מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום התשיעי של הפלייאוף? / רועי ויינברג

הלילה קליבלנד עלתה לסיבוב השני, וגם יוסטון התקרבה לשם. נוסף על כך בוסטון ויוטה השוו את הסדרות שלהם.

*
אינדיאנה-קליבלנד.

קליבלנד: זה היה סיבוב ראשון די טוב לקאבלירס. הם שיחקו רוב הזמן בעצימות נמוכה יחסית לפלייאוף, להוציא אולי המחצית השנייה במשחק השלישי, והתעלו כל פעם כשצריך כדי לנצח את אינדיאנה. הם לא הציגו כדורסל מדהים או הגנה כלשהי, אבל עשו 0-4. הקבוצה היחידה במזרח, ואחת מ-2 בפלייאוף, שיוכלו להגיד את זה בסוף הסיבוב הראשון.

לברון נתן סדרה טובה מאוד וגם השחקנים מסביבו נכנסו למצב פלייאוף, בייחוד דרון וויליאמס וריצ'רד ג'פרסון (כשגם קיירי אירווינג וקווין לאב נתנו סדרה סבירה). השורה התחתונה היא שללא יותר מדי מאמץ או התאמות מיוחדות הם באים לסיבוב השני רעננים ועם שבוע חופש שבו יוכלו, אחרי לו"ז די צפוף, להתאמן כמו שצריך בזמן שהסדרה שתקבע זהות יריבתן תמשיך לפחות לעוד שני משחקים נוספים. מה עוד צריך?

אינדיאנה: לא רלוונטי. נדבר על העונה הזאת שלהם למשך הרבה זמן ועל הכישלון שפול ג'ורג' הראה בתור מנהיג בסדרה הזאת (האם הוא יפתח את 2017/18 במדי הפייסרס? אני לא חושב), אבל אין משהו שהם יכלו לעשות כדי לשנות את הסדרה יותר מדי. אולי מתן יותר דקות לקווין סרפיין או מהלכים יותר טובים בסיום המשחקים הראשון והרביעי, אבל זה חסר משמעות עכשיו. הם צריכים כיוון מחדש לכל הקבוצה.

*
אוקלהומה סיטי-יוסטון.

יוסטון: משחק נהדר של ננה. 28 נקודות ב-100% מהשדה ו-10 ריב' זה לא משהו שקורה בכל יום, וזה קרה כשהוא עושה עבודה טובה במיוחד בדקות בהן סטיבן אדאמס לא שיחק. הרוקטס ניצלו את היום החלש מאוד של טאג' גיבסון (נגיע לזה, ולהגנה של הת'אנדר, עוד מעט) ואת האין-הגנה של קנטר בשביל להאכיל אותו בכדורים וזה שינה את המשחק עבורם, גם ביום רע של בברלי, ממוצע של הארדן ולא מורגש של אנדרסון ואריזה.

מעבר למשחק המעולה של ננה ולניהול הדקות החכם שלו, התרגיל מהמשחק השני עבד להם שוב בצורה נהדרת. ראסל ווסטברוק של המחצית הראשונה סיים עם 17 נקודות, 10 ריב', 10 אס' ו-5 מ-11 מהשדה. ווסטברוק של המחצית השנייה סיים עם 5 מ-17 מהשדה (18 נקודות), 4 אס', 4 ריב' ו-4 איבודים לעומת אחד. שני שחקנים שונים לגמרי, וזה אפשר להם לעשות קאמבק במחצית השנייה כשהוא שוב מנסה לנצח לבד בכל 48 הדקות. זאת תוכנית חכמה – להקל עליו במחצית הראשונה רק כדי להקשות בשנייה. הם הצליחו במידה מסויימת להכנס לראש של ווסטברוק וזה הפך את הסדרה לחלוטין.

אוקלהומה סיטי: אחת הבעיות הגדולות של אוקלהומה, וזה בלט ביחוד במחצית השנייה, הייתה בהגנה. זה היה משחק הגנתי רע מאוד של טאג' גיבסון, ולמרות שאדאמס ורוברסון נתנו יופי של הגנה וגם אולאדיפו עשה כל מה שהוא יכול, ההגנה שלהם לא הייתה מדהימה בעיקר ברבע האחרון. שתי הקבוצות ניסו לשחק סמול-בול אבל אדאמס התקשה להתמודד עם ננה כשהוא נדרש לחפות בהגנה בעת ובעונה אחת.

פתרון לזה יכול להיות המעבר של גרנט במקום אולאדיפו, וכבר הצעתי את זה בעבר, לחמישייה. אולאדיפו נתן משחק הגנתי לא רע ושמר על 15 זריקות, אבל הוא יותר קצר מגרנט ולא בטוח שיכול להחליף ולסייע בהגנה ברמה שווסטברוק, שלא שומר בכלל (שמר על 4 זריקות ב-39 דקות, מספר נמוך להחריד), צריך. אולאדיפו יכול לתרום בהמשך כשהוא בתפקיד מרכזי יותר ברבע הראשון כשחקן יוצר, בזמן שווסטברוק שומר את עצמו, על המגרש או מחוצה לו, למחצית השנייה. משחק כזה לא יכול לחזור על עצמו עוד פעם מבחינת בחירת הזריקות שלו.

*
שיקגו-בוסטון.

בוסטון: אם זה לא שבור, אין סיבה לתקן את זה. הסלטיקס הבינו את זה והמשיכו עם אותה חמישייה מהמשחק הראשון בדרך לרבע ראשון נהדר כשאיזייאה תומאס פורח וג'רלד גרין עושה עבודה טובה עם 5 ריבאונדים באותו רבע. פירטתי באחד הטורים הקודמים על ההרכב החדש של בוסטון, אתם מוזמנים להסתכל פה, אז אין סיבה שאפרט שוב.

מה שכן יכול להיות מסוכן עבור הסלטיקס זה הכמעט קאמבק של שיקגו ברבע השלישי שקרה בזכות דקות מעולות של ג'ימי באטלר. ג'רלד גרין לא יכול לשמור עליו לאורך זמן ובדקות שהוא חם יכול להיות שג'ונאס ג'רבקו הגדול, או מרקוס סמארט, יעשו עבודה טובה יותר בניסיון להגבילו. בוסטון לא צריכה לשנות משהו אבל זה מהלך שצריך להיות על השולחן.

שיקגו: דווין וויד צריך לזרוק יותר. הוא סיים את המשחק עם 12 זריקות בלבד (וזריקה אחת מהעונשין, לעומת 16 זריקות מהשדה ו-23 מהעונשין של באטלר). כרגע הוא האופציה הטובה ביותר בהתקפה של שיקגו אחרי באטלר ויודע דבר או שניים על ניצחונות פלייאוף. הקבוצה צריכה לערב אותו בהתקפה וכמה שיותר מהר.

נוסף על כך, שיפור של הגנת המעבר הכרחי. בוסטון קלעה 17 נקודות בפאסט-ברייק לעומת 9 של שיקגו, ובדרך כלל זה בא יחד עם יתרון של הבולס בצבע. הערב זה לא קרה כשהם לקחו 3 ריבאונדים יותר וקלעו כמות זהה של נקודות לזאת של הסלטיקס. אולי השילוב של בובי פורטיס במקום ניקולה מירוטיץ' יכול לסייע בפתרון הבעיה. מהלך נוסף שנראה הוא הצבת איזייאה כנען במקום ג'ריאן גרנט בחמישייה. כנען היה טוב הערב והוא אופציה התקפית לא רעה כספוט-אפ שוטר וגם כשחקן שיכול ללכת בעצמו לסל וזה אולי יביא ניצחון מפתיע במשחק החמישי לשיקגו.

*
יוטה-קליפרס.

יוטה: החדשות הטובות מבחינת הג'אז הן שגובר חזר. הוא עשה עבודה טובה בזמן המועט ששיחק והדקות שלו נוהלו בחוכמה על ידי קווין סניידר. סביר שנראה אותו חוזר ליותר זמן בהמשך הסדרה, וגם את גורדון היווארד ששיחק היום 9 דקות בלבד בגלל הרעלת מזון (לא פציעה רצינית למזלם של הג'אז).

בלי היווארד הם שיחקו לא מעט עם היל, ג'ו ג'ונסון וג'ו אינגלס כשלעתים גם רודני הוד מצטרף. אינגלס עשה עבודה נהדרת היום כמנהל משחק שני עם 11 אסיסטים ותרם הרבה להנעת הכדור של יוטה ולמשחק הטוב של קלעים כג'ונסון (12 מ-17 מהשדה) והוד (6 מ-16, 3 מ-5 מהשלוש). השילוב שלו בתפקיד הזה יתרום גם בשאר הסדרה וההרכב של היל-אינגלס/הוד-היווארד/אינגלס-ג'ונסון יכול לעבוד טוב מאוד מול קליפרס נטולת גריפין. אז בשורה התחתונה, יוטה יכולה להיות מאוד מעודדת מהניצחון.

קליפרס: הקליפרס ניסו לפתוח עם מוריס ספייטס בהעדרו של גריפין לצד ג'ורדן, אבל זה לא כל כך עבד עם החזרה של גובר והיתרון שלהם בצבע במשחקים 2 ו-3 נעלם כליל כשהם לקחו 11 ריבאונדים וקלעו 24 נקודות פחות בצבע מיוטה. הם לא ינצחו את הג'אז דרך הצבע או דרך משחק איטי, זה פשוט לא יעבוד מול הקבוצה שמתמחה בזה.

מה שאולי יעבוד הוא משחק מהיר יותר. דקות של מבאה א מוטה כפאוור פורוורד ליד ג'מאל קרופורד (שהיה מעולה) וריימונד פלטון, נוסף על כריס פול כמובן, יכולות לעבוד לא רע. שני מנהלי משחק יכולים לעשות חיים קשים ליוטה ולסדר לא מעט מבטים פנויים לקרופורד, שישחק על חשבון ג'יי ג'יי רדיק שלא הגיע לסדרה הזאת. יכול להיות שנראה את ההרכב הזה במשחק החמישי, שיהיה משחק לחיים ולמוות עבור הקליפרס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. תודה, רועי.

    נראה לי שהתכוונת לפריי מהקאבס.
    ג'פרסון כמעט ולא שיחק (קלע במצטבר 7 נק'),
    בעוד פריי, בעיקר ב-2 המשחקים האחרונים, היה חלק מהותי בריצה של הקאבס (קלע נגד הפייסרס 8.5 נק' למשחק, 72.5% אפקטיבי).
    דרון וויליאמס, אותו ציינת בצדק.
    הוא קולע ב-15.5 דקות למשחק בפלייאוף, 8.5 נק' ב-104% אפקטיבי!

    אני בספק עם הצמד יצליחו לשמור על אחוזים כאלו לאורך זמן,
    אבל הם חלק מהעומק של הקאבס. עש להם עוד את קורבר שמאז שחזר מפציעה, עדיין לא חזר לכושר מלא.
    יחד אתו, עם שאמפרט, ועם ג'פרסון –
    מדובר על קבוצה עמוקה במיוחד, עם שורה של שחקנים שתפורים לסגנון שקיירי ולברון מכתיבים.

    (דרך אגב, בכל משחק בסדרה הם נתנו לפחות רבע אחד של הגנה טובה. שיפור עצום מהעונה הרגילה.)

  2. רדיק זה המפתת לקליפרס. גריפין כבר לא יבוא (וכמו שהם נראים זה לא אסון) קרופורד נתן כמה משחקים שהוא בלתי ניתן לעצירה ופול הוכיח שהוא מנהל המשחק הטוב בנ.ב.א כיום בתוספת יכולת לסיים לבד בעיקר מחצי מרחק באחוזים מטורפים. רדיק חיוור אפילו יותר מצבע העור שלו.

  3. תודה רועי.

    אין שום צורך להיכנס לראש של ווסטברוק – גם סבתא שלי שושנה יודעת טוב מאוד מה יעשה כשהמשחק על הקו.
    הבנאדם דפקט חסר תקנה לחלוטין.
    אין לו מושג מה זה אומר להיות שחקן כדורסל.
    הוא בטוח שהוא משחק לבד.
    לך תבנה מדינה עם דבר כזה

    1. כמה שלא נכתב על ראסל – אני חושב שההבחנה הזו כל כך מדויקת, לפחות בעת הזו, ועם זאת גם כל כך מדהימה. הוא לא נראה לי דביל, הוא כבר הרבה שנים בליגה, עם מספר מאמנים, איך זה יכול להיות שראסל לא מבין מה שכל העולם ואשתו מבינים? איפה הוא למד שככה משחקים כדורסל? אני באמת ובתמים לא מבין איך הוא עלה על הנתיב הזה.

  4. ננה דווקא עשה כמעט את כל הנקודות שלו כשאדאמס היה על המגרש ובעיקר עליו. היו באמת פעמים ספורות שאדאמס יצא לעזור ואז הכדור נכנס פנימה לשחקן שעשה רוטציה. אני לא יודע מה אתה רוצה מההגנה של גיבסון לדעתי הוא דווקא היה סביר. גם להגיד שווסטברוק בכלל לא שומר לא מדויק לטעמי , זה שהוא שמר על מעט זריקות נובע בעיקר מזה שזרקו עליו מעט ולא מזה שהוא אפשר זריקות פנויות.
    אני חושב שאתה גם מנתח לא נכון את הסיטואציה עם ווסטברוק. זה לא שהרוקטס מקלים עליו בחצי הראשון כדי להקשות עליו בשני. זה לגמרי ראסל בעצמו. זה כאילו ברגע שמתחיל הרבע הרביעי הוא שוכח כמה אדיר הוא היה ברבעים הקודמים ואיך זה עבד לקבוצה מצוין (כשהוא על המגרש) . אחוזי השימוש שלו ברבע האחרון בסדרה לא הגיוניים בכלל.
    הארדן דרך אגב היה ביום הרבה מתחת לממוצע שלו והעובדה שהרוקטס ניצחו ביום כזה לא מבשרת טובות לת'אנדר.

    1. מבחינת ווסטברוק יכול להיות שאתה צודק וזה היה ככה גם בעונה הרגילה, אבל הגיע לשיא בפלייאוף. אני מאמין שליוסטון יש בזה חלק מסויים.

      בקשר לגיבסון – ב-22 דקות משחק הוא שמר על 5 זריקות בלבד והוסיף לזה רק הדיפה (deflection) בודדה. זה לא משחק כזה גרוע אבל אפשר לצפות ממנו ליותר, במיוחד כשהיריבה קולעת 113 נקודות למרות שזאת יוסטון

      1. רועי, מספר הקונטסטד שוטס רחוק מלהעיד על איכות ההגנה. מניעת זריקות היא אספקט לא פחות חשוב. לגיבסון יש חלק מאד חשוב בתוכנית ההגנתית של דונובן במניעת השלשות של הרוקטס. יוסטון מצליחה להוריד משמעותית את כמות השלשות שOKC זורקים בגלל שהם יוצאים על השחקנים מאד רחוק ומבצעים חילופים כשצריך. בגלל זה קנטר למשל לא מסוגל להיות על הפרקט. נכון שהמחיר הוא גם נקודות קלות מתחת לסל אבל בגדול זה היה משחק הגנתי טוב של הת'אנדר.

  5. קליבלד-אינדיאנה: בשתי מילים: לברון ג'יימס (יאהבו את זה או לא). הבנאדם שוב מראה שלפלייאוף חוקים משלו והוא בזון אחר מכל שחקן כדורסל. אינדיאנה עברה התעללות בסדרה הזו ויפתיע אותי עם הסגל הזה ישאר בעונה שעברה, במיוחד ששמועות הטרייד על ג'ורג' חזקות מאוד, אבל גם טיג כנראה לא יהיה שם והם בטח יפתרו מאליס. דווקא סטפנסון הראה שכדאי להשאיר אותו.
    OKC-יוסטון: ברכות למורי שהביא את הספסל שהביא לו את הניצחון הזה וכל הכבוד ל-OKC שפשוט בעטו בדלי ביום שהארדן נראה כמו חן ליפין…
    קנטר פשוט לא רלוונטי בסדרה הזו, ואני חושב שאם כבר משתמשים בו מעט (בגלל ההגנה) אז שיעשו את זה מתי שווסטברוק נח כדי שיהיה שחקן מטרה בצבע עם קלעים סביבו כי לגארדים שלא דומים לצב נינג'ה אין הרבה מה למכור.
    יוסטון במשחק הזה הרוויחו את הספסל שלהם שגם ככההוא מצויין.
    שיקגו-בוסטון: הבולס פשוט אנמים מדי. לא יאמן איזה הבדלים יש להם במשחק, ממש רכבת הרים. לפעמים נראה שהם נותנים את הכדור לבאטלר ומתפללים לטוב.
    היתרון של בוסטון שהם עם סגל רחב שהם יכולים פשוט להחליף שומרים על וויד ובאטלר ופשוט להתיש אותם (וויד נראה כמו מישהו שאפקט הזמן הגיע אליו). בנוסף, המשחק הזה הכניס את תומאס לסדרה והוא פשוט היה בלתי עציר.
    יוטה-קליפרס: בהיעדר גריפין לקליפרס אין ממש מחליפים כי אני לא חושב שג'ורדן וספייטס יכולים כל כך לשחק ביחד, כי ספייטס לא יכול לשמור על 4 (או בכלל) ואם ג'ורדן שומר על 4 זה מרחיק אותו מהסל.
    הקליפרס נשארים תלויים לחלוטין בפול שמולו יוטה עם הרבה אפשרויות לזרוק עליו כשומרים.
    מה שמחזיק את הסדרה הזו צמודה זה חוסר הניסיון של יוטה

    1. בקשר לחוסר הניסיון של יוטה שווה להזכיר את ג'ו ג'ונסון. 19.3 נקודות למשחק באחוזים מצויינים והמון קלאץ' שהוא מביא כל פעם שעולה על המגרש. ההחתמה שלו נראית שוב כמו הברקה

  6. הבנתי את הראש של ווסטברוק.
    הוא פשוט מהמר כפייתי.
    על מה הוא מהמר כל הזמן? על עצמו.
    שהוא יהיה זה שינצח את המשחק.
    כל פעם מחדש, הוא בטוח שהפעם ההימור יצליח ושייקח את כל הקופה.
    לפעמים זה מצליח לו – מה שמחזק את אמונתו שההימור יצליח בכל פעם.
    אבל הבנק בנוי ככה שלטווח הארוך אתה הוא זה שמפסיד והוא שמרוויח.
    ולכן לטווח הארוך אוקלהומה תמיד תהיה זו שמפסידה כל עוד עומד בראשה מהמר כפייתי.

  7. כרגיל, תודה על הניתוחים המעולים רועי!

    לגבי יוסטון, התשובה לשאלה מה הם יכולים ללמוד מהיום הזה, נמצאת בתמונה של הפוסט.
    מעבר למספרים המצויינים של ננה מהלילה, ניתן היה לראות שחלק מהסלים שלו הגיעו אחרי כדרור, ולא רק ממסירות ישירות לליי-אפ או אלי-הופס.
    ועם זה, קשה להגנת הת׳אנדר להתמודד:
    עד כה הם יודעים לשמור טוב את קלעי יוסטון מחוץ לקשת ה-3 ולא לאפשר משם זריקות נוחות, הם יודעים להביא שחקן גבוה לעזרה בצבע כאשר הגארדים של יוסטון עוברים את השומר האישי בדרך לצבע, וגם מצליחים לרוב למנוע מהארדן או מי שמרכז מסירות לאלי-הופס של קפלה או ננה.
    אבל המשחק המעולה הלילה הראה שיש גבול ליכולת של הגנת הת׳אנדר, וקשה להם לשמור על מהלך בו גבוה של יוסטון מקבל כדור כמה מטרים מהסל ומתקדם אליו בעצמו.

    אגב, שימו לב שגם במשחק 3, אנדרסון ניצל את זה – הוא סיים את המשחק עם 8/14 מהשדה כאשר 6/7 היו מזריקות ל-2, מחזה יחסית נדיר אצל אנדרסון העונה.
    דאנטוני צריך לנצל את החולשה הזאת, לעודד את ננה ואנדרסון להחזיק יותר בכדור, ואולי אף לתת להראל קצת דקות מהספסל על חשבון פחות דקות לקאפלה, שמה לעשות, הוא קצת פחות מצטיין בהורדת כדור לרצפה.

    אלו היו ״2 הסנט״ שלי לגבי יוסטון.

    אתייחס ברשותכם כאן בסוף גם לשיקגו –
    למשחק הבא הם פשוט צריכים להיזכר שהם הקבוצה הכי לא מאוזנת בעולם, ושאחרי שהפסידו 2 בבית, הם ייזכרו פתאום לנצח שוב בחוץ 😜

    1. הרחבה קטנה על אנדרסון –
      זאת לא סתם שהוא זרק 7 פעמים ל-2, הזריקות הגיעו במהלכים בהם עמד מחוץ לקשת ה-3, הוריד כדור לרצפה ואו לקח את השומר עד הטבעת, או שהסתובב בדרך ולקח זריקה סטייל נוביצקי. בהתחשב בכך שפגע ב-6 מתוך ה-7, דאנטוני בהחלט צריך לעודד אותו לעשות כך יותר.

        1. אני חושב צעד צעד.. קודם שיעשו מה שצריך במשחק הבא כדיי שיוכלו לעבור את אוקלהומה, אח״כ נחשוב על הספרס או ממפיס 🙂

  8. הארדן ביום הרבה אבל הרבה מתחת לממוצע.
    אפילו לא קרוב.
    הוא היה עייף כזה או לא יודע מה…
    לא קפץ לריבאונדים, גם כשאלה עוברים לידו, לא עשה את ההתקפה הרגילות שלו (ואל תבלבלו לי בשכל "בגלל ההגנה" זה לא היה זה),הוא פשוט היה ניראה OFF כזה…
    מקווה שבמשחק הבא הוא יהיה במצב טוב יותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט