הוא רץ עם גוף ישר וזקוף כאילו תקעו לו מטאטא. הפעם זה לא היה שונה בגמר ה-200 מ' ריצה באולימפיאדת 1996 באטלנטה.
ישבתי ממש בקו הגמר – באולימפיאדות נותנים לעתונאים את המקומות הטובים ביותר, ואז כתבתי עבור 'מעריב' – ושמעתי את צריחתו-בכייתו-קול הקורא לשמיים כשהוא ראה 19.32 שנ'. הוא אז כרע על ברכיו, ולעיני 82,884 צופים עמד רכון ככה כמה שניות ארוכות.
גם הרצים האחרים לא ידעו מה לעשות. אני לא זוכר מי מהם היה זה שהחליט שהדבר היחיד הנכון לעשות הוא להשתחוות. והוא השתחווה לפני האדם שזה עתה ביצע את אחד הדברים המופלאים ביותר בספורט.
יומיים אחרי כן הוא ניצח את ה-400 בזמן 43.49 שנ'. אף אחד לפניו – או אחריו – ניצח את ה-200 וה-400 באותה אולימפיאדה. אף אחד לא קטע את השיא העולמי ב-3.4 עשיריות בריצה אחת. שיא עולמי מדהים ממש שמיד באה ההשוואה לשיא המדהים של בוב בימון בקפיצה לרוחק במכסיקו, 1970.
הוא אמר לנו במסיבת העתונאים כשקולו נחנק מרוב התרגשות:
"I can't describe what it feels like to break the world record by that much," Johnson said. "I thought 19.5 waspossible, but 19.3 is unbelievable
*
זאת הייתה הריצה הכי מדהימה שראיתי
כשבולט שבר את השיא הייתה בהלם
חשבתי שזה שיא שיחזיק עשרות שנים
אם אני לא טועה גם בתוצאה של פרנקי פרדרקיס שסיים שני הייתה האזור של שיא עולם
בזמנו כל תוצאה סביב ה 19.9 הייתה איכותית מאוד
מייקל ג'ונסון הוא אגדה
אגב מנחם השיא של בימון החזיק 23 שנה שנשבר ע״י פאוול ב 91 שמחזיק בשיא כבר 26 ! שנים ונראה שימשיך להחזיק בו
התכוונתי כשהשיא נשבר ע״י בולט לא האמנתי שזה אפשרי
חשבתי שהשיא של ג'ונסון בלתי שביר
יא ראבק,
כבר 26 שנה עברו מאז אותו דו קרב מדהים!
וואו, אני זקן…
בדיוק כמוך, לא האמנתי שהשיא הזה ישבר בימי חיי. פרדריקס ירד גם הוא מהשיא עם 19.68.
דרך אגב עוד שאלת טריוויה- של מי היה השיא שג'ונסון שבר?
של איזה איטלקי ששכחתי את שמו
הקלידו את התגובה כאן…
צודק
השיא היה של פייטרו מנאה. השיא היה 19.72 שניות ואף אחד לא התקרב לשיא הזה במשך שנים נדמה לי שזה שיא שנקבע גם במקסיקו סיטי (לא בטוח)
השיא הנ"ל אכן נקבע בגבהים של מקסיקו סיטי. אבל התקרבו אליו כמה וכמה פעמים. דדי כבר ציין את מייק מארש כשגם ג'ונסון עצמו התקרב בשנים לפני. גם קארל לואיס היה קרוב מספר פעמים מוקדם יותר.
16 שנים!
כמובן 26, היה נראה לי ברגע הראשון יותר מדי שנים!
כהרגלך אוהב לקפוץ ולא תמיד לצדוק
לא כל מה שנראה לך לא צודק זה בהכרח לא צודק. כאן בכל מקרה תיקנתי מיד. זה באמת היה שיא מהקשים ביותר לשבירה, אך כנראה דלואיס היה שובר לפני כן אם לא היה מפספס יותר מדי סנטימטרים בגלל שקפץ פעמים רבות רחוק מדי מהקרש. בגלל המהירות שלו חשש לפסול וקרה פעמים רבות שקפץ בגלל זה מוקדם מדי.
רץ זקוף שאין דברים כאלה, כאילו הוא בורח מאיזה מישהו שרודף אחריו עם סכין
תודה, מנחם.
צמיד אמרו עליו שהוא רץ כמו ברווז.
אני חושב שהם התבלבלו בציפור:
https://www.youtube.com/watch?v=oFWi5lpWbR8
(קוקייה רצנית)
קוקייה,ברווז,מטאטא תקוע בתחת, איך שלא ייקראו לזה אצן עצום!
איזו ריצה מופלאה זו הייתה. גם אני חשבתי שזה שיא שיחזיק שנים, מזל שבולט חשב אחרת
אני לא זוכר אם זה היה באולימפידה הזו, או בזו שלפניה, אבל אני לא אשכח שאת הריצה הכי טובה שלו ג'ונסון נתן דווקא בחצי הגמר ולא בגמר.
נדמה לי ששיא העולם היה 19.72 של פייטרו מנאה, וג'ונסון שהיה כל כך רחוק מכל מי שהיה אחריו, כמעט הלך את 10 המטרים האחרונים בגלל שמדובר בחצי הגמר, וסיים עם 19.73 (או בכל מקרה מאית משיא העולם אם אני מתבלבל במספרים).
לדעתי זו היתה ריצת ה 200 הכי גדולה שראיתי עד אז, ויותר טובה מה 19.32 שלו.
אני אבדוק אם אוכל למצוא עוד פרטים באיזה חצי גמר זה היה.
אני די בטוח שאתה מתכוון למייק מארש ב-92'.
אוקיי, זו הריצה שזכרתי.
אני זוכר שהייתי בשוק כשראיתי את זה – ברצלונה 92, אבל זה בכלל לא היה ג'ונסון, זה היה מייק מארש.
את התוצאות באמת זכרתי –
19.72 שיא עולם, זו ריצת חצי הגמר (!), ותראו מה מייק מארש עשה…
לא הצליח לשחזר את זה בגמר למרות שכן לקח את הזהב. (20.01)
https://www.youtube.com/watch?v=fVDDRQbPxac
אני חושב אבל שהוא באמת שבר את השיא כבר במבחנים כמה חודשים קודם.
נכון, אבל הסיבה שאני תמיד אזכור את הריצה הזו היא בגלל שהיה כאן שיא עולם של 20 שנה – בעצם שבור, הבן אדם האט בטרוף (כמו שהוא היה אמור לעשות), סיים בסופו של דבר מאית שנייה (!) מהשיא, ולא הצליח לשחזר את זה בגמר ונאלצנו לחכות עד 96 כדי שג'ונסון ישבור את השיא (נדמה לי במבחנים האולימפיים האמריקנים.
כן, אני גם זוכר שהתבאסתי מזה שמארש אשכרה עצר בסוף.
תודה רבה
זה שיא שהתבאסתי כשבולט שבר.
נכון, השאיפה לשבירת הגבולות וכל זה, אבל גם ככה יש לו כ"כ הרבה שיאים, רציתי שלפחות את זה של ג'ונסון הוא לא ייקח.
שיאו ב-400 החזיק מעמד 17 שנים והיה לא פחות נפלא!
תודה מנחם יפה מאד.
תודה לכם על אחלה תגובות.
אחלה מאמר. לראות ריצה אגדתית בשידור ישיר, בטלוויזיה ובטח שגם מהמקום עצמו, זה משהו שאתה זוכר הרבה מאוד זמן.
לא האמנתי שהשיא הזה יישבר בימי ואז בא בולט .
באמת שחשבתי שה 19.32 יהיה מספר גדול לפחות כמו ה 8.90 ברוחק או 43.86 ב400 מ1968
אכן זה היה שיא מדהים. ראתי בשידור חי ולא האמנתי למראה עיני
לא היה איזה עניין עם סמים בשיאים שלו ?
רינונים תמיד היו במיוחד כשהשיא נשבר בהפרש כל כך גדול, וגם לאור העובדה שהוא לא ירד יותר מתחת ל19.70 בקריירה. אבל מעבר לזה לא היה כלום. השם שלו לא קושר באף פרשית סמים.
מייקל ג'ונסון נקי "כמו טוסיק של תינוק" אחרי אמבטיה. נקי נקי
נראה לי שהתבלבלתי עם בן הקנדי המלוכלך…
יפה מנחם! כיף לקרוא ולהיזכר.
מייקל ג'ונסון גם השאיר לנו המשפט הנהדר: Pressure is but the shadow of great opportunity.
כדאי להזכיר מאמנו המצוין, מאמנה של אוביברסיטת ביילור, קלייד הארט. הארט אימן בהמשך גם את ג'רמי וורינר ואת סניה ריצ'ארדס רוס ורצים אולימפיים מצוינים נוספים.
מרתק לקרוא על גישת האימון שפיתח, המדגישה חשיבות חלוקת הקצב בריצת 400מ' וקיומו של רכיב אירובי מסוים – גישה שהפכה מאז הblueprint לחיקוי. ניתן לקרוא כאן. אני ממליץ למי שסקרן להבין גם תהליכי האימון והשיפור: https://www.usatf.org/groups/Coaches/library/2007/Sprint%20Training/Clyde_Hart3.pdf
יש לציין שבאליפות העולם המתחילה בלונדון ביום שישי, ינסה וייד ואן ניקרק הדרום אפריקאי, האלוף האולימפי ושיאן העולם ל400מ', לשחזר הדאבל 200-400.
אגב, אני אפרשן מרתון הגברים ביום ראשון בערוץ הספורט. מוזמנים לצפות.
היי נחשון.
ואן ניקרק באמת מדהים. כשכבר חשבנו שאין מי שיאתגר את השיא ב400 הוא הגיע בסערה. אגב מעניין שאצל הנשים הדאבל של 200 ו400 יותר מצוי מאשר אמל הגברים.
איזה כיף שיש אליפות עולם באתלטיקה, ככל הנראה הזדמנות אחרונה לצפות בבולט
היי אלעד,
זה נדיר, כדי להתאפשר, חוץ מהיכולת הגבוהה בשני המרחקים, צריך גם שלו"ז התחרויות יאפשר. גם באטלנטה וגם לקראת לונדון הלו"ז נבנה/שונה כדי לאפשר הניסיון.
הדאבל המרשים ביותר בעיניי הוא 400-800. חואנטורנה. השוני בין המקצועות והאימונים הוא גדול יותר.
קשה לדמיין דאבל כזה בימינו.
אתה צודק. אם אני לא טועה אף אחד גם לא שחזר ולא ניסה לשחזר את הדאבל של חואטורנה. זה באמת שתי ריצות כל כך שונות ומספיק לתת מבט על מבנה הגוף של רצי 400 לעומת 800.
גם הטריפל של זאטופק שכמעט שוחזר ע'"י וירן כנראה לא נראה אף פעם. לא יודע איך להעריך את זטופק כי זה נראה כמו טרום היסטוריה, ( אני מניח שלך יש הרבה מה לומר בנושא).
1. דאבל 400-800 לא מעשי היום, וגם היה הישג בלתי-נתפס בזמנו של חואנטורנה.
2. אם נתעלם מקרכטוחבילובה (מסיבות מובנות) צריך לחזור הרבה שנים לאחור כדי לראות הישגים כאלו. Mal Whitfield זכה בזהב ב800 ב48 ו52, ובארד ב400 ב52. בנוסף היה ברביעיית השליחים 4*400 שזכתה בזהב ב48 וכסף ב52. arthur wint זכה בזהב ב400 וכסף ב800 ב48. טום קורטני זכה בזהב ב800 וב4*400 במלבורן 56. וכך גם טד מרידית' ב1912, שאחר כך קבע גם שיא עולם ל400 (עידן אחר לגמרי, לא ניתן להשוואה). רודולף הארביג שהיה שיאן עולם ל800 ונהרג במלחמת העולם השניה במדי הצבא הנאצי, היה מסוגל לזכות בדאבל ממש (על סמך תוצאותיו פורצות הדרך ב1939) אלמלא היה העולם בתקפה הנוראית מכל. ב1976, ימי חואנטורנה שני המקצועות דרשו רמת ספציאליזציה גבוהה הרבה יותר.
3. ניתן לבחון למשל הרץ הקרוב ביותר להישגי חואנטורנה במונחי זמן, הוא מרק אוורט האמריקאי, שרץ 1:43.20 ו-44.59. זכה בארד באליפות העולם ב1991 ובזהב ב4*400 ב1997. שיאיו של חואנטורנה היו 1:43.5 (שיא עולם) ו-44.26. שיאו של רודישה, שנהג להתחרות בתחילת העונה ב400, הוא 45.15 בלבד. גם אם ניתן להניח שמסוגל היה לרוץ מהר יותר עם אימונים מתאימים, זה הבדל גדול.
4. הקושי העיקרי הוא בסוגי האימונים הדרושים. הרכיב האירובי בריצת 800 הוא הרבה יותר משמעותי ומחייב אימונים בהתאם.
5. מעולם לא היה רץ של סאב 45 וסאב 1:43. בודדים בלבד ירדו מ45 שניות ומ1:44. (ככל הידוע לי רק חואנטורנה ואברט, לא חותם על זה).
6. שורה תחתונה אתם צודקים – לא נראה את זה קורה שוב.
באמת הישג יוצא דופן בחריגותו.
חואנטורנה כנראה היה אתלט יוצא דופן במבנה הגוף והיכולות. התוצאות שלו מרשימות מאד גם היום
קצת באסה שלא נראה את ואן-ניקרק מול בולט ב-200. למרות שבולט בשלהי זה היה יכול היות מסקרן.
למה לא?
מי ויתר ?
בולט
תודה על התוספות וההערות
אני זוכר את הריצה המדהימה הזו. הייתה תחושה של חשמל באוויר. גונסון הגיע דרוך מאי פעם לאחר שבמשחקים האולימפיים ברומא הוא היה הפייבוריט הברור לזהב ב400 אבל נפל בחצי הגמר בגלל קלקול קיבה. אני זוכר את השוק שהיה כשהוא ךא הצליח להעפיל לגמר. ב96 הוא כבר היה בשיאו ולא נתן לאף אחד להתקרב אליו. איכשהו השיא הזה עשה עלי רושם יותר מזה של בולט. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת.
אני חושב שאתה מדבר על ה-200 בברצלונה. רק אחרי ברצלונה הוא השתלט על ה-400.
יכול להיות שאתה צודק. אני זוכר שהוא התחרה רק במאחד המקצועות בברצלונה
אולימפיידת רומא הייתה בשנת 64'…
לא יודע איך הגעתי לרומא. התכוונתי ברצלונה
תודה מנחם,אחד האתלטים היותר אהובים עלי.וכמו שכתבו לפני גם קצת התבאסתי שבולט שבר לו את השיא.
מה שכן תמיד אמרו עליו עם שם כזה אין לך אפשרות לא להצליח גם מייקל וגם ג'ונסון.
נהדר דוק.
כמו כולם פה אני זוכר שלא חשבתי שהשיא הזה יישבר. הוא היה כבר השיאן גם קודם עם 19.66, שאצלי לפחות שחרר אנחת רווחה בגלל שתמיד הרגשתי ש"מגיע לו" לשבור את השיא העתיק של מנאה.