הבולס עצרו את ריצת נצחונות החוץ של הספרס / גיא א (מהאולם)

בכמעט שבוע שעבר מאז שהבולס ניצחו את קליבלנד קרו שני דברים משמעותים – אחרי איחור אופנתי החורף הגיע לשיקגו (מינוס שמונה בעת כתיבת שורות אלו) והאופוריה שאפפה את הבולס מאז תחילת העונה התחילה להתפוגג.  זה התחיל בפאדיחה מול דאלאס שדפקה לבולס 25 נבוטים הפרש בראש. המשיך בהרחקה של רונדו ובקריסה ברבע האחרון מול הבלייזרס, והסתיים ברמיסה תחת מכבשי הבוכנות של דטריוט.

שלושה הפסדים, הדרדרות למקום השביעי בבית והיום בלילה, מכל הקבוצות בעולם, הבולס פגשו את הטום הנקס של הליגה, האנטי סטארים שבאים כל לילה לעבוד וכמעט תמיד מספקים את הסחורה – הסאן אנטונין ספרס. נצחון על הבולס והספרס היו מוסיפים שיא לספר תחת השורה ״ נצחונות חוץ ברצף״, נצחון על הספרס וספר השיאים ישאר על כנו אבל אנחת הרווחה שתשמע מהיונייטד סנטר תחמם מעט את שיקגו הקפואה ותאפשר אולי לשנות מומנטום. אחרי משחק מכוער וקשוח הבולס עצרו את הספרס (אני אשאיר את סקירת המשחק לסוקרים המעולים של האתר – אל תשכחו לקרוא על משחקי הלילה!)

הרונדו של ראג׳ון

חדר ההלבשה של הבולס הוא מקום מוזר. החדר מואר באור אדום אפלולי בחדר עשוי מעץ, השחקנים יושבים על כסאות מנהלים, די ערומים, בזמן שעשרות עיתונים סובבים סביבם בשקט. אחרי הפסד הם יושבים בשקט, בוהים בטלפון, מדברים בקול שקט ומפגינים חוסר חשק כללי. אחרי נצחון הם מתבדחים אחד עם השני, מעבירים כל מיני קרמים ריחנים, מתבדחים עם העיתונאים ובאופן כללי משדרים אופטימיות. במוזרות הכללית הזו רונדו יוצא דופן באגביות וקור הרוח שהוא משדר. הפסד או ניצחון, רונדו יצא לחימום שעה לפני המשחק, הוא יעשה את אותה רוטינה לפני כל משחק. הוא לא נחמד יותר מדי לאוהדים אבל הוא גם לא אנטיפט. אחרי המשחק הוא מתקלח ואז הוא עומד, בחדר ההלבשה, עם הגב לתקשורת כשרק הקעקוע הענק שלו מופנה אלינו. הוא נראה שלו, מרוכז, ומעט מרוחק. ‎ העיתונאים בד״כ סובבים סביב באטלר ווויד שעונים באריכות לכל השאלות. העיתונאים הזרים תמיד מציקים למירוטיץ׳ ורק רונדו, עומד לבד בשקט עם מחשבותיו. מקרין שקט ורוגע. בגלל זה היה לי קשה כל כך לקשר בין הבחור הרגוע והאינטלגנטי לבין החבית חומר נפץ שמתפוצצת כל עונה על קרבן אחר. רג׳אן רונדו הצליח לריב עם כל מאמן בקריירה שלו ויש סימני שאלה גדולים לגבי רמת ההתאמה בין הכשרון והאינטליגנציה שלו לבין רמת הבגרות והחוסן המנטאלי הנדרש משחקן במעמדו.

(רונדו בראיון לעיתונאי היחיד שהוא מכבד)

השבוע שבה ועלתה השאלה אם ההשעייה של רונדו פגעה או לא פגעה בו או במרקם הקבוצתי. ההתרשמות שלי מהמשחק היא שלא פגעה. כשהגעתי לפרקט רק רונדו היה שם. מתחמם בשקט וחותם לאוהדים. לפני המשחק הוא התראיין וסיפר באריכות על ההכנות שלו למשחק, כיצד הוא מנתח וידיאו ומשתדל להשקיע יותר מכל שחקן זמן ללמידת המשחק גם לטובתו ולגם לטובת הקבוצה. במהלך המשחק הוא נוטל מנהיגות ולמרות מחצית ראשונה גרועה (התקפית) של באטלר הבולס מסיימים את המחצית הראשונה ביתרון של 12 נקודות כשרונדו מחלק שבעה אסיסטים, קולע שש וקוטף ארבעה רבאונדים. וככל שהסתכלתי עליו יותר היום התרשמתי שמדובר בטהרן של המשחק, שבאמת מעוניין בטובת הקבוצה ורק לפעמים שהוא מרגיש ש״מד הבולשיט״ שלו מגיע לסף מסוים הוא מתפוצץ. את המשחק הוא מסיים עם כמעט טריפל דאבל (12 נקודות, תשעה אסיסטים, ועשרה רבאונדים). רונדו הוא שחקן של משחקים גדולים והיום הרגישו את זה. התחושה שלי שרונדו ידע להתעלות על עצמו העונה. 

29

29(ו20 שניות) דקות לקח לג׳ימי באטלר לקלוע את הסל הראשון שלו. ג׳ימי באטלר, האיש שקלע עשרים נקודות או יותר רצוף במשך חמישה עשרה משחקים רצוף (חבר במועדון מצומצם שכולל רק את בוב לאב ומייקל ג׳ורדן). מצד שני….

הספסל

אל המשחק מול הספרס הבולס הגיעו כשמוסכם על כולם שהספסל שלהם לא מתפקד. דאג מקדורמט ( הידוע גם  כדאגי מק׳באסקטס) סבל מזעזוע מוח ולא שותף באחת עשרה המשחקים האחרונים. ניקולה מירוטיץ שהיה אמור לסגור את החור מתקשה כרגע לעשות את זה (37% מהשדה) .כנען, פורטיס, גרנט וולנטיין  לא עוזרים גם הם ומהווים כרגע את הספסל החלש בליגה באחוזים מהשדה (39.3%), מקום 29 מהשלוש (29.5%). מבחינת נקודות פר משחק היונייטד סנטר מהווה מבצר של ממש לקבוצה עם הספסל ה27 בעוצמתו באנ.בי.איי כאשר גם מבחינה הגנתית אין יותר מדי מה להתגאות. בקיצור, אם שיקגו רוצה שהעונה תממש את הפוטנציאל שלה – הילדים על הספסל, כמעט כולם בחירת סיבוב ראשון בדראפט, צריכים להתחיל לממש את הפוטניצאל.

נאמן לרוח הקבוצתית המאפיינת את הבולס לאחרונה, אמר ג׳ימי באטלר בתשובה לשאלה על תרומת הספסל  ״ אז מה אם הם בירידה? אני בטוח שגם לחמישיה הפותחת תהיה תקופה של ירידה בכושר ואני בטוח שאז הם יתעלו כי אנחנו נצטרך שהם יתעלו” 

אז היום מקדורמט חזר והציפיות בהתאם. למזלם של הבולס גם הביצועים היו בהתאם ומק׳באסקטס, מירוטיץ, פליסיו וכנען תרמו  26 נקודות, 5 אסיסיטים  17 רבאונדים בלמעלה מ40%. עוד לא המספרים שמצפים מהם, אבל במשחק מכוער ועצבני כמו שהיה היום התרומה שלהם הייתה מבורכת ונקווה שזה מסמל שינוי.

למרקוס אולדרג׳ וידית הקסמים

אולדריג׳ יודע כדורסל. על זה אין ויכוח. אבל אולי הדוק או כמה מגאוני האתר יכולים לעזור לי כאן. איך שחקן עם מכניקת זריקה כל כך מוזרה  קולע ב47% מהשדה? הוא משליך את הכדור כמו איזה אבן, כמעט בלי קשת. מאד מוזר.

חימום השנה:

(טוני פארקר מתחמם. ברצינות. הבנאדם עמד ודיבר עם אוהדים כמעט חצי שעה)

(רונדו במצב רוח חיובי מתראיין אחרי המשחק)

במשחק הבא איחוד מרגש, השני במספר, בין החבורה ממיאמי ודווין וויד.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  2. סומסום

    9 דצמ 2016 07:26:31

    סחתן על המהירות, ממש כיסוי לייב. וטוב.
    אחלה אחלה משחק, פלייאוף אמיתי.
    רק את כפיות התודה של (כמה מ) אוהדי הבולס לא הבנתי –
    מאז שהודיעו על ההגעה של רונדו, ועד היום, ולא משנה מה הוא יעשה, אתה תמצא את הקריאה "פ** רונדו" שוב ושוב. ממש ממררים את חייו.

  3. סומסום

    9 דצמ 2016 07:29:20

    ועוד קטנה אחת, חזרה על הבלוג החי –
    שיקגו היא מס' 2 של המזרח. ואני אומר את זה כאוהד דטרויט עם חלומות לעתיד. מס' 2, היחידה שיכולה לאיים על הקאבס בסדרה, יש לה מה שצריך – סטאר פאוור, ניסיון, פרונט קורט חזק, ספסל עמוק שרק ישתפר. וטורונטו בכלל, חטפה ממנה סוויפ 0-4 בשנה שעברה – לא תהיה מאצ'.

    1. גיא

      9 דצמ 2016 08:20:30

      הם קודם כל צריכים לסיים 2 במזרח.
      הם מפסידים הרבה יותר מדי משחקים מול יריבות, שעל הנייר, חלשות מהם.
      אני מסכים שהם הקבוצה עם הסיכויים הגבוהים ביותר להפתיע את הקאבס,
      אבל לדעתי, הם לא יעברו את טורונטו (במקרה שה-2 ייפגשו בפלייאוף)

  4. עגל

    9 דצמ 2016 07:50:13

    תודה על הפוסט. נגעת ברונדו שהוא הדמות הכי מעניינת בליגה. בחור מופנם עם משהו לא ניתן להסביר. יש עבר מאוד מלוכלך בינו לבין ווייס ולא ברור לי איך הם השלימו. מקצוענים ובכל זאת. אם הראש יושב במקום הוא עילוי.
    אני מסכים עם סומסום שיקגו בריאה יכולה לעשות צרות צרורות לקליבלנד

  5. גיא

    9 דצמ 2016 08:12:44

    יופי של פוסט!

    שיקגו היא קבוצה שלא מתביישת להסתכל בלבן של העיניים של כל קבוצה.
    רואים בשפת הגוף שלהם שהם לא מפחדים מאף אחד.

    אבל בעוד שאופי יש להם בכמויות,
    יציבות בקליעה –
    את זה אין.

    הלילה הם סיימו עם 4 מ-17 מה-3 .
    מול הקו האחורי החלש של הספרס, הלילה, זה הספיק.
    אבל זה עדיין משאיר סימן שאלה די גדול מעל שאלת סיכויי הקבוצה בפלייאוף.

  6. אפלטון

    9 דצמ 2016 08:56:12

    תודה פוסט נהדר! רונדו באמת אישיות מעניינת.
    יש לי ספקות לגבי שיקגו והיכולת לעמוד מול קבוצות בסדרה כשהם קולעים כל כך גרוע מעבר לקשת.
    הייתי ממש מופתע בתחילת העונה כשהם קלעו באחוזים טובים, גם אם במעט נסיונות יחסית. עכשיו הם חזרו להיות הגרועים בליגה גם במספר הניסיונות וגם באחוזים.
    אולי החזרה של מקדרמוט ומתישהו מירוטיץ' יכנס לקצב יעשו שינוי חיובי בעניין, אבל זה משהו שחייבים לפתור

  7. סומסום

    9 דצמ 2016 09:06:22

    ויש עוד מישהו, שבתסריט (מאוד) אופטימי יכול להיות אקס-פקטור –
    מי שבמשחק הבכורה שלו ב-nba רשם 7-12-22 ועוד 9 חטיפות. אשכרה קרוב לקוודרופל-דאבל. בבכורה!
    ומאז כולם מחכים שיחזור להיות מה שהוא אולי יכול להיות.

    1. גיא

      9 דצמ 2016 09:50:11

      ואחרי 8 המשחקים הראשונים, בהם היו לו 3 דאבל -דאבל (נק', אס') ו-2 שלשות למשחק ב-40% (כאשר פילדלפיה מנצחים 4 מתוכם),
      אז הוא באמת נראה כמי שיכול לשנות עתיד של קבוצות.

      אבל אז הוא סיים עונה עם 43.1% אפקטיבי מהשדה.
      והעונה, ב-3 המשחקים שהוא שיחק, יש לו 30% אפקטיבי.

      מה ששיקגו צריכים זו יציבות. וויילד קארדס יש להם בשפע.

  10. ספלאש

    9 דצמ 2016 11:39:09

    תודה, תמיד כיף להציץ מאחורי הקלעים של המשחקים..
    אני בטח לא מגאוני האתר, אבל נראה לי שבמשחקים הקליעה של אולדריג' נראית יותר טוב. בחימום הזה הוא קצת מחפף, זורק רק עם היד, בלי הגוף, לכופף ברכיים..

  11. יואב

    9 דצמ 2016 13:26:24

    תודה גיא!
    הזריקה של אולדריג' אכן מוזרה אבל שים לב לשחרור ולתנועה היפה במפרק היד. Flick of the wrist מה שנקרא. יש לו טאץ' נדיר.

  12. רועי ויינברג

    9 דצמ 2016 15:25:03

    מסכים מאוד עם הקטע על רונדו שמתאר את שיקגו טוב לדעתי. בניצחונות העונה הוא עם 7.2 ריב' ו-8.6 אס' ובהפסדים עם 5.3 ריב' ו-6 אס', הבדל משמעותי.

    שיקגו בכללי קבוצה לא יציבה אבל כזאת שיכולה להיות אדירה במשחקים מסויימים וממש לא הייתי רוצה לפגוש בסיבוב הראשון בפלייאוף – הם יכולים להעיף כל קבוצה לדעתי חוץ מהקאבלירס.

    מבחינת אולדרידג', הוא נכנס לאנומליית שון מריון – זריקה מכוערת שנכנסת. יש בזה חן מסוים.

    1. גיא א

      9 דצמ 2016 17:14:08

      אתה צודק לגבי היציבות ולדעתי אנשים קצת יותר מדי אופטימים לגבי שיקגו. יש שלושה גורמי סיכון משמעותיים להצלחת הקבוצה – 1. הברכיים של וייד 2. תרומת הספסל 3. היציבות של רונדו. אם הוייברג ישכיל לנהל את שלושת הסיכונים הנ״ל שיקגו תגיע לגמר המזרח והיא מספיק חסרת פחד כדי שעם קצת מזל, היא גם תעלה לגמר

  13. מנחם לס

    9 דצמ 2016 17:12:27

    פוסט מצויין על משחק מעניין. ראז'ון רונדו הוא טיפוס אחד במינו!
    כששיקגו בזון היא יכולה לנצח כל אחד וכל אחת.

    1. גיא א

      9 דצמ 2016 17:17:08

      תודה מנחם, המשחק התחיל מאד מאוחר, ומכיוון היום יום עבודה ניסיתי לתקתק את הפוסט כדי שאוכל לתפוס לפחות חמש שעות שינה. זה היה משחק חשוב אחרי שבוע מורכב בשביל הבולס וחשבתי שיהיה מעניין לשתף את הגולשים. לא היה משחק מהנה אבל היה משחק טעון בין שתי קבוצות מעולות. נמשיך לעקוב אחרי רונדו ונשתף!

כתיבת תגובה

תגיות: , , , ,
סגירת תפריט