 כל אחד, ווילסון תרם 12 משלו וקופונן היה חלש עם 4 בלבד. פורנייה עם 25, דה קולו עם 21 והאורטל עם 10 ניסו בצרפת אבל כשלו ובגדול.

לבוקס סקור המלא

בית ב'

גרמניה – אוקראינה 63-75

במשפט אחד: גרמניה לא נבחרת גדולה אבל מול אוקראינה מספיק להיות בינוני מינוס.

ולחדשות בהרחבה: בסוף הרבע הראשון כשלוח התוצאות ביד אליהו הראה יתרון בן 7 נקודות לאוקראינים היה מי שחשב שהנה מתרחשת לה ההפתעה הגדולה של היום. ובכן, מי שחשב כך כנראה שלא ראה את המשחק שכן כל בר דעת שנתן את דעתו על יתרונה של אוקראינה 9-16 אחרי 10 דקות, שם לב שגרמניה פשוט עוד לא הגיעה למשחק. ברבע השני דניס שרודר לקח את העניינים לידים, השתלט על המשחק בלי שום בעיה ויחד עם רובין בנזיג גרמניה ברחה ליתרון 33-39 במחצית. הפער צמח והגיע לקראת סוף הרבע השלישי ל15 נפרש 43-58 ומכאן אוקראינה אמנם ניסתה להשיב את כבודה אבל באמת שלא היה לה מה למכור מלבד בידודים לעדר הגבוהים של שניסו לחפור את דרכם לסל ללא הצלחה יוצאת דופן. 63-75 לגרמנים בסיום ובמקומם לא הייתי הולך לישון מרוצה, היריבות הבאות יהיו חזקות הרבה יותר.

שרודר היה מצוין בגרמניה והראה לישראלים המעטים ביציע מי בעל הבית עם 32 נק' ב-32 דקות ו-7 אסיסטים (רשמו לפניכם: מלך הסלים של הטורניר), בנזיג הוסיף 17 ופויגטמן היה השחקן השלישי היחיד בגרמניה שראוי לציון עם 8, 6 ו-5 בנק', ריב' ואס' בהתאמה. מישולה הוביל את אוקראינה עם 12 נק', פוסטובוי הוסיף 11 וקרבסטוב, שאמור לככב בנבחרת האוקראינית סיים עם 3 נק' בלבד ב-16 דקות ותחושה שהוא לא ממש כשיר. אין מה לעשות: זאת לא השנה של הצהובים – כחולים ביד אליהו…

לבוקס סקור המלא

גאורגיה – ליטא 77-79

במשפט אחד: המשחק בהא' הידיעה של הערב ב(לפחות בישראל) הסתיים בניצחון של הנבחרת שרצתה יותר.

ולחדשות בהרחבה: משחקי ההכנה סימנו את גיאורגיה כסוס שחור פוטנציאלי. בא המשחק בראשון בטורניר והוכיח שיש דברים בגו. הגיאורגים הגיעו לוחמניים, אנרגטיים ועקשנים והצליחו להפתיע את הנבחרת הבכירה בבית עם ניצחון שהוא אולי הניצחון המרשים ביותר בתולדות הנבחרת באדום-לבן. ליטא מצידה איכזבה ונראתה בעיקר חלודה ולא מספיק מחוברת. קליאנטיס לא הצליח לשלוט בקצב המשחק מול דיקסון התוקפני, ולנצ'יונאס היה טוב לפרקים אבל התקשה לשמור על יציבות וקוזמינקאס היה רחוק מלהיות השחקן הקופצני שראינו באליפות הקודמת שסדרה לו חוזה בליגה הטובה בעולם. למרות כל זה, ליטא הייתה רחוקה מרחק של כמה החלטות טובות שלא התקבלו בסופו של דבר מניצחון. הליטאים הם נבחרת שבדרך כלל משתפרת ככל שהאליפות מתקדמת והם יקוו לעשות זאת גם הפעם. ובזווית הישראלית נאמר שליטא בדרך כלל מפסידה הפסד אחד לא מחויב המציאות בשלב הבתים של אליפות אירופה. לצערנו, הוא הגיע מוקדם מדי וישראל תפגוש את ליטא במשחק הבא כשיריבתה מבינה שהיא חייבת ניצחון לפני שכדור השלג יתגלגל במדרון.

זה היה משחק צמוד מהרגע הראשון לרגע האחרון, אולי להוציא כמה דקות ברבע השני בהם נראה היה שליטא בורחת. מונטיונאס העלה את הליטאים ליתרון 21-33 באמצע הרבע השני אבל טוריקו שנגליה הוותיק והנהדר לא הסכים לוותר וגיאורגיה צמצמה ל34-39 עד סוף המחצית.

המגמה נמשכה ברבע השלישי וליי-אפ של פאצ'וליה שם את גיאורגיה ביתרון ראשון מזה זמן רב – 40-42. הליטאים נלחצו אבל בזכות הכישרון העודף שלהם הצליחו להישאר צמודים כשלרבע האחרון הקבוצות עלו בפער של 2 נקודות לגיאורגים 57-59.

הרבע האחרון היה נדנדת סלים ויתרונות. בכל רגע שנראה שליטא משתלטת על המשחק, ידעו הגיאורגים ללחוץ קצת ולקחת את היתרון אליהם. עד הדקה האחרונה, קרה גם הדבר ההפוך… שתי דקות לסיום השווה מייקל דיקסון (קיצור של דיקסונשווילי) את התוצאה ל74-74, קליאנטיס החטיא שלשה ומרקושווילי בג'אמפ שוט העלה את גיאורגיה ליתרון 74-76. החטאות משני הצדדים ואיבוד כדור של קליאנטיס המפוזר שלחו את דיקסון להעלות את גיאורגיה ליתרון 4 , 20 שניות לסיום. השופטים בחסדם פירגנו לקוזמינקאס שלוש זריקות עונשין אבל כיאה לשחקן הניקס הוא החזיר את המתנה כשקלע רק אחת. השופטים המשיכו לפרגן כשהתעלמו מדחיפה על מרקשווילי ומצ'וליס הפך את הריבאונד לעוד 2 נקודות 77-78 לגיאורגים, 8 שניות לסיום. דיקסון נשלח אל הקו, קלע רק אחת אבל בצד השני מצ'וליס החטיא זריקה קשה (קזלאוקאס, המאמן הליטאי הקודם, היה לוקח טיים אאוט…) והגיאורגים קיפצצו באושר ביציע ועל הפרקט.

שנגליה עם 29 נק' היה הטוב שבשחקנים על המגרש, סנדזה הוסיף 13, דיקסון 12 ופא'צוליה הסתפק ב-8 נק', 10 ריב' ו-3 איבודי כדור שכולם תוצאה של זה שבאירופה עדיין שורקים צעדים… קוזמינקאס קלע 18 לליטא אבל באחוזים רעים (7/16, בכל זאת חבר של כרמלו…), קליאנטיס הוסיף 15 ומצ'וליס וולנצי'ונאס הוסיפו 9 פר קפיטה.

לבוקס סקור המלא

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. עידן

    31 אוג 2017 23:36:09

    ראיתי 2 משחקים היום חוץ מישראל.את המשחקים של גרמניה וסלובניה.
    שרודר ודראגיץ היו פשוט תענוג.רמה מעל הנבחרת שלהם והנבחרות ששיחקו מולם

  2. אור

    31 אוג 2017 23:43:29

    לפני הנעת כדור, קליעה מבחוץ וכל זה, אין לנו גארד שיכול לעבור שחקן וליצור יתרון בהתקפה שיביא לאחד מהנ"ל (או במילים אחרות – כזה שחקן אנחנו צריכים לאזרח). מצד שני גם אין גבוהים שהולכים לריבאונד, בקצב הזה האוול יהיה גמור אחרי 2-3 משחקים.

    ככה אי-אפשר לנצח אף נבחרת חוץ מאולי אוקראינה, שגם נראתה יותר היום יותר טוב מישראל.

  4. רועי ויינברג

    31 אוג 2017 23:48:42

    מסקנות זריזות מהיום:

    1.פשוט מבאס מה שקרה עם ישראל. משחק פשוט רע והקבוצה נראית ממש לא מוכנה ליורובאסקט. יותר מדי משחקי הכנה, מעט מדי הכנה.

    2.שנגליה היה מעולה היום וגיאורגיה ניצחה במשחק רע של זאזא, אבל ליטא יכלה להתנהל טוב יותר – טיים-אאוטס בזמן (לא היו), לא ללכת על שלשה במאני טיים, חילופים, הגנה וחילופים בהגנה. לא הלכו מספיק על ואלניוצ'אס ויותר מדי על זריקות חסרות טעם מבחוץ.

    3.לורי מרקנן נראה ממש ממש טוב. שיקגו הרוויחו והוא הראה אחלה יכולות קליעה. פינלנד גם יכולה להיות יופי של סוס שחור בטורניר הזה.

    4.שרודר ודראגיץ' נראו רמה מעל כולם. ככה ניצחו

  5. פומה

    31 אוג 2017 23:49:22

    לא צריך לכעוס על הנבחרת.
    החשוב הוא דהקהוצוצ בראשות מכהי מביאות הרבה שחקנים זרים ומאפשרת להם להתפרןנס בכבוד..

    1. עידן

      1 ספט 2017 12:37:50

      תמשיך לשקר לעצמך ולהגיד שמכבי דופקת את הכדורסלן הישראלי.

      המציאות היא מאד שונה והיא באה לידי ביטוי בכל דבר שדורש השקעה במדינה הזו, הספורט על ענפיו השונים הוא כישלון חרוץ כי מגיל ילדים, נערים ונוער אין מוסר עבודה. זה בא לידי ביטוי גם בעבודה יומיומת גם במקצועות אחרים חוץ מספורט, רפואה, חינוך ועוד ועוד.

      תרבות העבודה הקשה בישראל היא רק המלצה וחוץ מהבלחות יחידות אין פה הרבה רצינות בשום דבר

      זו עובדה קיימת

  6. אור

    31 אוג 2017 23:49:25

    כמו-כן תודה על הסיקור, כבר היום קיבלנו שני משחקים דרמטיים ונראה שתהיה אליפות אש (אם נתעלם רגע מנבחרת ישראל)

  7. אופיר נ.

    31 אוג 2017 23:49:46

    סיכום המשחק שלי:
    1. ניהול משחק גרוע של אדלשטיין, נתקע הרבה יותר מדי זמן עם גל מקל על המגרש. (בעיניי האו רכז אוברייטד, שמחזיק את הכדור יותר מדי, בלי יכולת קליעה, ובטוח שהוא מינימום כריס פול).
    2. אין לישראל אף קלעי אוטומטי בעמדה מס' 2. (מול בלינלי המדהים / דאטומה).
    3. כספי ניסה, אבל הוא פחות שחקן יוצר, (יכולת מוגבלת להוריד כדור לרצפה), אבל היה השחקן הכי טוב שלנו היום.
    4. דאוסון, אתלט נהדר, בלי יכולת סיומת. פתח בסדר, התאדה במחצית השנייה.
    5. ליאור אליהו, כל אוהד הפועל ירושלים יכול להעיד, שאם ליאור אליהו מחטיא את 2-3 הזריקות הראשונות, הוא גמור מנטלית . אין מצב שהוא יתחיל לקלוע.
    7. האוול, לוקח יותר מדי על עצמו, אינטליגנצית משחק נמוכה.

    ניהול משחק גרוע של אדלשטיין. נתקע בקיבעון של לשחק עם השחקנים הבכירים, במקום להעיף אותם לספסל, ולשחק עם זלמנסון, בלייזר ובר טימור. הם לפחות היו נלחמים יותר.

  8. אפלטון

    31 אוג 2017 23:50:35

    מעציב אותי שעכשיו ילכלכו על אדלשטיין או יזרקו קלשונים על הנבחרת. מאמן לא יכול לפצות על כישרון מינימלי, בטח לא עם שחקנים מהסוג הזה שגם לא ידועים כנושכים ושורטים.
    לא הבנתי למה הציפיות כל כך גבוהות מהנבחרת בפריוויו לבתים ובטח שלא איך החליטו שהם יכולים לעלות מהמקום השני בבית.
    זו אולי הנבחרת הכי פחות כשרונית בבית שהוא לא קל בכלל.
    מבחינתי אם איכשהו יצליחו להתאושש ולעלות מהמקום הרביעי זה הישג ענקי.

    2. וד"ר רזי הופמן

      1 ספט 2017 06:35:18

      האשמה היא בשחקן הישראלי בגלל החוק הרוסי…. בטלו את החוק הטפשי הזה ותהיה להם יותר תחרות. יהיו חייבים להתאמץ קצת יותר… החוק הרוסי נועד לדפוק את מכבי תל אביב בטוענה של הזדמנות לדחוף את השחקן הישראלי לקידמת הבמה ובפועל גורם לעצלנות כי ממילא יתנו לי…

      1. ד"ר רזי הופמן

        1 ספט 2017 08:05:38

        עשיתי פה פרובוקציה, הלכתי לקיצוניות, אבל בתכלס השחקן הישראלי ב 10 השנים האחרונות הוא לא משהו חוץ מיוצא דופן-כספי שהפך לשחקן לגיטימי באן בי איי. האם יש איזהשהוא קשר לחוק הרוסי? בכלל לא ברור!

    3. יניב

      1 ספט 2017 07:28:37

      ניב לאדלשטיין יש הרבה מניות באיך שנראינו. עזוב את ההכנה למשחק הוא פשוט קפא בניהול המשחק. מחצית שלמה הוא לא הוריד את אליהו שרק עשה נזק כמו כן דקות ארוכות למקל. לא ניסה פתרונות קצת יותר יצירתיים כמו ללכת לשחקנים היותר צעירים שאולי יכניסו קצת רוח לנבחרת. הקיצר ניהול משחק מזעזע איך שלא תהפוך את זה

      2. אפלטון

        1 ספט 2017 11:02:54

        שמע לא ראיתי את המשחק, אבל אני לא חושב שהייתי צריך.
        זו קבוצה שכמו שאמרתי מורכבת משחקן יורוליג אחד, שגם הוא משחק כרול פלייר בnba ולא שיחק מעל שנה. כל השאר לא ברמה של יורוליג, כמעט ולא שיחקו בקבוצות שלהם כל השנה ובצד המתדרדר של הקריירה. עכשיו אם אלו היו חבורת לוחמים אז הייתי יכול לצפות מהמאמן שייצור יחידה נושכת ושורטת סטייל הקבוצות של בלאט שיכולה להשיג מעל רמת הכישרון שלה.
        אם המטרה בטורניר היתה חילופי דורות אז הייתי מצפה מהמאמן לתת לצעירים להשתפשף. אבל המטרה המוצהרת, בגלל אירוח הבית היא עלייה בכל מחיר. אז כן, אני מסכים שמאמן הולך עם השחקנים המובילים שלו גם כשלא הולך. לתת להם ביטחון להמשך הדרך ובעיקר קצת כושר משחק, בגלל זה אגב כמות משחקי ההכנה הגדולה היא נכונה לטעמי.
        הבעיה היא איתנו ובציפיות שלנו.
        לבוא קטן ולצאת גדול חייב להיות המוטו של כל נבחרת ישראלית בכל ספורט. אנחנו חייבים להפסיק לנפח את עצמנו ואז לפוצץ בעצבים כשהמציאות טופחת על ראשנו.

  10. etayle

    1 ספט 2017 00:05:18

    אני חושב שלישראל יש בעיה אחת ענקית – חוסר ייצור המהלך ההתקפי החשוב ביותר, פיק אנד רול אין אף אחד שיודע לבצע את זה, זה הדבר הבסיסי ביותר.

    2. אפלטון

      1 ספט 2017 00:28:36

      יוגב אוחיון אם אני לא טועה זה היה הלחם והחמאה שלו בעבר.
      הבעיה היא לא רק חוסר הכישרון אלא גם חוסר הכושר של שחקני הנבחרת שמעטים מהם בכלל שיחקו השנה.

  11. דה שוט

    1 ספט 2017 00:07:54

    אדלשטיין בראיון בסוף, על 1:14 מהשלוש : "לא הגענו למצבים" (כן כן, ככה הוא אמר !)
    בכדורסל החדש לא "מגיעים למצבים", זה בכדורגל, בכדורסל החדש זורקים מהשלוש בכל הזדמנות, וגם בחצאי הזדמנויות – עם יד בפנים, מטר מהשלוש, בקפיצה, במתפרצת ובמעבר. מה לא ברור ?
    הלפרין ופניני חייבים לשחק יותר, כספי ודאוסן חייבים לכפות זריקות מהשלוש במקום לחפור ולהתעייף בפנים. בקיצור – הפוך מהכדורסל המיושן של אדלשטיין. מסינה השמרן למד את זה, תראו כמה שלשות האיטלקים כפו (לא מדבר על בלינלי), למה אנחנו מחכים ?

  12. דורון האסטבן

    1 ספט 2017 00:43:31

    הדבר שחזיתי שכספי יקלע 18 נק (טוב לא חכמה עם המספר על גבו()
    ו10 אשכוליות טוב לקח 9
    יודע שיאמינו לי כי מכירים אותי וכמעט לעולם איני מנסה לחזות.
    סתם עלה לי במחשבה (לא באמת ניבאתי) לפמי המשחק.

  13. דורון האסטבן

    1 ספט 2017 00:53:25

    השירשור מצחיק במיוחד ליאיר זעפרני הוואי לאסוף בהומור שחור
    תודה לעידן, אהרון (אף נציג למכבי גם בשאר הנבחרות)
    אשך שנשאר אופטימי, צביקה שלא מחזיר ממקל בצדק,
    אפלטון שכותב כרגיל נכון. ועוד.
    תודה לכם
    הא אני אוהד בכלל את פינלנד (עקב חיבת יאיר והכותבים)
    אחרי שישראל מפסידה כך נראה שהפינים המיוחדים
    (ארץ ששווה ביקור) יהפכו למס 2 באהדה.
    תודה ובל נשכח זה רק משחק אחד
    כמה גויאבה כבר יכולה להסריח עוד ועד, משחק הבא זה יתאזן
    (בדיחה מוצלחת של הוואי לאסוף המגיב הנפלא)
    באהבה לכם 🙂

  14. יוסי

    1 ספט 2017 00:54:29

    קווינסי פונדקסטר עבר לשיקגו תמורת בחירת סיבוב שני , דאמפס מפנה 3.5 מיליון בתקרת השכר וגם נשאר עם סמול פורוורד אחד בלבד בריא

    1. יוסי

      1 ספט 2017 01:07:24

      כן אחרי שנתיים בחוץ , דווקא הוא היה הדבק של הקבוצה וששיחק דברים התחברו , אבל אחרי שנתיים בחוץ אתה לא יודע מה תקבל ממנו , בחירת סיבוב 2 מהבולס זה דווקא מצויין + , עכשיו יש כסף להביא שחקן בריא כנראה דאנטה , עכשיו יש חור של 2 שחקנים בסגל ו5 מיליון וקצת להחתמה

      1. אפלטון

        1 ספט 2017 03:58:44

        לא לא, השלב הבא בתכנית זה להודיע שפרנק ג'קסון, הבק אפ גארד הדנדש מדיוק נפצע בבוהן ויעבור ניתוח.
        עם הצוות הרפואי בניו אורלינס הוא עשוי לעבור גם כריתת תוספן.

  17. סלים ווארזה

    1 ספט 2017 01:37:53

    אין ספק שצריך לחוקק עוד חוקים כדי להגן על השחקן הישראלי. לא מספיק חוק רוסי. צריך גם צ'רקסי וקובני.

  20. אשך טמיר המקורי

    1 ספט 2017 06:20:48

    אני דווקא אופטימי להמשך.
    לא שאנחנו טובים, שיחקנו זוועה ומדובר בנבחרת מוגבלת מאוד, אבל לדעתי איטליה החזקה והמוכשרת בבית וזה הפסד שאפשר לתת ועדיף מוקדם כדי להתעורר.
    ליטא מאכזבת מאוד, והשאר פחות או יותר ברמתנו.
    עם הפטיש בראש והקהל אני עדיין אופטימי שנעלה.
    תעזבו כבר את אדלשטיין, דיברו עליו הרבה טובות לפני הטורניר, כמה הנבחרת מגובשת, לא יאה לשחוט אותו אחרי משחק אחד. חכו קצת.
    לדעתי הוא מנסה להוציא את המקסימום ממה שיש.

  21. no funny shtuff

    1 ספט 2017 06:50:59

    תודה על הסיקור יאיר.

    באמצע המשחק מול איטליה פתאום נוחתת ההבנה שהנבחרת זה מקל- רכז בינוני מינוס שמעולם לא הצליח מעל רמת הליגה המקומית, אליהו- שצובר תאוצה במדרון התלול של הקריירה שלו, פניני- שאולי יקבור את השלשה אם הוא פנוי, אין אף אחד לידו והאפסנאי צועק לו שעוד רגע הוא מכבה את האור כי האימון כבר הסתיים מזמן, אוחיון- ללא קליעה בכלל ועוד אחרים כדוגמת הלפרין, דוסון, וכו' שנגמר להם הסוס לפני אי אילו שנים.
    מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת הארז.
    נקווה שבהמשך יכנסו כמה צ'אקות מעבר לקשת, ואולי נצליח לנצח איזו נבחרת מזדמנת. הבעיה היא שחוויות הצפייה במקל, אליהו ושות' היא לא פשוטה. נקע באישונים.
    לראות את מקל ופניני במכבי בשנה שעברה היה תענוג, כי הייתי נגדם. לקבל אותם בצד שלך זה דרעק.

  22. no funny shtuff

    1 ספט 2017 07:06:59

    ועוד דבר, אולי רועי יכול לחוות את דעתו כמי שהיה באולם-
    לפחות מהשידור בטלוויזיה, וכבר מתחילת המשחק, נדמה היה שהקהל עייף ולא דוחף את הנבחרת משל סיים יום עבודה בניקוי מטע בננות.
    אז נכון שלא היו יותר מדי סיבות להשתלהב ממשהו, אבל כשרואים מה הלך בפינלנד, זה הזכיר את משחקי הבית של מכבי ביורוליג- הרבה אנשים עם רעשי רקע של ניאונים מרצדים וצרצרים.

  23. MBK

    1 ספט 2017 07:24:57

    הגעתי למסקנה שגל מקל הוא השחקן הישראלי הכי אוברייטד בכדורסל הישראלי
    בעבר עמדת הרכז הייתה ה-באנקר של הנבחרת
    עדי גורדון , קטש ,שפר ,גודס ,מאיר בעל הנס טפירו

  24. הקרייתי

    1 ספט 2017 07:32:48

    היה כבר עדיף לזמן את יובל נעימי עם כל חוסר הקליעה הזאת
    מה גם שהוא הרבה יותר טוב ממקל ( רציני לגמרי)

  25. ערן

    1 ספט 2017 09:42:28

    דווקא אתמול היו כמה דקות שמקל היה היחיד שהצליח לייצר התקפות. הוא לא שחקן כל כך גרוע לדעתי אבל זה שאין לו קליעה מבחוץ זה ללא ספק דאונר רציני.
    מעניין שבמשך שנים חיכינו לליגה תחרותית ובשנים האחרונות יש אחת כזו סוף סוף אבל היא לא מעניינת ורמת השחקנים הישראליים בירידה.

  26. amitlahev

    1 ספט 2017 09:54:21

    סיקור מעולה. אם הנבחרת הייתה משחקת רבע מהרמה של הסיקור הם היו קורעים את האיטלקים. אולי שווה להכניס את נבחרת העתודה לטורניר. סתם…כולה משחק אחד. הכל עוד יכול לקרות

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט