גולדן סטייט ווריורס (5-29) 108 – דאלאס מאבריקס (24-10) 99 באוקלנד/אריק טל

מפגש הקצוות במערב הניב תוצאה צפויה: ניצחון יחסית קל לגולדן סטייט מול קבוצה שפניה ללוטרי. הווריורס הכריעו את המשחק אחרי שלושה רבעים, קווין דוראנט סיים עם טריפל דאבל שקט למדי, ורוב תשומת הלב הופנתה לחזרתו של האריסון בארנס לאורקל. זו למעשה הפעם השניה שבארנס ובוגוט חוזרים להיכל בו שיחקו כאלופים, אבל הם עדיין מרכזים את מירב תשומת הלב. בארנס זכה לתשואות רמות כשהמאבריקס הציגו את החמישייה הפותחת, והיה גם מוקד להתעניינות במסיבות העיתונאים של הווריורס. כולם רוצים לדעת מה חושבים באוקלנד על החבר שעזב.

דאלאס אינה הקבוצה של השנים האחרונות, ופניה כנראה לתהליך של בניה מחדש דרך הדראפט. לכוכב הגדול, דירק נוביצקי, נגמר הסוס: אחרי שחתם בקיץ על חוזה של 50 מיליון לשנתיים הוא פצוע ושותף רק ב-9 מ-34 המשחקים העונה. גם באלו ששיחק, הוא כבר לא משפיע על המשחק כבעבר: 11.8 נקודות למשחק העונה, הממוצע הנמוך בקריירה למעט עונת הרוקי. נוביצקי הוביל את המאבריקס לאליפות אחת, לשני גמרים ול-15 הופעות פלייאוף ב-16 השנים האחרונות. הריצה הזו נגמרה. בלעדיו, למאבריקס יש שורה של שחקנים שנמצאים בשלהי הקריירה: דרון וויליאמס בן ה-32 החמיץ 8 משחקים העונה, דווין האריס בן ה-33 החמיץ 16 משחקים העונה, ג'יי ג'יי בוראה בן ה-32 החמיץ 23 משחקים העונה, ואנדרו בוגוט בן ה-32 החמיץ 16 משחקים העונה. מדובר בשלושה מתוך ארבעת הגארדים המובילים ובסנטר הפותח, וזה עוד בלי נוביצקי. מה שנשאר זו שורה של שחקנים בינוניים או צעירים (או גם וגם) ומאזן הניצחונות הגרוע במערב. דאלאס במקום ה-23 בליגה מבחינת יעילות גם בהגנה וגם בהתקפה. לא טוב.

התיאור הנ"ל פוסח על שני שחקנים: ווסלי מת'יוס והאריסון בארנס. מת'יוס הגיע בקיץ הקודם לדאלאס כהבטחה גדולה: אחרי 5 שנים יפות בפורטלנד, בגיל 28, ניתן היה לצפות ממנו להפוך לגארד איכותי ולמנהיג חדש בקבוצה. למרות מספרים סבירים, ההבטחה לא התממשה: 12.5 נקודות בעונה הקודמת (הכי מעט מאז עונת הרוקי) ב-38.8% מהשדה (הגרוע בקריירה), ו-15.8 נקודות העונה (דומה לשנים בפורטלנד) ב-39.1% מהשדה (הגרוע בקריירה למעט העונה הקודמת). אולסטאר הוא כבר לא יהיה.

פצ'וליה מחליף זכרונות עם החברים משנה בעברה

את הקריירה של האריסון בארנס אני מכיר הרבה יותר טוב. עד העונה, צפיתי בכמעט כל המשחקים שלו ב-NBA. בארנס היה שותף בכיר לתהליך הבנייה של גולדן סטייט הנוכחית דרך הדראפט, תהליך שכלל בין השאר את קארי, תומפסון וגרין. בארנס בלט מיד בכישרון ובאתלטיות שלו, וכבר בעונת הרוקי נתן משחקים טובים וקלע סלים גדולים בקלאץ', כולל בפלייאוף. יצא לי גם לשמוע את בארנס באינספור ראיונות ואני חייב לציין שמדובר באיש אינטיליגנטי, חכם ורהוט. לבארנס היה חלק לא קטן בהצלחה המסחררת של הווריורס בשנים האחרונות. למרות זאת, הקריירה של בארנס לא נסקה כמו אצל חבריו לקבוצה שהפכו לאולסטרס: קארי, תומפסון וגרין. בניגוד לשלושת הכוכבים הנ"ל, שכל שנה הציגו שיפור משמעותי במשחק שלהם, בארנס נראה כאילו הוא דורך במקום. שחקן טוב, כישרוני, אתלטי… הכל נכון, אבל בארנס לא הפגין "רוע" ו-"קילר אינסטינקט" שדרושים כדי להפוך לכוכב ב-NBA. אוהדי ופרשני הווריורס נחלקו לשניים: המקטרגים טענו שמדובר בשחקן רוטציה איכותי אך לא יותר מזה; אחרים, ואני ביניהם, חשבו שבארנס הוא חומר של אולסטאר, אבל בקבוצה עם קארי ותומפסון אין לו הרבה מקום להתבטא – שימו אותו בקבוצה אחרת והוא יהפוך לכוכב. הקיץ הוא קיבל את ההזדמנות. עם בואו של KD לאוקלנד לווריורס לא נותר מספיק כסף להחתים אותו, ובארנס קיבל את ההצעה הנדיבה של המאבריקס: 95 מיליון לארבע שנים. אז איך זה עובד עד כה? מבחינה אישית לא רע: בארנס מקבל יותר דקות, לוקח כמות כמעט כפולה של זריקות וקולע כמות כמעט כפולה של נקודות: 20.4 למשחק (מקום 30 בליגה); האחוזים דומים לשנים בגולדן סטייט, עם ירידה קלה באחוזים לשלוש. מבחינה קבוצתית המצב גרוע, וזה לאו דווקא באשמתו. בארנס רק בן 24 ושיא הקריירה שלו עוד לפניו.

האריסון בארנס בחימום לפני המשחק. במשחק עצמו הוא דווקא כן היה בפוקוס.

אחרי המשחק נשאל דריימונד גרין, מי שהופקד על בארנס בהגנה, על השינוי במשחקו של האריסון. "הוא הרבה יותר אגרסיבי" אמר דריימונד והוסיף: "הוא נותן עונה נהדרת אבל לא שמים לזה לב בגלל המאזן שלהם". צודק. השאלה היא האם בארנס מספיק טוב כדי להיות כוכב בקבוצה מנצחת. את זה נדע רק בעתיד. האריסון בארנס היה גם נושא השיחה העיקרי בראיון של סטיב קר לפני המשחק. קר החמיא מאוד להאריסון, כפי שתוכלו לראות כאן:

אי אפשר בלי קצת פרפראות ממופע החימום של הווריורס. הפעם: קארי ואיאן קלארק מוסרים את הכדור זה לזה כשהם מחקים ענפי ספורט אחרים: כדורת, פוטבול, כדורעף ,ועוד. שימו לב לאיש בחליפה: הוא השופט שמסמן את הטאצ'דאון של קארי…

הרבה מכם אהבו לראות, כמוני, את טקס ההיי-פייב המוזר של מגי עם החמישייה הפותחת. לכל שחקן יש תנועה משלו. מאוד משעשע. הנה הגרסה מהערב:

במשחק הקודם באורקל המאבריקס חסרו כמעט כל השחקנים המובילים שלהם, והמשחק פשוט לא היה תחרותי. הערב נוביצקי, ווילאמס והאריס היו בסגל, כשרק בוגוט ובוראה לא התלבשו למשחק, כך שניתן היה לצפות לקצת יותר תחרותיות. קצת. בכל זאת, מדובר במשחק קצוות: מקום ראשון מול מקום אחרון במערב.

לריק קרלייל היתה אסטרטגיה מאוד ברורה לשחקניו: פיק אנד רול על קארי ופצ'וליה. שוב ושוב. הטקטיקה הזו היתה יעילה מאוד עבור היריבות של הווריורס בתחילת העונה, אבל מאז חל שיפור דרמתי במשחק ההגנה של השניים. לדאלאס זה דווקא עבד בהתחלה. בשלוש ההתקפות הראשונות קלע דרון וויליאמס 7 נקודות בשלל זריקות חופשיות, משום שפצ'וליה לא רצה לעשות חילוף ולהשאיר את נוביצקי חופשי. הווריורס הבינו די מהר שלהשאיר לבד את ווילאמס, מי שבעבר הלא רחוק היה אחד מהשחקנים הטובים בעולם, זה רעיון לא טוב והתחילו לעשות חילופים, שהשאירו את נוביצקי באחד על אחד מול קארי. נוביצקי עדיין שחקן התקפה טוב, אבל זה עדיף מאשר וויליאמס חופשי. קארי עשה עליו עבודה לא רעה. בשאר הרבע התפתח משחק צמוד עם דקות טובות של קארי בהתקפה, מול אחיו הצעיר. גם לדוראנט היו דקות טובות, ובצד השני ראינו את בארנס מלא ביטחון לוקח הרבה זריקות וקולע באחוזים טובים. השלשה הראשונה של בארנס לוותה במספר קריאות מהקהל: "איפה היית בגמר, האריסון?"… הרבע הראשון הסתיים בשיויון 29.

האחים לבית קארי, זה מול זה

גם בתחילת הרבע השני התנהל משחק צמוד, אולם אט-אט היתרון האיכותי של הווריורס התחיל לעשות את ההבדל. ליוינגסטון היה חם עם 3 סלים ללא החטאה, ודוראנט השתלט על המשחק בשני צידי המגרש. KD קלע שוב ושוב, בעיקר מחצי מרחק, כשאף שחקן יריב לא מצליח להפריע לו. גם ווסט נתן דקות טובות, ו-5 נקודות רצופות של דריימונד העלו את הווריורס ליתרון דו ספרתי. קרלייל לקח פסק זמן בו קיבל ג'ק דל-ריו, מאמן הריידרס, תשואות אדירות מהקהל. ההפסקה לא עזרה לאורחים. להיפך. הווריורס המשיכו לשחק הגנה: ווסלי מת'יוס קיבל מסירה ונותר חופשי לזריקה מבחוץ, ודוראנט יצא אליו בריצה. זה מהלך שכל גארד תירגל אינספור פעמים: כשחקן יוצא אליך תנצל את המומנטום שלו ופשוט תעקוף אותו בכדרור. זה בדיוק מה שמת'יוס ניסה לעשות אבל דוראנט צפה את המהלך, ובזריזות רגליים מרשימה סגר את הפינה וחטף את הכדור. בחיים לא ראיתי שחקן בגובה הזה מצליח להזיז ככה את הרגליים בהגנה. פשוט מדהים. בהתקפה הבאה קבר KD שלשה כשמת'יוס עדיין עסוק בעבירה שלטענתו נעשתה עליו. השופטים לא השתכנעו, מת'יוס חטף טכנית, קארי קלע מהקו והיתרון צמח ל-16 נקודות. עד ההפסקה המאבריקס קיזזו קצת את היתרון ל-48-59, אבל לכולם היה ברור שהמשחק בשליטה של המקומיים.

הרבע השלישי היה שייך כולו לקליי תומפסון. אחרי חצי ראשון שקט יחסית עם 7 נקודות, קליי התפוצץ על המאבריקס עם 17 ברבע השלישי, כשהחברים מחפשים אותו בכל הזדמנות. משחק מצויין של בארנס לא עזר, והווריורס השתלטו לחלוטין על המשחק. גם שאר הכוכבים של הווריורס שיחקו טוב. הערב ניתן היה לראות את המוניטין שצבר קווין דוראנט כשחקן הגנה וחוסם, במיוחד בכל מה שקשור ל-"CHASEDOWN BLOCKS" – מהלך שבו שחקן הגנה מגיח משום מקום כדי לחסום ליי-אפ במתפרצת של אחד על אפס: דרון וולייאמס רץ למתפרצת כשדוראנט דולק בעקבותיו. KD היה רחוק מדי כדי לחסום, אולם וויליאמס ראה אותו מתקרב והחליט למסור אחורה. זה נגמר באיבוד כדור ואסיסט של דוראנט להלי-הופ של גרין בצד השני. ככה זה כשיש לך נתונים אתלטיים כל-כך מפחידים: לפעמים רק הנוכחות שלך מספיקה כדי לעצור את היריב.

הרבע השלישי הסתיים ביתרון מוחץ 67-91, וריק קרלייל העלה את המחליפים שלו לרבע האחרון. דווקא קצה הספסל של דאלאס הצליח להוות יריב לווריורס, שמשום מה השאירו את דוראנט על הפרקט. ביתרון 23, תשע וחצי דקות לסיום, לא זו בלבד שסטיב קר לא הוציא את דוראנט, אלא דווקא העלה מהספסל את קליי. בזמן שטיירון לו ופופוביץ' נותנים לכוכבים שלהם מנוחה אחת לכמה משחקים, קר מעלה את הכוכבים בגארבג'. אני מקווה שזה לא יתנקם בקבוצה. בכל מקרה, ההרכב של אלופי המערב לא ממש הרשים את מחליפי המאבריקס, שהמשיכו להילחם ונגסו ביתרון. חמש וחצי דקות לסוף היתרון עמד על 15, וארבע וחצי דקות לסוף, ביתרון 16, ירד סוף סוף KD לנוח. 36 דקות שיחק דוראנט הערב. כולל 7 וחצי ברבע אחרון שכולו לפרוטוקול. קליי שיחק עד הסוף כאשר קארי וגרין קיבלו פטור ברבע הרביעי. מחליפי דאלאס המשיכו לקצץ את היתרון אולם הניצחון לא הוטל בספק בשום שלב. 99-108 לגולדן סטייט בסיום.

כצפוי, האריסון בארנס הוביל את דאלאס, עם 25 נקודות באחוזים טובים. KD, כאמור, סיים עם טריפל דאבל ראשון בקבוצתו החדשה: 19 נקודות, 11 ריבאונדים, 10 אסיסטים ומשחק הגנה משובח כרגיל. דריימונד היה יכול אף הוא לסיים עם טריפל דאבל, אלמלא נקלע לבעיית עבירות: 13 נקודות, 8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים ב-26 דקות בלבד. קליי סיים עם 29 כולל 5 מ-11 לשלוש, ואחיו למשפחת ספלאש הסתפק ב-14 נקודות, כולל 3 שלשות ב-50%. אגב, לפני מספר ימים עקף קארי את נוביצקי במספר השלשות הקריירה, ולמרות ששניהם שחקנים פעילים, יש להניח שנוביצקי כבר לא ישיג את סטף. משחק טוב לליוינגסטון ולווסט, בעיקר ברבע השני. איגודלה אכזב אותי היום. ההגנה טובה כמו תמיד, אבל בהתקפה הוא התעצל וזרק מבחוץ. חבל. לפני יומיים. נגד טורונטו, הוא תקף את הסל והשיג 11 נקודות ב-100% מהשדה, בלי לקחת אף שלשה. הערב: אפס זריקות ל-2, שלוש זריקות מעבר לקשת. התוצאה: 0% מהשדה, 2 נקודות ב-22 דקות. נגד המאבריקס זה אולי לא משנה, אבל נגד קבוצות טובות זה עלול להוות בעיה. סטיב קר, לטיפולך.

לווריורס יש יומיים מנוחה בבית. ביום שני הנגטס מגיעים לביקור. תוכלו לקרוא על זה ביום שלישי בבוקר, בבלוג שלי:

http://www.israeliwarriorsfan.com

GO WARRIORS

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. מנחם לס

    31 דצמ 2016 19:30:53

    איזו הפתעה נעימה!
    סקירה מצויינת על משחק שנחשב "לא חשוב" במיוחד, ומתברר שהיה משחק לא רע בכלל. לפי הסטטיסטה שני האחרי קרי שיחקו בערך אותו דבר. יצא להם גם לשמור אחד על השני?

    2. אריק טל

      2 ינו 2017 06:51:18

      היה חשוב לי לראות את בארנס ובוגוט. המשחק הקודם התקיים ממש אחרי שאושרתי ככתב ולא הספקתי לראות אותו.
      האחים קארי שמרו אחד על השני ולא נראה שהתאמצו יותר מדי בהגנה.

  4. מז"ל-טו"ב!

    31 דצמ 2016 20:24:12

    מי יתן ובשנה הבאה עלינו לטובה נזכה לחזות בשחרורו המיוחל של רון ארד מידי שוביו הישראלים.

    כן יהי רצון!

  5. Mbk

    31 דצמ 2016 20:50:18

    המחמאות לבארנס הם צביעות אמריקיאת במיטבה
    מה עובר על סטפן ? זו לו העונה שלו עד כה
    משבר קליעה ( עד כמה שאפשר לקרוא ל 39.9 אחוז מדאון טאון משבר )

    משחק מול דאלס הוא אינדיקציה לכלום ותודה רבה על סיקור מצויין

    1. אריק טל

      2 ינו 2017 06:56:42

      סטפן קארי נותן עונה טובה מאוד אבל יחסית לעונה הקודמת כל דבר נראה רע. העונה שעברה של סטפן קארי היתה היסטורית.
      מסכים לחלוטין על האבחנה שהמשחק מול דאלאס לא מהווה מדד לשום דבר.
      לגבי בארנס, אני לא יודע כמה מהתגובות הן צביעות וכמה מהן כנות. אין לי ספק שהוא נעלב מאיך שהם רדפו אחרי דוראנט. למרות זאת, בשנים שהם היו ביחד, היה נראה שבארנס הוא חלק אינטגרלי מהכימיה האנושית שהיתה בקבוצה.

  7. עגל

    31 דצמ 2016 23:03:20

    סיקור שמעביר גם את התנהלות המשחק וגם את כל מה שמסביב. יפה.
    רק ה"חימום" של קרי עם איאן קלארק – מה זה, חימום? הקבוצה הזו זקוקה לרס"ר משמעת שישליט שם קצת סדר. צביקה שרף כזה.
    🙂

    1. אריק טל

      2 ינו 2017 06:58:43

      קלארק נשאל על זה באחד הראיונות. הוא אמר שכל הרוטינה הזאת מטרתה לשחרר לחץ ולהנות – בעיקר עבור סטף קארי, שהרבה מונח על הכתפיים שלו. זה אכן נראה מוזר, אבל אם זה מה שעובד בשבילם מי אני שאבקר את זה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט