Free No More #2 – ניתוח שוק ההחתמות בקיץ 2014/ עומר מזיג

ניתוח שוק ההחתמות בקיץ 2014 – חלק 2

למי שלא קרא – חלק 1 הגענו לחלק השני מתוך השלוש – החתמות ששוות שכר עונתי מהMid-Level-Exception עד ל10 מיליון דולר. הליגה הולכת היום הרבה לכיוון של קבוצות כוכבים – שלושה שחקני מקסימום כמו בבוסטון של 2008, מיאמי של 2011-2014 וקליבלנד של עכשיו – והוכחה קורלציה די גבוהה בין השיטה הזו לזכייה באליפויות (נושא מעניין – אני אנסה לכתוב על זה בעתיד). אך עבור הקבוצות שלא מסוגלות לאגד 3 שחקני טופ 20 בליגה, החתמות "כסף בינוני" הן הדרך להצליח. תנעל [abbr title="נוביצקי ואליס, דראגיץ ותומאס, מילסאפ טיג וקורבר"]שניים או שלושה שחקנים מעולים בטווח המחירים הזה[/abbr], והדרך שלך לפלייאוף סלולה. השוק גם הרבה יותר פתוח באזור הזה, ואם בחלק הקודם רק 2 מתוך ה8 עברו לקבוצות חדשות, פה כבר מדובר על 8 מ14.

כסף בינוני

לואל דנג למיאמי – $19,860,000 [abbr title="אופציית שחקן על עונה 2"]לשנתיים [/abbr]– $9.4 מיליון לעונה

לפני הכל – משחק קטן: תשאלו את עצמכם, בלי לבדוק באינטרנט, בן כמה לואל דנג.

כמה מכם ניחשו פחות מ30?התשובה היא 29 וקצת, צעיר מלברון ג'יימס. אני הייתי יותר בהלם מזה מאשר אם היו אומרים לי שהוא בן 35. המשחק שלו- מבחינת מהירות, עמידה הגנתית, קבוצתיות, ומשחק ליד הטבעת – מזכיר משחק של וטרן ותיק בהרבה.

בתחילת העונה שעברה נראה היה שהבריטי מגיע לשיא הקריירה. ב23 המשחקים הראשונים עם בבולס, דנג שיפר את ממוצעי הקריירה שלו פר משחק בנקודות (19), אסיסטים (3.7), וביקורים בקו העונשין (5.4). מצד שני, אי אפשר להתעלם מחצי העונה הקטסטרופלית שלו בקליבלנד:

[highlight]14.3 ppg, 5.1 rpg, 2.5 apg, 1.0 spg, 1.4 tpg, 42-31-77%, 3.6 FTA, 20.6 USG%[/highlight]

אלה סטטיסטיקות של [abbr title="13.6 ppg, 4.7 rpg, 1.8 apg, 0.7 spg, 1.3 tpg, 42-35-72%, 2.5 FTA, 19.5 USG%"]וילסון צ'נדלר[/abbr], לא של שחקן שצריך לשלם לו 10 מיליון דולר לעונה.

בדומה לפארסונס, שדובר עליו בהקשר הזה בכתבה הקודמת, גם דנג לא שחקן יוצר בהתקפה. לאורך הקריירה, יותר מ67% מסלי השדה שלו מגיעים מאסיסטים. הוא גם לא מגיע לקו יותר מידי – בין 3 ל4 פעמים במשחק לאורך הקריירה. הוא מסיים ב61.2% טובים בRestricted-Area, והוא קלעי Mid-Range ממוצע עם 38.9% בעונה שעברה.

הוא היה איום בשנה שעברה מחוץ לקשת עם 30.2% מביכים, שהם לא הרבה יותר מה32.9% שהוא מעמיד לאורך הקריירה. אני לא יודע אם בליגה של היום, שמבוססת הרבה על שלשות וריווח בהתקפה, אתה מסוגל להסתדר כששני שחקני הכנף שלך (וויד ודנג) לא מסוגלים לקלוע שלשות על בסיס קבוע.

הוא תמיד היה שומר עילית בליגה, למרות שהמספרים הפשוטים לא מראים זאת. זו אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שמיאמי הסכימו לתת לו את הכסף הזה.

So which is it? השחקן שאנחנו מכירים מהבולס, או השחקן שראינו בחצי השנה היחידה בה שיחק בקבוצה אחרת?

יש להחתמה הזאת הרבה דרכים להתפקשש: אם הריווח בהתקפה יהיה איום, [abbr title="מצד אחד הפסיד 127 משחקים לאורך 10 עונות, מצד שני סיים רביעי ראשון וראשון בדקות למשחק בשלוש העונות שקדמו לעונה האחרונה"]אם דנג יתברר כשחקן שלא מזדקן טוב[/abbr], אם הוא יפסיד יותר מידי משחקים, אם ההיט לא יבינו בזמן איך לשחק איתו נכון כמו שקרה למייק בראון. מיאמי כבר מחויבת עם יותר מ35 מיליון דולר לוויד ובוש, ואם הם נופלים עם החוזה הזה זה הורס להם כל גמישות אפשרית מתחת תקרת השכר לשנתיים הקרובות.

מצד שני, זה לא המון כסף – דנג בעונה טובה שווה יותר מזה, וההתחייבות פה היא רק לשנתיים. אם הוא היה חותם על חוזה כזה עם קבוצה כמו פיניקס, שיש לה הרבה נשקים התקפיים ואין לה ניסיון פלייאוף בסגל, כנראה שהעסקה הייתה מקבלת FAR 8 או 9. בגלל שזאת מיאמי היא מקבלת קצת פחות.

FAR – 6

ג'ורדן היל נשאר בלייקרס – $18,000,000 [abbr title="אופציית קבוצה על עונה 2"]לשנתיים[/abbr] – $9.0 מיליון לעונה

בדיוק-כשחשבת-שאתה-מבין-את-הNBA#

אני לא אדבר הרבה על החוזה הזה, ואני אתן רק את הטיעונים בעד מהצד של הלייקרס. אני בטוח שעל הטיעונים נגד החתמה של שחקן עם ממוצע קריירה של 16.4 דקות למשחק, לחוזה שיכניס לו השנה יותר ממייק קונלי, מונטה אליס וראיין אנדרסון, אתם יכולים לחשוב לבד. רק נזכיר את כלל החצי מהפוסט הקודם – אם הייתי שומע שהלייקרס החתימו את ג'ורדן היל על שנתיים של 4.5 מיליון דולר לעונה, הייתי חושב שזו עסקה טובה, אבל לא יותר מזה.

הנה זה בא – רק השנה הראשונה מובטחת, הוא צעיר ושיחק רק 259 משחקי NBA, ב20 משחקים האחרונים של העונה שעברה הוא עשה 16 ו10 עם 57% מהשדה ו1.5 חסימות ב27 דקות, בפעם הראשונה בקריירה הוא יהיה שחקן חמישייה. (תגלית עצובה – ג'ורדן היל עומד לפתוח בחמישייה של הלייקרס בעונת 2014-15)

וכמובן התירוץ שהם לא יעזו להגיד בקול רם – סטיב נאש וג'רמי לין תופסים לנו 18 מיליון דולר השנה, ויתפנו בקיץ הבא. קובי מתאושש מהפציעה הקשה בקריירה ותופס עוד 23.5. בואו נזרוק את העונה הזאת – ניתן לקובי להתאושש + לזרוק מספיק כדי לעבור את מייקל בטבלת קלעי כל הזמנים, נזרוק את רנדל למים רדודים בשנה הראשונה, ונזרוק את הקוביות ונראה אם ג'ורדן היל הופך לשחקן ששווה לנו להשאיר על חוזה של 9 מיליון דולר.

ונקווה להיות מספיק גרועים ועם מספיק מזל כדי לשמור על בחירת הדראפט שלנו, שאם נופלת השנה מחוץ לטופ 5 עוברת לפיניקס.

אבל גם אם זו הזווית של הלייקרס העונה, בלי מטרות לעמוד בהן ועם כמות כזו של כסף לבזבז, למה לא לזרוק את הכסף על מישהו עם יותר הבטחה? נניח, הבחור הבא ברשימה

FAR – 1

לאנס סטיבנסון לשארלוט – $27,405,000 [abbr title="אופציית קבוצה על עונה 3"]לשלוש שנים[/abbr] – $9.0 מיליון לעונה

בדיוק-כשחשבת-שאתה-מבין-את-הNBA#

אז זה – רק פי 9

כל שנה יש את החוזה הזה, שכבר במעמד החתימה גורם ל29 GMים בליגה, ובמיוחד לאלה עם CAP SPACE, להשתגע, וגורם לכל חוזה אחר באזור להראות רע בהשוואה אליו. דוגמת שימוש:

  • 2013 – "למה החתמנו את אל ג'פרסון לכל כך הרבה כסף???יכולנו לקבל את [abbr title="19 מיליון דולר לשנתיים"]פול מילסאפ[/abbr] שהיה לא פחות טוב ממנו ביוטה, בהנחה של 30 אחוז!"
  • 2012 – "של מי היה הרעיון לשים 40 מיליון על 5 שנים של ג'ורג' היל??יכולנו לקבל בחצי מהכסף את [abbr title="8 מיליון דולר לשנתיים"]או.ג'יי.מאיו[/abbr] עם יותר פוטנציאל ופחות התחייבות!"

השנה זה לאנס סטיבנסון. סטיבנסון נפל לסיטואציה שלא רואים הרבה בNBA – שחקנים ברמתו ובגילו הם ב95% מהפעמים בחירות סיבוב ראשון, מה שאומר שגם אחרי תום חוזה הרוקי שלהם הם במעמד "שחקן חופשי מוגבל", ונשארים כמעט תמיד בקבוצה שבחרה אותם. לכן נדיר מאוד לראות שחקן צעיר בקליבר הזה עובר קבוצה.

ומה הכוונה "בקליבר הזה"? לסטיבנסון יש הרבה בעיות במשחק שלו. הוא מאבד המון כדורים יחסית לSG. הקליעה שלו, למרות שיפור קל השנה, [abbr title="29% בג'אמפ שוטס"]עדיין לא מספיק טובה לגארד פותח בNBA[/abbr]. הוא גם לא התנסה בלהיות שחקן מוביל בקבוצה, ובאינדיאנה הוא היה השחקן הרביעי או החמישי ברוטציה.

והחיסרון הגדול ביותר שלו הוא בכלל לא על המגרש. אי אפשר לטעון שלא היה לו חלק בהתפרקות המנטלית של אינדיאנה בחצי השני של העונה. הוא כמעט הלך מכות בחדר ההלבשה, ובאמת הלך מכות בחדר ההלבשה, עם ג'ורג' היל ואוון טרנר בהתאמה. וכל השטויות שהוא דיבר על וויד ולברון השנה (ובשנה שעברה) בטח לא הוסיפו למניות שלו אצל GMים בליגה.

אבל הוא פצצת כישרון שפשוט אי אפשר להתעלם ממנה. כל מי שראה מספיק משחקים של הפייסרס בעונה שעברה מכיר את הדקות האלה, כשכל החמישייה יורדת [abbr title="בעונה שעברה שיחק 264 דקות בלי שחקן חמישייה לידו. הנתון עבור שאר החמישייה – 47 דקות לג'ורג' ו0 לשלושת האחרים"]והוא נשאר על המגרש עם 4 מחליפים[/abbr]. בדקות האלה הוא נראה כמו שחקן מקסימום, כאילו הוא השחקן היחיד שמשנה על המגרש. כמעט כל התקפה הוא יעבור את השחקן שלו בכדרור וייצר מצבים [abbr title="0.95 PPP בבידודים בעונה שעברה, מהטובים בליגה"]לעצמו[/abbr] ולחבריו לקבוצה.

הוא זריז מספיק בשביל לשמור על רכזים, וחזק מספיק כדי לשמור על פורוורדים. [abbr title="להוציא את ג'ייסון קיד, זה הנתון הטוב ביותר עבור גארד מאז 1990!"]הוא הוריד כמות היסטורית של 7.2 ריבאונדים למשחק בעונה הרגילה[/abbr] , והוביל את הפייסרס בקטגוריה (יותר מווסט והיברט). הדריבל שלו הוא אחד הטובים בליגה, ונדמה כאילו בכל מהלך הוא יכול להגיע לטבעת, שם הוא קולע ב67.4% מפחידים.

בשארלוט הוא יהיה אופציה שנייה אחרי אל ג'פרסון, ויוריד ממנו חלק מהעול העצום שנפל עליו העונה בצד ההתקפי. בהגנה, שכבר העונה הייתה בין הטובות בליגה, הוא מצטרף לMKG וקמבה ווקר בקו אחורי שירתיע כל גארד יריב בליגה. שארלוט הייתה הקבוצה שאיבדה הכי מעט כדורים בעונה שעברה ולאנס יצטרך להתיישר בנושא, וכמו כן להכיר בעובדה שהכדור יהיה רוב הזמן בידיו של קמבה ווקר, שהיה רביעי בליגה בזמן החזקת כדור.

בעיני, זו הגניבה של הקיץ. שחקן (כמעט) אולסטאר, עם ניסיון פלייאוף מוכח שהראה יכולת גבוהה בקבוצה הטובה במזרח, ויש לו עוד המון מקום להשתפר. שחקנים כאלה פשוט לא באים כל כך בזול, בטח ובטח בעמדת הSG, שנמצאת בשפל היסטורי בשנים האחרונות. רק כדי להוסיף, שארלוט הצליחה לדחוף אופציית קבוצה על עונה 3, כך שאם העסק בכל זאת יתפוצץ הם מחויבים לשנתיים ולא לשלוש. אלא בדיוק החוזים שקבוצות ביניים כמו שארלוט צריכות לחפש, ואין לי מילה רעה להגיד על החוזה הזה.

FAR – 10

דירק נוביצקי נשאר בדאלאס – $25,000,000 [abbr title="אופציית שחקן על עונה 3"]לשלוש שנים[/abbr] – $8.3 מיליון לעונה

לפני שנגיע לחוזה, חייבים לדבר על זה – כולם משבחים את דאנקן, אבל מה שדירק עשה העונה [abbr title="!!!!!!"]בגיל 35[/abbr] זה פשוט קסם. הנה 2013-14 שלו:

80 g, 32.9 mpg, 21.7 ppg, 6.2 rpg, 2.7 apg, 0.9 spg, 1.5 tpg, 49.7-39.8-89.9%, 4.7 FTA, 26.9 USG%

אלו מספרים משוגעים. הוא היה רחוק מהופעה שנייה במועדון ה50-40-90, בפחות מחצי אחוז בכל קטגוריה. הPER שלו העונה, 23.6, מדורג רביעי בהיסטוריה עבור שחקן שחגג 35, יחד עם קארים עבדול ג'באר, ואחרי דיוויד רובינסון, טים דאנקן של העונה שעברה, וקארל מאלון. לקארים היה את מג'יק, לרובינסון היה את דאנקן, לדאנקן היה את פארקר, ולמאלון היה את סטוקטון. את מי היה לדירק העונה, מונטה אליס?

הוא מאסטר הMid-Range. תוך כדי היותו רביעי בליגה בכמות הזריקות, הוא קלע ב50.4%, [abbr title="כבר עשור לא יוצא מהטופ 10 של הליגה בקטגוריה"]ראשון מבין 65 שחקנים שזרקו יותר מ250 זריקות מהטווח[/abbr]. גם ב"Restricted Area" הוא בטופ של הליגה עם 74.6%. והוא האחראי לתרשים הזריקות המטורף הזה, שיש בו מספיק אדום כדי לשגע את השור של הבולס:

והשחקן הזה – שקיבל לפי דיווחים הצעות של 96 מיליון דולר ל4 עונות מהלייקרס ומיוסטון, ובהחלט היה ראוי להן – החליט לקחת קיצוץ של 65% במשכורת ולהישאר בדאלאס. המהלך הזה אפשר למארק קיובן להחתים את פארסונס, להביא את טייסון צ'נדלר בטרייד, ולבצע עוד כמה החתמות טובות שעוד נדבר עליהן בחלק 3. אמרתי כבר בחלק 1 שאני אוהב את הקבוצה של דאלאס העונה, ואני מקווה שנראה את הגרמני מקבל תמורה ראויה להקרבה שלו ועובר לפחות סיבוב אחד בפלייאוף ב2015

FAR – 10

טרבור אריזה ליוסטון – $32,000,000 לארבע שנים – 8.0$ מיליון לעונה

[quote]Every magic trick consists of three parts or acts. The first part is called "The Pledge". The magician shows you something ordinary: a deck of cards, a bird or a man[/quote]

או SF ממוצע מינוס, אחרי שתי עונות של 97 משחקים ביחד, עם 10 נקודות למשחק ב41% מהשדה בקבוצות שלא הגיעו לפלייאוף.

[quote]The second act is called "The Turn". The magician takes the ordinary something and makes it do something extraordinary[/quote]

נניח, עונה של 77 משחקים של 35 דקות לערב בקבוצה שעוברת סיבוב בפלייאוף. שיאי קריירה בשלשות, אחוזי שדה וריבאונדים. מוביל את כל הליגה בשלשות מהפינה. שומר על המספרים ואף משפר אותם בפלייאוף מצוין, שמביא את קבוצתו לסטאטוס הקבוצה החמה והמשתפרת בקונפרנס.

[quote]Now you're looking for the secret… but you won't find it, because of course you're not really looking. You don't really want to know. You want to be fooled[/quote]

הטריק הגדול – כולם ביוסטון שקועים במספרים כאילו היו שולייתו היפה של הmagician (או הWizard, אם תרצו). מה שהם לא רואים זה שאחרי חתימת החוזה האחרון שלו, אריזה שמר על ירידה כמעט לינארית בממוצעים לאורך 4 השנים הראשונות של החוזה. עד שבפתיחת העונה החמישית הקיש באצבעותיו, נעלם, והחליף עצמו בכפיל זהה לו לחלוטין, אך רק במראה.

[quote]That's why every magic trick has a third act, the hardest part, the part we call The Prestige[/quote]

החלק הקשה ביותר? קטן על הקוסם. הוא פשוט מחכה שיוסטון יפסלו עם פארסונס ובוש, ומביא את הכפיל בתור האופציה הסולידית והזולה לעמדה 3, שנותרה ריקה לחלוטין.

[quote]But you wouldn't clap yet. Because making something disappear isn't enough; you have to bring it back[/quote]

חכו לאריזה האמיתי. הוא עוד יחזור.

FAR – 2

צ'אנינג פריי לאורלנדו – $32,000,000 לארבע שנים – $8.0 מיליון לעונה

ההחתמה הזו עונה על הצורך הנואש של אורלנדו בקליעה משלוש – הם אמנם דורגו באמצע הליגה באחוזים מ3 בעונה החולפת, אבל איבדו בקיץ את ארון אפללו, שאם מסירים את השלשות שלו מהממוצע הקבוצה צונחת למקום ה3 מהסוף. אלפריד פייטון וארון גורדון שנבחרו בדראפט האחרון מוכשרים בטירוף, אבל בטח שלא מוסיפים לקבוצה כוח אש מהטווח הזה. פריי הוא אולי היחיד בליגה שיכול לתת את השיפור בתחום מעמדות 4-5 בנפח כל כך גבוה – בכל אחת מארבע העונות האחרונות שלו בNBA הוא הוביל את הליגה בשלשות מעמדת הסנטר בפער עצום.

רוב השלשות של פריי לא מגיעות מהפינות כמו אצל רוב [abbr title="חשוב להבהיר – הוא לא סטרצ' 4. הוא 4 טבעי שפשוט יודע לזרוק שלשות"]הסטרצ'-4ים[/abbr] בליגה, אלא מהאזור שנקרא "Above The Break", כלומר חצאי הפינות והאמצע. זו עמדה שהרבה פחות נוח לבוא לעזור ממנה בהגנה, ולכן השומר שלו חייב לצאת איתו ולהשאיר את הצבע פתוח. במילים אחרות, היכולת שלו מהטווח הזה שווה לקבוצה יותר נקודות מה10-12 שהוא קולע במשחק.

לאורך כל שנות השיא בפיניקס, תמיד היה ליד פריי פרטנר טוב לפיק & רול. בשלוש השנים הראשונות זה היה סטיב נאש האלמותי, ובשנה האחרונה היה זה גוראן דראגיץ, [abbr title="1.30 PPP ב392 פוזשנים כאלה – בערך 0.25 נקודות מעל הPPP הממוצע לפוזשן בליגה"]שהפיק & רול בינו לבין פריי היה היעיל בליגה[/abbr].

בפיק & רול עם פריי, לרכז נוצר המון שטח כשפריי מתגלגל החוצה לאזור ה"Above The Break", והוא חייב לדעת איך לנצל את השטח הזה. מתי נכון למסור ומתי נכון לקחת את הכדור לסל. נאש היה אומן בזה, ודראגיץ כנראה למד ממנו בשנים שגיבה אותו מהספסל.

השאלה הכי גדולה בהחתמה הזאת היא האם אלפריד פייטון מסוגל להיות הרכז הזה בעונות הראשונות שלו בליגה. אני אוהב את פייטון וחושב שגם אם זה לא יקרה השנה, השילוב הזה יהפוך בעתיד לקטלני בהתקפה.

ואני אוהב את ההימור הזה מבחינתה של אורלנדו. במבט ראשון 8 מיליון דולר לעונה נשמע הרבה, ולפני שחקרתי קצת חשבתי לתת פה FAR נמוך בהרבה. אבל פריי משתלב נהדר עם יתר הסגל כמעט מכל בחינה – הפיק & רול עם פייטון, הפריווילגיה לשחק ליד ריבאונדרים טובים כמו ווצ'ביץ' ב5 וגורדון ב3, הריווח שהוא ייתן בהתקפה לחדירות של אולדיפו ופייטון. העובדה שגם הוא וגם ווצ'ביץ' לא מגנים על הצבע יכולה ליצור בעיה, אבל גם שם גורדון ואולדיפו האתלטים מהקו האחורי יכולים לעזור (מיאמי-סטייל). יכול להיות שהוא עומד להיות באסט ועוד שנה כבר נדבר עליו כעוד חוזה גדול ומכביד, אבל כרגע זה נראה לי כמו מהלך טוב.

FAR – 7

אייברי בראדלי נשאר בסלטיקס – $32,000,000 לארבע שנים – $8.0 מיליון לעונה

החוזה הזה הוא הצהרת כוונות רצינית של דני איינג' לגבי הביטחון של המערכת בבראדלי. עם ראזון רונדו ומרכוס סמארט בקו האחורי, הוא יכל לתת לו ללכת [abbr title="גרג מונרו?"]ולהשקיע את הכסף בשחקן לקו הקדמי של הקבוצה[/abbr], אולי החלש בליגה. גודל החוזה ובעיקר אורכו, מעידים על כך שבבוסטון חוזים קפיצת מדרגה של בראדלי העונה, ומצפים ממנו להפוך לאחד מעמודי התווך של הקבוצה לעונות הבאות.

ולמה לא בעצם? תראו את השיפור שלו מהשנה שעברה:

2012-13 – 28.7 mpg, 9.2 ppg, 2.2 rpg, 2.1 apg, 1.3 spg, 1.4 tpg, 40-32-75%, 1.0 FTA, 19.0 USG%

2013-14 – 30.9 mpg, 14.9 ppg, 3.8 rpg, 1.4 apg, 1.1 spg, 1.6 tpg, 44-40-80%, 1.9 FTA, 23.3 USG%

בד"כ קפיצות כאלה בטור הנקודות ובUSG מתבטאות בירידה באחוזי הקליעה, אבל בראדלי הלך בדיוק לכיוון ההפוך – והפך מקלעי רע לאחד הטובים והאמינים בקבוצה. הוא קולע ב42.4 אחוזים טובים מהMid-Range ב44.6% מרשימים מאוד מאזור ה"Above the Break 3", ששמים אותו [abbr title="עבור שחקנים שניסו יותר מ50 שלשות כאלה העונה. משלימים את הטופ 10 – אנתוני מורו, קייל קורבר, חוזה קלדרון, ג'ימר פרדט, סטיב נובאק ובוריס דיאו"]רביעי בליגה מהטווח אחרי פבלו פרג'יוני, דני גרין ומייק מילר[/abbr]. הוא מסוגל לקלוע גם [abbr title="42.2%"]בCatch-And-Shot[/abbr] וגם [abbr title="40.7%"]בעלייה מכדרור[/abbr], וכל מי שראה קצת משחקים של בוסטון בשנתיים האחרונות מכיר את החיתוכים שלו לסל מהפינה מאחורי הגב של השומר, טריק קטן שמשיג לו הרבה נקודות קלות.

והוא לא רכז. זו כנראה המסקנה הכי חותכת שעלתה כלפיו מהעונה האחרונה של בוסטון. עקב היעדרותו של רונדו רוב העונה, הוא נאלץ לשחק 70% מהדקות שלו בעמדה זו, והצליח להגיע להישג חסר תקדים של יחס אסיסטים/איבודים שלילי – [abbr title="אחרון מבין 54 הגארדים ששיחקו העונה יותר מ30 דקות למשחק, בפער עצום מקווין מרטין שהיה שני מהסוף עם 1.14"]0.86 אסיסטים על כל איבוד!!![/abbr]. הוא לא מסוגל לייצר מכדרור, ולמרות האתלטיות האדירה שלו [abbr title="הממוצע לרוחב הליגה הוא 45%"]קולע רק 39% בחדירות לסל[/abbr]. העמדה האמיתית שלו היא עמדת הקלעי.

והעונה, עם רונדו וסמארט שמאיישים את עמדת הרכז, הוא יזכה לשחק כמעט את כל הדקות שלו שם. [abbr title="82 ק"ג על 1.88"]הוא קטן מאוד יחסית לעמדה[/abbr], ותמיד יתקשה לשמור על SGים גדולים מאסיביים מהסוג של ג'ו ג'ונסון ולאנס סטיבנסון. אבל רונדו וסמארט גדולים וחזקים מספיק לשמור את ה2 של הקבוצה היריבה, ולהשאיר את בראדלי לשמור על הרכז.

והוא ישמור. הגנתית, הוא היה ונשאר אחד מהOn-Ball-Defenders הטובים בליגה. [abbr title="5% פחות מהממוצע בליגה"]שחקני התקפה יריבים קולעים ב40% כשהוא שומר עליהם[/abbr], [abbr title="נמוך ב0.25 מהממוצע בליגה"]ומעמידים PPP ממוצע של 0.88[/abbr]. באופן מדהים, זו התדרדרות מהעונה שעברה, בה העמיד בקטגוריות הללו [abbr title="ראשון בליגה בשתי הקטגוריות"]נתונים פסיכיים של 30.8% ו0.69[/abbr], ואפשר לייחס זאת להשקעה המוגברת שנדרשה ממנו העונה בצד ההתקפי, [abbr title="ירידה של 4.8 נקודות בDefRtg, מהמקום ה6 בליגה ל20"]ולרגרסיה שעברה ההגנה של בוסטון עם עזיבתו של קווין גארנט[/abbr].

לא הרבה קורה בבוסטון בימים אלה. בראדלי היה ההחתמה היחידה של המועדון בקיץ. בראדלי הוא ספציאליסט הגנתי, שהקפיצה ההתקפית שביצע השנה שווה לו העלאה של 60% מהחוזה ה"טוני-אלן-י" – 20 מיליון דולר ל4 שנים – שהוא היה מקבל בלעדיה.

ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא הפסיד 54 משחקים בשתי העונות האחרונות בגלל פציעות. כל קבוצה הייתה מעדיפה לראות לפחות עונה אחת של מעל ל70 משחקים משחקן, לפני שהיא נותנת התחייבות בסדר הגודל הזה.

אבל הוא בדרך למעלה, והסיטואציה בבוסטון עם רונדו וסמארט, ועם החיבה של המועדון לשחקני הגנה, טובה לו מאוד. סה"כ מחיר סבבה. עסקה טובה לשני הצדדים.

FAR – 6

פאו גאסול לשיקאגו – $22,346,280 לשלוש שנים – $7.4 מיליון לעונה

קודם כל, הבדלה חשובה מהמקרה של נוביצקי – פאו שווה יותר מזה, אבל לא בהמון. הערך הריאלי שלו הוא בערך מה שהלייקרס הציעו לו לפי הדיווחים – 22 מיליון דולר לשנתיים. הוא לא השחקן הדומיננטי שהיה בממפיס ובלייקרס, אבל נתן עונת חוזה טובה עם מספרים של 17.4 נקודות למשחק, 9.7 ריבאונדים ו1.5 חסימות. רק שני שחקנים אחרים בליגה הגיעו להישגים כאלה בשלושת הקטגוריות הנ"ל – אנתוני דיוויס ודוויט האוורד.

האחוזים קצת התדרדרו. כמו רבים מהגבוהים המזדקנים בליגה, הוא זורק יותר מהMid-Range בשלוש העונות האחרונות, מה שדרדר את אחוזי הקליעה המצוינים שהיו לו מהטווח לקצת מתחת ל40. 4.2 זריקות עונשין למשחק זה מעט מידי בשביל שחקן עם הגובה היכולות שלו, ועלייה בתחום הזה יכולה לשפר את היעילות ההתקפית שלו.

הבריאות של גאסול, שאף פעם לא היה שחקן עמיד במיוחד, תצטרך לעמוד במבחן אחרי שהפסיד 72 משחקים בשלוש העונות האחרונות. גם בעמודת הדקות – שבה עמד יציב על 37 למשחק מאז תום חוזה הרוקי שלו – הוא התדרדר בשתי העונות האחרונות עד לשפל של 31.4 דקות למשחק העונה.

למזלו, לא נראה שבבולס יצטרכו ממנו יותר מזה. תום תיבודו אמר לפני חודש שהוא עוד לא יודע מי יפתח לצד נואה בקו הקדמי בינו לבין טאג' גיבסון. אישית אני חושב שהמשחק של פאו ברמה גבוהה מידי כדי לעלות מהספסל, בעוד שהמשחק של גיבסון מבוסס יותר על אנרגטיות ומותאם יותר לשחק נגד ההרכבים המשניים של הקבוצה היריבה.

מעניין יהיה לראות איך פאו, שהואשם בשנותיו בלייקרס ברכות, יתמודד עם האגרסיביות והאינטנסיביות שהפכו לסימן ההיכר של הבולס תחת תיבודו. יהיה גם מעניין לראות איפה ניקולה מירוטיץ, שסוף סוף הגיע מריאל מדריד בקיץ, יקבל את הדקות שלו.

זו החתמה מדהימה לבולס. ציוות של נואה וגאסול – שניים מחמשת הגבוהים בעלי יכולת המסירה הטובה בליגה – יהיה כיף לצפייה, ויכול לעשות רק טוב לרוז באטלר ושאר שחקני החוץ. גאסול נראה בדיוק כמו המשלים ל1 של גיבסון מבחינת הדברים השונים ששניהם מביאים למשחק ההתקפה, ומירוטיץ בטח יהנה מעוד ספרדי בסגל בעונתו הראשונה בליגה הטובה בעולם. מבחינת האינטנסיביות, הויתור שלו על הרבה כסף כדי לשחק בקונטנדרית מעיד על כך שהוא לא מתכנן לשבת בצד, ועומד להילחם על ההזדמנות (הריאלית) להגיע לעוד גמר NBA.

FAR – 10

בוריס דיאו נשאר בספרס – $22,000,000 [abbr title="שנה שלישית מובטחת חלקית"]לשלוש שנים[/abbr] – $7.3 מיליון לעונה

בוריס דיאו חותם חוזה עם הספרס – על סירת מפרש!!!

כשנסביר עוד 10 או 20 שנה לאנשים שלא ראו איך השמן הזה היה אחד הגורמים המשמעותיים ב4-1 של סאן אנטוניו על מיאמי ב2014, הם פשוט לא יבינו. יגידו שהוא זרק 36 אחוז מהשדה, שהוא קלע 31 נקודות בסה"כ לאורך כל הסדרה, שב176 דקות כסנטר, הוא חסם רק פעם אחת!

אבל מי שצפה בשידור חי יודע שהאליפות הזאת לא הולכת לסאן אנטוניו ב5 משחקים בלעדיו. מי יודע אם הם בכלל עוברים את אוקלהומה בלי משחק 6 המדהים שלו שסגר את הסדרה. הוא הצליח לייצר מול מיאמי בהתקפה בכל כך הרבה דרכים – חדירות, פוסט-אפים, פיק&רולים, ריבאונד התקפה, אסיסטים, קליעה מבחוץ. השיטה של סאן אנטוניו מחייבת שחקני כדורסל ורסטיליים בכל העמדות, והצרפתי הוא אחד היחידים בליגה שמסוגל לתת מעמדת הסנטר את כל זה בהתקפה, ולשמור את וויד בפוזשן הבא בהגנה.

החוזה הזה מוגזם. אף קבוצה אחרת בליגה לא הייתה משלמת כל כך הרבה כסף על שחקן בן 32 שמגיע רק בפלייאוף ומספרי העונה הרגילה שלו נראים כמו שהם נראים. אבל סאן אנטוניו של השנה לימדה אותנו ואת הליגה שליציבות אין מחיר בכדורסל – גם בשנה שעברה הם שילמו לספליטר, עוד סנטר תפור לשיטה של פופוביץ, הרבה יותר ממה שכל קבוצה אחרת בליגה הייתה משלמת לו. הם ימשיכו עם הסגל הזה ועם השיטה הזאת כל עוד דאנקן מסוגל לעמוד, וזה אומר לפחות עוד עונה.

ולמה לא? הם השאירו את כל הסגל, בחרו את קייל אנדרסון המסקרן, שנראה כמו השחקן הכי פופוביצ'י בדראפט הזה. הם ימשיכו "לוותר על זריקות טובות כדי להשיג זריקות טובות יותר", ימשיכו להוביל את הליגה באסיסטים, ימשיכו לקבל מיקומים נמוכים בדירוגי קדם העונה רק כדי להפריך אותם באפריל.

לא הייתה להם ברירה אלא להחתים את דיאו. בלי קשר ליציבות הסגל, [abbr title="אולי מקרוברטס?לא בטוח"]לא היה בשוק עוד שחקן עם סט הכישורים שלו[/abbr]. דיאו ידע את כל זה ואת כל הנאמר למעלה, והצליח להוציא במשא ומתן יותר כסף ממה שהוא שווה כשחקן כדורסל. סאן אנטוניו יכולה להתנחם בזה שהיא מתחייבת רק לשלוש שנים, כאשר השנה השלישית מובטחת חלקית. זה חוזה שיכל להיות יותר טוב עבור סאן אנטוניו, אבל בסופו של דבר משיג את המטרה – השארת הסגל מעונת 13-14.

FAR – 6

מרווין וויליאמס לשארלוט – $14,000,000 לשנתיים – $7.0 מיליון לעונה

אני אודה – לא ראיתי כמעט משחקים של הג'אז בשנתיים האחרונות, אז קצת קשה לי לשפוט. אבל מה שארלוט ראו במרווין וויליאמס בשתי העונות האלה ששווה כסף של שחקן חמישייה? מי הם מקווים שהוא יהפוך להיות העונה? אם מישהו בתגובות יוכל להסביר לי אני אשמח, כי אני לגמרי מבולבל מההחתמה הזאת.

אני זוכר אותו מהשנים שלו באטלנטה. בשנים הראשונות נראה שהוא מתפתח לכדי שחקן חמישייה טוב, גם אם לאט מהמצופה [abbr title="לפני דרון וויליאמס וכריס פול"]מבחירה 2 בדראפט[/abbr]. אחרי תפקוד סביר בחוזה הרוקי שלו הוא קיבל חוזה של 37.5 מיליון דולר לחמש שנים, אבל לא עשה את הקפיצה המצופה ונשאר שחקן אנמי עם יכולת הגנתית טובה ויכולת התקפית מוגבלת. השנתיים האחרונות ביוטה, לפחות סטטיסטית, נראות כמו הגרועות בקריירה שלו, והNetRtg של הקבוצה יורד בכמעט חמש נקודות כשהוא על המגרש.

הנה התהייה שלי – לא היה עדיף פשוט להשאיר את ג'וש מקרוברטס עם הכסף הזה? למה לנסות להתחכם? סטיב קליפורד מאמן [abbr title="צריך להתרגל…"]ההורנטס[/abbr] אמר שהוא מתכנן להשתמש בוויליאמס כסטרץ 4 שיפתח את ההגנות, אבל מקרוברטס זרק בעונה שעברה יותר שלשות מויליאמס, וקלע אותן באחוזים טובים יותר. שארלוט בונה קבוצה מצוינת בשנתיים האחרונות, ולכן מוזר לי לראות את החוזה הזה מהצד שלהם. אני לא מצליח לדמיין תרחיש שבו זה ישתלם בסוף השנתיים.

FAR – 1

ברצינות, מישהו יכול לטעון שהוא שווה יותר כסף מ:

אייזיאה תומאס לפיניקס – 27,000,002$ לארבע שנים – $6.7 מיליון לעונה

תומאס הוא אחד הסיפורים הכי מסקרנים בליגה. אחרי שלוש עונות טובות באוניברסיטת וושינגטון הוא נבחר בבחירה האחרונה של דראפט 2011. בד"כ לבחירה הזאת יש סיכוי יותר טוב למצוא את עצמה בבני השרון מאשר בNBA, אבל תומאס הרשים והצליח להשיג חוזה בסקרמנטו לשלוש עונות עבור קצת יותר מ2 מיליון דולר. את כל אחת משלוש העונות שלו הוא התחיל כרכז המחליף של הקבוצה וסיים כרכז הפותח, כשבעונה החולפת הוא גונב את התפקיד לגרוויס ואסקז שחתם בקיץ, והועבר לטורנטו פחות מחודש וחצי מפתיחתה. אלה המספרים שלו השנה:

34.7 mpg, 20.3 ppg, 2.9 rpg, 6.3 apg, 1.3 spg, 3.0 tpg, 45-35-85%, 5.7 FTA, 25.8 USG%

אפשר לבנות טיעון טוב שאומר שהמספרים האלה טובים משל קייל לאורי מחלק 1 , שקיבל חוזה כמעט כפול, או של קיירי אירווינג מהמחזור שלו, שקיבל הארכת חוזה מקסימלית מהקאבס. הPER שלו העונה, 20.5, [abbr title="וגם הגבוה מכל יוצאי דראפט 2011"]גבוה משניהם[/abbr].

הבעיה העיקרית של תומאס היא כמובן פיזית. בגובה 1.75, הוא היה השחקן הנמוך ביותר בליגה בעונה שעברה יחד עם [abbr title="אגב, גם בוגר אוניברסיטת וושינגטון"]נייט רובינסון[/abbr]. 84 הק"ג שלו לא מאוד שריריים כמו שרואים בד"כ מרכזים נמוכים דוגמאת נייט רובינסון, טיי לאוסון, וקייל לאורי.

אבל לא נראה שזה מפריע לו, לפחות בהתקפה. [abbr title="כולם, למעט הרוקיז, ירוויחו יותר ממנו העונה"]הוא אחד מ19 שחקנים שקלעו העונה יותר מ20 נקודות בממוצע למשחק[/abbr], אחד מה21 שמסרו יותר משישה אסיסטים בממוצע למשחק, [abbr title="השאר – לברון, קארי, הארדן, ווסטברוק וארווינג"]ואחד משישה בלבד שעשו את שניהם[/abbr]. והאחוזים שלו טובים מאוד, בהתחשב בכך ש68.5% מהסלים שלו לא מגיעים מאסיסטים.

הוא תשיעי בליגה בכמות החדירות לסל עם 8.5 למשחק, [abbr title="כמעט 7% מעל הממוצע בליגה"]ומסיים אותן ב51.6% מרשימים מאוד[/abbr]. באופן כללי, הוא מסיים ב62.4% בRestricted Area, [abbr title="מבין 51 שזרקו יותר מ200 זריקות מהטווח"]הנתון התשיעי בליגה לגארד[/abbr], וטוב משחקנים כמו ג'יימס הארדן וטוני פארקר. מהMid-Range הוא אפילו יותר טוב עם 46%, [abbr title="מבין 51 שזרקו יותר מ200 זריקות מהטווח"]הנתון השלישי בליגה לגארד אחרי קורטני לי וסטף קארי[/abbr]. הקליעה שלו לא מספיק טובה בשביל רכז עם USG% כמו שלו, גם [abbr title="39.3%"]בעלייה מכדרור[/abbr] וגם [abbr title="41.2%"]בCatch-And-Shot[/abbr].

אפשר לראות אצלו סימפטומים של מחלת ה"כדררת". לפי הסטטיסטיקה ממצלמות המעקב, הוא שלישי בליגה בזמן החזקת כדור, וזה צריך להיות מתורגם ליותר מ6.3 אסיסטים למשחק. המודל שלו בנושא צריך להיות טיי לאוסון, עוד רכז נמוך שעשה השנה את הקפיצה מ6.9 ל8.8 בקטגוריה.

בהגנה, [abbr title="PPP של 0.73 ליריבות"]הוא מצוין על הפיק אנד רול[/abbr], והDefRtg של סקרמנטו משתפר ב4 נקודות כאשר הוא על המגרש. עם זאת, הוא התקשה מאוד בשמירה אישית על גארדים גדולים ממנו, שלקחו אותו בכוח לסל. תומאס יצטרך להשתדרג הגנתית אם הוא רוצה להיות על המגרש בדקות אחרונות, ולתפוס נתח דקות משמעותי בפיניקס.

ומה זה נתח דקות משמעותי? זה תלוי. אם בלדסו עוזב בקיץ, המצב הרבה יותר פשוט – הוא פותח ליד דראגיץ בקו האחורי, ופיניקס ממשיכה לשחק עם שני רכזים כמו בעונה שעברה, ועם אניס שמשחק 15-20 דקות מהספסל.

אבל אם [abbr title="ציטוט של דראגיץ, לא שלי"]"מיני-לברון-ג'יימס"[/abbr] נשאר, זאת עומדת להיות עונה מעניינת לסאנס. אין קבוצה בליגה שמסוגלת להעמיד שני שחקנים ברמה כל כך גבוהה בקו האחורי למשך 48 דקות במשחק. דראגיץ ימשיך לשחק 36 דקות, בלדסו ימשיך לשחק 32 דקות, תומאס ירד קצת  ל28 דקות, וטיילר אניס…טיילר אניס יעבור בטרייד או יתחרט שהסאנס בחרו אותו.

ומול קבוצות שבלדסו מסוגל לשמור על הSF שלהן, נוכל אפילו לראות את שלושתם יחד על המגרש. הפיסטונס הוכיחו העונה שאפשר ליפול חזק כשמנסים לדחוף 3 שחקני חמישייה ל2 עמדות, אבל אני מדמיין פה דווקא את גולדן סטייט של דון נלסון ב2007, שאיכשהו הצליחה לשים על המגרש מה שהרגיש כמו 7 שחקני חוץ כל משחק, כל המשחק.

ככה או ככה, זו עסקה מצוינת לסאנס. הם משיגים שחקן שהוכיח כבר בעונתו השלישית שהוא בטופ של הליגה, שמתאים לשיטת שני הרכזים שלהם, ובמחיר מציאה. וחשוב לא פחות – הם משיגים leverage רציני מול בלדסו, שחקן חופשי מוגבל, במו"מ לחידוש החוזה, ועכשיו הם לא חייבים לתת לו את המקסימום שהוא מבקש. תומאס היה בסטאטוס של שחקן חופשי מוגבל, אבל הסאנס זיהו את חוסר העניין של סקרמנטו בשחקן (לא משימה קשה מידי – הקינגס החתימו את דארן קוליסון שבוע לפני), והצליחו לגנוב אותו עם הצעה שהסגולים לא רצו להשוות. החתמה מצוינת וחכמה של הקבוצה.

FAR – 8

בונוס: הסיפור על איך אייזיאה קיבל את שמו – אבא שלו, שהיה אוהד הלייקרס, התערב עם חבר שהם ינצחו את דטרויט של אייזיאה תומאס בגמר הNBA ב1989. הפיסטונס ניצחו בסוויפ, [abbr title="האיות באנגלית הוא שונה, בגלל שאמו רצתה ששמו יאוית כמו של אייזיאה הנביא מתקופת בית ראשון, המוכר לנו יותר כישעיהו"]והילד נקרא על שם כוכב הקבוצה[/abbr]. הנה תומאס מספר לעיתונאים  איך הוא היה צריך להסביר לחבריו לקבוצה למה כל MSG שורק לו בוז:

ג'ודי מיקס לדטרויט – 18,810,000$ לשלוש שנים – $6.3 מיליון לעונה

משחק ההתקפה הקבוצתי של דטרויט, שאפיין אותה בשתי שושלות האליפות הגדולות שלה, היה קטסטרופלי העונה. ואן גנדי אמר שהוא מתכנן לראות את כל 82 המשחקים של הפיסטונס מהעונה שעברה. אם הוא משלים את האתגר, רק על זה מגיע לו לקבל את פרס מאמן העונה.

רק 53.9% מהסלים של הקבוצה בעונה שעברה הגיעו מאסיסטים, הנתון השלישי מהסוף בליגה. הסבר אפשרי הוא שהם גם מקום שלישי מהסוף במסירות למשחק. הסבר אחר הוא שהם אחרונים בליגה בCatch-and-Shot, גם בכמות הזריקות וגם באחוזים. והנה ההסבר למי שמעדיף את מבחן העין על הסטטיסטיקה – כשאתה שם בחמישייה רכז שהתפרסם בהיותו "אגואיסט", SG שלא מסוגל לקלוע ג'אמפ שוט מ5 מטרים, ושלושה שחקני פנים, ההתקפה נראית לא טוב.

בנושא הזה מיקס יכול לעזור לקבוצה, בעצם היותו שחקן שמשיג את הנקודות שלו משטף המשחק בעזרת תנועה טובה על חסימות, וממעט להחזיק או לאבד את הכדור בהתקפה. 80.6% אחוזים מהסלים שלו בעונה שעברה הגיעו מאסיסטים, נתון יוצא דופן [abbr title="מבין 68 שחקנים שקלעו לפחות 400 סלי שדה"]שהוביל את הליגה בעונה שעברה[/abbr]. הוא מאבד 1.4 כדורים בלבד למשחק, נתון מרשים לגארד שקולע כל כך הרבה, [abbr title="מבין 68 שחקנים שקלעו לפחות 400 סלי שדה"]והשני בטיבו בליגה[/abbr].

דטרויט הייתה שנייה מהסוף בעונה שעברה בליגה באחוזי שלוש עם 32.1% מזוויעים מחוץ לקשת. ואן גנדי, שאורלנדו שלו הייתה בטופ 10 של הליגה בתחום בכל חמש עונותיו שם, לא היה מוכן לקבל את זה וחיזק את הקבוצה בנקודה הכואבת, עם גארד שקולע 2 שלשות למשחק ב40%, עדיף בהרבה מכל מה שהיה בסגל בעונה שעברה. נראה שמיקס תפור על הקבוצה ודטרויט עשתה החתמה מצוינת, נכון? ובכן, לא בדיוק…

מי שקרא עד פה הבין שאני חובב גדול של סטטיסטיקות, אבל צריך לדעת לזהות את המקרים שבהם הן משקרות. אין ספק שבהתקפה היתרונות של מיקס עונים על החולשות של הפיסטונס כקבוצה, אבל צריך לזכור לגביו מה שצריך לזכור לגבי כל שחקן של מייק דאנטוני – השיטה של המאמן בהתקפה מנפחת סטטיסטיקות של [abbr title="ג'רמי לין, ריימונד פלטון, לאונרדו ברבוסה"]גארדים[/abbr] לגבהים לא פרופורציונאליים אל מול יכולתם האמיתית. צריך גם לזכור שמיקס שחקן הגנה רע מאוד, אפילו ביחס ללייקרס של השנה.

דטרויט החתימה שחקן נכון מאוד עבורה. היא חייבת פתרון לבעיות הריווח של הקבוצה בהתקפה ומבין כל הSGים בשוק מיקס הוא הבחירה ההגיונית. ואחרי שבעונה שעברה רק [abbr title="דראמונד, מונרו, סמית, סטאקי, ג'נינגס וקייל סינגלר"]שישה שחקנים שיחקו יותר מ20 דקות למשחק[/abbr], הם היו חייבים [abbr title="מזל רע – בחירת הדראפט של הפיסטונס הייתה מוגנת טופ 8, אבל נפלה 9 בלוטרי ועברה לשארלוט בגלל טרייד מלפני שנתיים על החוזה הנגמר של קורי מגאטי"]עוד שחקן רוטציה איכותי שייקח דקות[/abbr]. אבל 19 מיליון דולר למיקס זה המון כסף, והקבוצות החכמות והמצליחות הוכיחו כבר בשנים האחרונות שאפשר למצוא [abbr title="דני גרין, מייק מילר, אנתוני מורו, מרקו בלינלי, פאטי מילס, מייק דאנליבי"]קלעים נהדרים ובזול[/abbr]. הפיסטונס אמורים לשלם בגדול למונרו בעונה הבאה ולדראמונד בעוד שתי עונות, ולכן חוזה כזה הוא כלכלית מכה קשה מבחינתם, ובעוד שנתיים הם יתחרטו מאוד שלא הצליחו להוריד אותו לסכום נמוך יותר.

FAR – 4

גרוויס ואסקז נשאר בטורונטו – 13,000,000$ לשנתיים – $6.5 מיליון לעונה + פטריק פטרסון נשאר בטורונטו – 18,150,001$ לשלוש שנים – $6.1 מיליון לעונה

ואסקז, 21.5 דקות למשחק בטורונטו, הוא רכז טהור שמוסר נהדר. הוא יודע גם לקלוע באחוזים טובים משלוש וחצי מרחק אבל קצת פחות מאזור הצבע, והNetRtg של טורונטו קופץ ב6.4 נקודות כשהוא על המגרש.

[abbr title="1.98"]הוא גבוה מאוד יחסית לעמדה[/abbr], ומעדיף לשמור על עמדה 2 מאשר על רכזים. זה מה שמאפשר לו לשחק בהרכבים ביחד עם קייל לאורי – [abbr title="9.4 למשחק"]ב490 דקות[/abbr] ששיחקו ביחד בעונה הרגילה הNetRtg של טורונטו היה 14.9, והמספר הזה אפילו קפץ ל ל18.6 נגד ברוקלין [abbr title="18 למשחק. כמעט פי שניים מבעונה הרגילה"]ב125 דקות[/abbr] בפלייאוף. ההרכבים האלה, שבהם יש שני מובילי כדור ובו בזמן אין מיס-מאצ' בהגנה, מסוכנים מאוד ליריבות.

פטרסון, 23.3 דקות למשחק בטורונטו, הוא פורוורד אתלטי שמתמחה בקליעה מחצי מרחק. בחצי העונה שלו בקבוצה ראינו את הטווח שלו נמתח מעבר לקו ה3 משם הוא קולע יותר משלשה למשחק ב41%. בכלל, מדובר בשחקן התקפה נהדר ומגוון שיורה מכל הטווחים – הנה תרשים של 489 הזריקות שלו העונה מחולקות לאזורים:

Shotchart_1409340811598

מאז שהגיע לקנדה, פטרסון מציג לראשונה בקריירה גם יכולת הגנתית מעל הממוצע, והוא מיצב עצמו כמחליף העיקרי בקו הקדמי של הראפטורס. הNetRtg של הקבוצה קופץ ב8.1 נקודות כשהוא על המגרש.

אז למה הם באותה הפסקה? שניהם נבחרו בדראפט של 2010 במקומות 28 ו14 בהתאמה. שניהם פתחו את העונה שעברה בסקרמנטו ועברו לקנדה בטרייד על רודי גיי. שניהם שחקני ספסל משמעותיים שמקבלים יותר מ20 דקות למשחק, ובפלייאוף קפצו ל27.1 ו28.4 דקות בהתאמה.

והכי חשוב – שניהם שחקני רוטציה שיקבלו הרבה כסף כדי לעלות מהספסל. הראפטורס מצליחים לעשות משהו שלא ראינו בOFF-SEASON הזה מאף קבוצת פלייאוף שהיא לא הספרס – הם שומרים על כל הסגל מהעונה שעברה. הראפטורס הולכים על יציבות על חשבון גמישות, וכנראה מאמינים שאם ההיחלשות של מיאמי ואינדיאנה, זאת ההזדמנות שלהם.

ולמה לא בעצם? מאז הטרייד על רודי גיי שהביא את הצמד, הראפטורס במאזן [abbr title="שקול ל53 ניצחונות בעונה מלאה"]41-22 בעונה הרגילה[/abbr]. הם הצליחו להוסיף לסגל את לו וויליאמס וג'יימס ג'ונסון שיתנו עוד קצת דקות טובות. הגיל הממוצע של הסגל הוא 25, אחד הצעירים בליגה. אלפות הNBA האחרונה לימדה אותנו שספסל דומיננטי ויציבות של הסגל הם מה שמביא הישגים, וזה מה שהראפטורס מנסים להשיג כאן.

המהלך הזה מסתדר לקנדים גם מבחינה כלכלית – שני הכוכבים של הקבוצה, לאורי ודרוזן, ירוויחו העונה 12 ו10.5 מיליון דולר בהתאמה, כאשר מלבדם אין שחקן שירוויח יותר מ7 מילון דולר. בעונה הבאה וויליאמס, פילדס, והייז, לא שחקנים אינטגרליים לרוטציה, מסיימים חוזה ומשחררים 17.5 מיליון דולר מהתקרה, מספיק כדי להביא [abbr title="מילסאפ?"]שחקן טוב לקו הקדמי ליד יונאס[/abbr].

העתיד של הראפטורס נראה ורוד. ובניגוד למקרה של דיאו בספרס, המחיר על פטרסון ובעיקר על ואסקז נראה הוגן ליכולות שלהם כשחקני כדורסל. [abbr title="ברונו קאבלו, הבחירה ה20 בדראפט, נראה בליגת הקיץ הרבה יותר מוכן לNBA ממה שחשבו, ויהיה בסגל הקבוצה לעונה הקרובה"]הראפטורס הצליחו לצאת מקיץ טריקי עם תוצאה טובה[/abbr], וידברו חזק במאי 2015.

FAR – 7

אלה היו "כסף בינוני". יצא ארוך יותר מבשבוע שעבר בגלל שהיו יותר שחקנים ויותר מזה – בגלל שבשביל להציג דעה על החוזה, יש יותר דברים שחשוב להציג בנוגע לאייזאה תומאס מאשר שחשוב להציג על דווין וויד. בשבוע הבא "כסף קטן" ולא לדאוג – כל החתמה תכוסה במקסימום 4 או 5 שורות, אם בכלל.

לפוסט הזה יש 65 תגובות

  1. D-Rose

    31 אוג 2014 18:26:28

    נהדר. פשוט נהדר. שני שחקנים שאני לא מסכים במאה אחוז הם: פריי ואריזה. הייתי נותן להחתמה של פריי 4-3 ולשל אריזה 5-6.

  2. עידו גילרי

    31 אוג 2014 18:31:03

    עומר – אני לא תמיד מסכים אם הדירוגים של ההחתמות שלך אבל זה סובייקטיבי ומשני לעובדה שאתה פעם אחר פעם מתייחס להיבטים החשובים ובוחן כל החתמה בפרמטרים ענייניים.
    מאד נהיני לקרוא. תמשיך לכתוב, יהיה הרבה על מה לדבר במהלך העונה.

  6. גיא

    31 אוג 2014 19:10:41

    אם דריל מורי הוא אנג'יר (יו ג'קמן) וטרבור אריזה הוא בורדן (כריסטיאן בייל) אז מי זה ניקולאס טסלה (דיוויד בואי)?!

    אחלה פוסט!!!

    2. גיא

      1 ספט 2014 07:09:48

      Our virtues and our failings are inseparable, like force and"
      "matter. When they separate, man is no more
      ניקולא טסלה.

      המקביל לטסלה ב-NBA הוא כמובן כריס וואלס שב-2007 ביצע טלפורציה על בני אדם כאשר הצליח לשגר את פאו גאסול מממפיס ללוס אנג'לס.

  7. בירדמן

    31 אוג 2014 19:12:36

    "אבל רונדו וסמארט גדולים וחזקים מספיק לשמור את ה2 של הקבוצה היריבה, ולהשאיר את בראדלי לשמור על הרכז"
    – בראדלי 1.88 מ' ; רונדו 1.85 מ'

    "והצליח להגיע להישג חסר תקדים של יחס אסיסטים/איבודים שלילי – 0.86 אסיסטים על כל איבוד!!!"
    – זה יחס מחורבן. לשם השוואה נתוני כריס פול לשנה שעברה: 10.7 אס' לעומת 2.3 איבודים.

    "למרות האתלטיות האדירה"
    – בהשוואה למי?

    "והוא לא רכז."
    – והוא חרא רכז.

      1. בירדמן

        31 אוג 2014 19:45:01

        כלל לא ברור. כל הכתבה אוהדת ביותר, עם שורת סיכום: "סה"כ מחיר סבבה. עסקה טובה לשני הצדדים."
        אם מדובר בציניות, שורת הסיכום לא עניינית.

    2. D-Rose

      31 אוג 2014 19:44:28

      אני אענה לפי מה שאני מבין. ( יכול להיות שעומר חושב אחרת)
      1) סמארט ורונדו זה שני בריונים ולרונדו גם ווינגספאן של 9׳6 שמסייע לו לשמור על גבוהים. סמארט הוא פשוט גוש שרירים, חזק , קשוח ואין ספק שהוא יכול לשמור על שתיימים.
      2) חסר תקדים מילון:״שלא היה כדוגמתו, דבר הנעשה בפעם הראשונה.״
      זאת אומרת שגם משהו גרוע יכול להיות חסר תקדים.
      3) זה לא חייב להיות בהשוואה למישהו… ניתור של 37.5 אינץ׳ הוא ניתור נהדר.
      4)הוא התכוון לכך שהעמדה הטבעית שלו היא לא רכז.

      1. עומר מזיג

        31 אוג 2014 20:51:40

        עומר חושב אותו דבר ואמרת את רוב התשובה שלי. אני רק אוסיף:

        שגיתי לגבי הגובה אבל הנקודה הכללית נשארת – לרונדו וסמארט עדיף לשמור על עמדה 2 ולבראדלי עדיף לשמור על 1, ולכן זה שילוב טוב בחמישיה.

        השימוש במילה הישג היה באמת ציני, אבל חשבתי שזה יהיה ברור שיחס שלילי זה לא טוב.

        בראדלי אתלט. אין לי מספרים לגבות אבל היציאה שלו מהמקום מדהימה ויש לו גם ניתור מעולה. לכן זה מפתיע שהוא לא מסיים טוב חדירות.

        ולא כל הכתבה אוהדת. דיברתי על זה שהוא לא היה בריא מספיק, על חוסר היכולת שלו לשחק רכז ולייצר מכדרור, שאטלי היה חכם יותר להשקיע את הכסף בשחקן פנים. לכן שורת הסיכום וגם הציון

  10. Yavor

    31 אוג 2014 19:50:20

    עומר זו כתבה אדירה מלאה בידע ונתונים – בדיוק כמו שאני אוהב. אני מסכים עם מי שחלק איתך בנושא פריי – אבל גם אתה התייחסת לזה שזה נראה רע מבחוץ.
    כל הכבוד!

  19. דובי

    1 ספט 2014 07:24:12

    פוסט אדיר, הטוב מסוגו בעיתונות ספורט שמתעסקת בnba.
    אבל…
    חלק גדול מהמשמעות של פוסט בהופס היא הדיונים בתגובות, וחן חן לבירדמן חסר ההומור שניסה.
    עומר, כדאי מאוד לחלק לשתיים לפחות בפעם הבאה, אפילו שיופיעו בהפרש קצר זה מזה.
    יש לא מעט פרטים וקביעות שכתבת שבקלות יכולים לשמש בסיס לוויכוחים רבים, וכאן פספסנונקצת.

    וכמובן, שוב, נהדר נהדר נהדר.

    1. עומר מזיג

      1 ספט 2014 09:44:03

      לא הבנתי את הקשר בין המצב הרצוי שתיארת לבין החלוקה לשני פוסטים. אני ממש אשמח שיהיה פה דיון – אני במרחק תגובה אחת לא מפרגנת לחוזה של פריי כדי להיכנס פה בכולכם 😉

      באמת, אם מישהו יתן פה קייס נגדי רציני לאיפה אני טועה אני יותר מאשמח

      1. יפת

        1 ספט 2014 11:14:45

        אני חושב שמה שהוא התכוון זה שכששמים 12 חוזים ביחד, קצת קשה לפתח דיון על כולם באופן סימולטני, וחלקם זוכים להתעלמות ומתפספסים.

        לגבי פריי, אני חושב שאתה בעצמך כתבת חלק מהבעיות בהחתמה שלו.
        גם העניין שאין שם רכז מוכח לפיק אנד פופ, ובעיקר החור ההגנתי בצבע.
        בנוסף, תקן אותי אם אני טועה, אבל ממה שאני זוכר הוא ריבאונדר די אנמי.

        אבל באמת שאחלה השקעה וממש נהניתי לקרוא.

        1. עומר מזיג

          1 ספט 2014 16:13:10

          קודם כל תודה רבה. לגבי פריי:

          אנמי זו המילה הנכונה לתאר את הריבאונד שלו. העונה הוא היה לא טוב אבל בשתי השנים שלפני מספרי ה36 דקות שלו היו כמעט ממוצעים (8.2 ו7.3) לאחד שמשחק הרבה בעמדה 4. אבל הסיבה שזה לא מפריע לי זה שכל שאר השחקנים בחמישיה של אורלנדו עומדים לקחת יותר ריבאונדים מהממוצע ביחס לעמדה שלהם, וזה יתקזז.

          וזו הנקודה בציון הגבוה – סוג השחקן מאוד מתאים לאורלנדו מכל הסיבות שכתבתי, ולהם הוא שווה 8 מיליון. אם זה היה חוזה עם מיאמי הייתי אומר לך שזה FAR של 2. ניסיתי מאוד להדגיש את הנקודה הזאת בכל הציונים.

          ולמה הוא קצת אנדרייטד – קשה לכמת את היכולת שלו לפתוח את ההגנה, אבל אני אקח הימור ובלי להסתכל אגיד לך שהOffRtg של הסאנס עולה השנה משמעותית כשהוא על המגרש, ושכנראה זה המצב גם בשנים קודמות. אפשר לראות את זה נורא בבירור במשחקים של הסאנס בעונה שעברה (בעיקר בשני משחקים שראיתי מול אינדיאנה) – הרבה יותר קל להגיע לטבעת כשהוא על המגרש. הסאנס היו קבוצה עם שחקנים שידעו לנצל את זה וגם אורלנדו אמורה להיות כזו.

          1. דובי

            1 ספט 2014 17:26:03

            בדיוק מה שיפת כתב. עומר, יש כאן חומר לעשרה דיונים. אפשר לפרק את זה לשחקנים בודדים וסמוך עלינו שנפתח חפירה מפוארת על כל אחד ואחד.

  20. המשגיח

    1 ספט 2014 08:16:23

    פוסט מצוין ומושקע.

    שארלוט ימצאו דרך להרוס, וההחתמה של מרווין ויליאמס בשארלוט היא אחד הצעדים.
    לאנס הגיע רק אחרי שיוטה השוותה בלית ברירה את הצעת חוזה המקסימום שהיוורד קיבל. היה להם הרבה מזל.

  22. אפלטון

    1 ספט 2014 11:45:45

    פוסט פשוט נהדר. תודה. ממש כיף לקרוא את כל הפוסטרים האיכותיים שמועלים פה לאחרונה.
    רק שאלה כי פספסתי את הפוסט הראשון- מה אומר המושג FAR? ובאיזה סקאלה משתמשים בו?

      1. אפלטון

        1 ספט 2014 12:52:01

        הבנתי, אז לא מסכים לגבי הרבה דברים כאן.
        לא על הFAR הגבוה של גאסול שהוא הרבה (קילומטרים) מעבר להר. יותר נכון, הוא כבר חצי הדרך בקפיצה התלולה מטה שמנחם מדבר עליה כל הזמן.
        לא עם הFA R הנמוך של אריזה שהוא תחליף פשוט מצויין לפרסונס בחצי מחיר ובהתאמה לא מסכים עם הFAR הגבוה של פרסונס מהפוסט הקודם שהוא יופי של שחקן בחוזה מופרך עד מגוחך

        1. עומר מזיג

          3 ספט 2014 15:02:04

          לגבי גאסול – הוא היה טוב בלייקרס השנה, ובקבוצה תחרותית כמו שיקאגו אני חושב שיש לו עוד הילוך להעלות. הוא רק בן 34, שזה לא צעיר אבל זה לא שמדברים פה על דאנקן או נוביצקי שזו תופעת טבע שהם עדיין משחקים ברמה כזו – גבוהים כמוהו עם מיד ריינג אמורים להיות יעילים גם בגיל הזה וזה מה שלדעתי יקרה. ובינתיים המונדובאסקט מחזק את הטענה הזאת.

          אריזה של השנה לגמרי שווה את הכסף. כל הטיעון שלי לגבי הFAR שלו מתבסס על זה שהוא יתפוגג לאט לאט לאורך החוזה שלו ולא יתקרב לרמה שבה שיחק השנה. זה מסוג השחקנים שלא הייתי נותן להם לעולם חוזה של יותר משנתיים

  23. עגל

    1 ספט 2014 14:08:45

    טור פשוט מעולה, בסטנדרט של הטור הראשון.
    גם אינפורמטיבי וגם מעורר מחשבה.
    מרווין וויליאמס לדוגמא – אני לא מכיר מישהו שהיה מוכן להשקיע יותר מ-5 דקות של מחקר על החוזה שהוא קיבל.
    כל הכבוד, תמשיך ככה.

  27. עגל

    1 ספט 2014 21:19:50

    זה שהוא כותב טורים ארוכים מראה שהוא צעיר ותמים. אם היה כותב מקצועי הוא היה מחלק להרבה מנות קטנות ומקבל הרבה יותר קרדיט.

  29. עומר

    2 ספט 2014 14:33:31

    רק עכשיו היה לי קצת זמן פנוי לקרוא את המאמר, אבל הייתי חייב להגיב.
    פוסט נהדר!
    המון מידע, אבל כתוב בצורה ברירה וכיפית לקרוא!
    השקעה מטורפת, כל הכבוד.

    נראה לי צודקים פה המגיבים, יכולת בקלות לחתוך את זה ל2 או 3 פוסטים!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט