הרוקטס עומדים למכירה

במהלך שהפתיע רבים, גם בתוך המועדון עצמו, הבעלים הותיק של יוסטון, לסלי אלכסנדר, הודיע שהוא מעמיד את הרוקטס למכירה. הפרנצ'ייז אחד המוערכים והמוצלחים בליגה (55 ניצחונות בשנה שעברה), והמהלך נחשב להפתעה לאחר הטרייד על כריס פול. פול, הארדן ודריל מורי (מנג'ר יוסטון) חתומים על חוזים ארוכי-טווח בקבוצה וצפויים להשאר גם לאחר המכירה.

המועדון כרגע שווה 1.65 מיליארד דולר לפי פורבס, מקום שמיני בליגה, והכניס 244 מיליון דולר בעונה החולפת. ראוי לציין שהמטרופולין (קבוצת ישובים במרכזה עיר גדולה) של יוסטון הנו החמישי בגודלו בארצות הברית, אחרי ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו ודאלאס, מה שיכול להראות את השווי הגדול של הקבוצה. המטרופולין של העיר גדל בקצב הכי גדול (מ-2010 עד 2016) מ-40 המטרופולינים הגדולים ביותר בארצות הברית, לפי ויקיפדיה.

החלק המעניין במכירה של הרוקטס, והסיבה שאני מרחיב עליה בטור, היא הקשר המיוחד של הקבוצה עם השוק האסייתי. השנים בהן יאו מינג בילה בקבוצה הפכו את יוסטון למותג בין לאומי, ועל פי בלומברג יתכן שהקבוצה תימכר בסכום של מעל 2 מיליארד דולר בשל הקשר הנ"ל. המשחקים של הליגה משודרים בסין מאז 1988 ומשחקי קדם העונה הבין לאומיים של ה-NBA עוברים דרך קבע בסין, כמעט תמיד בהשתתפות הרוקטס.

לא מעט אנשים בסין מכנים את יוסטון כקבוצת האנ.בי.איי שלהם, וסביר שזה יקרה. מקורות בליגה אמרו בתחילת העונה הקודמת (2016/17) שהנבא היא ליגת הספורט הפופולרית ביותר בסין, מה שמראה על הערך העצום של המותג שם. לכן השווי של הקבוצה יעלה, ויכול להיות שנראה לראשונה קבוצת NBA בבעלות סינית מלאה (30% מהטימברוולבס מוחזקים על ידי ליזהאנג ג'יאנג הסיני). מעניין לראות כיצד זה ישפיע על היחסים הבין לאומיים של הליגה, ועל הליגה עצמה – נראה משחקי עונה סדירה בסין?

מסקנות מליגת הקיץ

ליגת הקיץ של ה-NBA נגמרה, כשהלייקרס ניצחו בגמר מול פורטלנד ולקחו אליפות למרות היעדרו של לונזו בול. מה הדברים המעניינים ביותר שאפשר לקחת מליגת הקיץ?

• קייל קוזמה. כולם מדברים על בול, בצדק (ה-MVP של הליגה ששיחק מצוין), אבל אני רוצה להרחיב על קוזמה, השחקן הטוב ביותר בסדרת הגמר. עם 21.9 נקודות (51.4% מהשדה), 6.4 ריבאונדים למשחק ותיאום טוב מאוד עם לונזו, קוזמה שווה מקום בסגל של הלייקרס כפאוור פורוורד עם קליעה ויכולת נהדרת בקאץ'-אנד-שוט, שהיה מצוין בשלבים האחרונים של הטורניר. יהיה לו קשה להשיג דקות יחד עם ג'וליוס רנדל ולארי נאנס על המשבצת, אבל השילוב של קוזמה וברוק לופז יחד עם פליימייקר ברמה של בול ראוי לזמן משחק ויכול להיות קטלני התקפית.

• הצעירים של ממפיס. כבר בעונה שעברה היו לגריזליס לא מעט שחקנים צעירים על הספסל, אבל הם זכו למעט מאוד דקות (ווין שלדן שותף ב-17 משחקים, וויד בולדווין ב-33, דיונטה דיוויס ב-36 וג'רל מרטין ב-40). הרביעייה הזאת נתנה ליגת קיץ טובה, כששלדן הראה יכולת יצור נקודות לא רעה, בולדווין תפקד טוב לצידו והשניים האחרים, לצד ראדיי זגוראץ שחתם בקבוצה, היו קו קדמי סביר. הם הובילו את ממפיס במפתיע לחצי הגמר בזמן שהדיחו קבוצות טובות מהם בהרבה, ומעניין לראות מה התפקיד לו יזכו בעונה הקרובה – יתכן ששלדן יפתח אם טוני אלן יעזוב, ואולי השאר יקבלו יותר דקות מהספסל (בייחוד דיוויס ומרטין, שראויים לזמן משחק במקום רנדולף שעזב וברנדן רייט האנמי). משהו ששווה לעקוב אחריו העונה.

• ג'ון קולינס. קשה לקחת את ליגת הקיץ יותר מדי ברצינות, ולא צריך (בכל זאת, גלן רייס ג'וניור וג'וש סלבי זכו בפרס ה-MVP שלה ותראו איפה הם היום – אחד ללא קבוצה ועם עבר פלילי והשני במכבי קריית גת). למרות זאת, האתלטיות וקריאת המשחק של קולינס הורגשו היטב כשהוא שילב בין דאנקים מהדהדים לכמה מהלכים חכמים. הוא היה טוב מאוד עם 15.4 נקודות ו-9.2 ריבאונדים ב-23 דקות למשחק והוא יכול לפרוח אצל מישהו כמו מייק בונדהולצר, שבוחר שחקנים אתלטיים ומפתח אותם למה שהוא צריך. קשה לגבוהים להרשים במיוחד בליגה ורוב השחקנים שמשאירים רושם הם גארדים (ג'ונאס ולאניוצ'אס הוא הסנטר היחיד שזכה באמ.וי.פי כלשהו), מה שיכול להיות סימן טוב לאטלנטה, אבל הקליעה שלו וההתאמה ליד סנטר הגנתי כדדמון עדיין מהווים סימן שאלה לא קטן.

שחקנים חופשיים מעניינים שנשארו בשוק

הפרי אייג'נסי עדיין בתוקף (וישאר כך עד סיום העונה הסדירה), ויש לא מעט שמות שנשארו. חלק מהם כנראה ישארו בקבוצותיהם – פאו גאסול צפוי להמשיך בספרס, נרלנס נואל בדאלאס וג'מייקל גרין בממפיס, אבל יש עוד כמה שיכולים לעבור. בואו ניתן מבט.

• מייסון פלומלי. הוא שחקן חופשי מוגבל, אבל לנאגטס יש את ניקולה יוקיץ', פול מילסאפ, טריי ליילס וקנת' פאריד בעמדות 4-5, מה שאומר שאין להם סיבה מעשית לשלם יותר מדי על שחקן נוסף (במיוחד כשהוא בוודאות יהיה שחקן ספסל). יש כמה קבוצות עם מקום מתחת לתקרה שיכולות לחפש סנטר פותח ברמה גבוהה לשנים הבאות – שיקגו, פניקס וברוקלין למשל, וחוכמת המשחק של פלומלי תשתלב טוב בשיטות ההתקפיות של שלושת הקבוצות האלה. הוא לא גיים צ'יינג'ר, אבל יכול לתרום המון והיה מעולה בפלייאוף 2016.

• טוני אלן. הדוראנט סטופר שכולם רוצים ושחקן מעולה לקונטנדרית. הוא לא קיים בהתקפה, אבל אחד השומרים הטובים ביותר ומישהו אידיאלי ל-15-20 דקות של הגנה לוחצת וריבאונד. קליבלנד? בוסטון? סן אנטוניו? חזרה לממפיס? יש לא מעט יעדים אפשריים בשבילו, ולדעתי האישית הוא השם המעניין ביותר שנשאר בשוק.

• ג'אבל מגי. לא ברור אם יחתום על המינימום בגולדן סטייט או שיחפש כסף גדול יותר ביעד אחר. הרבה פחות אפקטיבי כשיצטרך לשחק יותר מ-10 דקות במשחק, אבל לתפקיד הזה, של 10 דקות ואיום בצבע (קלע ב-73% מהשדה בפלייאוף), הוא מושלם. הקונטנדרית שתחתים אותו תרוויח.