אירועי דיומא – 25.07.2017

שחייה / רועי ויינברג:

אליפות העולם:

כהרגלנו, נתייחס למשחי הגמר של היום שמתחילים ב-18:30. יש מספר משחי מוקדמות (800 מ' חופשי גברים, 50 מ' גב גברים ו-200 מ' פרפר גברים, לצד 200 מ' חופשי נשים) ב-10:30. הכל משודר בערוץ הספורט.

200 מ' חופשי (גברים). דאנקן סקוט, הבריטי בן ה-20, הפתיע כשרשם את התוצאה הטובה ביותר בחצי הגמר. בכך הוא מצטרף לפייבוריטים הידועים – סון יאנג, האלוף האולימפי שזכה ב-400 מ' חופשי באליפות וג'יימס גאי, בן ארצו של סקוט. מאוד יכול להיות שנראה את שלושתם על הפודיום בסוף היום.

100 מ' גב (גברים). יו ג'יאו קבע את התוצאות הטובות ביותר במוקדמות ובחצי הגמר, בהפרש ניכר מהשני, ואחרי שזכה במדליית הכסף בריו ינסה להביא את הזהב בחזרה לסין. ראיין מרפי ומאט גריבס, שני האמריקאיים שמצטרפים לג'יאו כיחידים שעשו את ה-100 מ' בפחות מ-53 שניות, הם השמות שינסו למנוע את זאת ממנו. מרפי, למרות שלא הרשים יותר מדי בהשוואה למה שראינו בעבר, הוא הפייבוריט שלי.

100 מ' גב (נשים). קיילי מייסי הקנדית רשמה את התוצאה הטובה ביותר בחצי הגמר ביתרון של 67 מאיות שניה, וכיכבה גם במוקדמות. היא כנראה תזכה בזהב, כשאמילי סיבום וקייטליין בייקר ישחו לידה, במסלולים 3 ו-5 בהתאמה. אוליביה סמוליגה האמריקאית היא סוס שחור שיכול להפתיע גם כן.

100 מ' חזה (נשים). המשחה המעניין של היום. שיא העולם מאליפות 2013 עומד על 1:04.35 דקות, ובחצי הגמר יוליה יפימובה עשתה 1:04.36, כל כך קרוב. לילי קינג הייתה קרובה מאוד עם 1:04.53, ומאוד יכול להיות שהקרב בין שתיהן יניב שיא עולם שני באליפות. שאר השחייניות צפויות להישאר הרחק מאחור.

1500 מ' חופשי (נשים). קייטי לדקי מחזיקה ב-7 מ-10 התוצאות הטובות בהיסטוריה, וניצחה את המוקדמות בפער של 17.8 שניות, הפרש שיותר גדול מההפרש בין התוצאה השנייה הטובה ביותר לשמינית. הדומיננטיות שלה חסרת תקדים גם במקצה הזה, ואין מצב שהיא לא זוכה בזהב. מיריה בלטמור הספרדית והו יון הסינית הן 2 שחייניות שצפויות להגיע לפודיום.

סיכום היום הקודם:

50 מ' פרפר (גברים):

1.בן פראוד (בריטניה), 22.75 שניות.

2.ניקולס סנטוס (ברזיל), 22.79 שניות.

3.אנדריי הוברוב (אוקראינה), 22.84 שניות.

100 מ' חזה (גברים):

1.אדם פיטי (בריטניה), 57.75 שניות.

2.קווין קורדס (ארצות הברית), 58.79 שניות.

3.קיריל פריגודה (רוסיה), 59.05 שניות.

100 מ' פרפר (נשים):

1.שרה שסטרם (שבדיה), 55.53 שניות.

2.אמה מק'און (אוסטרליה), 56.18 שניות.

3.קלסי וורל (ארצות הברית), 56.37 שניות.

200 מ' מעורב אישי (נשים):

1.קטניקה הוסו (הונגריה), 2:07.00 דקות.

2.יוי אוסיי (יפן), 2:07.91 דקות.

3.מדיסין קוקס (ארצות הברית), 2:09.71 דקות.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  3. רועי ויינברג

    25 יול 2017 12:28:40

    פיטי שבר שיא עולם ב-50 מ' חזה (26.1 שניות), מרחק שלא אולימפי. ניצח בפער של כמעט חצי שנייה את המוקדמות – פייבוריט ברור לקראת חצי הגמר.

    פדריקה פלרגיני, שיאנית העולם ב-200 מ' חופשי, ניצחה את המוקדמות ואת לדקי (יש גם חצי גמר וגמר). אנדי מורז הישראלית נתנה תוצאה טובה אבל לא עלתה לצערנו

      1. עמרי

        25 יול 2017 21:08:51

        הבריטים קוצרים את פירות ההשקעה שלהם מהתוכנית לקראת אירוח האולימפיאדה ב-2012 ואחרי הזפטות שהם חטפו בכמה אולימפיאדות רצופות.
        עד 2005, שבה הבריטים זכו בזכות לארח את האולימפיאדה ב-2012 הבריטים דשדשו איפושהו בין 15-30 מדליות במשך רוב האולימפיאדות.
        לאחר שזכו באירוח (למעשה אני חושב שהם התחילן קודם, אבל זה מן הסתם התעצם בעקבות האחרוע הזה) האולימפיאדה הם הגבירו בהרבה את ההשקעה שלהם בספורט ובעיקר – בנו תוכניות רב שנתיות ומאורגנות.
        וזה עבד – את השינוי החלו לראות ב2008 כשהם זכו ב48 מדליות ודורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, באולימפיאדה הביתית ב2012 הם זכו ב65 ודורגו במקום השלישי ובריו בשנה שעברה הם זכו ב67 והיו שניים רק לארה"ב (לסינים אמנם היו שלוש מדליות יותר, אבל הבריטים זכו בזהב אחת יותר וככה נספר הדירוג..). השיפור הזה גם כלל מדליות בענפים שמסורתית הבריטים לא טובים בהם.
        בשחייה ספציפית, אחרי שהפעמים האחרונות שבה השיגו יותר מ3 מדליות הייתה ב84 ו80 (שנים שכזכור לכל ארהב ואחריה הגוש הסובייטי לא התחרה ולכן היה קל יותר) ולפניהן ב1928, וכולל את סידני 00 בה הם השיגו 0 מדליות בבריכה, בשלוש האולימפיאדוץ האחרונות הם השיגו במשחים 6, 3 ו6 מדליות, מקבץ שלוש האולימפיאדות הרצופות הטוב בהיסטוריה שלהם (כדי לחזור לפעם האחרונה שעשו שש מדליוץ בבריכה, צריך לנדוד ל1908). המדליות האלה כוללות גם זכייה אחת באירוע קבוצתי (שמעידה על עומק) ולא כוללות המון שיאים לאומיים שנשברו עי אנשים שלא הגיעו לפודיום (מעחד על זה שבאמת היה שיפור לאומי ולא משהו נקודתי, מלבד בייגין 2008 והחליפות..)

        בשורה התחתונה אני רוצה להגיד בזה שלושה דברים:
        1. מקווה שלא בזבזתי לכם את הזמן עם נתונים מיותרים
        2. אני לא חושב שהבריטים מפתיעים. בסוף זה הרבה עניין של השקעה, מתקנים, טיפוח צעירים ובעיקר – תכנית מסודרת לעתיד הרחוק ולא רק שנה, שנתיים או אפילו מחזור אולימפי אחד קדימה
        3. מדינות שמארחות את האולימפיאדה תמיד משקיעות בספורט יותר לפני האולימפיאדה ובדכ ההצלחה שלהן עולה במשחקים לפני, באלה שהם מארחים ומחזור אולימפי אלד או שניים אחרי. החכמה של הבריטים תהיה לשמור על זה גם אחרי טוקיו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט