הייתי שם: גולדן סטייט ווריורס (7-40) 144 – לוס אנג'לס קליפרס (18-30) 98/אריק טל

פעם זו היתה יריבות. היום זה נראה לא כוחות. במשחק טרום עונה בין השתיים, לפני כמעט 4 חודשים, ניצחו הווריורס ב-45 הפרש. "אנחנו באנו למשחק טרום עונה" תירץ אז דוק ריברס. הערב זה נגמר ב-46 הפרש. האמת היא שהפעם יש לריברס תירוץ יותר טוב: ללא השחקן הטוב ביותר שלהם, כריס פול הפצוע, באמת לקליפרס אין מה להציע מול גולדן סטייט. הווריורס היו טובים בהרבה מהקליפרס כבר בעונה הקודמת. השנה הצטרף אליהם קווין דוראנט. זה פשוט לא פייר.


סטף קארי בחימום הקליעות קלע ארבע רצוף כמעט מהחצי. זה עזר במשחק.

הקהל באורקל אט אט כבר מתרגל לסוללת הכוכבים. בחימום הקליעות יש פחות קהל ממה שהיה בתחילת העונה, או לפחות הוא פחות רעשני כשאחד הכוכבים עולה לפרקט. אולי זו העובדה שהמשחק נערך בשבת? יתכן. בכל מקרה, ההצגה חייבת להמשך. החידוש היחיד שהבחנתי בו הוא ביצוע של סטף קארי לריקוד זריקות העונשין של קווין דוראנט.

הווריורס נפרדו מהרבה חברים הקיץ, ובלא מעט משחקים ראינו פנים מוכרים, באים לאורקל עם קבוצתם החדשה. הם תמיד מתקבלים בתשואות. לכבוד הזה זכו כבר העונה האריסון בארנס, אנדרו בוגוט, ברנדון ראש, ליאנדרו ברבוסה, פסטוס אזילי ולוק וולטון. הערב זה היה מוריס ספיידס, הידוע בכינוי מו בקטס. מו היה חביב הקהל, וספק הנקודות העיקרי מהספסל. למעשה, בנקודות לדקה מו היה שלישי בקבוצה, אחרי הספלאש ברדרס. מו היה גם המומחה של הווריורס בסחיטת עבירות תוקף. כמו השמות הנ"ל, גם מו התקבל באהבה, כשעלה למגרש לקראת סוף הרבע הראשון, למרות שבחר לעבור ליריבה השנואה מדרום.

מו באקטס בא להגיד שלום

היתרון האיכותי של הווריורס ניכר משריקת הפתיחה. גרין ודוראנט סגרו את איזור הצבע, והמקומיים עלו ליתרון מהיר 7-13 כשכל שחקני החמישייה קולעים וריברס מזעיק פסק זמן. בלייק גריפין נקלע לבעיית עבירות, אבל ריימונד פלטון, שעלה מהספסל, הצליח לשמור את הקליפרס בתמונה. מגי נתן דקות טובות גם הוא, והיתרון המשיך לגדול. 22-31 לווריורס בסוף הרבע הראשון, 12 נקודות לקארי כולל 2 מ-5 מעבר לקשת, וריברס (האב) גוער בריברס (הבן) עם ירידת השחקנים לספסל.

חסימה ללא כדור. שניים נשארים עם רדייק, לאף אחד לא איכפת להשאיר את ריברס חופשי

המגמה המשיכה עם תחילת הרבע השני. דקות טובות של ליוינגסטון ומקאדו, שחזר לאחרונה לרוטציה עקב פציעתו של דיוויד ווסט, והווריורס כבר ביתרון 15. גריפין חזר והחל לתקוף את הסל, ומקאדו לא הצליח לעצור אותו. שלשה של קרופורד הורידה את היתרון ל-10, חמש דקות למחצית, והפעם היה זה תורו של סטיב קר להזעיק פסק זמן. קארי וגרין חזרו, וגולדן סטייט הידקו את ההגנה שוב. כשהם ביתרון 13, שתיים וחצי דקות למחצית, הורה סטיב קר לעשות עבירה מכוונת על ג'ורדן ולשלוח אותו לקו. הניתוח הצליח, אבל החולה מת: ג'ורדן החטיא את שתי הזריקות, אבל הקליפרס השתלטו על הכדור החוזר ורדיק קלע שלשה. זו היתה, פחות או יותר, שירת הברבור של האורחים בחצי הראשון.

עד לסוף הרבע, הווריורס רצו 6-17: זה התחיל עם גג אדיר של גרין על גריפין ודאנק של דריימונד מהעבר השני, נמשך עם דקות מצוינות של דוראנט, ונגמר עם שלשה מחצי מגרש של קארי, עם הבאזר. 51-72 לווריורס בסוף הרבע השני, קארי ודוראנט עם 18 נקודות כ"א.

במשך שבע דקות התנהל הרבע שלישי על מי מנוחות. לכולם היה ברור שהמשחק גמור. אבל לקארי זה לא הספיק. ה-MVP התחמם והתחיל להמטיר שלשות ושאר סלים על הראש של הקליפרס ההמומים. תוך פחות מארבע וחצי דקות הווריורס רצו 9-27, כשסטף קולע 17 נקודות בפרק הזמן הזה. קראתם נכון: 17 נקודות לקארי בפחות מארבע וחצי דקות. זה בוודאי העלה זכרונות לכמה אנשים בפורטלנד.

דוק ריברס מביט בתוגה על לוח התוצאות במקום לריב עם השופטים

את הרבע השלישי סיים קארי עם 25 נקודות, ובסה"כ 43 נקודות ב-29 דקות, כולל 9 שלשות ב-60%. פנומן. מה שהיה לא פחות נעים לראות, זה את קווין דוראנט מחפש את קארי שוב ושוב. דוראנט, שיכול לקלוע מול הגנת הקליפרס מתי ואיך שהוא רוצה, רצה רק דבר אחד: למסור לקארי. ככה הווריורס משחקים. כך חיפש קארי את קליי שוב ושוב ברבע השלישי הידוע מול סקרמנטו לפני שנתיים וארבעה ימים. כייף לשחק ככה, כייף לראות אותם משחקים ככה.

"אתה תקלע מפה ואחר כך משם"

אומרים שקבוצות טובות יודעות לסיים חזק את הרבעים. אם נחבר את 4 הדקות האחרונות מכל אחד משלושת הרבעים הראשונים ל-12 דקות של משחק, נקבל את התוצאה הבאה: 32-58 לווריורס. 58 נקודות ברבע דמיוני אחד, ו-26 הפרש. מטורף.

עוד יום במשפחת ריברס

גרין ודוראנט במצב רוח טוב

הרבע השלישי נגמר ביתרון 43, ולרבע האחרון עלו כמובן רק שחקני ספסל. גארבג' ארוך ומשעמם הסתיים בתוצאה 98-144 לאלופי המערב. 46 הפרש.

חצי מהסגל של גולדן סטייט בראיונות אחרי המשחק

עד לא מזמן, מאזן הכוחות היה שונה לגמרי. לפני כשנתיים, בטרם זכו הווריורס באליפות, התבקשו המאזינים של אחת מתוכניות הרדיו המקומי לענות על השאלה: "מי היריבה הגדולה ביותר של הווריורס". ללא יוצא מן הכלל, כל המאזינים טענו "הקליפרס". זו היתה העונה הראשונה של סטיב קר, כאשר העונה הקודמת הסתיימה בהפסד 4-3 לקליפרס בסיבוב הראשון של הפלייאוף ובפיטוריו של מארק ג'קסון. "אנחנו לא אוהבים אותם" סיכם את הנושא אנדרו בוגוט. את העונה הבאה, עם סטיב קר, סיימו הווריורס עם המאזן הטוב בליגה ואליפות, אבל קולות מלוס אנג'לס לא ממש פירגנו. הטענה המרכזית היתה שלווריורס היה מזל, משום שלא פגשו את הספרס או את הקליפרס, שנחשבו למשוכות הקשות במערב. "איפה הם היו מול הרוקטס?" שאל קליי תומפסון בתגובה, "אנחנו את העבודה שלנו עשינו".

והווריורס המשיכו לעשות את העבודה. כולנו זוכרים מה הם עשו במהלך העונה שלאחר מכן, בשנה שעברה. בין השאר הם דאגו לדרוס את הקליפרס 0-4 כשבאחד המשחקים בסטייפלס הם חזרו מפיגור 20 בדרך לניצחון. היריבות, שאז רק החלה, נגמרה מהר מאוד. "אין יריבות" הודה בלייק גריפין לאחר אחד ההפסדים, "אנחנו רוצים להיות כמוהם". הרצון לא הספיק: פציעות של פול וגריפין הותירו אותם חסרי סיכוי בפלייאוף.

בלייק גריפין, שוער עולה

את העונה הנוכחים פתחו הקליפרס בסערה. הם דורגו ראשונים במדד ההגנה וניראו כמו קבוצה שמוכנה להתמודד על האליפות. דוק ריברס טען שזו הקבוצה הטובה ביותר שהיתה לו בקליפרס, והוסיף שהשחקנים מאמינים שהם יכולים ללכת עד הסוף. הווריורס, לעומת זאת, גימגמו קצת בתחילת העונה, אבל במשחק בסטייפלס הם מחצו את הקליפרס. מאז, הקליפרס מדשדשים. פציעות של שני הכוכבים (שוב) הורידו אותם עד למקום הרביעי במערב. ללא כריס פול, אין להם מספיק כוח אש להתמודד מול גולדן סטייט. אפילו אמונה בעצמם לא נראה שהיתה להם הערב. 8 נצחונות רצופים של הווריורס על הקליפרס, ואף אחד כבר לא מדבר עוד על יריבות.

לצד קארי, שסיים עם 43, 9 ו-6, בלט קווין דוראנט עם 23, 4 ו-7, כשהוא קולע בלמעלה מ-80% מהשדה, כולל 3 מ-4 מעבר לקשת. הנתון שוודאי שימח את קר יותר מכל הוא יחס האסיסטים לאיבודים: 35 לעומת 11. מאוד מרשים.

אין הרבה זמן לנוח. מחר הווריורס בפורטלנד, מהמעומדות לתואר אכזבת העונה. תוכלו לקרוא על המשחק הבא בבלוג שלי, כאן:

http://www.israeliwarriorsfan.com
GO WARRIORS

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. ההצגה של קארי הייתה מהנה מאוד אתמול
    פשוט קארי הישן והמצויין
    כשקארי ינפק כאלו תצוגות 140 לערב יהיה הסטנדרט

  2. tאני כל כך גאה שלמשחק כזה חשוב קבלת אקרדיטציה. מהתמונות המשובחות שלך נראה שיש לך אפילו מקום טוב לראות ממנו את המשחק.
    תמונות מצויינות.
    את כל מה שהיה לי לומר על המשחק עצמו, על הקבוצות, ועל דוק ריברס כבר אמרתי.
    מאמר מצויין שהלך כבר גם ל-NBA וגם לווריורס!
    תודה

    1. מאמר מצוין, סיקור איכותי. תודה רבה!

      מנחם, אולי פספסתי את זה, מה משמעות העניין לשלוח ל- NBA ולווריורס? האם הכתבות מועברות לארגונים? אתם מקבלים פידבק?

      תודה רבה,
      נדב.

  3. תודה רבה, לא כוחות מה שהיה שם.
    אם אפשר ביקורת בונה-
    מה קרה במשחק עצמו אנחנו כבר יודעים מהבוקר. היה הרבה יותר נחמד לקבל יותר מהמסביב. את ההרגשה מהקהל, מהשחקנים, לפני ואחרי המשחק וכמובן את הפרשנות שלך כאוהד שעוקב באופן קבוע.
    כמובן שמעריך מאוד את כל המסקרים מהשטח

    1. אני משתדל לתאר את האוירה באולם, אבל למען האמת, זה די קבוע ואין הרבה מה לחדש. לראיון עם סטיב קר לפני המשחק אני משתדל להגיע אבל לא תמיד מספיק. אני תמיד נשאר לראיונות אחרי המשחק ומדי פעם אני מוצא לנכון להביא את תגובות המאמן והשחקנים.
      עם זאת, תודה על הפידבק. לקחתי לתשומת ליבי ואנסה לפרט יותר במשחקים הבאים.

  4. מחרה-מחזיק (גיא!) אחרי אפלטון
    אשריך וטוב לך אריק
    סיקור מעולה אבל הייתי רוצה לדעת לדוגמה מי זה הקהל של הלוחמים כיום

    1. תודה על הפירגון.
      השאלה שהעלאת מעסיקה מאוד את אוהדי הווריורס. הרבה אוהדים טוענים שהקהל השתנה עקב עליית המחירים והאוירה לא כמו פעם. אחרים טוענים שהקהל הוא אותו קהל, אבל הוא התרגל להצלחות וקשה לו להתלהב מניצחון של 5 נקודות על אורלנדו. באופן אישי, אני לא מרגיש הבדל גדול בין מה שקורה היום לבין הקהל של לפני 5 שנים, אבל איך אפשר למדוד?

  5. אחלה סיקור למשחק מאוד חד-צדדי. מה שחשוב לקחת ממנו, וכתבתי את זה גם בתגובות למעורב, זה את ההגנה החזקה בצבע של הווריורס. אולי הנקודה החלשה ביותר שלהם על הנייר שהערב נראתה מעולה.

  6. איזה משחק גדול! מדהים שתפסת את הסל של קרי במצלמה שלך זה הכי כיף שיש.. תמשיך לבלות! מקווה שנוכל לעשות את הסיקורים של הגמר…

    1. קארי לוקח את הזריקות האלה כמעט כל משחק ולפעמים כמה פעמים במשחק. חיכיתי לזה מתחילת העונה ותמיד דאגתי להסריט את השניות האחרונות של כל רבע. סוף סוף זה הצליח (:
      יהיה מדהים אם נקבל אקרדנציה לפלייאוף!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט