זוכרים את פיפן? לאחרונה הוא מאד פעיל. מאמר מהעבר / מנחם לס

 סקוטי פיפין

===============================================
סקוטי פיפן –  ? THE MOST UNDERRATED? THE MOST OVERRATED
===============================================

הוא עונד 6 טבעות אליפות. הוא היה שחקן "אול-אראונד" מצויין שיכול היה לשחק 1, 2, 3, ואפילו 4 לו התבקש. הוא אחד מ-"50 האגדות" – תואר שלדעתי לא מגיע לו. כשמייקל פרש, סקוטי היה חסר אונים בלעדיו (אם כי הוא הוביל את הבולס לעונה של 55 ניצחונות אך נאדה בפלייאוף). מה שחיסל אותו עבורי כשחקן (וספורטאי-על) היה משחק הפלייאוף במדיסון סקוור גארדן נגד הניקס – ברור שהייתי שם – כשפיל ג´קסון משרטט תרגיל אחרון לפיו טוני קוקוץ´ לוקח את הזריקה האחרונה לניצחון, 1.8 טיקים לסיום. היה זה משחק חצי הגמר במזרח כשהניקס מובילים בשני משחקים. חמישיית הבולס עלתה על הפארקט לניסיון אחרון שהצליח עם קליעת הפיידאוויי מ-7 מטרים של קוקוץ´ שנכנסה, אבל פיפן לא היה עם החמישייה. הוא נשאר על הספסל מסרב לעלות עם קבוצתו מאחר וג´קסון לא בחר בו לקחת את הזריקה האחרונה. לא הייתה כל שמחה בבולס כשכדורו של קוקוץ´ ניכנס והטלוויזיה מראה את פיל ג´קסון מתרומם בכעס מכיסאו וממהר לחדר ההלבשה מבלי לדבר עם איש.

לעיתונאים הגיב פיפן שנראה כמוכה שוק: "אני לא זוכר בדיוק מה קרה. כל מה שאני זוכר הוא שפיל ביקש שאוציא כדור לטוני, ומרוב הפתעה ובלבול שלא בחר בי לזרוק, פשוט התיישבתי על הספסל". לאלה הזוכרים את הסדרה, במשחק השביעי הזיברה צפצפה פאול נגד פיפן על יוברט דייויס – פאול שלא היה ולא נברא. פיפן שעדיין היה נסער ממה שקרה במשחק החמישי לא הגיב, והניקס ניצחו את הסדרה עם הפאולים של דייויס.

כשפיל ג´קסון הורה לו להיות השחקן שישמור על מג´יק ג´ונסון בעונת האליפות הראשונה של 1991. פיפן הצהיר שהוא "WILL SHUT DOWN MAGIC". כולם הסכימו איתו כשהם אומרים שפיפן הוא אחד הגארדים/סמול-פורוורדים השומרים הטובים בהיסטוריה של המשחק, ולכן פיפן "ישתק את מג´יק". הבולס ניצחה את הסדרה כי היה לה את השחקן הטוב ביותר לדרוך אי-פעם על הפארקט – מייקל ג´ורדן – אך הבה ונסתכל על מספריו של מג´יק (שעלו בהרבה על מספריו של פיפן): משחק שני: 14 נק´ ו-10 אס´. משחק שלישי: 22 חיצים ו-10 בונבונים. משחק רביעי: 22 פגזים ו-11 סוכריות. משחק חמישי: 16 נק´ ו-20 אס´. פיפן באמת "השתיק" את המג´יק… עוד השתקה כזאת ועולם הכדורסל היה נהרס מהרעש.

אוסקאר רוברטסון הסביר את בחירת "50 האגדות" טוב מכל אחד אחר: "אחרי הבחירה ה-10 או ה-12, כל האחרים עד 50 זה עניין של יחסי ציבור". ולפיפן – שחקן הבולס ליד מייקל ג´ורדן שדאג להביא לפרנצ´ייז 6 אליפויות – הייתה את מערכת יחסי הציבור הטובה מכולם, ושמה "מייקל". איש לא אומר כאן שפיפן לא היה שחקן גדול. אבל גדולתו התעצמה בגלל מייקל. העובדה הפשוטה היא שלעולם לא נדע אם מייקל היה יכול לעשות זאת ללא פיפן. אבל מה שאנחנו כן יודעים בבטחה הוא שפיפן לא יכול היה לעשות זאת ללא מייקל: לא בשנה שמייקל פרש, ולא אחרי שפיפן עזב את שיקגו ולא השיג שום דבר חשוב ללא מייקל.

=================================================
ההתחלה
=================================================

סקוטי נולד בהמבורג, ארקנסו, אחד לשמונה ילדים, שהיה מאד "קלאמזי" כשחקן צעיר בעממי ובתיכון. כשסיים תיכון אף אוניברסיטה רצינית לא הייתה מעוניינת בו, אז הוו החליט להירשם לאוניברסיטת סנטרל ארקנסו ששיחקה בליגה המינורית ל-NCAA – ה-NAIA , לשם הגיע יום אחד לאימון כשהוא 1.85 מ´ גובה, ואומר למאמן אחרי כמה אימונים של הקבוצה שהוא רוצה לנסות "לעשות את הקבוצה". המאמן הכירו כמנג´ר הקבוצה שאסף כדורים, וכרתך שהקים לו גדר בחצרו כחלק מעבודת הקיץ שלו.

המאמן שאלו כמה כדורסל שיחק. "VERY LITTLE" באה התשובה. אך הוחלט לתת לו צ´אנס כשהדעה של צוות המאמנים הייתה שהוא יחזור מהר מאד לתפקיד המנג´ר. אך ראו זה פלא: הוא היה לא רע בכלל. ניתורו וכף ידו העצומה הרשימו את המאמן מאד, ובנוסף לכך "הוא התחיל לצמוח סנטימטר בשבוע". לפני שאמרת "מה קורה כאן", פיפן הגיע לגובה 2.03 מ´, ובכל שנה משנות משחקו ב-NAIA

הוא השתפר עד שהפך לאול-אמריקן של ה-NAIA, ומועמד לגיטימי לנבא ביכולתו, אבל איש לא ידע עליו.

כמו כל השחקנים הטובים אך הבלתי ידועים וללא רפיוטציה, הוא הצטרף ל-"טורניר פורטסמות´" הנערך לפני הדראפט. פיפן הפתיע את כולם כששיחק מצוין בכל עמדה ששמו אותו. מניותיו עלו תוך יומיים מ-"שחקן שאיש לא שמע עליו" ל-"השחקן הטוב ביותר בטורניר". שיקגו התלהבה רצתה בו מאד, אך סיאטל בחרה לפניה, וקראה בשמו בבחירה החמישית של הסיבוב הראשון ב-1987. שיקגו בחרה באולדן פוליניס הגבוה. שיקגו הציעה לסיאטל את פוליניס ועוד בחירת דראפט סיבוב ראשון עבור פיפן. וכך הוא מוצא את עצמו לפתע ב-"עיר הרוחות", צעיר דרומי חסר בטחון, העושה את מעדיו הראשונים בליגה.

=================================================
ראשית הקריירה בנבא
=================================================

הוא הושב על הספסל ליד פורוורד אחר בשם הוראס גראנט כשהוראס הוא המחליף של צ´ארלס אוקלי ופיפן המחליף של בראד סלרס הגבוה והרזה. הם עלו מהספסל בכל עונת הרוקי שלהם, אך בפלייאוף של 1988 הוא הפך לשחקן הפותח בסמול-פורוורד, ויחד עם ג´ורדן הם הגיעו לחצי גמר אליפות המזרח, לראשונה בעשר שנים.

=================================================
ה-THREE-PEAT הראשון
=================================================

ב-1990 פיפן ניבחר לראשונה למשחק האול-סטאר. באותה שנה הבולס הגיעה לגמר המזרח נגד דטרויט, כשפיפן סובל לראשונה מהמיגרנות החזקות שהפריעו לו משך כל הקריירה. אך ב-1990-1991 הוא כבר היה שותף חשוב למייקל באליפות הראשונה מתוך שש שלהם. הוא הטביע חותמו כשחקן ההגנה של הבולס שתמיד שומר על השחקן הנגדי הטוב ביותר, וגם משחק ההתקפה שלו השתפר בקביעות. הוא ניבחר 8 פעמים ל-"חמישיית ההגנה" של הנבא, ופעמיים לחמישייה השנייה. שנה אח"כ, ב-1992, הוא ניבחר כאחד מתריסר השחקנים של "נבחרת החלומות" האוריגינלית שלקחה את הזהב באולימפיאדת ברצלונה.

הבולס המשיכה לשלוט בליגה בניצוחו של מייקל, כשפיפן תמיד נחשב לשחקן השני בטיבו של הבולס. יחד הם ניצחו את אליפויות 1990-1991, 1991-1992, 1992-1993, 1995-1996, 1996-1997, ו-1997-1998. בשנת 1996 ניבחר כאחד מ-50 האגדות.

פיפן. תמיד היה שם כשצריך.

=================================================
פיפן ללא אלוהים
=================================================

לפני פתיחת עונת 1994 נפלה פצצה שהרעידה את כל העולם: מייקל הודיע שנישבר לו מכדורסל, שהוא השיג כל מה שהוא רצה, ושהוא רוצה צ´אלנג´ חדש – בייסבול. בדיעבד, הלוואי ולא היה עושה זאת כי הוא פספס שתי אליפויות נוספות, והוכיח, שוב, שאתלט עליון, אפילו גאון בספורט אחד, לא יכול להעביר את גאוניותו מספורט אחד לספורט שני. הוא שיחק לא רע, חבט לא רע, והגיע אולי לרמת שחקן מכללה מהדיביזיה הראשונה, אבל כשהרגיש שזה לא זה, ושלא יגיע לרמת שחקן מקצועני במייג´ור-ליג, החליט לפרוש כי לא רצה להיות גימיק פרסומת של השיקגו "ווייט-סוקס".

דווקא שנת הפרישה של מייקל הייתה השנה הטובה ביותר של פיפן כשחקן. הוא זכה בתואר ה-MVP של האול-סטאר ב-1944, והוביל את הבולס בקליעות ( 22.0), ריב´ (8.7), ואסיסטים (5.6), וכן הוביל את כל הליגה בגניבות (2.9 למשחק). הוא ניבחר לחמישייה הראשונה של ´אול נבא´ כשהוא שלישי במספר הבחירות ל-MVP. הבולס סיימו את העונה עם 55 ניצחונות, רק 2 פחות מהבולס של העונה הקודמת עם מייקל.

אבל אז הגיע הפלייאוף של 1994 נגד הניקס, ואת הסיפור כבר כתבתי לכם. הייתה זאת נקודת השפל בקריירה של פיפן, והוא לא הצליח להיפטר לעולם מהכינוי ´לוזר´ שדבק בו. בקיץ של אותה עונה ניסה בעלה של הבולס ג´רי קראוס היהודי להיפטר מפיפן. עוד לפני האינסידנט עם קוקוץ´ לא שררה אהבה בין השניים. הוא היה מוכן לעשות STRAIGHT TRADE של פיפן בשון קמפ מסיאטל. כשהוראס גראנט עבר לאורלנדו כפרי-אייג´נט, היה ברור שהבולס מתפרקת.

אך תמיד בא אלוהים הגואל. מייקל הודיע שהוא חוזר בסוף עונת 1994-1995 וכל הדיבורים על טרייד של פיפן נפסקו. הבולס היו 31-34 כשמייקל חזר ל-17 המשחקים האחרונים. מייקל – תמיד מייקל – היה נפלא כשהוא מובילם ל-13-4 עד סיום העונה. פיפן בכ"ז היה השחקן שהוביל את הבולס באותה עונה בחיצים, בונבונים, קטיפות, גניבות, וגגות. רק 5 שחקני נבא אחרים בכל ההיסטוריה של הליגה סיימו עונה כשהם מובילים את קבוצתם בכל הקטגוריות.

=================================================
ה-THREE-PEAT השני
=================================================

מייקל מיד לקח את המושכות לידיו, ושוב היה השחקן המוביל בבולס כשפיפן משחק כינור שני ל-AIR. אז הייתה לבולס קבוצה שונה עם דניס רודמן ולוק לונגלי, ומייקל הובילם לרקורד הטוב בתולדות הליגה, 72 ניצחונות ורק עשרה הפסדים. הם ניצחו את סיאטל לאליפות רביעית, ומיד חזרו לעונה נוספת מציינת עם 69 ניצחונות ו-11 הפסדים, וניצחון על יוטה ג´אז בסדרת האליפות של 1996-1997 , בדיוק כפי שעשו בעונה הבאה של 1997-1998.

=================================================
אחרי שיקגו
=================================================

מייקל ג´ורדן פרש. פיל ג´קסון פרש, ויחסיו של ג´רי קראוס עם פיפן היו גרועים מתמיד. הוא הועבר ליוסטון כשהוא מסיים את הקריירה בבולס כשני בהיסטוריה של הקבוצה בנקודות, אסיסטים, וגניבות. העברתו ליוסטון הייתה רעידת אדמה, ובפעם הראשונה בקריירה שלו תמונתו הייתה תמונת השער של ספורטס אילוסטרייטד. מדוע רעידת אדמה? כי זה היה דומה ליום שמיקי ברקוביץ´ עזב את מכבי ת"א והלך לשחק בהפועל. אבל רעידת האדמה ערבבה בתוכה אינטריגה גדולה: הנה פיפן המצטרף לצ´ארלס בארקלי וחאכים אולג´ואן, ללא ספק הפרונט-ליין הטוב בליגה. אליפות שביעית לפיפן? אליפות ראשונה לבארקלי?

לא זה ולא זה. כמעט מהרגע הראשון היו חיכוכים בין האציל ופיפן. אף-פעם לא שררה ביניהם אהבה גדולה (את פיפן אהבו מעט מאד שחקנים; כמעט שלא היו לו חברים בליגה). האציל לא אהב את הרמת האף של פיפן אחרי הניצחון על בארקלי בפלייאוף. בעוד שמייקל ג´ורדן ניגש לבארקלי וכמעט התנצל על שמנע ממנו אליפות ראשונה, פיפן התנהג בצורה הפוכה לגמרי.

בקיצור, "הפרונטליין הטוב בליגה" לא תיפקד ופיפן עזב בעונה המקוצרת (בגלל השביתה). העצירה הבאה הייתה פורטלנד. הוא נחת שם ברעש גדול כמביא הגאולה החדש. הוא עזר לטריילבלייזרס להגיע לגמר המערב, אך שם הפסידו לאלופה שתהיה – הלייקרס – למרות 15 הפרש ברבע האחרון במשחק הקובע, יתרון שנימחק והלייקרס ניצחה. הוא המשיך כמה עונות אפורות בפורטלנד, ולגמר המערב אף-פעם לא הגיעו יותר.

אחרי עונת 2002-2003 הוא חתם שוב בבולס, אך בגלל פציעה שיחק רק 23 משחקים בעונת 2003-2004, ואז פרש. כשאתה מחשב את הישגי הקריירה שלו, אתה מוצא שהוא שיחק בפלייאוף 16 עונות ברציפות ( 11 עם שיקגו, 1 עם יוסטון, ו-4 עם פורטלנד), וישנן לו יותר דקות משחק בפלייאוף מכל שחקני הנבא אחרי קארים ורוברט הוריי.

=================================================
גמלאות
=================================================

אחרי פרישתו הוא היה אנליסט למשחקי הבולס, ודי הצליח בגלל קול הבאס העבה שלו. אח"כ עבר ל-NBA ב NBC, ומשם ל-ESPN. אני אהבתי אותו כאנליסט.

ב-9 לדצמבר, 2005, הועלתה גופייתו מספר 33 לתקרה במשחק נגד הלייקרס. זה כוון ככה שפיל ג´קסון יהיה שם. גם מייקל, דניס רודמן, והוראס גראנט היו "בערב תליית הגופייה", כשהבולס מכבדים את גופייתו ליד גופיית מייקל ג´ורדן (מס´ 23), ג´רי סלואן (מס´ 4), ובוב לאב (מספר 10).

ב-2007 הוא הביע רצון לחזור לשחק עם המיאמי היט. הכל נעשה בסודי סודות, אך אחרי כמה אימונים קבע פט ריילי שפיפן לא יכול לעזור יותר לקבוצה ברמת נבא. אז הוא חתם עם קבוצה פינית איתה שיחק משחק או שניים, וב-2008 חתם עם קבוצה שבדית, סנדסבאל דרגונס, שגם איתה שיחק כמה משחקים.

אחרי שסקוטי סקיילס עזב (או הועזב) ע"י הבולס, פיפן הגיש בקשה לאמן את הקבוצה. ג´ון פקסון, מנג´ר הקבוצה, לא רצה להסתכן עם מאמן ללא כל ניסיון אימון בנבא. זאת הייתה תגובתו של פיפן: "לסקיילס היה רקורד נבא, אז מה? מה הוא השיג עם הקבוצה? אתה לא צריך להיות מדען טילים כדי לאמן בנבא. אבל אני הרצתי את הבולס כפוינט-גארד למרות שלא היה לי את הכדרור הטוב מכולם. למה שמו אותי כפוינט-גארד? כי ידעו שלמרות שאינני מכדרר טוב, אני יודע כיצד להוביל ולהריץ קבוצה".

היום פיפן גר בחווה ליד פורט לודרדייל שבצפון מיאמי. אני ראיתיו כבר כמה פעמים מסתובב בחוף עם אשתו הסורית-אמריקאית לארסה יונן ושלושת ילדיהם סקוטי, פרסטון, ואנטרון. לאחרונה קיבל מהממשלה 289,000$ לנסות לגדל פרי טרופי מסוים. "אני כולי עכשיו בתוך החקלאות", הוא אומר.

כשהוא מסתובב על שפת הים הוא תמיד מחייך כאילו אין לו דאגה בעולם!

===============================================

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. שמייקל

    28 יול 2017 17:34:30

    הלוגיקה שלך לוקה בחסר והאמת אכזבת….פיפן בעונת 93/4 היה הכוכב היחידי בבולס ולא היה לו עוזר כמו פיןפ עצמו שהיה למייקל כל הזמן………מעבר לכך להפסיד ב-7 משחקים לניקס, בחצי גמר המזרח, זה חתיכת הישג. מייקל בודאות לא היה יכול בלי פיפן ואסור גם לזלזל בתרומה העצומה של דניס רודמן החל מ 95.

  3. הציפור הנדירה

    28 יול 2017 18:04:55

    ראשית, זה פיפן ולא פיפין.
    שנית, אחרי הסירוב לחזור למגרש בגלל תרגיל בעבור קוקוץ', אז שילך לעשות פיפי ושיישאר שם, ולכן בעצם מתאים לו השם פיפין.😀😃😄😄😆😅😂😆

  4. Smiley

    28 יול 2017 18:11:26

    אחד משחקני האול-אראונד והשומרים הגדולים שיש. אולי לא היה ה"איש" של הקבוצה, אבל כמספר 2 הוא אולי הטוב בהיסטוריה.

    אם ג'ורדן תמיד רצה אותו לצידו הוא ידע למה וזאת המחמאה הכי גדולה לפיפן.

    גם בעונת 1993-94, בה ג'ורדן היה בבייסבול, שיקגו נתנו אחלה עונה וסדרה עיקשת מול הניקס שנגמרה בהחלטת שיפוט רעה.

  5. captain beefheart

    28 יול 2017 19:13:39

    "לעולם לא נדע אם מייקל היה יכול לעשות זאת ללא פיפן. אבל מה שאנחנו כן יודעים בבטחה הוא שפיפן לא יכול היה לעשות זאת ללא מייקל" – מדוייק. אבל קשה שלא לאהוב את הבחור, וגם זה בגלל השותפות שלו עם ג'ורדן. ובמיוחד משחק השפעת החקוק בפנתיאונים.

  6. תכלס

    28 יול 2017 19:58:11

    מנחם, תוכל אולי להרחיב קצת למה שחקני הליגה לא אהבו אותו?
    לי הוא תמיד נראה מין טיפוס חלבי כזה, לא מזיק.
    ותודה על הטור!

  8. no funny shtuff

    28 יול 2017 21:35:57

    השריקה על העבירה היתה במשחק 5, שריקה בזיונית שגנבה את הניצחון משיקגו. הבולס ניצחו את השישי והפסידו את השביעי, מה שהוביל לגמר מזרח לפנתיאון בין הניקס לפייסרס.
    פיפן שלחובתו נשרקה עבירת הפאנטום היה הגיבור הטראגי של הסדרה עם ממוצע של 3 נקודות ב-20% (גיב אנד טייק) ברבעים הרביעיים של הסדרה.
    בתור אוהד בולס באותה תקופה (הלוואי עליי האדיקות של גיא, וחוץ מזה עובדה שגם סומסום החליף קבוצה) ההפסד במשחק החמישי הוא אחד הכואבים שזכורים לי, הרבה יותר מההפסד לאורלנדו עם האיבוד כדור של מייקל. היה רצון להוכיח שאפשר גם בלי mj והבולס נתנו הכל. נכון ששריקה אחת לא מכריעה סדרה אבל היא היתה מסריחה לאללה.

  9. הורנט

    28 יול 2017 21:39:06

    איך אפשר לדעת בבטחה משהו שהוא ספקולציה?
    את שנות השיא שלו העביר בבולס לצד מייקל, להוציא עונה אחת.
    הבולס לא בנו עצמם סביבו, מה שהיה קורה עם הזמן אם מייקל לא היה חוזר מפרישה או שהיו מעבירים אותו בטרייד ומי יודע מה היה קורה.
    בשנים שלאחר מייקל, גם פיפן עצמו כבר היה אחרי שיאו וחבר לשחקנים שבעצמם היו אחרי שיאם וזה לא התחבר לכדי אליפות. סו וואט? זה תרחיש רגיל למדי בליגה.

    לדעתי, פיפן שחקן גדול, בעיני השומר הטוב ביותר בהיסטוריה בעמדה שלו ושחקן התקפה שלם ומחונן.
    בטח בין 50 הגדולים. קל.

  10. Berch

    29 יול 2017 03:15:21

    גם אני אף פעם לא אהבתי אותו
    וגם אני לא יודע למה 🙂
    נראה לי שהוא היה מצליח לזרוח ככוכב גם ליד ווסטברוק…..

  12. סקוטי פ.

    29 יול 2017 17:43:25

    מצויין מנחם, תודה.
    היה השחקן האהוב עלי בתקופת השושלת, תור הזהב של הבולס. אולי התחברתי אליו דווקא כי היה סיידקיק, אנושי עם חולשות ברורות כמו שיש לבני אדם, חולשות שלג'ורדן פשוט לא היו.
    זה קצת טראגי שלעולם לא נדע למה היה מגיע בלי אלוהים. אחת ההגדרות המעניינות ששמעתי לגביו שהוא – האנדרייטר הכי אוברייטד ששיחק – או אולי זה היה הפוך – האוברייטד הכי אנדרייטד. אפילו את זה קשה להכריע.
    כך או כך, הקרירה שלו נשארת מעט חידתית ומפוספסת בעקבות החיבור המוצלח עם MJ.

  13. צחי זופרן

    29 יול 2017 21:59:38

    1. ברור שבלי פיפן אין לג׳ורדן שש אליפויות
    2. בלי רבע מטורף של קובי בגמר מערב (אולי התצוגה הכי מרשימה שראיתי מקובי במעמד גדול), פורטלנד של פיפן לוקחת אליפות

  16. אוהד ס"א

    30 יול 2017 10:55:11

    תרשו לי להרים לפרובוקציה:
    אני טוען שפיפן הוא אוברייטד.
    העובדה שאלוהים ריכז עליו מאמצי הגנה כל כך עילאיים, נתנה לו יד חופשית ושורה סטטיסטית מרשימה מאד.
    אין ספק שפיפן היה עילוי אתלטי, אבל כשהכסף היה על הרצפה והיה צריך מי שיוביל, ינהיג וייקח על עצמו את האחריות. הוא ישב על הספסל.
    גם כשעזב את הבולס, הוא לא הצליח להשיג שום הישג קבוצתי ראוי לציון.

    אם הייתי צריך לבחור את מי אני רוצה בקבוצה את פיפן או את קוקוץ, לא הייתי מהסס והולך על הקרואטי.
    נכון השורה הסטטיסטית שלו חלשה יותר, אבל זה בגלל שטוני הוגדר תמיד כאופציה השלישית (וכשחקן השישי), אבל אם הוא לא היה שחקן זר ופיפן לא היה לוקח בכוח את אופציית המוביל בשנות הפרישה של מייקל – קוקוץ היה מגיע גם לנתונים סטטיסטיים טובים יותר מפיפן

  17. חמי

    30 יול 2017 12:33:19

    שחקן אדיר עם בעיות בטחון ולכן מספר שתיים מושלם. הבעיה התחילה כשקראוס בחר בדראפט את קוקוץ ופיפן הבין מזה שקראוס לא מחזיק ממנו ויכול להיות שיטרידו אותו ומאז ועד האליפות הרביעית הוא חשש למעמדו ושכרו אם אני לא טועה גם היה נמוך והתברר שמגריידי היה מועמד לטרייד על פיפן בעונת הרוקי שלו ככה שלא היה לו בית חם כמו בסן אנטוניו לדוגמה.

  18. הפרעוש 10

    30 יול 2017 21:42:21

    בקטע פה במאמר "פיפן ללא אלוהים" בסעיף "הוא זכה בתואר ה-MVP של האול-סטאר ב-1944" כמ שעינכם רואות יש טעות(1944).

    לגבי פורטלנד, הבלייזרס היו אדירים עם פיפן וראשיד וואלאס, אבל הם נכנעו, כמו כל הליגה לליקרס, שבה שאק היה הדומיננטי והבלתי ניתן לעצירה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט