רעמים ופרשים בליל חורף קר/ אוקלהומה סיטי מבקרת את האלופה מקליבלנד/ הברון מקריית אקרון

ראסל ווסטברוק מתחמם לפני המשחק

כשמחליטים לשחק כדורסל בקבוצת ילדים/נערים, לא משנה מתי מתחילים לשחק, אחד הדברים הכי חשובים – אם לא החשוב ביותר – הוא לבחור את מספר החולצה שלך! בשבילי, בתור שחקן בינוני מינוס במ.מ גבעת שמואל, בתור ילד בן 12, היה לי ברור שהמספר שאני רוצה הוא מס' 20… למה דווקא מס' 20 אתם שואלים?

איך מומי אוהב לקרוא לאוקלהומה סיטי? הסופרסוניקס. פעם, לפני שקווין דוראנט יצא לדרך עם הפרנצ'ייז החדש של התאנדרס, הייתה קבוצת כדורסל מצוינת בסיאטל, הלא הם הסיאטל סופרסוניקס. והיה להם את אחד הרכזים הכי טובים בהיסטוריה, בוודאי אחד משחקני ההגנה הטובים בתולדות הליגה, והרכז היחיד שזכה בתואר "שחקן ההגנה של השנה" – "הכפפה" – גארי פייטון. אפילו שאהדתי מילדות את הפיסטונס, גארי פייטון היה שחקן בדיוק מהסוג שחלמתי להיות בעצמי. שחקן חסר פשרות, נודניק בהגנה, שיעשה הכל, אבל הכל, כדי להוציא את הרכז של הקבוצה היריבה משיווי משקל ולחטוף לו את הכדור, בדרך לניהול התקפה מדהים בצד השני של המגרש, שבדר"כ נגמר עם מסירה לשון קאמפ שהיה מרעיד טבעות בסיאטל של שנות ה-90'. בסופו של דבר, לשמחתו של רועי העורך שלנו, גם גארי פייטון זכה לעדנה ב-2005, עם הזכייה היחידה שלו באליפות במדי ההיט, רגע לפני שפרש ממשחק פעיל ב-2005, וב-2013 נכנס, כמתבקש, להיכל התהילה של הכדורסל ע"ש ג'יימס נייסמית'.

מס' 20 – "הכפפה" – גארי פייטון, אגדה

בימים שלנו, לרעמים של אוקלהומה סיטי סופרסוניקס, יש רכז מהסוג החדש – ראסל ווסברוק הנפלא, שאת המץ' אפ הדמיוני, שבו "הכפפה", פייטון, שומר עליו וממרר לו את החיים, אפשר לדמיין רק בחלומות, כי זה בהחלט דו קרב שכולנו היינו שמחים לראות.

כפי שכבר ידוע לכולנו, ראסל לא נבחר לחמישייה הפותחת של המערב באולסטאר הקרוב בניו אורלינס, מה שמעלה את השאלה: "אם אין ספק, שסטף קארי (לפחות השנה) הוא בחירה ברורה, בשל העובדה שהוא השחקן הפופולרי ביותר בליגה, על אף שביכולת הנוכחית גם ראסל וגם הארדן טובים ממנו השנה – מה הסיבה שג'יימס הארדן נבחר לפני ראסל ווסטברוק??". האם הארדן שחקן פופולרי יותר מווסטברוק? האם הוא מוכשר יותר? אשמח לשמוע את דעתכם על העניין הזה בתגובות.

אותו ראסל ווסטברוק, הגיע היום לאולם הקיו בקליבלנד, כשהוא מוביל את הקבוצה שלו בצורה כל כך אבסולוטית, בכול היבט שאפשר לחשוב עליו בעצם. למעט ג'יימס הארדן אצל הרוקטס, אין אף קבוצה בליגה, שהתלות שלה בשחקן בודד היא כל כך קריטית.

אולי בזכות הדומיננטיות והיכולת הפנומנלית של ראסל ווסטברוק – הוא כבר לא צריך בכלל להתחמם לפני המשחק כמו השחקנים ה"רגילים" של שתי הקבוצות ואת החימום שלו יכולתם לראות בתמונה שפתחה את הסיקור.

שחקני הקאבס מבסוטים כבר בחימום

המשחק יצא לדרך!

החמישיות:

קליבלנד – קיירי אירווינג, לברון ג'יימס, אימאן שאמפרט (שממשיך לקבל אשראי מקואץ' לו), קווין לאב וטריסטן תומפסון.

אוקלהומה סיטי – ראסל ווסטברוק, ויקטור אולאדיפו, אנדרה רוברטסון, דומנטאס סאבוניס וסטיבן אדאמס.

ניו זילנדי וקנדי קופצים ביחד – תנחשו מי ישיג את הכדור?

אחרי שכדור ראשון של OKC הלך לאיבוד אצל "יטי איש השלג" – סטיבן אדאמס, וכדור ראשון של קליבלנד הלך כמו תמיד לקווין לאב שהחטיא מהשלוש, הסל הראשון במשחק היה של קיירי אירווינג, רכז מוכשר בפני עצמו, אשר נענה מיד בסל פשוט מהצד השני, של אותו איש שלג ניו זילנדי.

הקאבס נמצאים בתקופה חלשה מאוד לאחרונה, כשאת שנת 2017 הם הוציאו לדרך עם שבעה הפסדים מתוך 13 משחקים, שלושה מההפסדים אצלהם באולם הביתי. אמנם, במשחק הביתי האחרון שלהם נגד ברוקלין נטס החלשה הם ניצחו בקלות, אבל על הקבוצה של טיירון לו עוברים ימים מאוד לא קלים. על פניו, הטרייד של קייל קורבר תמורת דאנליבי ושאר חמוצים היה אמור להיות הצלחה מסחררת ובינתיים הוא לא מספק את הסחורה ומשנה לטובה את פני השטח אצל קליבלנד. לברון ג'יימס עושה הרבה רעש וכותרות עם הרצון שלו להתחזק בפליימייקר נוסף, שיוריד מהעומס הרב שיש על קיירי ועליו. מנגד, הסנטר שלו, וחברו בסוכנות ריץ' "בוא תהיה עשיר גדול" פול, טריסטן תומפסון, גידל זוג ביצים גדולות וענה לו באופן פומבי, שעם מה שיש צריך לנצח ולהראות שהקאבס של השנה יכולים לעשות ריפיט ולשחק כמו אלופי הליגה.

את התאנדרס של הרבע הראשון כל רעשי הרקע בקליבלנד לא עניינו והם באו לתת עבודה. עם ניהול משחק מצויין של ראסל, האורחים הצליחו להוביל במרבית הרגעים ברבע הראשון ולסיים את הרבע כשהם מובילים 24-21.

קליבלנד פתחו חזק את הרבע השני, כשלברון חוזר ממנוחה קצרה ומוביל את הקבוצה. עם 1 מתוך 2 אופייני מהקו, ומסירות מצויינות לצ'אנינג פריי ולשלשה של קייל קורבר בקץ' אנד שוט, הקאבס הפכו את התוצאה במהירות לטובת המקומיים.

במהלך הרבע השני, שהיה צמוד וסימן אחלה של משחק לכולנו, התקיימה עוד היסטוריה מבחינת קינג ג'יימס והסיפור שלו באוהיו אצל הקאבס. לברון הפך לשחקן הפעיל הרביעי שיש לו 20,000 נק' עם אותה הקבוצה (קדמו לו דווין וויד במיאמי, דירק נוביצקי הגדול בדאלאס ופול פירס בבוסטון). הוא גם הראשון לעשות זאת במדי הקאבלירס, כשהוא מוביל את הפרנצ'ייז בנקודות, באסיסטים, בכמות הסלים שקלע גם מהשדה וגם מהעונשין, בחטיפות, בכמות השלשות ובריבאונדים בהגנה. בריבאונדים הוא מדורג 3, בבלוקים הוא 4, ועד סוף השנה, במידה ולא ייפצע הוא גם יעבור את זידראונאס אילגאוסקאס במס' הפעמים בהן לבש את מדי ה-GOLD&WINE.

אי אפשר להסביר במילים את מה שלברון ג'יימס מסמל לאוהדים באוהיו וכמה גדול הוא עבורם. ללא ספק, החזרה שלו ממיאמי היט והזכייה באליפות ההיסטורית קיבעה את היותו הספורטאי הכי גדול שיצא מאוהיו אי פעם והמספרים שלו ממשיכים לדבר בעד עצמם.

לברון והחברים היו גדולים על הרעמים של ווסטברוק, ולמרות שהוא עצמו סיפק את הסחורה עם מספרים קרובים לממוצע הטריפל דאבל שלו כבר במחצית, שאר שחקני המשנה בהצגה שלו לא מספיק טובים והמקומיים ירדו לחדרי ההלבשה ביתרון של 45-58, לא לפני שטריסטן תומפסון חסם פעמיים נסיונות אחרונים של ראסל ווסטברוק ואולדיפו לעשות משהו עבור האורחים.

קיירי אירווינג חזר חם מחדרי ההלבשה וקלע את 5 הנק' הראשונות של הקאבס. מנגד, הבן של סאבוניס הראה ניצוצות של הכישרון הגדול שהוא, והצליח פה ושם לבצע מהלכים יפים. עוד נגיע אליו בהמשך.

בסוף הרבע השלישי שהמשיך להיות בשליטה בלעדית של קליבלנד – 65-80.

תמונה שמתארת היטב את מה שראסל ווסטברוק הרגיש הערב

בתחילת הרבע האחרון הייתה לי הרגשה שהרעמים ויתרו על המשחק ושראסל כבר לא יחזור למגרש אבל האורחים הצליחו לצמק טיפה את הפער עד ל-9 נק' והפנומן חזר למגרש.

טריסטן תומפסון באחד המשחקים הטובים שלו השנה הצליח לחסום שוב ושוב, לקלוע מתחת לסל, ובאופן כללי לאיים יותר בצבע. יכול להיות שלפתוח פה על המנהיג שלך, מכניס לך הרבה ביטחון עצמי. במשחק שכזה, אפילו זריקה רחוק מאוד מהסל, מאסיסט של לברון, יכולה להיות "רק רשת".

גם קיירי אירווינג לחץ על הדוושה ברגע הנכון עם כניסות לסל וסלים מרחוק והוכיח שעל הפרקט ב-Q יש מקום לרכז אחד בלבד להותיר חותם. בתקופה האחרונה הוא נקודת אור בוהקת אצל הקאבס והוא לא מפסיק להשתפר. לראות את יכולת הכדרור של קיירי בלייב זאת פשוט ברכה.

אחרי שראסל ווסטברוק השיג את הטריפל דאבל ה-24 שלו העונה, לברון ניסה להגיע לטריפל דאבל משל עצמו והיה קרוב מאוד, אבל קואץ' לו החליט להוריד את השאלטר על המשחק 2 דקות לסיום והכניס את ג'פרסון, ליגינס, ג'יימס ג'ונס, קיי פלדר ומקריי לסגור את העסק.

בסיום, הקאבס מצליחים לנצח באופן משכנע את אחת הקבוצות הטובות של המערב ולהוריד את מפלס הלחץ, לפי שעה. תוצאת הסיום: 91-107.

צהלה באולם אחרי ניצחון ביתי

קצת מספרים ושחקנים ששווים אזכור

קליבלנד: קיירי אירווינג, הקלע המוביל עם 29 נק' ו-10 אסיסטים, חטיפה ורק 2 איבודים. לברון ג'יימס, פלירטט עם הטריפל דאבל וסיים עם 25 נק' ב50% מהשדה ו7/10 מהקו, 14 ריבאונדים ו-8 אסיסטים וחטיפה. טריסטן תומפסון סיים משחק הגנתי מעולה עם 19 נק' (7/15 מהשדה, הרבה יותר מכמות הזריקות שהוא לוקח בדר"כ), 12 ריבאונדים (מתוכם 6 בהתקפה), 0/5 מהקו.. ו-4 חסימות ו-4 חטיפות! גם לאימאן שאמפרט היה משחק הגנתי מעולה, כשעשה חיים קשים ככול האפשר בשמירה על ראסל ווסטברוק והוא סיים עם 16 נק' (5 שלשות). קווין לאב שווה אזכור רק בשל העובדה שהוא שיחק רק 12 דקות לפני שירד לחדר ההלבשה בעקבות כאבים בגב. כרגע, הוא לא נוסע עם הקבוצה למשחק החוץ בדאלאס ונצטרך לעקוב אם הפציעה שלו רצינית ועלולה להשפיע על המשחקים הקרובים שלו ועל ההשתפות באולסטאר, אליו הוא נבחר כאחד המחליפים של המזרח.

אוקלהומה סיטי: פה זה קצר יותר. ראסל ווסטברוק – לא שזה מפתיע מישהו כבר – סיים עם טריפל דאבל (24 העונה) של 20 נק' (באחוזים רעים מהשדה 7/26), 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים כשהוסיף גם 4 איבודים. ויקטור אולאדיפו סיים עם 17 נק, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. ג'ופרי לוברן קיבל 21 דקות והחזיר 13 נק' ו-6 ריבאונדים ואפילו זכה לראיונות מהעיתונאים אחרי המשחק. וסאבוניס ג'וניור סיים עם 12 נק' ו-5 ריבאונדים.

המאמן עם המסטיק, הבן של האגדה שרוצה לבוא לישראל אבל עדיין לא קיבל אישור מההורים וראסל "אני כול כך מגניב שאין לי מה להגיד לכם" ווסטברוק בחדר ההלבשה של האורחים

אחרי המשחק החלטתי ללכת לראיין את דומנטאס סאבוניס ולכן גם היום לא הלכתי לשמוע את מה שהיה לקואץ' לו להגיד לעיתונאים אבל עיקר הדברים שהיה לו לומר הוא אמר על ההגנה הטובה שהוא קיבל הערב מטריסטן תומפסון שהיה הפקק של "הבקבוק", ושאמפרט שהפריע לראסל. גם על הרכז המצויין שלו היה לו מילים טובות להגיד ושהוא הצליח להתמודד עם הלחץ שסטיבן אדאמס הפעיל עליו, ללכת לפינה כשצריך או לזרוק מרחוק שצריך, ולמסור את המסירות "דרך הכיס" אל דאבל טי, שקרא את המסירות שלו היום כמו שצריך. באופן כללי, הוא שמח מהיכולת של קיירי שמצויין לאחרונה, "אחרי שיצא מעט מהקצב כשנח שלושה משחקים בעקבות הפציעה שהייתה לו בשרירי מיתר הברך (המסטרינג), ועכשיו הוא מצא את הקצב שלו בחזרה. וכשהוא קולע 20 נק' ברבע (השלישי), הוא מראה ממה עשויים שחקנים מעולים".

בינתיים אני הלכתי לשמוע את מה שהיה למאמן של הרעמים, בילי דונובן להגיד. הבחור נכנס לראיון עם אנשי המדיה עם סווטצ'רט, כשהוא לועס מסטיק, והזכיר את המאמנים של הבייסבול מהסרטים של Major League.

על קיירי אירווינג הוא אמר: "לא ראיתי אותו עושה שום דבר מיוחד היום ממה שהוא בדר"כ עושה. שום דבר לא הפתיע אותי ביכולת שלו. "He shot the ball and scored the ball at a very, very high level". איש של מילים. באופן כללי הוא אמר שהזריקות לא נכנסו הערב. כדי לנצח צריך שהזריקות שאנחנו מחטיאים ייכנסו. לגבי ראסל ווסטברוק הוא אמר "אני לא חושב שהוא לא הגיע מספיק לקו העונשין (ביקר שם 8 פעמים), המשחק הוא משחק ועכשיו עוברים למשחק הבא". הוא היה מרוצה מהשחקנים המחליפים שלו, ששיחקו פעם ראשונה ללא אנס קאנטר, הפצוע הטורקי, ואמר שבמשחקים הבאים הוא מקווה שהם ימשיכו להתחבר ולהשתפר.

אחרי הראיון עם המסטיק של דונובן הלכתי לחדר ההלבשה והאחראים של התקשורת מאוקלהומה היו נחמדים וסידרו לי דומאנטאס סאבוניס לשיחה קצרה. הבן של סאבוניס בחור נחמד מאוד, לא הרבה במילים או סיפק לנו איזה "סקופ", אולי חוץ מהעובדה, שהוא עדיין לא בטוח אם ישחק אם נבחרת ליטא בקיץ בישראל, שתתארח אצלנו בתל אביב ותפגוש את הכחולים-לבנים במסגרת בית ב' של היורובאסקט. הראיון (עם תרגום) לפניכם:

אחרי המתנה ארוכה, הגיע תורו של השחקן שכול העיתונאים חיכו לו, ראסל ווסטברוק, ובסופו של דבר כולם התבאסו שהם חיכו לו. מדובר באיש מגניב, בעל חוש אופנה מפותח, וללא ספק שחקן כדורסל מהטובים שהעיניים הרואות יראו – אבל, אין לו עצבים לראיון של אחרי משחק. וככה זה היה נראה…

בזמן הזה בחדר ההלבשה של קליבלנד (אליו שוב לא הצלחתי להגיע בגלל ההמתנה הארוכה לווסטברוק), קינג ג'יימס אמר: "אנחנו רק רוצים לשחק כדורסל טוב, והלילה עשינו את זה". הכול מתחיל בהגנה". לגבי היכולת של טריסטן תומפסון הוא אמר: "הוא גדל בכל היבט של המשחק שלו, מחסימות לשחקנים האחרים (פיקים) ומהפיק-אנד-רול ותפיסת הכדורים בצבע בדרך לזריקה או ל"ריסוס" אל ה-3 לשחקן פנוי, להחלפת שמירה על גארדים – הכול עניין של ניסיון. עכשיו הוא מנצל את הניסיון שהוא מרוויח".

קיירי, התייחס להגנה של הקבוצה הערב ולביטחון שמגיע אחרי ניצחון שכזה: "היינו במיקומים הנכונים ותקשרנו כמו שצריך. השחקנים שלי היו אגרסיביים וזה כל מה שצריך. בניגוד למה שאתם חושבים, אנחנו לא הפסקנו להיות במסגרת טובה של מחשבה. כול מה שצריך הוא ל"צאת החוצה" ול"בצע – כול משחק וכול יום משנה עבורנו כדי שנהיה עוד יותר טובים".

וכך, עוד ערב של כדורסל הסתיים לו ב-Q. במהלך הראיון עם ראסל הסתכלתי על העדכונים מהמשחק המטורף שהיה בין ניקס לאטלנטה, ועכשיו אחרי שסיימתי את כתיבת הסיקור, אני מקווה שהכבישים שמחברים בין קליבלנד לקריית אקרון שבאוהיו יהיו טובים אליי, שהשלג יישאר רגוע, אחרי הכול – כמו שהיה אפשר לראות הלילה על הפרקט – כשיורד שלג באוהיו – אין רעמים.

עד הפעם הבאה, לילה/בוקר טוב מקריית אקרון שבאוהיו ושבוע טוב לכולם בארץ הקודש!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

    1. הברון מקריית אקרון

      30 ינו 2017 06:01:27

      לא ממש אף אחד מהעיתונאים לא שאל את לו או לברון לגבי ענייני טריידים וחיזוקים.. היה יום עם אווירה טובה שם לא רצו לקלקל האמריקאים המנומסים..

  3. מנחם לס

    30 ינו 2017 06:47:25

    סקירה מצויינת על משחק טוב מאד של קליבלנד בחצי השני. תמונות מצויינות, סרטונים על הכיפאק. סקירות כאלה חייבות לתת הרגשה של 'נוכחות' . כל הכבוד לך על האנרגיה והכיף שיש לך בכיסוי משחקים כאלה.

  6. מומי שאוהב חציל בטחינה

    30 ינו 2017 07:58:29

    סיקור מעולה !
    למה אתה שם לנו תמונה של סטיב ארקל לבוש כמו פימפ ומוכר לנו סיפורים על ווסטברוק ?
    תודה על התוספת של התרגום עכשיו גם יהודה שילשיק יכול לראות את הראינות בסוף משחק

  9. אפלטון

    30 ינו 2017 08:34:57

    תודה סקירה מעולה. קיירי שחקן שתענוג לראות. אין שחקן שיותר הייתי רוצה לראות ב-3*3. חייבים להכניס את זה לאולסטאר

  10. עגל

    30 ינו 2017 10:58:40

    תודה רבה לברון!
    (לאיש ששמו ברון, לא לאיש ששמו לברון 🙂 )
    איזה כיף להיות במגרש ולראות את הכל מקרוב.
    הצבע של קליבלנד היה טיילת רצינית במחצית הראשונה אז TT לא כזה גדול.
    סחתיין גדול על הראיון עם סבוניס והתרגום שהעלית, באמת השקעה יפה.

  11. ברוך רובין

    30 ינו 2017 11:09:38

    סקירה מצוינת למרות שאני לא מסכים עם המסקנות שלך. אוקלהומה רחוקה מלהיות קבוצה ובטח שהיא לא אחת מאריות המערב או אחת מהקבוצות הטובות שם, שום הנעת כדור שום תנועה מעט מאוד חדירות לסל והרבה מאוד הירו בול אין לקבוצה מה למכור בפלייאוף (כמה שאפשר לקרוא לשחקן אחד שהולך ראש בקיר ו4 מסתכלים קבוצה). האשמה מופנית לדונבון לא הגיוני שמאמן שמרוויח מיליוני דולרים בשנה נותן לראסל ווסטברוק להשתולל ככה על בסיס יומי (האחוזי אפקטיביות שלו מבישים), הבחירת זריקות גובלת בפשע (והוא אחד השחקנים הכי מוכשרים שיש על הפרקט) מעניין אותי מתי יתפסו את הראש ויפטרו את דונבון (אי אפשר לקחת ממנו את ההשגים המדהימים במכללות אבל בתור מאמן של קבוצת NBA הוא נוראי) עם החומר שחקנים שיש לו הקבוצה צריכה להיראות הרבה יותר טוב לשם השוואה הסגל שלה לא פחות מוכשר מהסגל של יוסטון (וליוסטון היה לוז קשה ביותר אולי הקשה בליגה) הבעיה נעוצה במאמן.

  14. אשך טמיר המקורי

    30 ינו 2017 16:10:10

    ווסטברוק נוראי גם בראיונות. איזה חוסר כבוד.
    הטריפל-דאבלים שלו מעניינים לי את השמאלי.
    הוא הרכז האחרון בליגה שהייתי לוקח לקבוצה שלי.

  15. איתן

    30 ינו 2017 18:16:28

    סחתיין איך הצלחת להכניס לסבוניס ג'וניור את נס ז'לגיריס !

    שחקן חביב מאוד שממעט לעשות טעויות ובעל פוטנציאל גדול שלדעתי הוא לא רחוק מלהתחיל לממשו.
    לגבי דונובן, אמש הטעות הכי גדולה שלו הייתה חוסר השימוש באברינס שב~20 מש' האחרונים קולע 48% מהשלוש עם קרוב ל2 במשחק.

  18. המשגיח

    31 ינו 2017 01:22:12

    מעולה שי.
    ממש אהבתי את הכתוביות בריאיון עם סאבוניס ג'וניור.
    למי שלא יודע, הכנסת כתוביות לוקחת יותר זמן מהריאיון עצמו.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט