האישה שאיתו/מתן גילור

תוצאת תמונה עבור איש ואישה אוהבים תמונות

תמיד היא שם. ביציע. איתו. קצת רחוקה אבל כל כך קרובה. הם ביחד. מקשה אחת, משפחה אחת, הצלחה אחת.

תמיד היא שם. איתו בכל מקום. היא מבינה. היא היתה במצבים האלה. היא יודעת איך זה להיות גלמוד בארץ נוכריה. איך זה להיות אדם בלי בית. ולו יש בית. היא הבית שלו. לעולם לא יצעד לבד. בכל מקום שהוא – היא. השריון שסוחב את הצב.

גם היא החזיקה את המחבט. מבינה את הלחצים שעוברים עליו בכל רגע. את הקושי הפיזי. את רגעי המשבר. את המעבר החד מאוויר פסגות עמוק לתהום.

היה זה איתן גלס שכתב: "אתה רוצה אישה פלקט, בלי ניסיון חיים. אתה רוצה ילדה-נעשה, קפואה ובלי קמטים. " כאילו התייחס לכל אותם ידוענים ובעלי הון מכל תחום ותחום וביניהם ספורטאים.

היא לא עוד דוגמנית. לא עוד נערת שער. אין לה קריירה אחרת והיא בטח לא עקרת בית שתשב ותחכה לו. היא מנהלת התיאטרון. מפיקת ההצגה, הבמאית והתסריטאית גם יחד. מובילה בגאון את הפמילייה וכל הצוות. משאירה לו להתעסק רק במה שהוא טוב בו.

הכי טבעית שיש. מבלי לנסות לנשוא חן, בלי פוזות למצלמה ובלי מניירות. גם אם זה אומר לזרוק הערה ליריב, אפילו שצריך איתו שיתוף פעולה רק כמה ימים לאחר מכן. הכי רחוק שיש מצביעות. ולמרות זאת, אולי אפילו בגלל זאת, היא הכי חיננית שיש.

היה זה נתן אלתרמן שכתב: "ישנן יפות יותר ממנה, אך אין יפה כמוה." זאת אהבת אמת. הוא אוהב אותה – ממש מעריץ אותה – למרות ואולי אף בגלל הפגמים הקטנים, הקימורים שלא תמיד נראים הכי אסתטיים לבוחן מהצד. בשבילו ככה צריך להיות – ככה היא מושלמת.

זה לא משנה שהיא לא האוקטן הכי גבוה, כי היא הדלק שמניע בצורה האוטופית את המנוע הכי טוב שנברא.

החיבוק אחרי – הרגע הכי מרגש – הוא לא חיבוק של תאווה, אלא חיבוק מלא תשוקה, מלא אהבה, מלא שותפות גורל.

צריך להיות גבר חזק כדי להתחבר לאישה חזקה דווקא מעמדה של כוח, שנראה שלאורך השנים הפכה לעמדה של נחיתות – בדיוק המקום המושלם בשבילו לעומתה.

כי בלעדיה הוא לא היה שם. לא עד כדי כך גבוה.

המפרסמים דוחפים פוטושופ על נערות יותר מדי מושלמות ממילא. דווקא אותם צריך לשווק. את הזוגיות הזו של שני היפים האלה. יפים בדיוק במידה הנכונה. כשהם ביחד. מבפנים ומבחוץ. מלבר ומלגו. לא זוג מלכותי – זוג אמיתי. השאיפה האמיתית שצריכה להיות לאדם.

ייתכן שאני מוטה אג'נדה, רווי סטראוטיפים או סתם לא חשוף למספיק מידע. אבל כל אחד יוצר את המופע שלו, את ההצגה שלו, רק לפי המידע אשר מצוי בידיו והניתוח שעשה לו.

ושם, ליד מייקל ג'ורדן, ויין גרצקי, ג'י.סי. אוונס ועוד מספר יחידי סגולה, הוא לא ישב לבד. שם, בשורה הראשונה, הכי קרוב לאמצע שאפשר, ישמרו להם שני מקומות – לרוג'ר ומירקה פדרר.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. הייט אשברי

    30 ינו 2017 10:41:16

    מירקה תמיד שם . וחלק מההנאה לצפות פה זה לראות אותה מעודדת ביציע .
    ורק נשאר לראות אם מ-2 זוגות התאומים/ות אחד/ת לפחות יקבל את הגנים של הטניס מההורים .

  7. ori88

    30 ינו 2017 10:49:53

    יפה כתבת, מתן.

    ישעיהו ליבוביץ' נשאל בעבר מה הדבר החשוב ביותר בחייו של אדם, והוא ענה: "אשתו. יותר חשוב מכל דבר אחר"

  14. יניב

    30 ינו 2017 13:09:11

    מעולה מתן ומסכים עם הכל.בכלל זה מה שגם כל כך יפה בפדרר.לא מעט פעמיים שיוצא לי לראות אותו משחק וחלק מאנשים לא צופים בטניס ואז הם רואים אותה,ישר התגובה היא "מה זאת אשתו?""לא יכל למצוא משהו יותר טוב?".וזה הגדולה שלו כמו שכתבת לא חיפש דוגמנית או משהו כזה אלא כמו בן אדם רגיל מצא פשוט את האחת שלו

  16. שחר

    30 ינו 2017 14:54:26

    יפה מאוד מתן, זה ממש מה שעלה לי לראש אתמול בזמן המשחק, אגב גם נדאל בזוגיות כבר יותר מעשור עם אותה בחורה, שהיא בהחלט בחורה יפה, אבל שוב כמו פדרר לא מדובר באיזה דוגמנית על. אני מניח ששניהם בעלי בטחון גבוה בעצמם ובגבריות שלהם, ללא צורך להשוויץ ב"צעצוע" חדש בכל טורניר.

  19. מנחם לס

    30 ינו 2017 18:47:42

    נהניתי עד בלי די. היא באמת תמיד שם. היא באמת לא היפה בנשים. גם אין לה גוף חטוב עם נטייה להשמנה.
    אבל היא האשה האופטימלית לשחקן אופטימלי, ומבטנה יוצאים רק תאומים. גרושים שם לא יהיו לעולם, וגם לא יהיו כל ספורים לצהובונים בלונדון.
    היא היתה חלק גדול מההנאה שלי מנצחונו של פדרר (אם כי לא הייתי מבואס אילו נדאל ניצח).

  20. השרת

    30 ינו 2017 20:47:05

    תודה מתן על סיקור האליפות.

    תודה לפדרר ונדאל על הטורניר.

    תודה לפדרר על הזכייה.

    מדהים לראות את תגובות הזבל בקיק/טמקא לעומת איכות התגובות פה לאותה הכתבה 🙁

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט