מעט מדי, מאוחר מדי – הניקס מנצחים את הבולס בגארדן + ריאיונות עם רונדו ועוד / עידן עופר

 

לפלייאוף הם כבר לא יגיעו, אבל לפחות על הכבוד שלהם הם מנסים לשמור. הניקס הגיעו הלילה למדיסון סקוור גארדן בשביל לשמור על אותו כבוד ולשחק כדורסל, בעיקר בהגנה. כמה חבל שזה מגיע עכשיו ולא לפני חמישים משחקים.

אחרי צפייה ברוקי המעולה דנזל ולנטיין, ב-בובי פורטיס ועוד כמה שחקנים של הבולס עלה הכוכב של הקבוצה, ג'ימי באטלר. באטלר נראה במצב רוח מרומם וערך חימום קל באופן יחסי לשחקנים האחרים.

באטלר מתחמם.

כמו כן, בפעם הראשונה בזמן שאני מסקר את הניקס זכיתי לראות את ספייק לי האגדי שגם החליף מספר מילים עם ג'ימי באקטס. אולי הוא שאל אותו אם הוא רוצה את רוז בחזרה.

אחרי שאותו באטלר לא הסכים להתראיין לפני המשחק בחדר ההלבשה כמו כל הכוכבים, פניתי לשחקן שמאוד עניין אותי לדבר איתו, מייקל קרטר וויליאמס. וויליאמס נחשב לפוטנציאל גדול לאחר שזכה ברוקי העונה לפני מספר שנים והראה יכולות ניהול משחק טובות אך מצד שני לקה בקליעה שלו.

אחרי הריאיון עם וויליאמס שנראה כאילו הוא מאוכזב מהמקום בו הוא נמצא בקריירה שלו ניגשתי לאיש והרעמה, רובין לופז. לופז הוא בחור חביב ביותר שסיפר לי כמה הוא ואחיו אוהבים ללכת לפסטיבל "קומיקון" ולמה האחים הגדולים שלו לא הפכו לשחקנים כמוהו וכמו ברוק ( שיחקו בליגות נידחות בעיקר ). בריאיון אמר שהוא בעיקר שומר על חבריו לקבוצה מכל קמע בליגה ושבתקופה האחרונה החברים לקבוצה מחפשים אחד את השני וזה מה שהוביל לרצף הניצחונות האחרון.

לריאיון המלא:

כשחזרתי למגרש ראיתי את רונדו מתנהג כמו ווטרן אמיתי כאשר עבד על תרגילים עם כמה מהשחקנים הצעירים של הבולס. אפשר לתהות לגבי האופי שלו וכמה קל או קשה לאמן אותו אבל הוא מקצוען אמיתי בכל מה שנוגע ללתת דוגמא לשחקנים הצעירים והפחות מנוסים, כיף לראות.

מה שיותר הפתיע אותי הוא שהאולסטאר הפצוע של הקבוצה דוויין וייד עלה להתחמם. וייד נראה כאילו הוא מתקדם ותפר כמה זריקות לפני שירד בחזרה לחדר ההלבשה.

 

גיים  טיים !

חמישיות

*  פורזינגיס לא שיחק עקב פציעה בגב התחתון.

ניו יורק ניקס: רון בייקר, קורטני לי, כרמלו אנטוני, מוריס נ'דונג ו-ווילי הרננגומז.

שיקגו בולס: ראג'ון רונדו, ג'ימי באטלר, ניקולה מירוטיץ', פול זיספר ורובין לופז.

פתיחה נהדרת של שתי הקבוצות בחסות ג'ימי באטלר שאחרי ארבע דקות של משחק גם התעופף להאלי הופ הראשון של המשחק שגרר תשואות רבות מהקהל, אפילו אני תפסתי את הראש. בזמן שבניקס כבר ארבעה שחקנים עלו על לוח הקלעים, בבולס רק באטלר ולופז קלעו.

https://www.youtube.com/watch?v=pp-v_sBNuQQ

6:20 דקות לסוף הרבע הגיעה המיני ריצה הראשונה של המשחק כאשר כמעט איבוד כדור של הניקס הסתיים עם שלשה של רון בייקר, הגארדן על הרגליים וגם הויברג על מנת לקחת פסק זמן ראשון, 17-14 לניקרבוקרס.

שחקן שלישי של הבולס עולה על לוח הקלעים. מירוטיץ' עם שלשה מאמצע קשת השלוש מוריד את ההפרש ל-2 נקודות בלבד. הנה התקפת המשולש שכולם שהאוהדים רוצים לראות. רון בייקר מוצא מהפינה את הרננגומז באיזור קו העונה שבמסירה גדולה מסדר למלו 2 נק' קלות מתחת לסל. פסק הזמן הראשון של הניקס לא מאחר לבוא לאחר ריבאונד גדול של רונדו שנגמר באסיסט יפה שלו למירוטיץ' שממשיך את כושרו הנהדר מהתקופה האחרונה.

אפשר להגיד עליו הרבה דברים אבל ראג'ון רונדו שחקן שכיף לראות. הרצון שלו למצוא את החברים שלו לפני הזריקה של עצמו, המחשבה לפני כל פעולה שלו, תענוג.

הרבע הראשון נגמר ב-2 סלים של קייל א'וקווין אהוב הקהל,29-24 לניקס.

הרבע השני נגמר כמו שהראשון הסתיים ועם 4 נקודות רצופות של הניקס, הויברג לוקח פסק זמן לפני שזה יתחיל להיות מאוחר מדי. הניקס ממשיכים לברוח אבל טעות של א'וקווין שמוציא את הכדור מקו הבסיס היישר לידיים של באטלר איפשרו למירוטיץ' מהלך של שלוש נקודות ( הראשונות ברבע ) שהורידו את ההפרש ל-11 נקודות, 6:20 דקות לסיום המחצית.

למרות ניסיון של ג'ימי באקטס להחזיר את הבולס למשחק, הניקס ממשיכים לרוץ ועם שלשה של הולידיי מגדילים את הפער ל-20 הפרש, טיים אאוט של הויברג.

הניקס הורידו את הרגל מהגז ולופז ומירוטיץ' ניצלו זאת על מנת להוריד את ההפרש לקראת המחצית השנייה, 54-40 בסיום המחצית הראשונה.

במחצית: מלו עם 10 נקודות, לי והולידיי עם 8 כ"א. בבולס מירוטיץ' עם 13 נק', באטלר עם 12 נק' ולופז עם 11 נק'.

4 דקות בתוך הרבע השני מגיע ההאלי הופ השני של באטלר במשחק מאסיסט נוסף של רונדו, אולי זה יכניס את הבולס למשחק.

אם הניקס היו משחקים הגנה ככה כל העונה אולי הם היו אלה שנלחמים על מקום בפלייאוף. מלו עם קרוס אובר ענק על מירוטיץ' תופר שלשה ומעלה את הניקס ל-21 הפרש, מי היה מאמין.

נ'דונג מסבסב את באטלר ועולה ל-10 נקודות במשחקו הטוב העונה והעסק סגור. עד סוף המשחק זה היה מופע של היילייטס בכיכובם של מלו וקוזמינסקאס, 100-91 לניקס בסיום.

סטטיסטיקה

קבוצתית

ניו יורק ניקס: 42-88 מהשדה ( 47.7% ), 6-23 לשלוש נקודות ( 26.1% ), 53 ריבאונדים ( 37 בהגנה ), 26 אסיסטים ו-16 איבודים.

שיקגו בולס: 32-84 מהשדה ( 38.1% ), 6-27 לשלוש נקודות ( 22.2% ), 36 ריבאונדים ( 25 בהגנה ), 22 אסיסטים ו-15 איבודים.

אישית

ניו יורק ניקס: מלו עם 23 נק' ו-7 ריבאונדים, נ'דור עם 13 נק' ו-12 ריבאונדים, קורטני לי עם 14 נקודות, א'וקווין עם 8 נקודות, 12 ריבאונדים, 5 אסיסטים וחסימות וג'סטין הולידיי עם 12 נקודות.

שיקגו בולס: באטלר עם 26 נקודות, מירוטיץ' עם 21 נק' ומורו עם 15 נק' חסרות משמעות מהספסל.

לקחת הביתה

כל מה שהניקס עשו היום היה מצויין. הכל התחיל ונגמר בהגנה שלהם, דאבל אפים על באטלר וכו'. היה נראה כאילו תכנית המשחק של הניקס הייתה לתת לבאטלר לעשות כרצונו אבל לבטל את האחרים והם הוציאו את זה לפועל בצורה הטובה ביותר.

דבר נוסף שצריך לקחת ולהמשיך אותו זה הדקות משחק של נ'דור שהראה עם פוטנציאל גדול עם דאבל דאבל, רק שישמור על ריכוז לפרקים גדולים יותר.

הבולס לעומת זאת לא יכולים לקחת הביתה יותר מדי דברים מלבד היכולת הטובה של מירוטיץ' שממשיך להיות האקס פאקטור שלהם ובפלייאוף ( אם וכאשר יגיעו לשם ) זה יכול להוות יתרון משמעותי.

להשאיר בגארדן

נפרגן לניקס ולא נבקר אותם.

הבולס לעומת זאת חייבים להתאפס ולנצח את המשחקים הללו. עם עוד 4 משחקים לעונה ( פילי,אורלנדו וברוקלין פעמיים ) הויברג חייב לשמור על ההיררכיה ולא לספסל את רונדו בשביל קרטר וויליאמס שעשה הלילה יותר נזק מתועלת. כמובן שהנקודה הכי חשובה היא הריבאונד הגנה שפשוט גמר לבולס את המשחק.

אחרי שיחה מעניינת עם אייזיאה קנאן ומירוטיץ' על לוקה דונצ'יץ' בה שאלתי את קנאן אם הוא מכיר את דונצ'יץ' ומירוטיץ' אמר לי שהשחקנים האמריקאים לא מכירים את האירופאים יותר מדי ואמר  שיתן לי עשרת אלפים דולר אם קנאן יגיד שהוא מכיר אותו. הוא לא הכיר למקרה שתהיתם. אחרי השיחה המשעשעת הזו וצפייה בקליפ של אותו דונצ'יץ' עם קנאן, ניגשתי לבאטלר ו-וייד שנראים כמו חברים מאוד קרובים אך לא הצלחתי לראיין אף אחד מהם. בצד השני של החדר עמד לו רונדו מבלי אף עיתונאי וניגשתי לשוחח איתו קצת על המשחק, על האיחוד של קבוצת האליפות מ-2008 ועל עוד כמה דברים.

לריאיון המלא:

ביום חמישי הקרוב אהיה בגארדן על מנת להביא לכם את הסיקור של המשחק בין הניקס לוושינגטון, אתם מוזמנים לרשום שאלות לשחקנים או למאמנים בתגובות, לילה / בוקר טוב לכל הקוראים.

 

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. אחלה סיקור, פינוק עם הקפה של הבוקר!
    תשובה אדירה של לופז לשאלה על הקמעים, בחור מצחיק.
    רונדו שחקן עם הבנת המשחק שרואים פעם בדור אבל האישיות שלו תמיד הפריעה לו בכל קבוצה שהיה. מחכה לראות אותו בתור מאמן אחרי שיפרוש.
    מייקל קארטר וויליאמס הוא בהחלט אחת הנפילות של ה4 שנים האחרונות. משחקן רוקי השנה בפילי, למעבר למילוואקי,שם שיחק תחת אחד הרכזים הטובים שראה המשחק, לשחקן 7 או 8 בקבוצה שמחפשת להיכנס לפלייאוף. אכזבה.
    הנייקס עשו סייפט לבולס וניצחו אותם בכל המשחקים (2) שלהם השנה, מאכזב לראות אותם מריצים יפה את ההתקפת המשולש כל כך מאוחר בעונה.
    ונאדור, שחקן ששיחק רק 27 משחקים העונה, נותן משחק מטורף ואפילו מעיף ממנו את שחקן השבוע של המזרח (באטלר) באחד המהלכים היפים של המשחק. הזוי!
    מחכה לסיקור נגד וושינטון

  2. תודה, אהבתי! אחד הסיקורים הטובים.
    אני אישית אף פעם לא אהבתי את רונדו. לטעמי הוא אוברייטד כל הקריירה, עוד מימי האליפות בבובטון, נכון שהוא מחפש את המסירה, אבל לי זה נראה מאולץ מדי לפעמים, ובעיקר בגלל הקליעה החדשה שלו.
    ב2008 הם היו 3 גארדים די דומים, רונדו, רוז ווסטברוק. דומים מבחינה שהקליעה של כולם הייתה חלשה יחסית, וייצור הנק שלהם התבסס על חדירות. נכון שרונדו הוא הרכס הקלאסי מבניהם , אבל תראו איך ווסטברוק שיפר את הקליעה שלו עם השנים, בעיקר מחצי מרחק, עד שהוא נהיה בלתי עציר בהתקפה! וגם רוז שיפר את הקליעה, ואולי בלי הפציעות גם היה ממשיך להתקדם
    רונדו לעומתם נשאר אותו שחקן ולא נראה שהוא עבד יותר מדי על האספקטים האלה במשחק חבל

    1. רונדו ממש לא שחקן דומה לראס ורוז – חוץ מבעית הקליעה מרחוק אין שום דבר דומה שם. הסיבה שרונדו מדשדש כבר כמה שנים לדעתי היא מנטלית נפשית יותר מהכל. דווקא הסגנון שלו (להבדיל מראס או רוז) מאפשר לו לשחק הרבה יותר שנים אז אולי עוד נראה ממנו משהו.

  3. סיקור ענק עידן, המון כבוד.
    רובין לופז זוכה אצלי בעוד אחד מהתארים האישיים האלו שלא מחלקים אבל היה צריך לחלק – השחקן שהכי הייתי רוצה לשבת איתו על בירה.
    אולי כתבי הופס באולמות השונים צריכים לארגן איזה סיכום עונה עם תובנות חדר הלבשה כמו – מי השחקן שהכי היית רוצה לשבת איתו על בירה, מי נראה הכי שמוק מכולם, למי יש את השלונג הכי ארוך (ואל תגידו לי שלא שמתם לב, עם כל השעות שלכם בחדר ההלבשה!) וכיוב.

    1. אחלה רעיון! אשמח לראות סיכום שנה מזוויות אחרות, אם כי הייתי מוותר על הנושא השלונג (גם ככה הם גדולים עליי בהרבה תחומים…)

    1. האמת שאף אחד לא התקרב אליו. הוא היה רגוע באופן מפתיע אחרי שהויברג ספסל אותו וכנראה שהצלחתי להתחבב עליו איכשהו.

  4. אברי שאתה היחידי שחושב על זה, לא איכפת לשאר,
    ברור שאתה לא מסופק בנושא ובגלל זה העלת נושא רדוד ושטחי,
    יצא מכוער, שלא כבעברך
    הכתבה טובה מאד תודה לעידן עופר וללופז המפתיעים

    1. עוד סיקור מעולה! חבל ששיקאגו הפסידו את זה.
      קבוצה כל כך מוכשרת שמשהו שם לא מצליח להתחבר עד הסוף וזה חבל לראות כי מבחינת פוטצניאל הם לדעתי היו צריכים להיות במקופ יותר טוב.

  5. לא מאמין לך. הייתי במשחק אתמול גם!
    משחק מצוין, היה נראה שהכל הלך לכיוון של הניקס ולא נכנס כלום לשיקגו. נדאור הפתיע אותי מאוד עם הדאבל דאבל וכרמלו היה טוב כהרגלו. הניקס שיחקו יפה אתמול עם הרבה אקסטרה פאסס בהתקפה שהובילו לשלושת פנויות.

  6. תודה עידן, תענוג של ראיון.
    מת על רובין לופז, רואים שהוא שחקן חשוב מאוד כדי לשמור על חדר הלבשה בריא. קליל, מצחיק אבל על המגרש פייטר שיודע את המגבלות שלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט