קנדה קראש: אמארה הקנדי? ילידי 99' / ערן שור

 

שימי שיטו

 

התחלנו עם ילידי 98' והפעם נמשיך לשנתון הצעיר בשנה.

את ילידי 1999 יצא לי כבר לראות בשתי אליפויות. הראשונה, אליפות אמריקה לקדטים (עד גיל 16) לפני שנה וחצי, שבה הנבחרת הקנדית מתחה נבחרת אמריקאית עדיפה בגמר והפסידה בסוף, לא לפני שהובילה ב-15 הפרש במחצית. הפעם השנייה הייתה באליפות העולם עד גיל 17 בקיץ האחרון בספרד, שם הקנדים היו פייבוריטים ברורים להגיע לגמר קלאסי נוסף מול ארה"ב. אבל למרות שהביסו את רוב הנבחרות (כולל 30 הפרש מול צרפת, 40 הפרש מול אוסטרליה והדומיניקנים, ו-50 הפרש מול סין), הקנדים הפסידו במפתיע לתורכיה ברבע הגמר, ולכן סיימו רק במקום החמישי (ראוי לציין שהכוכבים הגדולים בצד הקנדי היו צעירים בשנה מהאליפות).

למרות זאת, מדובר בלי ספק בשנתון מוכשר מאוד, עם כמה שחקנים שלהערכתי יגיעו ל-נבא:

שימי שיטו. לא, לא שמעון. שימי (מבטאים סימי) הוא קיצור לשימיסולה. גבוה העתיד של הכדורסל הקנדי. פאוור פורוורד בגובה 2.08 עם מוטת ידיים של 2.15. חזק ואתלטי, עם גוף בנוי היטב, זריזות, כוח, ומוטור נהדר, ריבאונדר מצויין, במיוחד בהתקפה, שלא מפסיק להילחם. יש לו גם יכולת כדרור לא רעה וכניסה חזקה לסל, למרות שחסר שם קצת תחכום. לסימי יש גם ניידות גבוהה שיכולה להיתרגם להגנה טובה ברמות הגבוהות ויכולת להחליף בשמירה על קלעים. היה מעולה בנבחרת הקדטים הקנדית בקיץ 2015. אבל באליפות העולם האחרונה עד גיל 17 הקיץ, למרות כל התכונות הטובות, נראה היה שמשהו עדיין לא לגמרי התחבר ולא היתה לו אליפות טובה במיוחד. הסיומת מתחת לסל אם זו לא הטבעה מהדהדת (והיו גם לא מעט כאלו) לוקה קצת בחסר. גם הטאצ' שלו כרגע לא משהו; בהחלט לא ליאור אליהו. בנוסף, גם יכולת קבלת ההחלטות קצת בעייתית. נכנס לפעמים עם הראש בקיר, אפילו בימים שלא כל כך הולך לו. מצד אחד זה מראה על נחישות וביטחון עצמי, אבל היו משחקים שלדעתי הוא קצת חירב לקנדה הצעירה (בעיקר בהפסד המפתיע לטורקיה ברבע הגמר).

בסופו של דבר, עם עוד עבודה על הטאצ', על הקליעה מחצי מרחק, ובעיקר על קבלת ההחלטות, יש כאן פרוספקט מבטיח. מזכיר קצת את טריסטן תומפסון, בעיקר בלחימה הבלתי פוסקת, אבל עם יותר אפסייד התקפי. התקרה נראית לי משהו כמו אמארה – לא זה הנוכחי, אלא ההוא ששיחק עם נאש בפיניקס – ומכאן הכותרת לפוסט, אבל רוב הסיכויים כמובן שהוא לא יגיע לגבהים האלו. בהחלט נסתפק בטריסטן ת'ומפסון משופר. שיטו צעיר יחסית למחזור שלו (יליד נובמבר 1999) וכמו שזה נראה כרגע, יש לו לדעתי סיכוי טוב להיות וואן-אנד-דאן במכללות ולהפוך לבחירת לוטרי בדראפט של 2019 (אולי אפילו טופ-5 אם יצליח לשפר חלק מהחסרונות).

הנה וידאו מאליפות העולם בקיץ, שמראה שלמרות האליפות הלא מבריקה יש כאן פוטנציאל לשחקן אליט:

 

לוגנז דורט. קומבו גארד בגובה 1.93 ממונטריאול, שלא שיחק משום מה באליפות העולם (אני לא בטוח למה). דורט הוא טנק במצב דריסה תמידי. מזכיר לי קצת את מרכוס סמארט של בוסטון – חזק מאוד, אגרסיבי, ובעל מוטור עצבני. יש לו חדירה נהדרת ואתלטיות פנטסטית. כמו סמארט, יש לדורט פוטנציאל להיות בולדוג הגנתי בעמדות הגארד. אבל כמוהו, הפוטנציאל ההתקפי לרמות הכי גבוהות קצת מוטל בספק לאור הקליעה החשודה משהו משלוש והעובדה שהוא לא ממש פוינט גארד קלאסי. כשראיתי אותו בפעם הראשונה לפני שלוש שנים הוא שיחק עבור קוויבק באליפות הארצית ותופקד בכלל לא פעם כפאוור פורוורד בגלל היתרון הגדול בפיזיות והאתלטיות. מאז הוא בהחלט עשה הסבה מוצלחת לעמדת הגארד ומראה יכולות נהדרות ברמת התיכונים. הוא משחק בתיכון אמריקאי מוביל בפלורידה, וברוב המקרים מסיים כסקורר המוביל של הקבוצה שלו עם לפחות 25 נקודות למשחק. גם הקליעה מבחוץ בהחלט השתפרה. לא בטוח עדיין איך כל זה יתרגם בסופו של דבר למקצוענים, אבל מבחינת גוף, אתלטיות, אגרסיביות והגנה הוא כבר שחקן בוגרים של ממש. אני מאמין שהוא גם יגיע ל-נבא ואם ימשיך בקו השיפור הנהדר מהשנים האחרונות יש לו אפילו סיכוי להיות יום אחד שחקן חמישייה בליגה.

לוגנז דורט

 

עמנואל אקוט. סמול פורוורד מוויניפג שבמניטובה. 2.03. אהבתי מאוד את מה שראיתי ממנו באליפות העולם עד גיל 17. ארוך ואתלטי, עם צעדים ארוכים, גוף בנוי היטב, קליעה נאה משלוש, חדירה לא רעה, ועושה רק את מה שהוא יודע (שזה לא מעט). בסיטואציה המתאימה הוא יכול לדעתי להיות יופי של שחקן 3 אנד די ב-נבא. בשביל זה הוא צריך עוד להתחזק, לשפר את האגרסיביות והיוזמה ההתקפית, וגם את השליטה בכדור וההגנה (הכלים לעשות את זה בהחלט שם). עוד אחד עם סיכוי מצויין לעשות את ה-נבא.

הנה אקוט באליפות העולם עד גיל 17 בקיץ האחרון:

 

איגנס ברזדייקיס. קנדי ממוצא ליטאי, כפי שניתן ללמוד מהשם. סמול פורוורד בגובה 2.03 עם קליעה מצויינת מהשלוש, חדירה טובה לסל ומנטליות של סקורר. באליפות העולם עד גיל 17 היה שני בסקורינג עם בערך 15 נקודות למשחק. החסרונות הבולטים שלו הם אתלטיות בינונית ומוטת ידיים קצרה יחסית (בכל זאת שחקן לבן). אלו הופכים אותו לשחקן הגנה בינוני למדי וגם מגבילים את הפוטנציאל ההתקפי לרמות הגבוהות. כרגע הוא קולע בערך 30 נקודות למשחק בפרפ-סקול שלו, שהוא אחד הטובים בקנדה, ועושה לא מעט נקודות בצבע עם ריבאונד והאסל. אבל הולך לפעמים עם ראש בקיר ואני לא בטוח עד כמה זה יעבוד ברמות הגבוהות יותר, שעבורן רמת הכדרור והכניסה לסל שלו לא מספיק טובות בינתיים. עדיין, הוא לא פחות (אולי יותר; בטח מבחינת קליעה) טוב מעמרי כספי כשהיה בגילו. גם הנתונים הגופניים והאתלטיים שלהם דומים, ונראה לי שאפילו האופי והנחישות, אז מי יודע.

 

דנילו ג'וריצ'יץ'. אז היה לנו ליטאי ועכשיו יש גם סרבי. אופייני ביותר לכור ההיתוך הקנדי (מי שמתמצא קצת בטניס הקנדי ידע על מה אני מדבר). פאוור פורוורד בגובה 2.03. ג'וריצ'יץ' הוא שחקן שיצא לי לראות די הרבה בשנים האחרונות (משחק כרגע בתיכון בקנדה) ומאוד אהבתי מה שראיתי ממנו. הוא שחקן חכם מאוד (ישחק בשנה הבאה בהארוורד, לאחר שעשה ריקלסיפיקיישן כיליד ינואר 99'), עושה את הפעולות הקטנות, והקליעה שלו משלוש ומחצי מרחק הן מהטובות שראיתי משחקן גבוה בגילאים הללו. גם האתלטיות טובה יותר ממה שנדמה במבט ראשון וראיתי אותו לא פעם מטביע על שחקנים אחרים או חוסם בהגנה (בכלל, שחקן הגנה לגמרי לא רע, למרות נתונים פיזיים בינוניים, בזכות חוכמת המשחק).

ועדיין, כפוטנציאל לעמדת הפאוור פורוורד ב-נבא הוא גבולי מאוד בגלל הגובה ובעיקר האורך המוגבלים (מוטת ידיים באיזור השני מטר). הוא מנסה לעשות הסבה לסמול פורוורד בזכות הקליעה הנהדרת מבחוץ, אבל לא נראה לי שזה מתאים לאופי שלו כשחקן (גם המהירות שלו מוגבלת). גם אם אכן לא יצליח להגיע ל-נבא, הוא יכול לדעתי להיות שחקן נהדר באירופה והקבוצה שתשים עליו יד תרוויח בגדול.

דנילו ג'וריצ'יץ' לאחר שהתחייב להארוורד. אם לא קריירת כדורסל, אז לפחות השכלה משובחת תצא לו מזה

 

כשרונות מעניינים אחרים ילידי שנתון 99':

  • קווינסי גרייר. סמול פורוורד גבוה (2.03) מקוויבק. סקורר דומיננטי מאוד (משהו כמו 30 נקודות למשחק בתיכונים). אתלט מצויין, ארוך ובנוי נהדר. נחשב לאחד המוכשרים בשנתון, ואין ספק שהפוטנציאל מעולה, אבל חייב להודות שלא הרשים אותי כל כך באליפות העולם, בעיקר מבחינת אינטליגנציית משחק.
  • נואה קירקווד. גארד גבוה (בערך שני מטר) ומוכשר. צעיר לשנתון שלו (יליד דצמבר). קליעה טובה ונקייה. זריז ובעל צעד ראשון מהיר. משחק אלגנטי מאוד. מגן טוב שעושה קצת מהכל. לא הייתה לו אליפות עולם טובה. קצת פאסיבי לפעמים. אבל הכישרון מצויין. זכה הקיץ ב-MVP בטורניר כשרונות צעירים מאמריקה (לא כולל ארה"ב), שאורגן ע"י ה-נבא.
  • ג'יילן לוולין. פוינט גארד (1.88) אתלטי מאוד (מהסוג שזוכה בתחרויות הטבעות). סקורר מצויין. חדירה נהדרת לסל. רגליים חזקות וג'אמפ שוט יעיל מחצי מרחק. אקטיבי ויוצר, אבל כרגע יותר לעצמו מלאחרים. מזכיר לי קצת את לינדל ווגינטון מילידי 98'.
  • עמנואל בנדומל. עוד גארד גבוה (1.98) וארוך מקוויבק סיטי. אתלטי מאוד. סקורר טוב ושחקן הגנה מצויין. גם יכולת המסירה טובה.

 

מעבר לקנדים, מהשנתון הזה (1999) הייתי ממליץ לשים עין על מרווין באגלי, פורוורד שמאלי בגובה 2.11 שעושה הכל על המגרש. בעיני הוא נראה כמו הכישרון הכי גדול בגיל בתי הספר כיום, בכל גיל שהוא (למרות שצריך לסייג – ראיתי רק משחק אחד שלם שלו) ויש לדעתי סיכוי סביר שיהפוך לכוכב-על ב-נבא בעוד כמה שנים (אנתוני דייויס החדש?). ככה הוא נראה כבר לפני שנה, בגיל 16:

 

 

——————————————————————————————————————-

 

בפוסט הבא אכתוב על ילידי שנות ה-2000.  מבטיח שיש למה לחכות – The best is still to come.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. אפלטון

    1 ינו 2017 13:22:49

    וואו איזה כמות של ידע וירידה לפרטים!
    אני בטוח שאם תרצה יום אחד להתפטר מהאוניברסיטה, משרת סקאוט ב-nba כבר מחכה לך.
    מרשים ביותר למרות שקשה לי להתרשם מילדים בני 17.
    גם מקולג'ים אני מסתכל עם חצי גבה מורמת בספקנות

    1. ערן שור

      1 ינו 2017 17:42:55

      תודה אפלטון. מפתה, אבל נראה לי שאשאר באוניברסיטה. בכל זאת, קביעות, שבתון, וכאלה.

      מסכים שראוי להיות ספקנים וככל שמדברים על גיל צעיר יותר, זה נכון ביתר שאת. יש כל כך הרבה משתנים שמעורבים ביכולת להפוך לאחד מ-500 השחקנים הטובים בעולם, והתחרות אינטנסיבית מאוד. חוץ ממעטים שהם עילויים יוצאי דופן, כמעט לאף אחד לא מובטח המקום, ובטח שלא הצלחה אם כבר מגיעים לליגה.

      הדבר היחיד שניתן לומר הוא שככל שהבסיס של הפירמידה רחב יותר, גדל הסיכוי שגם הקצה יתרחב. במילים אחרות, אם יש לך 10 עמרי כספי בגיל בית ספר, גדל הסיכוי שלפחות לאחד או שניים מהם יהיה גם את השילוב של אופי, עבודה קשה, יכולת ומזל כדי להגיע לליגה. ואם יש לך עשרה או עשרים שחקנים שמגיעים לליגה, אז ההסתברות שלפחות אחד או שנים יפרצו ויהפכו לכוכבים גדלה גם היא מן הסתם.

    2. ערן שור

      1 ינו 2017 17:46:48

      כן ג'וריצ'יץ' שחקן שכיף לראות. מן נדב הנפלד כזה שעושה את הדברים הקטנים וקורא את המשחק נכון, אבל עם אתלטיות עדיפה וקליעה טובה בהרבה. אשמח מאוד אם יצליח להגיע לליגה ובטח גם ג'רמי לין, שהוא כרגע יוצא הרווארד היחיד ב-נבא. אבל אם צריך להמר אז לא, זה כנראה לא יקרה.

  3. מנחם לס

    1 ינו 2017 18:02:31

    קנדה זוכה מהיתרון של ארה"ב: מדינה עם מספיק שחורים, ועדיין מדינת מהגרים שיש לה מזרח אירופאים, אפריקאים, אנשי המזרח הרחוק. הטרוגניה שלמה שממנה בולטים המעולים. בזה היא קופי של ארה"ב ולכן חלק מהצלחתה הגדולה.
    סידרת מאמרים מעולה על צעירים שללא ערן היו נשארים בינתיים אלמונים.

    1. ערן שור

      2 ינו 2017 01:50:51

      נכון. והייתי אפילו אומר שמבחינת השילוב של המהגרים קנדה עושה עבודה טובה יותר. יש המון דגש ומחשבה על העניין הזה ואתוס שאומר שהגירה היא בסך הכל עניין חיובי למדינה (גם בארצות הברית היה את זה במשך השנים, אבל זה קצת משתנה אני חושב, בעיקר עם טראמפ).

      מעבר לזה, כתבתי על זה באחד הפוסטים — ההשתלבות של מהגרים שחורים ספציפית טובה יותר ממה שקורה בארה"ב. יש פחות גזענות ויותר הזדמנויות.

  4. חגי

    1 ינו 2017 21:39:12

    היי ערן, אני חושב שהייתי סטודנט שלך בבן גוריון, עשיתי אצלך את הפרויקט גמר בהנדסת מכונות… זה אתה? חבל שלא ידעתי שיש לך כזה ידע כי היינו יכולים לדבר שעות על כדורסל! סדרת כתבות מעלפת, נהניתי מאוד! תודה!

    1. אפלטון

      1 ינו 2017 21:42:31

      אתה לא יודע כמה פרופסורים ודוקטורים יש כאן באתר.
      כאילו כל מה שהם עושים זה להסתכל בליג פאס במקום לחקור למען אנושות טובה יותר 😉

  8. גל אל-איי

    1 ינו 2017 23:52:39

    אבא דודיק קורא את הסדרה? אם רק אפשר היה לפרסם ברחבי הקולחוז לאיזה מחוזות הפרופסור היורד הגיע… שאפו על ההשקעה והמאמץ. כתוב לעילא ולעילא (גיא!)

  9. ינון יבור

    2 ינו 2017 12:53:53

    חגי מתבלבל עם ערן שר – פרופסור נהדר ואיש נעים הליכות וסימפטי, שהיה הבוחן שלי בדוקטורט. אנחנו כרגע חברים טובים, אחרי שעבר לטכניון מבאר שבע, שם נחשב למרצה אהוד ואהוב במיוחד (וגם כאן הוא כזה).

    1. ערן שור

      2 ינו 2017 18:22:54

      כן, זה דווקא כן אני (וואוו, כבר עברו איזה עשר שנים מאז שעשיתי את המחקר הזה; איך שהזמן רץ).

      הלריאנים, שכנים וחברים קרובים של הורי, עזבו את הקיבוץ לפני מספר שנים ועברו לגור בדרום. בהחלט אבידה. אבל ממה שידוע לי, כולם (הורים וילדים) עושים חייל ומצליחים בחיים.

      1. Yavor

        2 ינו 2017 20:00:34

        טוב לשמוע.
        הם היו חברים טובים שלנו (גם ניצן וגם איתי), כך שגם לאחר כמה שנים, בטיול בר מצווה של הקיבוץ שלי ("טיול הורים-בנים") עשינו בעזרתם את הלילה באחד מבתי הילדים ביראון

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט