ווריורס (4-25) 104 – ג'אז (11-18) 74, ניצחון גדול לגולדן סטייט/אריק טל


הערב, 20.12.2016, נערך משחק בין שתיים משלוש קבוצות ההגנה הטובות בליגה. זו לא הכותרת שניתן לצפות במשחק של גולדן סטייט, אבל זה מה שהיה הערב באורקל, במשחק שבו התעללו הווריורס בג'אז הפצועים. 4 רבעים של הגנה מצוינת, בתוספת 3 רבעים של התקפה טובה לא השאירו ליוטה שום סיכוי.

המשחק הערב היה השני העונה בין הג'אז לווריורס, אך לדעתי אין להסיק מהמשחקים הללו ולו מסקנה אחת לגבי יחסי הכוחות האמיתיים בין השתיים. למשחק הקודם, שנערך ביוטה, רוב החמישייה של הג'אז לא התלבשה כלל, ולווריורס הספיק אז רבע אחד טוב כדי לנצח. גם הערב חסרו הג'אז לפחות שני שחקני מפתח. יוטה בהרכב מלא היא קבוצה טובה. טובה מאוד אפילו. תישאלו את הרוקטס, שהפסידו לג'אז ב-19 הפרש לפני שלושה שבועות ומאז לא הפסיקו לנצח (עד הערב). עד כמה יוטה טובים? מקום שלישי בליגה ביעילות הגנתית: לפני הקליפרס והספרס. גם בהתקפה הנתונים מרשימים: מקום שמיני בליגה, למרות הפציעות. מתוך 29 משחקים העונה, גורדון הייוארד שיחק 22 משחקים, דריק פייבורס 14, וג'ורג' היל 11 בלבד – מדובר בשלושה שחקני חמישייה שאחראים ליותר מ-50% מהנקודות של הקבוצה בממוצע למשחק. עכשיו תחשבו היכן הם היו אלמלא הפציעות. נכון, הווריורס טובים יותר – אבל לא עד כדי כך. כמו שיוטה שיחקו הערב, לא נראה שהם בעצמם האמינו שיש להם סיכוי כלשהו לגנוב ניצחון.

החימום הערב היה טיפה שונה מהרגיל: הווריורס זרקו לסל המזרחי (בדר"כ הם מתחממים בצד המערבי לפני המשחק) כך שהזריקה המסורתית של קארי מהמסדרון לא נכללה בהצגה, אבל חוץ מזה הכל היה כתמול שלשום: קארי מתרגל זריקות כמעט מהחצי ומקדיש דקות ארוכות לחתימה על חולצות ומזכרות, דוראנט מתרגל שלשות קשתיות במיוחד ורוקד על קו העונשין, ורק קליי מתרכז בזריקות אותן הוא לוקח במשחק עצמו.

ההדרן מוגש ממש לפני שריקת הפתיחה, אז מקבלים שחקני החמישייה ברכת דרך משונה מג'וייל מגי טרם עלייתם לפרקט.

המעודדות הערב היו לבושות אדום רעשני של כריסטמס. לאות סולידריות.

מעודדות במשחק הווריורס 12.20.2016

שחקני שתי הקבוצות הוסיפו מחווה עונתית משלהם ופתחו את המשחק כשהם קפואים לחלוטין: הנקודות הראשונות היו קליעות עונשין של קארי 3 וחצי דקות מהפתיחה, יוטה פתחו עם 1 מ-13 מהשדה, הווריורס פתחו עם 1 מ-12 מהשדה, אחרי 6 דקות התוצאה הייתה 2-4 למקומיים, וסל השדה הראשון שאינו דאנק הושג לאחר למעלה מ-6 דקות של משחק. האם זו היתה תצוגה מרשימה של הגנות רצחניות? לא ממש. ההגנות היו אמנם טובות, אבל בעיקר חזינו בשלל החטאות של זריקות פנויות יחסית, התקפות מבולבלות וחסרות ביטחון, ואיבודי כדור. הסטטיסטיקה התיישרה מעט עד תום הרבע, אבל עדיין זה היה רבע התקפי מחריד: 15-19 לווריורס, כשקארי ודוראנט היחידים בחמישייה עם נקודות, וכל שחקני החמישייה של יוטה ביחד תרמו 4 נקודות בסה"כ. יום חלש במיוחד היה הערב לכוכב של יוטה, גורדון הייוארד. בחימום הוא דווקא נראה טוב, אבל את המשחק סיים עם 6 נקודות ב-20% מהשדה, כולל 0 מ-6 מעבר לקשת. היחיד שנראה מפוקס בהתקפה של הג'אז היה אקס מכבי, ג'ו אינגלס, שמרגיש נוח לזרוק מתי שבא לו. כשיוטה חסרים כל כך הרבה שחקנים מובילים, ובעיקר כשהייוארד לא פוגע, יש לו כנראה אור ירוק. האמת: בשני המשחקים נגד הווריורס השנה הוא היה היחיד ביוטה שזרק (וקלע) מבחוץ בביטחון. הבעיה מתחילה כשנצמדים אליו. כל פעם שהוא מוריד את הכדור לריצפה קורה משהו רע בהתקפה של הג'אז.

הרבע השני כבר היה הרבה יותר טוב. בעיקר אם אתם אוהדי הווריורס. שני סלים רצופים של דוראנט מחצי מרחק העלו את ההפרש ל-8, ואז קליי התעורר (אחרי 0 מ-1 ברבע הראשון) ונכנס למשחק עם שתי קליעות רצופות וחטיפת כדור נהדרת, כשהוא בא לעזור בהגנה על דיאו ומפתיע אותו לחלוטין. שלשה של קליי העלתה את היתרון ל-12, ומהלך נהדר של גרין, שהתחיל בריבאונד הגנה אחרי החטאת עונשין של יוטה ונמשך בריצה עם הכדור מחוף לחוף ללא הפרעה עד לדאנק מהדהד, העלה את היתרון ל-16. גרין קיבל פאול טכני בגלל שנתלה על הטבעת, וסטיב קר חטף קריזה וניסה לקבל טכנית גם הוא. משום מה השופטים בחרו להתעלם ממנו. קארי ודוראנט המשיכו את הריצה של המקומיים, שירדו ביתרון 22 נקודות להפסקה: 33-55. רבע שני מצויין של קליי ושל הווריורס, כשהם ממשיכים לחנוק את ההתקפה של יוטה במשך כל החצי, ובמקביל נכנסים לקצב בהתקפה: 36 נקודות ברבע בשני, 13 מתוכן של תומפסון.

עוד זריקה לסל של תומפסון

את הרבע השלישי פתחו הווריורס כשהם מנסים בכוח למסור לשחקנים חותכים לסל. זה נראה נהדר כשזה מצליח, אבל כשהם מכריחים את המהלך זה לפעמים נגמר באיבוד כדור. אחרי שתי שלשות רצופות של אינגלס, דוראנט ניצמד אליו והמיני ריצה של יוטה נגמרה. הווריורס המשיכו לשחק הגנה חזקה, ועם דקות טובות של קארי בהתקפה אט אט הגדילו את היתרון. מגי נכנס במקום פצ'וליה ומייד סיים מסירה להליי-הופ של גרין בדאנק. יוטה הפצועה הרימה דגל לבן. הרבע השלישי נגמר ביתרון 28 לווריורס, כשהדבר המרגש ביותר במהלך הרבע אירע באחד מפסקי הזמן, בו קלע אוהד סל מחצי מגרש וזכה ב-$5,000.

ביתרון 28, 12 דקות לסיום, כאשר עוד יומיים הווריורס מתחילים מסע של 3 משחקי חוץ ב-4 ימים, ניתן היה לצפות לחמישייה של מחליפים. משום מה גרין ותומפסון היו על הפרקט. זו היתה הזדמנות עבור דריימונד, שנתן עוד משחק מצויין, לקלוע סוף סוף שלשה לאחר שהחטיא את כל 3 הנסיונות הקודמים שלו. אז הוא קלע שתי שלשות רצופות והיתרון עלה ל-34. בשלב זה קר החליט להוציא אותו. מי נכנס במקומו? קווין דוראנט. לא ברור למה. המשחק היה גמור בין כך ובין כך. דקה לאחר מכן ירדו סוף סוף דוראנט ותומפסון לנוח, כשאיגודלה מצטרף אליהם זמן קצר לאחר מכן. את שארית זמן הגארבג' העבירו על הפרקט שחקני ספסל, כולל חמישייה מוזרה שכללה את מגי, וורז'או ולוני. כך, כשאנדרסון וורז'או חופר תחת הסל, התפנו לוני ומגי לזריקות מעבר לקשת. לאכזבת הקהל, הכדורים הלכו החוצה. לא נורא. 30 הפרש לגולדן סטייט בסיום.

הווריורס פתחו את העונה בצורה נוראית בכל מה שקשור בהגנה. הערב נתנו הצגה הגנתית, ולא בפעם הראשונה. 23 איבודי כדור הם כפו הערב על יוטה, קבוצה שמאבדת 13.5 כדורים בממוצע למשחק. "יום ולילה" אמר גרין אחרי המשחק, כשנשאל לגבי השיפור בהגנה לעומת תחילת העונה. צודק לגמרי. גרין התייחס לעובדה שהם היו צריכים להתרגל לשחק הגנה ללא בוגוט, שסגר הרבה חורים מתחת לסל. זה נכון, אבל אני רוצה להצביע על עוד נקודה: הגנה, כמו שרשרת ברזל, היא חזקה כמו החוליה החלשה שלה. מספיקה חוליה אחת חלשה בשרשרת כדי לגרום לכשל. בתחילת העונה ראינו את היריבות תוקפות את קארי ופצ'וליה שוב ושוב, ומביכות את הגנת גולדן סטייט. הרבה גארדים שאת שמם אני אפילו לא זוכר חלפו בכידרור על פני ה-MVP בתחילת העונה. לא עוד. קארי לא מעומד לשחקן ההגנה של השנה, אבל בשבועות האחרונים הוא שיפר את ההגנה שלו בצורה דרמתית, וחזר להיות שחקן הגנה מצויין. גם פצ'וליה למד את התפקיד החדש שלו, ויחד עם גרין ודוראנט היציבים יש לווריורס קו קדמי איכותי בהגנה.

לדריימונד אין ימים רעים. גם כשאחוזי הקליעה נמוכים הוא נותן משחקים טובים. אחרי מספר קצר של משחקים בינוניים בתחילת העונה, גרין מצא שוב את הנישה שלו והוא נותן עונה אדירה. גרין מוביל את הווריורס בריבאונדים, אסיסיטים וחטיפות, ומבחינה מסויימת הוא מזכיר את דניס רודמן: הוא יכול להיות השחקן המצטיין של המשחק עם 6 נקודות בלבד. הערב היו לו 15 נקודות, 11 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-5 חטיפות, ב-31 דקות של משחק. הופעה משובחת גם של KD עם 22 נקודות, 5 ריבאונדים והגנה חזקה. משחק טוב מאוד לקליי ולאיגודלה (פנטסטי בהגנה), ודקות טובות גם של מגי, פצ'וליה ואיאן קלארק, שנמצא בכושר נהדר. מעל כולם הרשים אותי הערב סטף קארי, עם 25 נקודות כולל 4 מ-9 לשלוש, 3 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות, 0 איבודי כדור, ניהול משחק מצויין והגנה איכותית.

רצף של שלושה משחקי בית נגמר. מחר הווריורס חוצים את היבשת, וביום רביעי הם מתארחים בברוקלין. על המשחק הזה תוכלו לקרוא בבלוג שלי, כאן:

http://www.israeliwarriorsfan.com

GO WARRIORS

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. תודה מעולה. היכולת של ג"ס לגמור קבוצות ככה היא פשוט מדהימה.
    לגבי אינגלס, לפחות עד המשחק אתמול הוא הוביל את הליגה באחוזים לשלוש, אולי בגלל זה האור הירוק לזריקות.
    הסטטיסטיקה בסוף מתיישרת על כולם

  2. יש לי אנקדוטה חנונית מהמשחק.

    בדיוק לפני כמה ימים כשדוראנט עמד ליד זאזא ונראה מעט גבוה ממנו (בכתפים בבירור ובראש אולי בחצי סנטימטר) תהיתי למה הוא עדיין מתעקש לומר שהוא 9"6. מסתבר שבריאיון ראשון בנושא לפני יומיים הודה לראשונה שצמח מאז הקומביין ב-2007 ושהוא נהנה להסתלבט על התקשורת שהפכה אובססיבית לנושא.

    הוא טוען סוף סוף שנמדד לא מזמן ושהוא נמדד כ- 3/4 10"6 ללא נעליים ו 0"7 עם נעליים (הגובה הרשמי ב-NBA הוא עם נעליים). אם מוטת הידיים גדלה בהתאמה אז הוא ב-standing reach של 4"9 עם ורטיקל של כ-34 אינטש. רודי גוברט עם הסטנדינג ריץ' הגבוה בליגה יחד עם בובאן מריאנוביץ' מגיעים ל-7"9. הורטיקל של גוברט גבוה יחסית לגובהו והיא 29" לכן הוא מגן טבעת אימתני. אבל במקרה דוראנט, אם דוראנט מתרומם עם הכדור לשיא הגובה כשגוברט מתרומם איתו בתיזמון מושלם אפילו גוברט בקושי יגע בכדור.

    זו מחשבה מפחידה כשחושבים על הסדרה מול הקליפרס עם דיאנדרה ג'ורדן כמגן טבעת. מצד שני שחקנים פיזיים כלברון יכולים לשים עליו גוף ולבטל/להאט מעט את הצעד הראשון שלו. ואז נשאלת השאלה מי שומר על דריימונד? ללא דריימונד או עם דריימונד מוחלש/פצוע/מורחק אני אוהב את המצ' אפ השנה לטובת קליבלנד.

    1. זה בהחלט יהיה מעניין לראות. הצצה ראשונה תנתן לנו בסוף השבוע. קליבלנד קבוצה חזקה יותר משנה שעברה, בעיקר בגלל הביטחון שצברו. קווין לאב משחק כמו בימיו הטובים במינסוטה. לדעתי זו הקבוצה הטובה ביותר שהיתה ללברון אי פעם. מצד שני, לווריורס יש באמת הרכב מפחיד. קשה מאוד לדעת מה יהיה. כל משחק יכול להתפתח אחרת.

  3. אני מרגיש גאווה גדולה שאנשי צוות הופבס מבקרים ומדווחים מהמגרשים של ה-NBA. עד כמה שידוע לי אנחנו היחידים העושים זאת. הפכנו ממש לאתר ה-NBA בארץ בזכותך ובזכות האחרים שלא מתעצלים וקופצים לדווח לנו אישית מהמשחקים!

    כיף של דיווח

    תודה

  4. הקטע עם מגי והברכה השונה לכל שחקן חמישייה ממש מצחיק.
    אני לא מת על המפלצת מהמפרץ, אבל רואים כמה הם נהנים לשחק יחד, ואיך שחקנים שרק השנה הגיעו לקבוצה עמוק בפנים מבחינה חברתית.
    כמו happy wife – happy life, לדעתי גם כאן ההנאה משפרת תוצאות.

    תודה על הסיקור המעניין, הסרטונים וההתמקדות במה שלפני המשחק ואחריו עושים את ההבדל, למרות שגם סיקור המשחק בעל ערך מוסך כשזה מגיע ממישהו שישב שם ולא רק ראה בטלוויזיה.

  5. איזה יופי, עונג צרוף.
    ג'בל מקגי תפס את התפקיד של שחקן הנשמה הלא ממש מוצלח שהקהל מסמפט (אנדי ורז'או היה כזה בקליבלנד).
    מתאים לו

  6. הקטע של הטקס עם מגי קורע לגמרי. והקבוצה הזאת רק הולכת ומשתפרת. לשאר הליגה זה צריך להיות מפחיד לגמרי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט