"כה ציפיתי ליום והגיע" כתבה רחל המשוררת ושר אביתר בנאי את התחושה המשותפת לאוהדי ה-NBA בארץ הקודש ובכול העולם – פתיחת משחקי הפלייאוף של עונת 2016/17 – ליגת הכדורסל הטובה בעולם!
אפשר לומר בלב שלם שגם מבחינתה של המחזיקה בתואר אלופת ה-NBA, הקליבלנד קאבלירס, כול העונה הרגילה הייתה סוג של משחק מקדים עם פרטנר, שלא ממש בא לה עליו/עליה/עליהם. העונה, עם שינויים בסגל, שלדעת הברון נוהלו באופן מצוין על ידי ה-GM השנוא על היהודים, סניור גריפין, מנהיג הממלכה, יקיר אקרון והסביבה, לברון ג'יימס, קיבל בדיוק את כל הקלפים שהוא רצה לשחק איתם. ועכשיו, קינג ג'יימס ממשיך את המרדף אחרי רוח הרפאים של מייקל ג'ורדן, ויש הרגשה הוא ממש נושף בעורפה. במשחק הפלייאוף ה-200 שלו, לברון ג'יימס השלים את הדאבל-דאבל ה-88 שלו עם 32 נק', ב60% מהשדה (12-20), 13 אסיסטים, שישה ריבאונדים ו-3 חטיפות ב-43 דקות. בכך, הוא עבר את טים דאנקן (1975) ותפס את המקום החמישי ברשימת סלי השדה שנקלעו על ידי שחקן בפלייאוף. לג'יימס יש כעת 64 משחקי פלייאוף בהם קלע לפחות 30 נק', יחד עם 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. בנוסף, הוא קלע יותר מ-30 נק' ב-85 משחקי פלייאוף, מה שמציב אותו שלישי בקטגוריה הזאת מאחורי קובי בראיינט (עם 88, כך שהוא יעקוף אותו בפלייאוף הנוכחי ככול הנראה) ו-MJ (109). במשחק הלילה, קליבלנד לקחה את ההובלה 1:0 בסדרה מול אינדיאנה פייסרס לאחר ניצחון 109-108. למרות שכמעט שמטה את המשחק ואת יתרון הביתיות, היא שמרה על המאזן המדהים שלה בפלייאוף של 9 משחקי פתיחת פלייאוף ביתיים אותם היא פותחת עם ניצחון ו-12 ניצחונות ביתיים מול יריבה מהמזרח.
למי שממהר ורוצה רק לראות את התקציר של המשחק, בלי תיאור החוויה האישית שלי והתמונות והסרטונים שצילמתי בעצמי, הנה תקציר המשחק (או איך שרון טחן תיאר יפה בממים שלו לפתיחת הפלייאוף – לראות תקצירים בלבד זה לחלשים!).
https://www.youtube.com/watch?v=E_8fRrXJY9k&t=41s
ואחרי שנשארתי רק עם החבר'ה הרציניים, אני אשמח לספר לכם איך הייתה השבת שלי. אז כמו שחלקכם כבר יודעים אני מתגורר בעיר מולדת המלך, אקרון שרחוקה כחצי שעה מהאולם של ה-Q בקליבלנד. אבל, מכיוון שהמשחק היום הוא משחק צהריים, ביום שבת אביבי של חודש אפריל (מי שרוצה לדעת יותר על חודש אפריל חייב לקרוא את הפריוויו של יאיר ליום המשחק אתמול), הייתי צריך לעשות מסע ארוך יותר מהרגיל אל המשחק, בשל אילוצי חנייה! ככה שנסעתי חצי שעה לתחנת רכבת קלה, שממנה, תוך חצי שעה נסיעת תחבורה ציבורית, אני נכנס היישר אל אולם ה-Quicken Loans Arena. הגעתי מאוד מאוד מאוד מוקדם אל האולם. כ-שלוש שעות מפתיחת המשחק, ובחוץ יכולתי לראות את הקרנבל שהקאבס הכינו לאוהדים שלהם לרגל פתיחת הפלייאוף. גשם קל ירד (הפסיק אחרי עשר דקות והתחלף לשמש בשאר השבת, כיאה למזג אוויר אוהיו מצוי), ובחוץ חיכו טריילרים של מזון מהיר, הפעלות כדורסל ובמת הופעות. לברון היה אחראי על הבאה של ואן של ההמבורגר האהוב עליו מאקרון – SWENSONS, שזאת הגרסא הפחות טובה של המק-מנש המסורתי שאכלתי כול יום בתקופת התיכון שלי בבליך, רמת גן. המתנתי לאנשי המדיה שיתנו לי את המדיה פאס ונכנסתי לאולם – אין נפש חיה – חוץ מדונטיי ג'ונס ושני מביאי כדורים על הפרקט. הזיה.
אז הלכתי לקחת את תוכנית המשחק ולחדר האוכל. פה כמובן שהיו אנשים. האמריקאים אנשים מאוד מתוכנתים, ובשעה 12 יש לאכול את ארוחת הצהריים. הכנתי לעצמי צלחת סלט פירות אביבי, וצלחת עם עוף, כריך ירך-טרפה, האש תפוחי אדמה ואספרגוס. תאכלס הכי בריא שנתנו לנו השנה בחדר אוכל.
אחרי ששבעתי, הלכתי לכיוון חדר הראיונות שהורחב לכבוד הפלייאוף (יובל אם אתה זוכר שנה שעברה פה הצטלמנו ישובים על השולחן, במהלך המשחק השני של גמר המזרח בין טורונטו לקליבלנד), ובדרך ניהלתי שיחה במעלית עם חברי הטוב מזה כמה חודשים, אוסטין קאר, שחולצתו מעטרת את תקרת העולם וקולו מרטיט את מעריצי קליבלנד בערוץ פוקס אוהיו המקומי. שאלתי אותו מה הוא חושב שיקרה היום, הוא אמר שהוא סומך על החבר'ה ושהוא מרגיש שהם יעלו הילוך הגנתי במהלך הפלייאוף. אני אמרתי לו שבלי לנחס נראה לי שיהיה סוויפ בסדרה הזאת, הוא הביא לי פרצוף של "יש דברים שלא אומרים", אמרתי לו שאני ישראלי, אצלנו אין דברים שלא אומרים. משם נכנסנו יחד לחדר העיתונאים ושמענו את דברי הפתיחה של קואץ' טיירון לו. האיש נראה רגוע. אחת העיתונאיות שאלה אותו איך הוא העביר את ליל אמש והאם הוא לחוץ ואם הוא אכל משהו. אז הוא צחק ואמר: "בטח שאכלתי, הלכתי ל-Applebee's, ודפקתי כנפיים עם בן דוד שלי". האיש יודע דבר או שניים על כנפיים, אחרי שהוא הדביק כאלה לדייויד ושלח אותו לטורקיה.
המאמן של אינדיאנה, נייט מקמילן, לא רצה להגיע לחדר העיתונאים, אז הלכנו לחדר הקטן ליד חדר ההלבשה של האורחים מאינדיאנה, שם פגשנו איש מפוחד ורועד, שאמר שהדבר הטוב מבחינתם זה שהם שיחקו נגד הקאבס לפני שבוע, ושלמרות שהקאבס ינסו לצאת בהצהרה בפתיחת המשחק המטרה של הקבוצה שלו תהיה לבסס את קצב המשחק לפי הקצב שלה.
יצאתי למגרש לראות את החימום של חלק משחקני הקבוצות, בצד של קליבלנד לא התחמם אף אחד ורק טריסטן קיבל הוראות הפעלה על הספסל, כשבצד השני, סי.ג'יי מיילס, לאנס סטיבנסון, מיילס טרנר וג'ף טיג ערכו את החימום שלהם. היום עליתי דרך דף הפייסבוק של הופס לשידור חי מס' פעמים וזאת הייתה הפעם הראשונה. אני לא יודע איך לצרף את הסרטון הזה לסיקור, אבל אם מישהו רוצה לראות, מוזמן להיכנס לדף הפייסבוק של הופס זה נמצא שם תחת VIDEOS. אחר כך עלה קיירי אירווינג, ואת איך שהמכונה הזאת מתחממת אתם יכולים לראות כאן.
בשונה ממשחקי העונה הרגילה, הפעם הקאבס פתחו את חדרי ההלבשה ל-30 דקות כשעה ורבע לפני תחילת המשחק. הלכתי לחדרי ההלבשה אבל השחקנים שם היו במדיטציית הכנה שלהם לקראת המשחק, שכוללת האזנה להיפ-הופ באוזניות ד"ר דרה (ביטס), SMS לאישה/פילגש/טינדר, וצפייה בלופ במשחק הקודם בין שתי הקבוצות. היחיד שהיה יחסית פנוי היה ידידנו מהמשחק האחרון אדי טאווארז שאכל ארוחת צהריים בכיף שלו, כי הוא לא התלבש היום למשחק. הראיתי לו את הראיון שהעליתי בסיקור של משחק סיום העונה לפני כמה ימים עם הכתוביות בעברית ומסרתי לו ד"ש מכל החבר'ה בארץ שזוכרים אותו מהתקופה שלו בספרד.
בחוץ, האולם כבר התחיל להתמלא באנשים, והאווירה התחממה לה. כששחקני שתי הקבוצות עלו על הפרקט הר הגעש הזה התפרץ ואת האווירה המחשמלת הזאת הראיתי לכם גם כן בלייב.
השחקנים של הקאבס נראו מפוקסים מאוד, והשחקנים של הפייסרס ניסו להיראות קולים אבל ההרגשה שלי הייתה שהם מפחדים.
השעון תקתק לאחור, והגיע הרגע לשיר את ההמנון האמריקאי (פלוס זום אין שלי על הבעל בית שלי פה באקרון ועל חברות מהקהילה היהודית באקרון, אוהיו), לקבל את החמישייה הפותחת של הקאבס, ולהוציא את המשחק לדרך!
חמישיות:
קליבלנד פתחה עם החמישייה הרגילה שלה – קיירי בפוינט, ג'יי.אר על השוט, לברון על הסמול פורוורד, לאב על תקן פאוור פורוורד וטריסטן תומפסון במרכז.
מנגד, הפייסרס פתחו עם ג'ף טיג, מונטה אליס, ת'דאוס יאנג, פול ג'ורג' ומיילס טרנר.
רבע ראשון
עדיין באווירת פסח, ככה שהרבע הזה היה בסימן: "חכם, מה הוא אומר"? ובכן, מבחינת קליבלנד הדבר החכם הוא להכניס את קווין לאב במהירות אל המשחק בצד ההתקפי. כשהכדורים הראשונים הולכים אליו פנימה והוא קולע כדורים, קליבלנד לרוב מנצחת. הערב זה הלך יפה עם 10 נק' ברבע הראשון למס' 0 בלבן. חוץ מזה, גם הניהול משחק של קיירי היה חכם מאוד ולאינדיאנה לא היו כלים לעצור את הכניסות שלו לסל או את ההזנת כדורים אל האיש הגדול בצבע, דאבל טי קרדשיאן. אינדיאנה מהצד השני, גם כן שיחקה חכם מבחינתה והלכה אל הנשק היחיד "האמיתי" שיש לה, שזה האולסטאר שלה פול ג'ורג'. הוא קלע 2 שלשות ברבע הראשון ושמר את אינדיאנה בתמונה, קרוב למארחת. 34-29 לקליבלנד בסיום הרבע הראשון. רגע קצת פחות חכם, ובעיקר מצחיק, התרחש בחזרה מפסק זמן, בתיקו 18, כשלברון שכח שאם קופצים צריך לזרוק או למסור – ויצא לו שאקטין א פול לכבוד הפלייאוף.
רבע שני
"רשע, מה הוא אומר?". ובכן, קרב בין רשעים זה תמיד דבר מהנה. מהצד של המארחים, קינג ג'יימס הגיע במלוא הדרו לרבע השני, ועם 10 נק' הוביל את הדומיננטיות של הקאבס לאורך הרבע השני. מהצד השני, הרשע ששב לעיר האהובה עליו באינדיאנה, לאנס "תנשוף לי באוזן" סטיבנסון, הוכיח שהוא דווקא בעניין של ללכת 1 על 1 נגד המלך, ובכמה פעמים הוא אפילו גבר עליו. אישית, הופתעתי מהאנרגיות שהאיש מביא לאינדיאנה ואני חושב שבמשחקים הבאים המאמן המעאפן של הפייסרס צריך לשקול להכניס אותו להרכב הראשון על חשבונו של ג'ף טיג, ולהשאיר את טיג להוביל את ההרכב השני של הפייסרס. פול ג'ורג' המשיך להיות המוציא לפועל העיקרי עבור הפייסרס ברבע השני עם 10 נק', ולהפסקה, לאחר מחצית ראשונה נטולת הגנות רציניות (אנחנו בסיבוב ראשון של המזרח?!), המארחת ירדה ביתרון 66-59.
בהפסקה, הקאבלירס פינקו אותנו, הצופים באולם, בהופעה "מטורפת" של ביז מארקי בשירו הסוחף: "Just A Friend". את האמת, לא היה לי מושג שהראפר קשישא הזה, שעלה עם חולצה צהובה של לברון למרכז המגרש והחזיק את המכנסיים שלא ייפלו לו, כשברקע המעודדות והרקדנים של הקאבס מפזזים לקצב הביט האיטי, הוא זה ששר את השיר הזה. הייתי בטוח שלושיוס ליון כתב את השיר לאשתו קוקי. ומי שלא רואה "אימפריה", שיתחיל.
רבע שלישי
"תם, מה הוא אומר?". וואלה, אני הייתי תמים דעות לחלוטין, שכשהקאבס ממשיכים בקצב שלהם, ללא עליית מדרגה של הפייסרס מהצד השני, וכשלברון בסוף הרבע השלישי כבר עם דאבל דאבל (26 נק'+10 אסיסטים היו לו בסיום הרבע ה-3) – אין שום סיכוי בעולם שהפייסרס יצליחו לנגוס ביתרון ולהפתיע את הקאבס. חוץ מפול ג'ורג' שהמשיך בשלו עם 9 נק' ברבע לאינדיאנה באמת לא יהיה סיכוי נגד קליבלנד, כשכל חברי החמישייה הפותחת של אינדיאנה לא מצליחים לקלוע יותר מ-3 נק' ברבע שלם של משחק! בסיום הרבע השלישי, העסק נראה גמור: 92-84 למארחים.
רבע רביעי
"ושאינו יודע לשאול, מה הוא אומר?". טוב ששאלתם. ובכן, שתי דקות לתוך הרבע האחרון, כשדרון וויליאמס קבר שלשה ושמר על יתרון של עשר לקליבלנד, לא משנה את מי הייתם שואלים באולם ה-Q, לכולם היה ברור שבמשחק הזה לא תהיה לנו הפתעה. אלא מה, קליבלנד החליטו שהם לא שואלים כמה זמן נשאר על השעון עד לסיום המשחק, ופשוט הפסיקו לשחק. הפייסרס, בהובלתו של לאנס סטיבנסון ששיחק את כל 12 הדקות האחרונות, ביחד עם ג'ף טיג שנתן 2 שלשות חשובות ברבע, החליטו להצטרף סוף סוף לחיפושית ולשחק כדורסל. וכך, 3:30 דקות לסיום המשחק, הפייסרס הובילו לראשונה מאז הרבע הראשון, 103-105 והמשחק הזה קיבל תפנית מעניינת ביותר! מיד, לברון נכנס לסל ובדאנק מרשים השווה את התוצאה. ג'ף טיג ניסה לקחת את זה עליו אבל קיירי גם חסם אותו וגם העלה את הקאבס חזרה ליתרון 107-105. ג'יי.אר סמית' שהיה חלש מאוד עבור הקאבס הערב נכנס לסל ונעצר בעבירה, שבה קלע רק 1 מתוך 2 זריקות העונשין שלו. 108-105 לקאבס. זריקות העונשין, זאת הנקודה שתהרוג את הקאבס השנה, במשחק הערב היו לה רק 52% מהקו (14/27). לפספס 13 נק' במשחק זה לא משהו שאלופה יכולה להרשות לעצמה, וזה יחזור אליה כמו בומרנג מול יריבות קשות יותר בהמשך.
1:48 לסיום. אינדיאנה עושה עבירה על ג'יימס שהולך לקו, כשנכון לאותה נקודת זמן הוא דווקא יותר טוב מהקו מהיכולת שלו בעונה הסדירה עם 5/7. 1:17 לסיום הוא עולה ל-2 זריקות חשובות, שוב לצעקות MVP – הראשונה, בחוץ. אחרי פתיחה טובה מהקו, לברון שוב מזייף. השופטים מורידים לפני הזריקה השנייה את הקבוצות לפסק זמן של 30 שניות. לברון עולה לזריקה השנייה שלו, ו-קולע. 109-105.
שוב פסק זמן, אינדיאנה. 4 הפרש 1:17 לסיום – האם זה יספיק לקאבס? קיירי אירווינג חושב שכן, ועם הגנה מצוינת בדקות האחרונות, חוטף כדור חשוב ונכנס לסל, אבל לא קולע. וואו, הסיני שלידי, צ'סטר לו שמו, שמתחזה לעיתונאי ורואה פלייאוף ממקום נפלא, מכה חזק על השולחן לאחר שפול ג'ורג' , מי אם לא הוא, 40 שניות לסיום – קולע שלשה ומצמצם לנקודה. לברון מחליט שאם ג'ורג' זורק משלוש וקולע: "למה לא גם אני?". זורק, ומחטיא. אינדיאנה לוקחת כדור חוזר ומזעיקה פסק זמן! הקהל בהלם. האם תהיה הפתעה? זוכרים את ההוא שלא יודע לשאול? אז בהגדת הפסח של המשחק הראשון הלילה היה לנו את זה שלא יודע לדרוש – פול ג'ורג'! 2 הזדמנויות היו לאינדיאנה לנצח את המשחק עם 20 שניות על השעון. ג'פרסון עצר את ג'ורג' בעבירה שהיה לקליבלנד לתת, וב-10 שניות לסיום, הכדור הלך כצפוי לחיפושית, שמיד קיבל דאבל טים ונאלץ למסור לצד אל סי.ג'יי מיילס. האיש, שמכיר את הפרקט בקליבלנד טוב טוב, חשב שאלו הן שניות התהילה שלו, לא החזיר את הכדור למנהיג שלו פול ג'ורג', ולא הצליח להשחיל את הכדור לטבעת. שריקת הסיום נשמעה והמשחק הצמוד הזה נגמר בניצחון המארחת 109-108.
ראויים לאזכור נוסף (מלבד לברון שפירטתי עליו בהתחלה):
- אצל קליבלנד, הרכז המצוין שלה קיירי אירווינג סיים עם 23 נק', שלושה ריבאונדים, שישה אסיסטים ו-2 חטיפות ובלוק (מהלכי הגנה מדהימים בדקות הסיום) ב-39 דקות. לקיירי יש כעת 800 נק' פלייאוף עבור הקאבס, והוא עבר במשחק הזה שני שחקנים שחולצתם תלויה על גג האולם (זידראונאס אילגאוסקאס עם 784 נק' שעכשיו במקום הרביעי ובראד דואהרטי עם 782 בחמישי) בדרך למקום השלישי בכל הזמנים. יש לו יותר מ-20 נק' במשחקי פלייאוף ב-19 מתוך 22 המשחקים האחרונים שלו בפלייאוף.
- קווין לאב, סיים עם 17 נק', רק 4 ריבאונדים ו-2 בלוקים. הולך לו טוב השנה נגד הפייסרס ויש לו נגדם ממוצע של 19.5 נק' ו-10.5 ריבאונדים.
- טריסטן תומפסון, היה דומיננטי מאוד על מיילס טרנר וקווין סראפין באזור הצבע, וסיים עם 8 נק' ו-13 ריבאונדים (6 בהתקפה).
- צ'אנינג פריי, בהיעדר יכולת טובה של ג'יי.אר סוויש, פריי תפס את המושכות והיה ה-X פקטור של הקאבס עם 11 נק' (3/4 מהשלוש) ב-16 דקות מהספסל.
- אצל אינדיאנה פייסרס – פול ג'ורג' כמובן ראוי לאזכור, על אף חוסר המנהיגות במהלכי הסיום כי פשוט בלעדיו, אינדיאנה עצמה לא תהיה ראויה לאזכור. הוא סיים עם 29 נק', 5 ריבאונדים, 7 אסיסטים וחטיפה ב-41 דקות.
- לאנס סטיבנסון הוכיח שהוא חזר עבור אינדיאנה עם 16 נק', 7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ב-27 דקות מהספסל.
- מיילס טרנר, לא מספיק טוב, אבל עדיין סיים עם 11 נק', 8 ריבאונדים ו-4 חטיפות ב-32 דקות.
שולחן ערוך – פוסט משחק
בסיום המשחק, ירדתי לחדר העיתונאים המרכזי. במשחקי הפלייאוף העסק שונה מהרגיל, ובניגוד לנוהל העונה הסדרה, לפיו יש ראיונות לאחר המשחק (במקביל) עם המאמן לו ומאמן הקבוצה האורחת, כשלאחריהם חדרי ההלבשה נפתחים ואתה צריך להחליט לאיזה חדר הלבשה אתה הולך ואת מי תרצה לראיין, הפעם חדר העיתונאים המרכזי משרת את המאמן לו, מיד לאחריו המאמן מקמילן ולאחר מכן שחקן מהקבוצה האורחת (פול ג'ורג' במקרה של הערב) ואחריו קיירי ולברון ייצגו את שחקני הקאבס. אני חושב שבזמן שמקמילן דיבר היה אפשר לצאת מהחדר וללכת לחדרי ההלבשה ולתפוס את השחקנים לשיחה קצרה, אולי אפילו לא פורמלית באופן שאוכל להשיג שיחה בלעדית עבור הופס ואני אנסה את זה במשחק הבא. אבל אתמול בסיום המשחק פשוט ישבתי כ-40 דקות בחדר העיתונאים והקשבתי למה שהיה לנציגי הקבוצות להגיד לעיתונאים – כמות העיתונאים גדלה כמתבקש במשחק פלייאוף ויש הרבה יותר סיקור, אבל אני מעריך שככול שהשלבים יתקדמו, עוד ועוד עיתונאים ינהרו לעיר האורות שבקליבלנד, אוהיו.
הראשון לדבר היה קואץ' לו. הוא נראה יחסית מותש, הרבה פחות נינוח מלפני המשחק ודיבר על החזרה של הפייסרס בסיום ועל כך שהוא היה מרוצה מביצוע תוכנית המשחק. במילותיו שלו, לגבי המהלך האחרון במשחק, והדאבל טים שהופעל על פול ג'ורג': "מבחינתנו, אם מישהו היה מנצח אותנו הערב – זה לא היה פול ג'ורג'". כלומר, הקאבס במודע החליטו לאפשר לשחקן אחר מאינדיאנה לקבל צ'אנס לנצח את המשחק, מה שסי.ג'יי מיילס לא הצליח לעשות. גם על מיילס היה לו להגיד שההגנה של קליבלנד עליו הייתה טובה מאוד והגבילה אותו ל-5 נק' בלבד. הוא התייחס ליכולת מהעונשין ואמר שהם חייבים להיות טובים יותר. עם זאת, הוא היה מרוצה מהעבודה של ריבאונד ההתקפה (למרות שלפייסרס היו יותר כדורים חוזרים גם בהתקפה וגם באופן כללי) והמלחמה של הקאבס על כול כדור. על אי שיתופו של שאמפרט הוא לא התייחס מדי רק אמר שהיום ג'יי.אר היה זה שהופקד על המשימה ההגנתית, וששאמפ יצטרך להיות מוכן כמו כול אחד (גם דריק וויליאמס, דונטיי וויליאמס וג'יימס ג'ונס לא ראו מגרש הערב).
אחרי הראיון עם קואץ' לו, הגיע קואץ' מקמילן, שהמשיך לדבר במלנכוליות. הוא אמר שהוא הרגיש שבמחצית השנייה החבר'ה שלו הצליחו להיכנס למשחק הרבה יותר לאחר מחצית ראשונה חלשה ושל "למידה". הוא נשאל אם העובדה שלקאבס הייתה עבירה לתת הייתה שיקול בתכנון המהלך האחרון של המשחק מבחינת הפייסרס. הוא די התחמק מהעקיצה, ואמר שיש להם מהלכים מוכנים לסיום משחק גם בסיטואציה שלא יהיה פסק זמן לאחר ביצוע עבירה ככה שהם היו מוכנים לזה. מבחינתו, לסי.ג'יי מיילס היה "מבט טוב" לסל בזריקה האחרונה, והם ערוכים לדאבל טים על פול ג'ורג'. הכוכב שלו שהגיע אחריו לראיון לא בדיוק שידר על אותו גל מחשבה. גם על ההרכבים של הקבוצה הוא אמר שיכול להיות שהוא יעלה פעם הבאה עם מונטה אליס מהספסל, ויאפשר ללאנס להיכנס עוד קודם לכן למשחק, אבל שהוא לא ישחק ככול הנראה 40 דקות כי זה לא משהו שהוא יכול לעשות. בגדול, המילה שהכי מתארת את המאמן של אינדיאנה היא – כריזמה. או יותר נכון, חסרונה.
אחרי המאמנים הגיע תור השחקנים לדבר. את הראיונות האלו העברתי בלייב דרך הדף ככה שאין לי תיעוד שלי, במשחק הבא אני כן אצלם ואעלה לסיקור.
פול ג'ורג', נציג אינדיאנה היחיד על המגרש הלילה, היה גם נציגה היחיד במסיבת העיתונאים. הוא בעיקר דיבר על המהלך האחרון. מבחינתו, הוא חייב לקחת את הזריקה האחרונה. כשכתבתי על אינדיאנה, לאחר ההפסד שלה למינסוטה באולמה הביתי, תיארתי את הבעיה המרכזית של הקבוצה הזאת בעיניי – היעדר רוע. פול ג'ורג', בתור המנהיג של הקבוצה הזאת לכאורה, הוא תמצית חוסר הרוע. האיש פחות נחמד מדי. על אף שמאז ההפסד ההוא, אינדיאנה באמת התחזקה באיש רע שכזה (סטיבנסון), את חוסר המנהיגות "הרעה" שקבוצה מהמזרח צריכה – אין לאינדיאנה. בכדור אחרון, במשחק כזה, שלאינדיאנה יש הזדמנות חד פעמית להפתיע את קליבלנד – פול ג'ורג' צריך היה לזרוק את הזריקה האחרונה. לא ייתכן, שהמאמן האנמי שלה לא ימצא דרך שהכדור יגיע אליו. לא לצפות שאם הכדור יילך אליו אז קליבלנד יעשו דאבל טים?! אפילו בטורנירים של כפר המכביה זה מה שיקרה לשחקן הכי טוב בקבוצה שיקבל כדור מכריע. אבל, פול ג'ורג' היה צריך להסביר את העניין הזה לסי.ג'יי מיילס רק אחרי המשחק בחדרי ההלבשה. זאת לא עובדה מוגמרת וידועה שפול ג'ורג' יהיה זה שיקבע את עתיד המשחק מבחינת אינדיאנה ברגע מכריע, וזוהי בהחלט בעיה. לברון ג'יימס שדיבר אחרי פול ג'ורג' התייחס לנקודה ואמר שמבחינתו אם שני שחקנים מגיעים אליו בדאבל טים הוא ימסור את הכדור. זה ברור לו. ובכן, זה ממש לא ברור לו בתאכלס. ראה ערך, "SCRATCH THAT PLAY", אותה זריקה משוגעת מהפינה, עם שני שומרים של שיקגו בולס, למורת רוחו של קואץ' דייויד בלאט, זריקה שלברון ג'יימס הכריח את עצמו לקחת. הוא זרק אותה כי הוא תמצית של מנהיג קבוצת מזרח קלאסית – המנהיג יהיה זה שעל פיו יישק דבר. איתו אתה תנצח או תיפול. לפול ג'ורג' לא הייתה את ההזדמנות לנצח או להפסיד את המשחק עבור הפייסרס הלילה, הוא ויתר על ההזדמנות, או יותר נכון, לא קיבל את הכדור בחזרה כדי להראות מאיזה חומר הוא עשוי.
אחרי פול ג'ורג' עלה לדבר קיירי אירווינג שהיה נראה מזוגג משהו, והתייחס ליכולת ההתקפית שלו שלא הייתה מספיק טובה מבחינתו ויעילה, אבל המהלכים ההגנתיים בסוף עשו את שלהם מבחינת מומנטום לקבוצה. אחד העיתונאים ניסה להקשות על קיירי עם שאלה על המצב המנטלי של הקבוצה או על פגיעות שלה, והוא ענה בפאסיב-אגרסיב שהוא אף פעם לא חושב שהקבוצה שלהם פגיעה או משהו כזה, הוא מרוצה מהקבוצה ודי ביטל את השאלה של הבחור. במשחקים הבאים הוא מעריך שהכדורים שהיום הלכו לאיבוד כבר לא ילכו לאיבוד ושהקאבס יתקדמו לפי הקצב שהם רוצים, הן בהגנה והן בהתקפה.
לברון ג'יימס היה האחרון לדבר והוא התייחס לעובדה שהוא שמח שפול ג'ורג' לא לקח את הזריקה האחרונה כי הוא יודע שהוא השחקן הכי חשוב וטוב של הפייסרס בשני צידי המגרש. אחת השאלות שהוא נשאל הייתה: "אם סי.ג'יי היה קולע, אחרי ההפסדים מהמשחקים האחרונה בעונה הסדירה, מה היה קורה"? לברון ענה בפשטות: "אין דרך לענות על השאלה הזאת. מה אם אני לא הייתי עושה את הבלוק על אנדרה איגואדלה במשחק 7 שנה שעברה? אם קיירי לא קולע את השלשה? אם לאב לא חוסם את סטף? מה שקרה, הוא מה שקרה, סי.ג'יי החטיא, אנחנו ניצחנו – גם אם המשחק השביעי בוורלד סרייס לא היה מופסק בגלל הגשם אולי האינדיאנס היו זוכים…". תשובה פרייסלס בעיניי. הוא דיבר על היכולת האישית שלו מהעונשין, שהייתה קצת יותר טובה, ומסתבר שזה בזכות רוטינה שהוא למד מקייל קורבר. הוא לא הסכים לפרט יותר מדי.
זהו, משחק 1 מאחורינו, משחק 2 מעבר לפינה ביום שני. אני מעריך שהמשחק הבא יהיה שונה מהמשחק הבא – ולא לטובתה של הפייסרס. צפו להתחברות יותר יעילה בין השחקנים של קליבלנד שיובילו לניצחון בהפרש דו ספרתי. באשר לפול ג'ורג' וחבורתו, הם ינסו להפריע, ואם מיילס טרנר יעלה את הרמה אולי לפייסרס יש סיכוי להצליח במה שלא הצליחו הערב, ולעקוץ את הקאבס ולחזור לאינדיאנה בשוויון. אני לא רואה את זה קורה, אז כולנו נצטרך לחכות ליום שני ולראות לאן הסדרה הזאת מתגלגלת.
שיהיה לכולכם אחלה של יום ושבוע טוב ומלא ברגעי פלייאוף קסומים!
גור גולן
16 אפר 2017 08:32:33נ-ה-ד-ר!!! פשוט מעולה
היה משחק טוב בדקות רבות אבל אותי איכזב דבר אחד – הגנה! זה יוצר כיף לצפות במשחק עם מלחמה של מכות פלייאוף. הייתי בטוח יהיה סקור הגנתי יותר. אולי במשחק הבא
רנדי אורטון
16 אפר 2017 09:45:03זה מספיק טוב כשיש לך את השחקן הכי טוב בליגה.
גור גולן
16 אפר 2017 12:01:58אני לא הבנתי למי התכוונת? קיירי?
רנדי אורטון
16 אפר 2017 13:19:35קיירי שחקן משלים נחמד אבל לא היה מגיע לפלייאוף בלי לברון.
חנן
16 אפר 2017 08:44:01וואו איזה דיווח מושקע! כל הכבוד ותודה! 👏
הייט-אשברי
16 אפר 2017 09:12:38דיווח מושקע . יפה מאוד.
כשראיתי את לברון טופח לעצמו על החזה בפעם המי יודע כמה וניסיתי להיזכר מאיפה זה מוכר לי , פתאום היכתה בי ההכרה .
בדיוק כמו כריסטיאנו רונאלדו . אותה תנועה , ואותה אישיות נרקיסיסטית.
אשך טמיר המקורי
16 אפר 2017 13:00:29100+
ומהצד השני קרי = מסי
חזיר יבלות צעיר
16 אפר 2017 15:02:19שניהם מצטיירים כיפיופים אבל מסיבות שונות. מסי בחור עם בעיות תקשורת(אספרגר?) וקרי סתם ילדה
אחד העם
16 אפר 2017 18:28:11קינג קונג
פינגבק: סיקור משחקי הפלייאוף- סיבוב 1, יום 1 / אפלטון | Hoops
המשגיח
16 אפר 2017 09:28:18וואו. סיקור מדהים. כל הכבוד.
A.h
16 אפר 2017 10:36:37תענוג תענוג תענוג תודה רבה!!! לא להאמין האנשים באתר הזה שוב תודה
רועי ויינברג
16 אפר 2017 10:54:09נפלא. אני חושב ששאמפרט היה צריך לקבל דקות היום, במיוחד כשסטיבנסון התחמם. הוא יכל לעשות עבודה טובה מולו.
Mbk
16 אפר 2017 10:59:09פגז !
אין עלייך
אתה חי את המגרש ומביא סיקורים נפלאים
##
16 אפר 2017 13:14:28סיקור נהדר!
מומי שאוהב חציל בטחינה
16 אפר 2017 11:05:53סחתיין על הסלפי מעודדות
ככה גם האשה לא חושדת
דפקת בייקון על חמץ בפסח ??? שומו שדיים !!
סימור סקגנטי
16 אפר 2017 11:24:06מצוין
Idan
16 אפר 2017 12:58:28ענק!! תודה שי!
אשך טמיר המקורי
16 אפר 2017 12:59:35תותח אתה. הבאת סיקור מהסרטים.
עלית גם על הנקודה החשובה אצל הפייסרס – חוסר אמונה שנובעת כנראה מהמאמן.
רנדי אורטון
16 אפר 2017 13:18:34נובע בעיקר מהעובדה שהם רואים את לברון ומפחדים.
חזיר יבלות צעיר
16 אפר 2017 14:16:59יופי של סיקור! קיירי קלע אתמול באחוזים רעים יחסית(11/27 מהשדה ו1/9 לשלוש) וכששחקן זורק כל כך הרבה זה פוגע בשטף הקבוצתי- סמית וקורבר בקושי זרקו לסל אתמול. קיירי לא צריך לזרוק במאסות האלה כשיש קלעים מצויינים לידו בטח ביום לא טוב שלו
חזיר יבלות צעיר
16 אפר 2017 14:20:14ולגבי המלך- אשריך שזכית! והאיש כמובן לא בירידה ולא נעליים עושה דברים מדהימים בשני צידי המגרש(ולמי שחושב שהיכולת האתלטית שלו יורדת שייקח את הנתון הבא- לברון עם שיא קריירה בדאנקים העונה) השחקן הטוב בעולם נקודה
חזיר יבלות צעיר
16 אפר 2017 14:48:24לברון ג'יימס צריך 384 נקודות כדי להתיישב על כסאו של אלוהים במקום הראשון בנקודות בכל הזמנים. לברון צריך 16 משחקים כפול 25 נקודות כדי להגיע להישג הזה. מאז שלברון עבר למיאמי הוא משחק לפחות 20 משחקים בעונה וכל הקריירה שלו למעט2010/2011 הארורה הוא קולע מעל 25 נק' בממוצע למשחק כך שסיכוי גבוה שהוא מגיע להישג הזה כבר העונה. ולחשוב שהאיש עושה את זה באחוזים מצוינים ובכלל- הוא כל כך הרבה מעבר לסקורר.goat פשוטו כמשמעו. ולחשוב שאחרי שהוא יפרוש נצטרך לבחור בין מנפח הסטטיסטיקות חסר ראיית המשחק לבין סוחט העברות מיוסטון… אולי הגריק יהיה יורש סביר
אולי.
חזיר יבלות צעיר
16 אפר 2017 15:10:56* כמובן בנקודות בפלייאוף
חזיר יבלות צעיר
16 אפר 2017 15:19:03כנ"ל שאר הנתונים(20 משחקים פלוס לעונה, 25 נק' פלוס בממוצע) מתייחסים לפלייאוף
גיא א
16 אפר 2017 15:43:25סיקור מעולה!! אני מקווה שאתה בכושר טוב לקראת החודש הקרוב שלך
אפלטון
16 אפר 2017 15:46:46איזה כיף לקרוא. נפלא. יצאתם במזל,ויש לי הרגשה שזה הכי קרוב שאינדיאנה יגיעו לניצחון בסדרה הזו
מנחם לס
16 אפר 2017 16:09:29וואוווו…שי. כל הכבוד. שמח שהצלחת להשיג אקרדיטציה, ונראה לי שנתנו לכם לפלייאוף מושבים קרובים יותר למגרש.
גאה בך! ועוד יצא לך לראות משחק מותח ביותר בסוף.
מנחם לס
16 אפר 2017 16:10:07המאמר כבר ב-NBA
אופיר נ.
16 אפר 2017 18:03:16מאמר מצויין שי, העונה הרגילה עשתה לך טוב, רואים שאתה מוכן לפלייאוף.
עגל
16 אפר 2017 22:46:37מצוין, פגז. אשריך.
תהנה כל עוד אתה יכול.
ותודה על המאמץ, כיף לקרוא
גל אל-איי
17 אפר 2017 04:44:52הברון מאקרון – מלך הסיקורים בעירו של המלך. כל פוסט אדיר מקודמו. תמשיך להתעלות על עצמך!