שני צעדים – ג'יאניס בגארדן \ איל רדושקוביץ'

בוקר המשחק

כל היום רפרשתי את דוח הפציעות של יאהו, ישחק או לא ישחק? יצעד או לא יצעד. אחד היתרונות של כתב הופס בחו"ל (מלבד התהילה, המשכורת והחשבון הוצאות) הוא היכולת לבחור איזה שחקן וסופרלטיב שאתה הולך לראות. אני, בתור צרכן כבד של הפודקאסטים של ביל סימונס וזק לואו, לא יכולתי שלא לשים את ג'יאניס על הלוח זמנים שלי. ג'יאניס, בן למהגרים ניגריים ליוון, נאלץ לחיות שנים בתור רוכל רחוב באתונה, תוך כדי חשש מתמיד מגירוש של הוריו. את החשש הזה הוא תרגם לרעב אדיר להצלחה, כסף, אוכל, אם תרצו ג'ימי באטלר, גרסת המהגר היווני. וכל הרעב הזה נמצא בצעד. ג'יאניס לא יכול לחכות להגיע לצד השני של המגרש, אז הוא פושט רגליים ארוכות ומקטין את פיסת הפרקט לשלושה צעדי כדרור ושניים בדרך להטבעה.

 

בצד השני, איטריית הנודל הלטבית, פורזינגיס היה חשוד כפצוע, קצת מבאס, אני באמת לא הולך לצפות בסיבה היחידה לצפות בניקס? הרי ללא פורזינגיס, אני אחזה ב48 דקות של חפירות של כרמלו לצד כניסות אגואיסטיות של רוז?

 

אובר אנדר דקה שהקהל יוצא – אובר 41.

 

 

בדרך לגארדן

 

הסאבווי בבריאנט פארק בוששה להגיע. איש ממוצא הודי דיבר לאמא שלו בוידאו צ'אט. הוא השעין את הסמארטפון על העמוד מתכת האדום, מהאלה שמחזיקים את הסאבווי, שלא תיפול, שלא תקרוס. האמא נראתה כמו קלישאה הודית, שיער שחור אסוף, משקפיים ומבט מודאג. האיש היה לבוש בחליפת פסים ונעליים חומות, מעין דלהי פוגשת את וול סטריט.הוא לבש צעיף אפור שהשתלשל מעבר לכתף שמאל שלו, מהאלה שבא לך להעביר על הלחי, האלה שעוד לא התקמטו, שחיכו כל היום על מתלה לבעליו המאושר, רק שישתמש. הפומביות של השיחה, הצורה שבה אמא הודית אחת מרחבי העולם, מוצאת עצמה מושענת על עמוד סאבווי, תפסה אותי לא מוכן, מרותק, עד שהסאבווי הגיעה וניו יורק דחפה אותי לתחנה הבאה. ה-D הגיעה, וניסיתי להצטמצם ככל האפשר לכיוון הדלת, כדי לגעת בכמה שפחות ניו יורקים ולהיות מסוגל לרדת בתחנה הבאה. באייפון ראיתי שהורנסק מתאונן על המאמץ ההגנתי של הניקס. הלכה הקליטה. הסתכלתי למטה כמו ניו יורקי טוב וראיתי כפות רגליים חשופות וישנות, מבצבצות מתוך זוג מגפיים קרוע, הם היו שייכות לאישה נמוכה עם משקפיים שבורות ושיער מתדלדל, מעיל היוניקלו שלה מנע ממני בהתחלה לזהותה כעוד קורבן ניו יורקי, הומלסית סביר להניח, מהאלה שגרות בסאבווי. כשהדלת נפתחה בהארלד סקוור, וניו יורק הקיאה אותי מחוץ לקרון הסאבווי, ראיתי שגם האישה בין הדוחפים. הידד. היא עדיין עמנו.

 

חימום

סטיב נובאק ומיילס פלמלי התחממו בצבאים. פלמלי ריכז צוות של חמישה איש שמסרו לו הכדור בשביל שלא יחטיא עונשין. נובאק גם כוכב, קולע שלשות בקטץ' אנד שוט. ביזלי עלה, החטיא אולי שלשה אחת מתוך שבע מאות בחימום. ואחרי כל אחת דופק חיוך, מה חיוך, מג'יק גונסון וויל סמית עוד שנייה באים לחגוג איתו.

כמה דקות לפני המשחק תפסה אותי אישה אפרו אמריקאית נמוכה ונחושה,על פי התג שלה שמה היה דיסי ליידרס מ black radio. היא התלוננה בפניי על כך שאין לה בטריה, אז שוחחנו. שאלתי אותה מתי היתה מסיבת העיתונאים עם המאמנים לפני המשחק (17:45, לא מתחשבים באנשים העובדים מקוניטקט א.ר.) והאם גיאניס עלה לחימום ("מותק, אני בעסק הזה 20 שנה, אני כבר לא זוכרת את השמות של כל השחקנים") תוך כדי שהיא צילמה סרט לסנפצ'אט. כשהתוודיתי בפניה שזאת הפעם הראשונה שאני רואה מישהו מעלה משהו לסנפצאט, היא די תפסה לי את היד והחליטה שאני הולך ללמוד ממנה באותו הרגע איך להיות כתב. דבר ראשון היא זרקה ממני את המעיל ואת התיק, השליכה אותו הצידה, ניסתה להחדיר בי קלילות משהו, המשיכה לדבר בקצב מסחרר וצעקה עלי שאני אוציא את האייפון מהכיסוי שלו כדי שאוכל לצלם "מה יש לך? חוזה? אתה פרילנסר?" ציינתי שאני כותב לאתר חובבים "עוד יותר טוב, יאללה תתחיל לצלם, במקצבים של 20 שניות"  למה 20 שניות " כדי שתוכל לעלות לטוויטר"  ומה אם אין לי טוויטר תהיתי? " אז אתה הולך לפתוח הערב" הכי חשוב זה להעלות, להעלות כל הזמן להראות לעוקבים שלך שאתה כאן, שיאמינו, לא תמונות, אלא וידאו, תתחיל לדבר, היא אמרה תוך כדי תפיסת הסלולר שלי, "תגיד שאתה בגארדן, תפתה את הצופים".

היא לחצה על מכונת הלייקים הפנימית שבי והתחלנו לעוף. דבר ראשון אל תדרך על הפרקט הצהוב, רק על החלק הכחול החיצוני, אני עושה מה שבא לי אבל אני מנסה ללמד אותך כמו שצריך, או הנה איש גבוה (מצביעה על גבר רזה גבוה, אפרו אמריקאי, חנוט בבגדים סטייליטיים) מי הספונסר של הבגדים שלך? היא שואלת אותו, ואז חזרה תוקפת אותי, קדימה אתה שאל שאלות, ככה תוכל להעלות וידאו, וככה תוכל לקבל חסויות, תזכיר איזה סוכנות רכב, תשלח תמונות של הנעליים שלך, אתה יודע שסטף קרי מחליף 4 זוגות נעליים כשהוא בגארדן, אח"כ הוא חותם עליהם ומוכר לצדקה בוא בוא איתי, אני אעשה ממך כתב I will school you, הבחור הגבוה התברר כפופס מנש-בונסו, סקאוט של פופ מהספרס (לא צוחק) ושחקן NBA לשעבר, "קדימה מותק, כל אחד פה על הרצפה הוא מישו, לא משנה השם, תצלם ותחפש אח"כ בגוגל, אין שאלה לא נכונה, העיקר תשאל ותצלם, אל תתבייש מי שמתבייש מתייבש" פופס היה קצת נבוך ממני, איתה הוא הרגיש סבבה, טען שפופ הוא איש של אנשים, שג'ורג' היל לא נראה הבטחה כ"כ גדולה כשפופס שיחק בספרס ושהוא לא בא לראות מישהו במיוחד הערב (סקופ הערב, אין חשד לטרייד בין מילווקי לספרס) היא הלכה למלאכת איסוף הלייקים שלה ואני עליתי למעלה לאכול פיצה בגשר צייס מנהטן בגארדן.

 

 

פופס מנש-בונסו, מי הספונסר של הבגדים שלך?

 הגארדן

 

  1. החולצה של בילי ג'ואל תלויה בגארדן.
  2. B&H – חנות החרדים שמוכרים מוצרי אלקטרוניקה באזור התשיעית ושלושים ומשהו, נותנת חסות לניקס. המלצה חמה: מי שלא ראה את עמיר פרץ (ח"כ, מר בטחון) מתאר את הפליאה שלו מהמיזם החרדי הזה, לרוץ.
  3. Celebrity Row – הראפרים פט ג'ו (די רזה למרבה ההפתעה) ודאג פרש , מייקל גיי פוקס (די, אתה חי בגארדן) צ'אד קולמן ששיחק את קותי בהסמוייה (עאלק שחקן, יותר נכון מדקלם שורות אנאלי)
  4. בטיים אאוט האחרון במשחק, כמה יוונים עם הדגלים כחול לבן, נפנפו ונפנפו כמו שחקן כדורגל ישראלי במנגל יום עצמאות, אך ללא הועיל, הבמאי הניקסי העדיף לשדר כל מיני חיוורי פנים מניו יורק רבתי מאשר את היוונים האמיצים.

 

המשחק: אבחנות, אבחנות, אבחנות

פורזינגיס – פורזינגיס התלבש, ישב על הספסל בעת הפרה חימום, עמד עם השחקנים במסדרון לפני הכניסה למגרש, רק כדי שיודיעו לנו חמש דק לפני שהוא לא עולה. בטלוויזיה, קני אלברט ווולט פרייזר ביכו על אובדן הפורזינגיס במשך דקות רבות. נראה היה כאילו קיוו בסתר לבם שמשהו יתחבר הלילה, שהמילים הרכות של הורנסק לפני המשחק אודות הגנה ישפיעו. פרייזר, בחינניות אלי אוחנאית, הזכיר לצופים שאליפות לוקחים דרך ההגנה.

 

קוזמינקיס – פייר, אהבתי. כדרור, גובה, קליעה מבחוץ, חוש מיקום. אם הוא היה בתכנית פיתוח שחקנים נורמלית, הוא היה יכול לשחק בספרס. ברבע השני הוא מקפיץ את הגארדן בדאנק. יש לו מיקום אדיר, כזה שדיוויד לי עשה ממנו קריירה, הוא יודע להתגנב בבק דור, הוא יודע לחטוף ריבאונדים מדינוזאורים ובכלל הוא מראה זריזות נדירה לבחור לבן.

 

 

ג'נינגס (ניקס) ומונרו (באקס) – כל אחד מסיבותיו שלו נראה כמו שייר של עולם אחר. מי היה מאמין שפעם מונרו היה  חיה רעה עולה בפיסטונס והיום הוא דינוזאור, השיטוט שלו בצבע, הבהייה שלו בשאר השחקנים מייתרת אותו לכדי אוסף שאריות מפלצתי ב-16 מיליון דולר לעונה. ג'נניגס פשוט משדר שהוא קטן ונרפה מדי בהגנה. כל פעם שברוגדון זיהה שהוא על ג'נניגס הוא חתך ישר לסל בדרך ללייאפ קל, וכאילו ג'נינגס הפנים את תפקידו בליגה כאסקופה נדרסת ומביט ביגון לעבר הלייאפ של הרוקי שפעם הוא היה.

 

רוז – וינטג' רוז לא הגיע. שוב. כאילו והשיח הזה האם רוז הוא כמו שהיה, נשכח ואנחנו נשארנו עם הקומבו גארד שמספק לנו היי לייטים כאלה:

 

https://www.youtube.com/watch?v=ujXdameZNgQ

 

הדאנק הזה קרה

 

https://www.youtube.com/watch?v=bdKU82q2RdQ

 

וגם הקרוסאובר הזה

 

אי שם ברבע השני רוז הפתיע באחד המהלכים השכונתיים שאי פעם ראיתי. רוז עשה קרוס אובר על שני מגנים, חתך ביניהם, כאשר תוך כדי הכדרור, הכדור נופל לרצפה ומתגלגל רגע שניים, רוז הרים אותו כאילו והוא בפלייגראונד בשיקגו, ועולה בשיא האגרסיביות שלו לפלואטר חצי מטר מהסל. מונרו, נאמן לדמות הדינוזאור שלו, פשוט הסתכל ולא האמין. כמובן שרוז הצליח לאבד כדור בהתקפה לגיאניס, 8.6 שניות לסיום, כדי להוריד לטמיון את כל הוינטג'יות הזאת.

 

ברוגדון – סליפר מטורף בדראפט. הוא נראה כמו שחקן שמשחק חמש שנים בליגה. רכז בגובה 5'6 שכבר יודע את העבודה. כל הזמן תוקף את הטבעת, מוסר לחברים פנויים, ושולט בקצב של ההתקפה.

 

מלו – כןןןןן… קשה לכתוב דברים רעים על האיש אחרי שהוא קולע קליעות לברונית מהשלוש בדרך ל30 נק' באחוזים סבירים פלוס. אבל כנראה שקשה ללמד גיבור ספרותי של ג'ורג' קארל טריקים חדשים. עדיין תחנה אחרונה, עדיין לוקח זריקות קשות, עדיין הרבה יותר קרוב לברנרד קינג מאשר לקינג ג'יימס.

 

גיאניס – הקץ לפוינט פורוורד? גיאניס לא מרשים במשחק עומד, הוא לא יחדור לסל באגרסיביות או יכדרר את השומר שלו עד לגאמפ נקי, גיאניס רכז זה פרויקט בהתהוות חברים. הוא מוותר על הכדור מאוד מהר בתחילת התקפה, כאילו והוא חסר יסודות של כדורסל ויותר גרוע מזה, אין לו רצון  להיות דומיננטי, הוא לא מבין עד כמה הוא יכול להיות דומיננטי, ברוגדון, הרוקי, מראה הרבה יותר דומיננטיות ממנו, למרות שיש לו רבע מהאפסייד של גיאניס. ברוגדון גדל שחקן כדורסל, הוא היה הכי טוב איפה שהוא מתי שהוא, יש לו אגו של רכז, גיאניס עדיין ממתין שייצא ממנו הרוכל רחוב ויישאר הסופרסטאר.

 

לקראת סוף הרבע הרביעי, מילווקי סוף סוף פיתחה משחק ריצה, כזה שמוכיח את היכולות היאניסיות. בהמתנה הכוססת ציפורניים להתפרצות היוונית זה קרה:

 

קורטני לי חוסם "אה לה לברון" את גאברי פרקר (1:25 שניות בסרט)

 

ורק אחרי האתגור הזה הוא עשה את זה:

 

ג'יאניס מטביע מהפינה.

 

ואז הגיעה הדקה האחרונה. הבאקס סיימו את הרבע השלישי במינוס 14, והמשיכו לנגוס ביתרון הניקסי לכל אורך הרבע. הניקס ביתרון של נקודה נתנו ללאנס תומאס להחטיא, ועל הריבאונד ג'בארי עם השוק של המשחק. ג'בארי פרקר מאבד ריבאונד הגנה 9.7 שניות לסיום בפיגור נקודה, לא מתאים. מי בא להציל? גיאניס!!! עם חטיפה לרוז. כדור באקס 8.6 שניות לסיום, אני הייתי בטוח שהכדור ילך לברוגדון, שהמעמד גדול על גיאניס, שאי אפשר להוציא את הילד ממנו, ההוא שמפחד משוטרים ובורח מהר מהר שצריך. גיאניס כדרר וכדרר, חמש, ארבע, שלוש שניות מגיע לאזור העונשין, עם הגב  2 שניות לסיום גיאניס קופץ לאחור, תומאס עליו כמו קרציה,  עולה לזריקה ובום.

 

 

ניצחון. פאק, איזה חוויה בגארדן.

 

אחרי מות

ג'ף הורנסק הופיע בחדר העיתונאים של הגארדן והפליא בקלישאותיו: שחקנים שיחקו טוב, לאנס שחקן טוב, אני חושב שיש סיבה לאופטימיות, התחלנו טוב, קזמינסקיס היה טוב, בילי ( ווילי הרננגומז) וקייל לא יכלו לשחק ארבע הלילה מול פרקר. קשה לכסות את גיאניס, בטח היום כאשר מותר לעשות יורו סטפ. אין ספק, הבחור בהחלט מכסה הרבה שטח.

ג'יסון קיד הגיח מחדר ההלבשה של הבאקס, אה-לה גון מלקוביץ, גירסת הסנדק: רצינו לתת ליאניס את הכדור ואז איבדתי את קיד, הגנגסטר דיבר ככ חלש כאילו והוא לא מדבר אלינו, הכתבים החצי חירשים שמדברים עברית כאילו והוא דיבר רק לשניים וחצי ברי מזל שהיו לידו.

חדר הלבשה של הבאקס

מונרו היה ממש נחמד. הדינוזאור החביב, דיבר בשקט ודרך ארץ. ראשית הוא הזהיר אותנו שגיאניס הולך לאחר לנו מאחר והוא מתגנדר, אח"כ הוא הפטיר כמה מילים על כך שהוא שמח על התפקיד שלו בקבוצה. אחרי שתי דקות קצרות, שהכתבים פינו אותו לטובת שחקנים רלוונטיים, הוא החל לרכוס את נעליו כאשר פתאום אני שומע קול מוכר: היי נעליים יפות. מאיפה הם? דיסי ליידרס בכבודה ובעצמה, הגיחה על מנת להמשיך במלאכת השגת הלייקים, היא הכריחה את מונרו לתת לה לצלם את הריפוד הפנימי של הנייקי הענקיות שלו, תוך כדי שהיא משיגה סקופ היסטרי שאלה הם נייקי מהדורת ווטרן דיי (יום המילואימניקים).

ברוגדון נראה בחור חכם, משהו בדיבור הרהוט שלו תקתק לי במאחורה של הראש, עד כמה שחדר הלבשה סחוט בבגדים מיוזעים ומגבות רטובות מאפשר לך. הוא שיבח את גיאניס וקליעת הקלאץ שלו, הוא נהנה מאוד לשחק עימו ועם גבארי, ובכלל ממליץ על שניהם לאול סטאר. את וול וקיירי היה קשה לו לשמור ואת גייסון קיד הוא מעריך מאוד, מסתבר שגם ברוגדון קיבל טיפול באהבה קשוחה מקיד. הקלישאה הרהוטה מפיו של ברוגדון גרסה כי קואץ' קיד קשוח עמו רק כי הוא רוצה לשפר אותו. ואז הוא הכה בי, הממזר, הוא אמר שהוא הכי מזכיר לאנשים את ברק אובמה. רק שלא יביא לנו את טראמפ ל-NBA.

שחקני הבאקס גבוהים, ממש גבוהים, ג'ון הנסון צץ ראשון, ארוך בבגדים צבאיים, לידו השרוך ת'ון מייקר שנראה כמו תיכוניסט שאיזה מדען השקה אותו גלולה לא נכונה וכמובן גיאניס. משהו ברזון שלו נראה ארוך, הוא לא מקלון כמו ג'ון ות'ון, אבל המאסת שרירים האתלטית ולא מנופחת שלו תורמת לו עוד כמה אינצ'ים לפריקיות. הוא פרש הצידה להתגנדר לבד, באותה פינה שלברון טבל באמבטיית קרח רק כמה שבועות לפני כן. כשהוא התפנה לדבר, הוא היה די רגוע, לא מיהר, בלי מניירות, אולי זאת הייתה האנגלית במבטא יווני, אולי הזיכרונות מימים קשים יותר שבהם לא היה ברור לו מה הוא אוכל בסוף היום, ואולי כשבנאדם מנצח את הניקס בשנייה האחרונה בגארדן, הוא לא צריך לברוח יותר, הוא דיבר מספיק.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. רועי ויינברג

    6 ינו 2017 15:44:25

    ניו ג'ורנליזם במיטבו. המשחק הזה היה מעולה ואני מאוד מחכה למשחק של הערב, במיוחד אחרי שהודיעו שסל הניצחון לא היה צריך להחשב כי יאניס היה יותר מדי עם הגב לסל. יהיה כיף.

        1. הייט-אשברי

          6 ינו 2017 18:58:43

          לא בדיוק . תקרא עד הסוף . היה גם VIOLATION של אנטוני רגע קודם , מה שהיה צריך להקנות לבאקס 2 זריקות .
          ובכלל , הגיע הזמן שהנהלת ה- NBA תפסיק עם הדו"ח המטופש של 2 הדקות האחרונות . אין לו כל משמעות

          1. אפלטון

            6 ינו 2017 19:01:04

            המשמעות שלו היא אחריות על השופטים ושקיפות. הליגה כבר הודיעה שהשלב הבא הוא דוח שיפוט על כל המשחק.
            זה נראה חסר משמעות אבל בשביל השופטים עצמם יש לזה חשיבות גדולה, ובתקווה שיתרום לשיפוט יותר טוב ויותר אחיד.

          2. דובי

            6 ינו 2017 19:03:47

            כלומר חשבת שאני מתכוון לקרוא מההתחלה ועד הסוף ולהסתכל על הדברים בצורה מאוזנת ורציונאלית כמו שאתה נוהג לעשות אחרי שאתם מפסידים לקליבלנד?

  7. גיא

    6 ינו 2017 17:03:48

    ענק!

    (תסלחו לי על בלבול המוח)

    בגדול, הכתיבה העיתונאית מחולקת לידיעה, כתבה, ומאמר.
    הסיקורים היומיים הם בקרוב ידיעה. מי, מה, כמה, ולפעמים 'למה'.

    מרבית הפריוויואים, והסיקורים "החיים", הם כתבה.
    יש אירוע שסביבו יש הרחבה הכוללת פתיח, גוף הכתבה, ושורה תחתונה.

    מה שרדושקביץ כותב, חורג מגבולות הכתבה, והופך למאמר עיתונאי מהסוגה אותה ציין רועי – ניו-ג'ורנליזם.
    הזווית האישית, ההרחבה למחוזות אחרים, והמון סגנון.

    שוב מצטער על בלבול המוח,
    אבל באמת שמגיעות כל המחמאות לכתיבה שכזו. אשרינו.

    1. אפלטון

      6 ינו 2017 18:55:36

      אריק לזה התכוונתי אם הכרת כבר את המקומיים. דווקא המסביב הרבה יותר מעניין מהמשחק עצמו בסיקורים מסוג זה

  14. oofir

    6 ינו 2017 18:57:51

    תודה רבה! כתבה מעולה, עצוב על הניקס. מקווה בשבילך ובשבילנו שתיפגוש שוב את מיס לייקים-מה-אתה-לובש? הסיפורים שלכם מעניינים ביחד.

  15. גל אל-איי

    6 ינו 2017 19:04:05

    שירה בתנועה, נופת צופים, עושה חשק להעלות את הרמה בסיקורים מלה-לה-לנד. שאפו, איל, ובמיוחד אהבתי את הקטע על התהילה, המשכורת והחשבון הוצאות… I'm with you brother!

  16. איל רדושקוביץ'

    6 ינו 2017 19:32:05

    תודה כולם. באמת מחמם את הלב.
    מה אתם חושבים על ההצבה של גיאניס בתור פוינט פורוורד? עכשיו שברוגדון בתמונה, נראה לי שהניסוי הזה יכול להגמר

    1. רועי ויינברג

      6 ינו 2017 19:45:56

      אני חושב שברוגדון יכול להתאים לידו כמוביל כדור משני (כמו בברלי ליד הארדן). הוא קאץ' אנד שוטר סביר (1.7 ניסיונות במשחק ו-66.4% אפקטיבי) ויכול להתאים, ואני מאוד רוצה לראות חמישייה של דלי, ברוגדון, יאניס, פארקר/טלטוביץ' והנסון.

  20. יאיר

    6 ינו 2017 21:04:30

    אדיר איל, כך עושים זאת נכון!

    רשום לעצמך ח"ח אדיר ונזוף בעצמך שאתה לא יודע מי זה פופס מנסה-בונסו. שהיה במכבי ת"א והפועל ירושלים ובמצטבר לדעתי שיחק משהו כמו 5 דקות בשתי הקבוצות (אבל עדיין שם מוכר לכל חובב כדורסל אירופאי)

  24. דורון האסטבן ואגו שלו

    7 ינו 2017 01:48:04

    הי הלו עצרו, אני הייתי הראשון להלל את איל עכשיו כולם רואים
    כמה אני צודק,
    זה היה האגו שלי פולוג'ייס, סימסן סליחה ביפנית.
    הרגת אותי עם גייסון שמדבר חלש, גמרת עליי 🙂 🙂 🙂
    כתבה אדירה,
    שוב אני אוהב מאד את הראיה המיוחדת מאד שלך,
    גם תיאור הנפש מאחורי האדם.
    בהצלחה איל, למרות שאתה עסוק מאד כתבת לנו.
    תודה רבה!!!
    וההומור שלך ענק (נראה שמתובל באירוניה וציניות).

  25. דורון האסטבן והאגו שלו

    7 ינו 2017 01:52:42

    גיא זה אינו בלבול מח!!
    אם כן אז אני סערת הוריקן למח. 🙂
    למדתי מילה חדשה ניו ג'ורנליזם תודה על רועי ולגיא על ההסבר,
    הכתיבה של איל היא
    פוסט מודרניזם (סתם זרקתי מילה לא מתוך מחשבה)

  26. דורון האסטבן

    7 ינו 2017 01:59:56

    איל שאל שאלה, ח'ברה תענו לו,
    קטונתי
    ובעל תעודה שמאשרת שהנני רפה הבנה מוסמך לניגריה יוון,
    ולגריק פריק,

  29. עידו

    8 ינו 2017 00:07:18

    ננה פפה יאוו דווין "פופס" מנסה-בונסו (באנגלית: Nana Papa Yaw Dwene "Pops" Mensah-Bonsu; נולד ב-7 בספטמבר 1983 בלונדון) הוא כדורסלן עבר בריטי אשר שיחק בעמדת הפורוורד באא"ק אתונה ובנבחרת בריטניה.

    מנסה-בונסו שיחק במכללת ג'ורג וושינגטון, ולאחר מכן עבר לדאלאס מאבריקס בה ערך את הופעת הבכורה שלו בשנת 2006. בעונת 2007/2008 עבר לבנטון טרוויזו האיטלקית, ולאחר מכן לספרד, שם שיחק בגרנדה ובחובנטוד בדאלונה.

    בשנת 2009 שיחק בקבוצת הבת של סן אנטוניו ספרס, אוסטין טורוס, בה רשם ממוצעים של 26.6 נקודות, 13 ריבאונדים ו-2.5 חסימות. לאחר שמונה משחקים באוסטין טורוס חתם בספרס, אך שוחרר מהקבוצה תוך זמן קצר ועבר לטורונטו ראפטורס, שבה שיחק עד סיום עונת 2009/2010. לאחר מכן הוא עבר ליוסטון רוקטס, אך לא נשאר שם זמן רב וחזר פעם נוספת לאירופה, הפעם לצסק"א מוסקבה.

    ב-8 באוגוסט 2010 חתם בונסו באלופת ספרד קאחה לבורל ויטוריה. גם מקבוצה זו הוא שוחרר תוך זמן קצר, על מנת שיוכל לחתום בניו אורלינס הורנטס מליגת ה-NBA לקראת עונת 2010/2011.

    בעונת 2011/2012 חתם לשנה בבשיקטש, עימה זכה באליפות טורקיה, הגביע הטורקי והיורוצ'לנג'.

    ב-2 באוגוסט 2012 חתם לשנתיים בשורות מכבי תל אביב. במהלך אולימפיאדת לונדון (2012) בה השתתף עם נבחרת בריטניה נפצע בברכו ועבר ניתוח ארתרוסקופיה. בעקבות זאת לא עבר את הבדיקות הרפואיות במכבי שהחליטה להתיר את חוזהו לפני תחילת העונה.

    ב-20 בנובמבר 2014 חתם בפעם השנייה בקבוצה ישראלית, הפעם בהפועל ירושלים מליגת העל בכדורסל. לאחר קצת יותר מחודש (ב-23 בדצמבר 2014), בעקבות כמה הפסדים רצופים, נצלה הפועל ירושלים סעיף בחוזהו, ושחררה אותו מהקבוצה.

    ב-24 בדצמבר 2014 חתם פופס באא"ק אתונה מליגת העל היוונית. בהופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה ב-28 בדצמבר, הוא קלע 28 נקודות והוריד 15 ריבאונדים. בסיום העונה הואשם בשימוש בסמים והושעה מכל פעילות ספורטיבית לשנתיים, מה שגרם לו לאחר חודשיים לפרוש מכדורסל.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט